מקום לשלום

אנשים שעשו צעדים לשלום

78 מנהיגים, נושאים ונותנים, מתווכים ואנשי יוזמה אזרחית. אצל כל אחד: מה עשה בפועל ובאיזה תפקיד.

ב״שלום מקרוב״ פוגשים את האנשים שמאחורי התהליכים: שלושה סיפורים מתועדים על אמון, פתרון מחלוקות ושיתוף פעולה.

מנחם בגין

1913⁠–⁠1992 · ראש ממשלת ישראל, 1977⁠–⁠1983

קיבל את סאדאת בירושלים והסכים להחזיר למצרים את סיני תמורת שלום מלא. ממשלתו פינתה גם את ימית. המחלוקת על טאבה נפתרה רק ב־1989, אחרי בוררות. כך נראה מעבר מהחלטה אמיצה לעבודה הקשה של ביצועה.

  • בנובמבר 1977 הזמין את נשיא מצרים אנואר סאדאת לירושלים. בנאום התשובה בכנסת הציע לו משא ומתן בין שווים, בלי תנאים מוקדמים (ביקור סאדאת בירושלים).⁠89
  • בספטמבר 1978 ישב עם סאדאת בקמפ דייוויד, בתיווך הנשיא ג׳ימי קרטר, וחתם עמו על הסכמי קמפ דייוויד.⁠2
  • ב־26 במרץ 1979 חתמו הוא וסאדאת בוושינגטון על הסכם השלום ישראל–מצרים, וקרטר חתם כעד.⁠10 הכנסת תמכה בהסכם ברוב של 95 מול 18.⁠11
  • באפריל 1982 השלימה ממשלתו את הנסיגה מסיני לפי ההסכם, כולל פינוי בכוח של העיר הישראלית ימית.⁠12 על רצועת טאבה נמשך סכסוך גבול, והיא הוחזרה למצרים במרץ 1989, אחרי בוררות.⁠13
  • קיבל את פרס נובל לשלום לשנת 1978 יחד עם סאדאת.⁠14
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

לפני קום המדינה פיקד על האצ״ל במאבקו המזוין בשלטון הבריטי.⁠1 מסגרת האוטונומיה לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, שעליה חתם בספטמבר 1978, נשארה על הנייר.⁠2

ביוני 1982 אישר את המבצע הצבאי בלבנון.⁠3 המלחמה נמשכה יותר מהמובטח, חרגה מיעדיה, גבתה מאות נפגעים ישראלים ועוררה מחאה ציבורית רחבה.⁠4 לפי נתוני משטרת לבנון מדצמבר 1982, נהרגו בלבנון בין 4 ביוני ל־31 באוגוסט 1982 19,085 בני אדם, אזרחים ולוחמים יחד; בביירות היו אזרחים 84 אחוזים מ־6,775 ההרוגים.⁠5

ב־16–18 בספטמבר 1982 טבחה יחידה של הפלנגות, מיליציה נוצרית לבנונית, באזרחים פלסטינים ולבנונים בסברה ושתילה שבביירות. ועדת כהן הישראלית הביאה הערכה של המודיעין הצבאי, 700 עד 800 הרוגים, וציינה שמקורות פלסטיניים מדברים על אלפים;⁠6 המכון ללימודים פלסטיניים נוקב לפחות 3,000.⁠7

הוועדה קבעה שישראל נושאת באחריות עקיפה לטבח, ששר הביטחון אריאל שרון אחראי להתעלמות מסכנת שפיכות הדמים, והמליצה שיתפטר; על בגין קבעה שהיה עליו להיות מעורב יותר.⁠6 באוגוסט 1983 הודיע על התפטרותו.⁠3

לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד שכול.

טקס החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים, הבית הלבן, וושינגטון, 26 במרץ 1979

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: No more war, no more bloodshed, no more bereavement.

תמליל רשמי אמריקאי (Public Papers of the Presidents), באנגלית. אלה המילים החותמות משפט ארוך יותר בדברי בגין. הנוסח הוא ביחיד – "war" ולא "wars".

מקור הציטוט: The American Presidency Project, UC Santa Barbara (Public Papers of the Presidents)

תפקיד בתהליכים
מקורות (15)
  1. Menachem Begin – Biographicalמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  2. Camp David Accords: A Framework for Peace in the Middle East; Framework for the Conclusion of a Peace Treaty between Egypt and Israelמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)17 בספטמבר 1978
  3. Timeline of the life of Menachem Beginמחקר Menachem Begin Heritage Center
  4. Aides speak of ex-PM Begin's depression, dysfunction near end of time in officeעיתונות The Times of Israel16 באפריל 2023
  5. John Yemma, New figures emerge on the cost in lives of Israel's war in Lebanonעיתונות The Christian Science Monitor21 בדצמבר 1982
  6. Report of the Commission of Inquiry into the Events at the Refugee Camps in Beirut, 8 February 1983מקור ראשוני Kahan Commission (text reproduced by the Jewish Virtual Library)8 בפברואר 1983
  7. The Sabra and Shatila Massacre, 16–18 September 1982מקור עזר Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (Institute for Palestine Studies)
  8. "No More War": The Peace Plan of the Israeli Government and President Sadat's Journey to Jerusalem, November 1977ארכיון רשמי Israel State Archives (via diplomatic-documents.org)
  9. What Begin Told Sadat (Jewish Herald, 29 November 1977)מחקר Menachem Begin Heritage Center29 בנובמבר 1977
  10. Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israelמקור ראשוני United Nations Treaty Series26 במרץ 1979
  11. Prime Minister Begin: Summary of Debate on Treaty with Egypt, March 1979ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library)מרץ 1979
  12. The Yamit Evacuationמקור עזר Jewish Virtual Library
  13. Report on the handover of Taba to Egypt, 16 March 1989עיתונות The Christian Science Monitor16 במרץ 1989
  14. Menachem Begin – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)

יצחק רבין

1922⁠–⁠1995 · ראש ממשלת ישראל, 1974⁠–⁠1977 ו־1992⁠–⁠1995; רמטכ״ל, 1964⁠–⁠1968

רמטכ״ל לשעבר שבחר כראש ממשלה להכיר באש״ף ולנהל איתו משא ומתן. הוא הוביל את הסכמי אוסלו וחתם על השלום עם ירדן. יגאל עמיר, ישראלי שהתנגד לתהליך אוסלו, רצח אותו בסיום עצרת שלום. הדרך שרבין פתח נשארה שאלה חיה גם אחריו.

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

כשר הביטחון (1984⁠–⁠1990) האמין בתחילה שאפשר לדכא את האינתיפאדה הראשונה בכוח. לפי מרכז רבין, השמאל ראה במדיניותו מדיניות לא מוסרית, והימין ראה בה רכה מדי. תוך חודשים הגיע למסקנה שההתקוממות מבטאת שאיפה לאומית פלסטינית אמיתית, וב־1989 הציע תוכנית שפתחה בבחירות בגדה המערבית וברצועת עזה.⁠1 ההסכמים עם אש״ף היו הסכמי ביניים: הם לא הקימו מדינה פלסטינית, והשאירו את ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות והגבולות למשא ומתן על הסדר הקבע.⁠2 ישראל הייתה חצויה: הסכם הביניים עבר בכנסת ברוב של 61 מול 59 בלבד.⁠3 עם סוריה לא הושג הסכם שלום, ומה שרבין הפקיד בידי האמריקאים בעניין רמת הגולן שנוי במחלוקת עד היום.⁠4

יצחק רבין, חייל בצבא הגנה לישראל וחייל בצבא השלום

נאום בקונגרס האמריקאי, וושינגטון, 26 ביולי 1994. קטע מתוך המשפט שבו רבין מציג את עצמו במספרו האישי.

מקור ומעמד הנוסח

הנאום נישא באנגלית. הנוסח העברי „חייל בצבא השלום” הוא הנוסח שמפרסם מרכז רבין באתרו העברי. קטע קצר, לא המשפט המלא.

מקור הציטוט: The Yitzhak Rabin Center

תפקיד בתהליכים
מקורות (16)
  1. 1984 – Minister of Defenseמחקר Yitzhak Rabin Center
  2. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  3. Chronological Review of Events Relating to the Question of Palestine, October 1995מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)31 באוקטובר 1995
  4. Itamar Rabinovich, How to Talk and How Not to Talk to Syriaמחקר Brookings Institution (Saban Center)2010
  5. Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1975ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  6. Interim Agreement between Israel and Egypt, September 1975מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
  7. 1974 – Prime Minister of Israel, first termמחקר Yitzhak Rabin Center
  8. Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speechesמקור ראשוני United Nations Peacemaker9 בספטמבר 1993
  9. Yitzhak Rabin – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  10. Israeli-Palestinian Interim Agreement (Oslo II, 1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  11. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  12. The Washington Declaration: Israel – Jordan – The United States, 25 July 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)25 ביולי 1994
  13. Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)26 באוקטובר 1994
  14. Statement in the Knesset by Prime Minister Rabin on the Israel-Jordan Peace Treaty, 25 October 1994ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library)25 באוקטובר 1994
  15. Assassination of Yitzhak Rabin (1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)

שמעון פרס

1923⁠–⁠2016 · ראש הממשלה, 1984⁠–⁠1986 ו־1995⁠–⁠1996; שר החוץ, 1986⁠–⁠1988, 1992⁠–⁠1995 ו־2001⁠–⁠2002; נשיא המדינה, 2007⁠–⁠2014

איש הערוצים החשאיים: עבד עם המלך חוסיין ועם אש״ף, וחתם בשם ישראל על הצהרת העקרונות.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

  • ב־11 באפריל 1987, כשר החוץ, הגיע בלונדון להבנה עם המלך חוסיין על ועידה בינלאומית שתוביל למשא ומתן ישיר (הסכם לונדון). ראש הממשלה יצחק שמיר דחה אותה, והיא לא אומצה.⁠4
  • כשר החוץ של רבין ליווה את הערוץ החשאי באוסלו, שנפתח בעזרת נורווגיה;⁠5 את השיחות מטעם ישראל ניהל מנכ״ל משרדו, אורי סביר.⁠6
  • ב־13 בספטמבר 1993 חתם בבית הלבן, בשם ישראל, על הצהרת העקרונות (אוסלו א׳); מולו חתם מחמוד עבאס בשם אש״ף.⁠7
  • בנובמבר 1993 נפגש עם המלך חוסיין בעמאן, צעד בדרך אל הסכם השלום ישראל–ירדן.⁠8
  • חלק את פרס נובל לשלום לשנת 1994 עם יצחק רבין ויאסר ערפאת.⁠9
  • ב־1996 הקים את מרכז פרס לשלום והרחיב את פעילותו מעבר לממשלה, לשיתוף פעולה ולחיים משותפים.⁠10
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

המסמכים שעליהם חתם במסגרת תהליך אוסלו היו הסכמי ביניים, והסדר קבע לא בא אחריהם.⁠1 לאחר רצח רבין נעשה ראש הממשלה. ב־18 באפריל 1996, בזמן לחימה בדרום לבנון, הפגיזה ארטילריה ישראלית את מתחם האו״ם בכפר קאנא, שבו מצאו מחסה יותר מ־800 לבנונים; כ־100 בני אדם נהרגו. ישראל הסבירה שמדובר בשרשרת של טעויות מבצעיות וטכניות; יועץ צבאי של האו״ם קבע שהדבר אינו סביר, וציין גם שלוחמי חזבאללה ירו מרגמות מקרבת המתחם זמן קצר קודם לכן.⁠2 במאי 1996 הפסיד בבחירות לבנימין נתניהו.⁠3

היו ימים שבהם נלחמו מאין ברירה. היום השלום הוא אפשרות ה"אין ברירה".

הרצאת נובל, אוסלו, דצמבר 1994

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: There was a time when war was fought for lack of choice. Today it is peace that is the "no-choice" option.

הנוסח האנגלי שמפרסמת קרן נובל; שני משפטים רצופים.

מקור הציטוט: The Nobel Prize (Nobel Foundation)

תפקיד בתהליכים
מקורות (10)
  1. The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Processארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Letter dated 7 May 1996 from the Secretary-General to the President of the Security Council, with the report of his Military Adviser on the shelling of the UNIFIL compound at Qana (S/1996/337)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)7 במאי 1996
  3. Assassination of Yitzhak Rabin (1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  4. Peres-Hussein London Agreement (1987)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  5. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  6. Uri Savir, key negotiator of Oslo Accords, passes away at 69עיתונות Al-Monitorמאי 2022
  7. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  8. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  9. Shimon Peres – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  10. About us: founded in 1996מקור עזר Peres Center for Peace and Innovation
בנימין נתניהו, ירושלים, 18 בנובמבר 2020 (חיתוך מתצלום רחב יותר)
בנימין נתניהו, ירושלים, 18 בנובמבר 2020 (חיתוך מתצלום רחב יותר) · State Department Photo by Ron Przysucha / Public Domain

בנימין נתניהו

1949– · ראש ממשלת ישראל, 1996⁠–⁠1999, 2009⁠–⁠2021 ומאז 2022

ראש הממשלה של הסכמי אברהם: בתקופתו כוננה ישראל יחסים רשמיים עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

בהצהרת אוגוסט 2020 הסכימה ישראל להשעות, לא לבטל, את החלת הריבונות בשטחים בגדה המערבית.⁠1 מזכר ואי ריבר יושם רק בחלקו, והקואליציה שלו התפרקה.⁠2 שיחות קרי (2013⁠–⁠2014) הסתיימו בלי הסכם, וכל צד האשים את האחר.⁠3 ביולי 2024 אישרה הכנסת, בתמיכת הקואליציה שלו, החלטה נגד הקמת מדינה פלסטינית, ברוב של 68 מול 9;⁠4 ב־11 בספטמבר 2025 הצהיר במעלה אדומים שלא תקום מדינה פלסטינית.⁠5 נכון לאוקטובר 2026 לא מתנהל משא ומתן על הסדר קבע עם הפלסטינים.⁠6

גבירותיי ורבותיי, אדוני הנשיא, היום הזה הוא נקודת מפנה בהיסטוריה. הוא מבשר שחר חדש של שלום.

טקס החתימה על הסכמי אברהם, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: Ladies and gentlemen, Mr. President, this day is a pivot of history. It heralds a new dawn of peace.

תמליל רשמי של הבית הלבן, באנגלית.

מקור הציטוט: The White House (Trump White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (17)
  1. Joint Statement of the United States, the State of Israel, and the United Arab Emiratesמקור ראשוני The American Presidency Project, UC Santa Barbara13 באוגוסט 2020
  2. Wye River Memorandum (1998)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  3. How Secretary Kerry's bid for peace ended up in tattersעיתונות The Christian Science Monitor29 באפריל 2014
  4. Israel's Knesset votes to reject Palestinian statehoodעיתונות Al Jazeera18 ביולי 2024
  5. 'There will be no Palestinian state': Netanyahu signs plan for E1 settlement expansionעיתונות The Times of Israel11 בספטמבר 2025
  6. The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Report1 באוקטובר 2026
  7. Abraham Accords Peace Agreement: Treaty of Peace, Diplomatic Relations and Full Normalization Between the United Arab Emirates and the State of Israelמקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  8. Abraham Accords: Declaration of Peace, Cooperation, and Constructive Diplomatic and Friendly Relations (Bahrain–Israel)מקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  9. The Abraham Accords (index of the signed documents)מקור ראשוני U.S. Department of State
  10. Joint Declaration: The Kingdom of Morocco, the United States of America and the State of Israel, 22 December 2020מקור ראשוני Abraham Accords Peace Institute (copy of the signed document)22 בדצמבר 2020
  11. Hebron Protocol (1997)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  12. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  13. Netanyahu’s Speech at Bar-Ilan University, 14 June 2009מקור ראשוני PalQuest — transcript of the 2009 speech14 ביוני 2009
  14. Israeli PM Netanyahu's Bar-Ilan Speech - Hebrew (2009)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF) — Hebrew text of the speech as published by ynet14 ביוני 2009
  15. A Guide to Trump's Twenty-Point Gaza Peace Dealמחקר Council on Foreign Relations24 בפברואר 2026
אייבי נתן על סיפון הספינה באמסטרדם, 18 ביולי 1969
אייבי נתן על סיפון הספינה באמסטרדם, 18 ביולי 1969 · Unknown photographer / Anefo / Nationaal Archief

אייבי נתן

1927⁠–⁠2008 · טייס, פעיל שלום והומניטריה ומייסד „קול השלום”

לא חתם על הסכם בשם מדינה. פעל כאזרח: טס אל מדינת אויב, הקים תחנת רדיו והפך את הפרסום גם לכלי לגיוס סיוע.

  • ב־28 בפברואר 1966 טס למצרים ב„שלום 1” וביקש להיפגש עם נאצר. הפגישה לא התקיימה.⁠3
  • ייסד את „קול השלום”, ששידרה מספינה בים התיכון בשנים 1973⁠–⁠1993. מוזיקה ומסרי שלום חלקו את גלי האתר.⁠45
  • השתתף במשלחות סיוע לביאפרה ב־1968 והיה שותף להקמת מחנה לעקורי הרעב באתיופיה בדצמבר 1984.⁠67
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

פגישותיו עם אנשי אש״ף הובילו למאסרים לפי האיסור שנחקק ב־1986 ובוטל בינואר 1993. לצד ההערכה לאומץ ולסיוע, דרכו עוררה מחלוקת על הידברות פרטית עם האויב ועל הפרת החוק. הוא לא היה נציג רשמי במשא ומתן.⁠12

מקורות (8)
  1. Israel and the Occupied Territories: Abie Nathan – prisoner of conscience; MDE 15/051/1991מקור ראשוני Amnesty International13 בנובמבר 1991
  2. Knesset Repeals Prohibition Against Liaising with PLO (1993), with the 1986 and 1993 amendmentsמקור עזר Economic Cooperation Foundation19 בינואר 1993
  3. אייבי מחכה לנאצר: הטיסה שנועדה למנוע את המלחמה הבאהמקור עזר National Library of Israel26 באפריל 2017
  4. The Voice of Peace Radio Ship inaugural broadcast with Abie Nathan: May 19, 1973ארכיון רשמי The Shortwave Radio Audio Archive / Tom Gavaras recording19 במאי 1973
  5. אייבי נתן: פעיל שלום ופעיל הומניטרי, 1927⁠–⁠2008מקור עזר Tel Aviv–Yafo Municipality
  6. Abie Nathan Plans Another Relief Flight to Biafra with Food and Medicineעיתונות Jewish Telegraphic Agency16 באוקטובר 1968
  7. Special Interview: Abie Nathan Seeking to Build More Tent Cities in Ethiopiaעיתונות Jewish Telegraphic Agency10 בינואר 1985

גולדה מאיר

1898⁠–⁠1978 · ראש ממשלת ישראל, 1969⁠–⁠1974

האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת ישראל, בתקופת מלחמת 1973. אחרי המלחמה חתמה ממשלתה על הסכם הפרדת הכוחות הראשון עם מצרים, צעד ראשון בדרך שהובילה לשלום.

מכאן לסיפור ההסכםשליחות יארינג ויוזמות רוג׳רס, 1967⁠–⁠1971

  • הייתה ראש הממשלה הרביעית של ישראל והאישה הראשונה בתפקיד, מ־1969 עד 1974. קודם לכן הייתה שרת החוץ (1956⁠–⁠1966).⁠32
  • לפני המלחמה: בפברואר 1971 הציע נשיא מצרים אנואר סאדאת לפתוח מחדש את תעלת סואץ אם ישראל תיסוג ממנה.⁠4 ממשלתה השיבה לשליח האו״ם שתנהל משא ומתן על הכול, אבל לא תחזור לקווים שלפני 1967.⁠5 בפברואר 1973 אמר יועצו של סאדאת להנרי קיסינג׳ר שמצרים מוכנה לחתום על הסכם שלום.⁠41 ראו שליחות יארינג ויוזמות רוג׳רס.
  • המגעים לא הבשילו בזמן. ב־6 באוקטובר 1973 תקפו מצרים וסוריה את כוחות ישראל בסיני וברמת הגולן.⁠4
  • אחרי המלחמה: ב־11 בנובמבר 1973 חתמו אלופים ישראלים וגנרלים מצרים על הסכם שש הנקודות בקילומטר ה־101.⁠6 ב־18 בינואר 1974 נחתם הסכם הפרדת הכוחות הראשון עם מצרים,⁠7 וב־31 במאי ההסכם עם סוריה,⁠8 שניהם בתיווך קיסינג׳ר.⁠9 ראו הסכמי הפרדת הכוחות בסיני והסכם הפרדת הכוחות ישראל–סוריה.
  • היא התפטרה ב־10 באפריל 1974 והעבירה את התפקיד ליצחק רבין ב־3 ביוני.⁠2 חמש שנים אחר כך הגיעה הדרך שהתחילה בתקופתה לשלום עם מצרים.
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

מה ששנוי במחלוקת הוא השנים שלפני המלחמה. ההיסטוריון יגאל קיפניס טוען שמאיר דחתה את יוזמת השלום של סאדאת, ושהמלחמה הייתה קריסת התפיסה המדינית שלה ושל משה דיין, ולא רק כשל מודיעיני.⁠1 ההיסטוריון קרייג דייגל מסכים שאולי אפשר היה למנוע את המלחמה, אבל תולה חלק גדול מהקיפאון בסדרי העדיפויות של ניקסון וקיסינג׳ר.⁠1 לפי האנציקלופדיה לנשים יהודיות, היא הצטערה שלא גייסה את המילואים ימים אחדים קודם; אחרי המלחמה פנה הציבור נגדה, והורים שכולים האשימו אותה ואת דיין.⁠2 אותו ערך אומר שסירובה להכיר בפלסטינים היה במשך שנים מכשול להתקדמות.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (9)
  1. Craig Daigle, Review Essay on Yigal Kipnis, 1973: The Road to War (Just World Books, 2013)מחקר H-Diplo / ISSF (International Security Studies Forum)23 במאי 2014
  2. Letty Cottin Pogrebin, Golda Meirמקור עזר Jewish Women's Archive, Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women
  3. Golda Meirמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  4. The 1973 Arab-Israeli Warארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  5. Report of the Secretary-General on the activities of the Special Representative to the Middle East (S/10403), 30 November 1971מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)30 בנובמבר 1971
  6. The Six-Point Agreement, 11 November 1973ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library)11 בנובמבר 1973
  7. Letter dated 18 January 1974 from the Secretary-General addressed to the President of the Security Council (Egyptian-Israeli Agreement on Disengagement of Forces)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)18 בינואר 1974
  8. Agreement on Disengagement between Israeli and Syrian Forces (S/11302/Add.1)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)31 במאי 1974
  9. Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1975ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

משה דיין

1915⁠–⁠1981 · שר החוץ בממשלת בגין בזמן המשא ומתן עם מצרים

שר החוץ שניהל את המגעים החשאיים שקדמו לביקור סאדאת, ולקח חלק במשא ומתן על השלום עם מצרים.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–מצרים

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

היה שר הביטחון מיוני 1967 עד יוני 1974,⁠1 וחלקו במדיניות שקדמה למלחמת 1973 שנוי במחלוקת. לפי ההיסטוריון יגאל קיפניס, המלחמה הייתה קריסת התפיסה המדינית שלו ושל גולדה מאיר; לפי ההיסטוריון קרייג דייגל, אמונה מוטעית בהבנה עם ארצות הברית מנעה ממאיר ומדיין לשקול כראוי את סכנת המלחמה.⁠2 אחרי המלחמה האשימו אותו ואת מאיר הורים שכולים.⁠3

תפקיד בתהליכים
מקורות (7)
  1. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, January 1977–August 1978: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Craig Daigle, Review Essay on Yigal Kipnis, 1973: The Road to War (Just World Books, 2013)מחקר H-Diplo / ISSF (International Security Studies Forum)23 במאי 2014
  3. Letty Cottin Pogrebin, Golda Meirמקור עזר Jewish Women's Archive, Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women
  4. "No More War": The Peace Plan of the Israeli Government and President Sadat's Journey to Jerusalem, November 1977ארכיון רשמי Israel State Archives (via diplomatic-documents.org)
  5. Dayan-Tuhami Meeting on September 16, 1977 (minutes dated 18 October 1977)ארכיון רשמי Israel Prime Minister's Office (minutes reproduced by the Jewish Virtual Library)18 באוקטובר 1977
  6. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 207ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
מרדכי גזית
מרדכי גזית · Mordechai Gazit memorial site (family archive) · Used with the family's permission

מרדכי גזית

1922⁠–⁠2016 · מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויועץ מדיני לגולדה מאיר וליצחק רבין (מ־1973); קודם לכן מנכ״ל משרד החוץ; לימים שגריר ישראל בצרפת

דיפלומט ישראלי בדרך לשלום עם מצרים, שחתם בשם ישראל על הסכם הביניים בז׳נבה ב־1975.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי הפרדת הכוחות בסיני (1974, 1975)

  • לפי אתר ההנצחה שלו, היה מנכ״ל משרד החוץ, ומ־1973 מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויועצם המדיני של גולדה מאיר ושל יצחק רבין.⁠13 התיעוד האמריקאי של 1974⁠–⁠1976 מציג אותו כמנכ״ל משרד ראש הממשלה.⁠4
  • ב־25 בספטמבר 1973 ישב לצד גולדה מאיר בפגישתה החשאית עם המלך חוסיין ורשם את עיקרי הדברים, לפי תיאור שפרסם מרכז גולדה מאיר.⁠5
  • היה בצוות הישראלי במגעים עם מצרים בזמן מסעות הדילוגים של קיסינג׳ר.⁠6 ב־4 בספטמבר 1975 חתם בז׳נבה בשם ישראל, יחד עם האלוף הרצל שפיר, על הסכם הביניים עם מצרים.⁠76 ב־22 בספטמבר חתמו הוא ושפיר בראשי תיבות על הפרוטוקול הצבאי של ההסכם.⁠8
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

אחרי 31 שנות שירות פנה למחקר, באוניברסיטת הרווארד ובמכון טרומן.⁠1 במחקריו טען שממשלת מאיר לא החמיצה הזדמנות לשלום עם מצרים לפני 1973; היסטוריונים אחרים חולקים עליו.⁠2 גילוי נאות: עורך האתר הוא נכדו.

תפקיד בתהליכים
מקורות (8)
  1. Mordechai Gazit, 1922⁠–⁠2016 (home page)מקור עזר Mordechai Gazit memorial site (family site)
  2. Golda Meir Institute collectionארכיון רשמי Mordechai Gazit memorial site (family site)
  3. In state service (diplomacy chapter)ארכיון רשמי Mordechai Gazit memorial site (family site)
  4. Foreign Relations of the United States, 1969⁠–⁠1976, vol. XXVI, Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1976: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  5. The meeting with King Hussein, 25 September 1973 (account by a senior Military Intelligence officer)מחקר Golda Meir Center (goldameir.org.il)
  6. The 1975 shuttle and the signing in Genevaארכיון רשמי Mordechai Gazit memorial site (family site)
  7. Report on the signing of the Israel–Egypt interim agreement in Geneva, 5 September 1975עיתונות The Detroit Jewish News (JTA report), University of Michigan Bentley Historical Library5 בספטמבר 1975
  8. Report of the Secretary-General (S/11818/Add.4): completion of the Protocol to the Agreement between Egypt and Israel, 22 September 1975מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)23 בספטמבר 1975

יצחק שמיר

1915⁠–⁠2012 · ראש ממשלת ישראל, 1983⁠–⁠1984 ו־1986⁠–⁠1992

הוביל את משלחת ישראל למדריד ב־1991, לשיחות עם משלחות מסוריה, מלבנון ומשלחת ירדנית־פלסטינית משותפת.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

  • באוקטובר 1991 עמד בראש המשלחת הישראלית לועידת מדריד. השתתפו בה גם משלחות מסוריה ומלבנון ומשלחת ירדנית־פלסטינית משותפת.⁠2
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

ב־1987 דחה את ההבנה ששמעון פרס והמלך חוסיין הגיעו אליה בלונדון.⁠1 השיחות הדו-צדדיות שנפתחו אחרי מדריד נתקעו עד 1993.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Peres-Hussein London Agreement (1987)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

אהוד ברק

1942– · ראש ממשלת ישראל, 1999⁠–⁠2001

ראש הממשלה שניסה להגיע מהר להסדר קבע עם הפלסטינים ולהסכם עם סוריה. אף אחד מהמסלולים לא הבשיל להסכם.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

האחריות לכישלון קמפ דייוויד שנויה במחלוקת בין המשתתפים עצמם.⁠12 לדברי ברק, ערפאת לא הציג הצעת נגד ולא התכוון להגיע להסכם;⁠3 לפי המסמך שפרסם אש״ף, מה שהוצע לא היה בסיס למדינה בת־קיימא.⁠4 מחקר של צ׳טהאם האוס מונה בין הסיבות את ניסיונו להגיע קודם להסכם עם סוריה, שפגע באמון של ערפאת, ואת עמידתו, בהסכמת קלינטון, על הטלת האשמה על ערפאת; ולצדן את הימנעותו של ערפאת מהצעות נגד משלו.⁠5

תפקיד בתהליכים
מקורות (9)
  1. Robert Malley and Hussein Agha, Camp David: The Tragedy of Errorsעיתונות The New York Review of Books9 באוגוסט 2001
  2. Dennis Ross and Gidi Grinstein, reply by Hussein Agha and Robert Malley, Camp David: An Exchangeעיתונות The New York Review of Books20 בספטמבר 2001
  3. Benny Morris, Camp David and After: An Exchange (1. An Interview with Ehud Barak)עיתונות The New York Review of Books13 ביוני 2002
  4. Camp David Peace Proposal of July, 2000: Frequently Asked Questionsמקור עזר Palestine Liberation Organization (Ramallah, July 2001), as reproduced by Al-Bushra
  5. Greg Shapland and Yossi Mekelberg, Israeli–Palestinian Peacemaking: The Camp David approach, 2000מחקר Chatham House24 ביולי 2018
  6. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  7. Shepherdstown Conference (2000)מקור עזר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  8. Trilateral Statement on the Middle East Peace Summit at Camp Davidמקור ראשוני The White House (Clinton Presidential archive)25 ביולי 2000
  • Ehud Barakמקור עזר Encyclopaedia Britannica

שלמה בן־עמי

1943– · שר החוץ בממשלת אהוד ברק

מהבולטים שבנושאים ונותנים הישראלים בקמפ דייוויד ב־2000, וראש המשלחת הישראלית בטאבה ב־2001.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות טאבה

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

בספרו מ־2005 כתב, בין השאר, שערפאת חשש ממלחמת אזרחים פלסטינית. מחקר של צ׳טהאם האוס מביא את הערכתו שגיבוי בינלאומי הדוק לשיחות, שארצות הברית לא עזרה לבנות, יכול היה לתת להסכם את התמיכה שהיה צריך.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Greg Shapland and Yossi Mekelberg, Israeli–Palestinian Peacemaking: The Camp David approach, 2000מחקר Chatham House24 ביולי 2018
  2. The Taba Negotiations (January 2001)מחקר Institute for Palestine Studies

גלעד שר

ראש המטה ומתאם המדיניות של ראש הממשלה אהוד ברק

עורך דין, מבכירי הנושאים והנותנים הישראלים מול הפלסטינים בשנים 1999⁠–⁠2001.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות טאבה

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Gilead Sher (researcher profile)מקור עזר Institute for National Security Studies (INSS)
  2. The Taba Negotiations (January 2001)מחקר Institute for Palestine Studies

אריאל שרון

1928⁠–⁠2014 · ראש ממשלת ישראל, 2001⁠–⁠2006

ראש הממשלה שפינה את כל ההתנחלויות ברצועת עזה, בצעד חד-צדדי ולא בהסכם.

מכאן לסיפור ההסכםמפת הדרכים

  • ב־2003 קיבלה ממשלתו את מפת הדרכים, עם 14 הסתייגויות.⁠4
  • בדצמבר 2003 הכריז על ההתנתקות מעזה. באוגוסט 2005 פונו כל 21 ההתנחלויות ברצועה וארבע בצפון הגדה המערבית, והחיילים האחרונים יצאו מהרצועה ב־12 בספטמבר 2005.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

ההתנתקות לא הייתה הסכם: ישראל המשיכה לשלוט במרחב האווירי של הרצועה, במים הטריטוריאליים שלה ובגבולה היבשתי.⁠1 האינתיפאדה השנייה פרצה בסוף ספטמבר 2000, אחרי ביקורו בהר הבית / אל-חרם א-שריף. ועדת מיטשל קבעה שהביקור לא גרם לאינתיפאדה, אבל היה בעיתוי גרוע, והיה צריך לצפות שיתפרש כהתגרות.⁠2 ב־1982, כשר הביטחון, קבעה ועדת כהן שהוא אחראי להתעלמות מסכנת שפיכות הדמים כשאישר את כניסת הפלנגות למחנות סברה ושתילה, שבהם נטבחו אזרחים פלסטינים ולבנונים, והמליצה שיתפטר.⁠3

תפקיד בתהליכים
מקורות (6)
  1. Israel's Disengagement from Gaza (RS22000)מחקר Congressional Research Service16 בספטמבר 2005
  2. Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee Report (the Mitchell Report)מקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (text reproduced by the Jewish Virtual Library)30 באפריל 2001
  3. Report of the Commission of Inquiry into the Events at the Refugee Camps in Beirut, 8 February 1983מקור ראשוני Kahan Commission (text reproduced by the Jewish Virtual Library)8 בפברואר 1983
  4. Road Map for Peace (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
אהוד אולמרט
אהוד אולמרט · State Department photo by Michael Gross / Wikimedia Commons · Public domain

אהוד אולמרט

1945– · ראש ממשלת ישראל, 2006⁠–⁠2009

ראש הממשלה שהראה ב־2008 למחמוד עבאס מפה להסדר קבע, וחזר ב־2024 עם הצעה משותפת עם שר חוץ פלסטיני לשעבר.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

שיחות 2008 הסתיימו בלי הסכם, והגרסאות חלוקות: אולמרט אומר שעבאס לא השיב; עבאס אומר שהמפה הוצגה לו אך לא נמסרה לידיו.⁠1 ההצעה מ־2024 אינה רשמית: היא באה מראש ממשלה ישראלי לשעבר ומשר חוץ פלסטיני לשעבר.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. Abbas on Olmert's 2008 peace offer (report by Julie Wiener)עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA)19 בנובמבר 2015
  2. Report on the Olmert–al-Kidwa proposal (Jerusalem Post article 819251)עיתונות The Jerusalem Post
  3. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007
  4. Pope meets former Israeli and Palestinian officials promoting peaceעיתונות Catholic Review (Catholic News Service)17 באוקטובר 2024

ציפי לבני

1958– · שרת החוץ, 2006⁠–⁠2009; שרת המשפטים, 2013⁠–⁠2014; ראש צוות המשא ומתן הישראלי עם הפלסטינים

עמדה בראש צוות המשא ומתן הישראלי עם הפלסטינים בשני סבבים: אחרי אנאפוליס ובשיחות קרי.

מכאן לסיפור ההסכםועידת אנאפוליס ושיחות אולמרט–עבאס

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

שני הסבבים הסתיימו בלי הסכם.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. How Secretary Kerry's bid for peace ended up in tattersעיתונות The Christian Science Monitor29 באפריל 2014
  2. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007

יאיר לפיד

1963– · ראש ממשלת ישראל ב־2022

ראש הממשלה שחתם בשם ישראל על הסכם הגבול הימי עם לבנון.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם הגבול הימי ישראל–לבנון

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

זהו הסכם לתיחום גבול ימי בלבד: לא הסכם שלום ולא נורמליזציה.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Israel-Lebanon agreement on the delineation of the maritime borderמחקר OSW Centre for Eastern Studies31 באוקטובר 2022
  • Yair Lapidמקור עזר Encyclopaedia Britannica

אין תצלום שרישיונו אומת

יוסי ביילין

1948– · סגן שר ושר בממשלות ישראל, 1988⁠–⁠2001; חבר כנסת, 1988⁠–⁠2008

ממובילי ערוץ אוסלו, שהמשיך אחר כך לכתוב עם שותפים פלסטינים מודלים לא רשמיים להסדר קבע.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות טאבה

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

יוזמת ז׳נבה לא אומצה בידי ממשלה ישראלית או ההנהגה הפלסטינית.⁠1 רעיון הקונפדרציה ספג ביקורת, בין השאר על החיכוך שעלול לקום אם מתנחלים יישארו בשטח המדינה הפלסטינית.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. Geneva Initiative (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Hard Questions, Tough Answers (Yossi Alpher) — on the Holy Land Confederation proposalמחקר Americans for Peace Now21 בפברואר 2022
  3. Dr. Yossi Beilin – biographyמקור עזר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  4. The Accord (summary on the initiative's website)מקור עזר Geneva Initiative
  5. The Holy Land Confederation (2022)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)7 בפברואר 2022

יאיר הירשפלד

היסטוריון מאוניברסיטת חיפה; מפותחי הערוץ החשאי באוסלו

איש אקדמיה שפתח, בלי שום מעמד רשמי, את ערוץ השיחות החשאי עם אש״ף.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

  • עם רון פונדק פתח ערוץ שיחות חשאי עם נציגי אש״ף, שהוביל לבסוף להצהרת העקרונות (אוסלו א׳).⁠1 השיחות התקיימו בנורווגיה, בעזרת הנורווגים.⁠2
  • מרכז וילסון מתאר אותו כאחד האדריכלים המרכזיים של הסכמי אוסלו; לימים עמד בראש הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF).⁠3
תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Ron Pundak, architect of Oslo Accords, dies at 59עיתונות The Times of Israel11 באפריל 2014
  2. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  3. Yair Hirschfeldמקור עזר Wilson Center

רון פונדק

חוקר; מפותחי הערוץ החשאי באוסלו; מנכ״ל מרכז פרס לשלום, 2001⁠–⁠2012

חוקר שפתח עם יאיר הירשפלד את הערוץ החשאי באוסלו, והקדיש את שנותיו הבאות לעבודת שלום אזרחית.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

תפקיד בתהליכים
מקורות (1)
  1. Ron Pundak, architect of Oslo Accords, dies at 59עיתונות The Times of Israel11 באפריל 2014

אורי סביר

מנכ״ל משרד החוץ מ־1993; ראש צוות המשא ומתן הישראלי בתהליך אוסלו

הדיפלומט שניהל מטעם ישראל את המשא ומתן עם אש״ף בתהליך אוסלו.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

תפקיד בתהליכים
מקורות (1)
  1. Uri Savir, key negotiator of Oslo Accords, passes away at 69עיתונות Al-Monitorמאי 2022

אין תצלום שרישיונו אומת

יואל זינגר

היועץ המשפטי של המשלחת הישראלית באוסלו; אחר כך היועץ המשפטי של משרד החוץ

המשפטן שניסח מטעם ישראל את הסכמי אוסלו.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

תפקיד בתהליכים
מקורות (1)
  1. Joel Singer, Oslo 25 | Twenty-five years since Oslo: an insider's accountמחקר Fathom Journalאוגוסט 2018

אליקים רובינשטיין

1947– · ראש המשלחת הישראלית לשיחות עם המשלחת הירדנית–פלסטינית ואחר כך עם ירדן, 1991⁠–⁠1994; לימים היועץ המשפטי לממשלה

משפטן שישב בשיחות השלום עם מצרים, ולימים עמד בראש המשלחת שניסחה את השלום עם ירדן.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Eli Rubinstein to Join Wilson Center as Public Policy Scholarמקור עזר Wilson Center22 בדצמבר 2003
  2. Sunday, November 3, 1991 (the Israeli negotiating team is headed by Elyakim Rubinstein)מקור עזר Institute for Palestine Studies, Interactive Chronology3 בנובמבר 1991
  3. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives

אפרים הלוי

1934– · סגן ראש המוסד, 1990⁠–⁠1995; ראש המוסד, 1998⁠–⁠2002

איש המוסד שהיה השליח החשאי בין רבין למלך חוסיין בדרך לשלום עם ירדן.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Efraim Halevyמקור עזר Jewish Virtual Library
  2. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives

עמי אילון

1945– · מפקד חיל הים, 1992⁠–⁠1996; ראש השב״כ, 1996⁠–⁠2000

ראש שב״כ לשעבר שניסח עם אינטלקטואל פלסטיני הצהרת עקרונות אזרחית לשתי מדינות.

מכאן לסיפור ההסכםהמפקד הלאומי – הצהרת העקרונות של אילון ונוסייבה

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

זו יוזמה אזרחית, לא מסמך רשמי של הצדדים. המקורות חלוקים על תאריכה: 2002 או 2003.⁠12

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Ayalon–Nusseibeh Statement of Principles (2002)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Ayalon–Nusseibeh Statement of Principles (copy dated 27 July 2003)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)27 ביולי 2003

מאיר בן-שבת

ראש המטה לביטחון לאומי, 2017⁠–⁠2021

היועץ לביטחון לאומי שישב מטעם ישראל במשא ומתן על הסכמי אברהם, וחתם על ההצהרה עם מרוקו.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Meir Ben-Shabbat – team biographyמקור עזר American Global Strategies
  2. Joint Declaration: The Kingdom of Morocco, the United States of America and the State of Israel, 22 December 2020מקור ראשוני Abraham Accords Peace Institute (copy of the signed document)22 בדצמבר 2020

אין תצלום שרישיונו אומת

אורי אבנרי

1923⁠–⁠2018 · עיתונאי, חבר כנסת ופעיל שלום

עורך ״העולם הזה״, שפעל להכרה בזכויות הפלסטינים.⁠4

  • פגישת ערפאת בביירות, 1982.⁠3
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

התיק בעניין הפגישה נסגר בהיעדר ראיות לעבירה.⁠1 בהמשך תמך בחרם מוצרי התנחלויות והתנגד לחרם כללי על ישראל.⁠2

מקורות (5)
  1. No Charges Against Avneriעיתונות Jewish Telegraphic Agency
  2. The Terrible Problemמקור ראשוני Gush Shalom
  3. Uri Avneryמקור ראשוני Gush Shalom
  4. ארכיון אורי אבנריארכיון רשמי National Library of Israel

אין תצלום שרישיונו אומת

רחל אבנרי

1932⁠–⁠2011 · מורה, צלמת ומארגנת פעילות אזרחית

מורה במשך 28 שנים, ובהמשך צלמת של מחאה ופעולה אזרחית.⁠2

  • ממייסדות גוש שלום ב־1993.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הסיפור המלא מחבר בין עבודתה המקצועית והארגונית לבין עדויותיהם של אורי ושל עמיתיה.

מקורות (3)
  1. רחל, מאת אורי אבנרימקור ראשוני Uri Avnery Archive
  2. זוכרים את רחל – טקס זכרוןמקור ראשוני הטלוויזיה החברתית

אין תצלום שרישיונו אומת

אריה ״לובה״ אליאב

1921⁠–⁠2010 · איש חינוך, חבר כנסת ופעיל שלום וסיוע

איש חינוך ופעיל שלום שכיהן כמזכ״ל מפלגת העבודה.⁠3

  • הוביל משלחת שיקום לאיראן אחרי רעידת האדמה ב־1962.⁠1
  • יזם את ניצנה ב־1986.⁠2
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הסיפור המלא עוקב אחר המחלוקות המדיניות ואחר העבודה בסיוע ובחינוך.

מקורות (6)
  1. כשראש תוכנית הגרעין של איראן ביקש מהישראלים עזרהארכיון רשמי National Library of Israel
  2. Nitzana: Harnessing the Sun and the Great Human Spiritמקור ראשוני The Jewish Agency for Israel
  3. אודות ניצנהמקור ראשוני Nitzana

אין תצלום שרישיונו אומת

דניאל בארנבוים

1942– · פסנתרן, מנצח ומייסד שותף של הדיוואן

פסנתרן ומנצח יליד בואנוס איירס, 1942.⁠2

  • מייסד הדיוואן עם אדוארד סעיד.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הסיפור המלא מציג את העבודה המוזיקלית ואת המחלוקת הפוליטית סביבה, לרבות הביקורת על נורמליזציה ועקרונות התזמורת.

מקורות (5)
  1. The Foundersמקור ראשוני West-Eastern Divan Orchestra
  2. Daniel Barenboimמקור ראשוני Deutsche Grammophon
אנואר סאדאת
אנואר סאדאת · Press / Wikimedia Commons · Public domain

אנואר סאדאת

1918⁠–⁠1981 · נשיא מצרים עד הירצחו ב־1981

נשיא מצרים שבא לירושלים ודיבר בכנסת על שלום עם מדינה שארצו נלחמה בה. אחר כך ניהל את המשא ומתן וחתם על הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית. הביקור המפורסם היה תחילת הדרך הזאת, ונדרש אומץ כדי להמשיך בה.

  • לפני המלחמה: בפברואר 1971 הציע לפתוח מחדש את תעלת סואץ אם ישראל תיסוג ממנה, ומצרים השיבה לשליח האו״ם שהיא מוכנה להסכם שלום.⁠89 בפברואר 1973 אמר זאת יועצו גם להנרי קיסינג׳ר.⁠8 ראו שליחות יארינג ויוזמות רוג׳רס.
  • ב־6 באוקטובר 1973 תקפו מצרים וסוריה את כוחות ישראל בסיני וברמת הגולן.⁠8 לפי ההיסטוריון קרייג דייגל, החוקרים מסכימים שמטרתו הייתה לשבור את הקיפאון המדיני, ולא לכבוש מחדש שטחים נרחבים.⁠10
  • אחרי המלחמה הוביל את הצד המצרי בהסכמי הפרדת הכוחות: מול ממשלת גולדה מאיר בינואר 1974⁠11 ומול ממשלת יצחק רבין בספטמבר 1975.⁠12
  • ב־19 בנובמבר 1977 נחת בישראל, ולמחרת נאם בכנסת;⁠1314 ראו ביקור סאדאת בירושלים. הוא דרש לסיים את הכיבוש בשטחים שנכבשו ב־1967 והגדרה עצמית לפלסטינים, וקיבל את ישראל כשכנה בשלום של קבע וצדק.⁠15 הוא אמר שבא לשבור את מה שכינה המחסום הפסיכולוגי, שהוא לדבריו 70 אחוזים מהבעיה.⁠15
  • עם מנחם בגין חתם על הסכמי קמפ דייוויד ב־17 בספטמבר 1978⁠16 ועל הסכם השלום ב־26 במרץ 1979.⁠17 השניים חלקו את פרס נובל לשלום לשנת 1978.⁠18
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

המחיר היה כבד. שרים התפטרו בגלל דרכו: שר החוץ אסמאעיל פהמי לפני הביקור בירושלים,⁠1 שר המדינה לענייני חוץ מוחמד ריאד, שהוצע לו לרשת אותו,⁠2 ושר החוץ מוחמד אבראהים כאמל בקמפ דייוויד; כאמל כתב לימים שסאדאת ויתר על העניין הערבי תמורת שלום נפרד.⁠3 הליגה הערבית השעתה את מצרים והחליטה להעביר את מטהּ מקהיר לתוניס.⁠4 ב־6 באוקטובר 1981 רצחו אותו חברי חוליה אסלאמיסטית במצעד צבאי בקהיר; השלום עם ישראל היה אחד המניעים שלהם, לצד דרישות דתיות וגל מעצרים של מתנגדי המשטר.⁠5 במחקר מתואר השלום שהשאיר אחריו כ„שלום קר”.⁠6 מצרים קושרת את היחסים להתנהלות ישראל: בספטמבר 1982, אחרי הטבח בפליטים פלסטינים בביירות, שמצרים הטילה את האחריות לו על ישראל, החזירה קהיר את שגרירה לראשונה מאז השלום.⁠7

אני בא אליכם היום על קרקע מוצקה, כדי לעצב חיים חדשים, כדי לכונן שלום.

נאום בכנסת, ירושלים, 20 בנובמבר 1977

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: I come to you today on solid ground, to shape a new life, to establish peace.

סאדאת נאם בערבית. במהדורה הערבית המשפט מובא במילותיו שלו, כפי שציטט אותן שער החדשות של „אל־אהראם” (19 בנובמבר 2014). בערבית נאמר מילולית „על שתי רגליים יציבות”; „on solid ground” הוא לשון התרגום לאנגלית שפרסם משרד החוץ הישראלי, כפי שהוא מועתק ב־Jewish Virtual Library.

מקור הציטוט: Jewish Virtual Library, reproducing Israel Ministry of Foreign Affairs

תפקיד בתהליכים
מקורות (18)
  1. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, document 147 (memorandum of telephone conversation, with editorial footnote on Fahmy's resignation)ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Egyptian President Sadat formally accepts invitation to visit Israel; Egyptian Foreign Minister resigns (17 November 1977)מקור עזר South African History Online17 בנובמבר 1977
  3. John C. Campbell, review of Mohamed Ibrahim Kamel, The Camp David Accords: A Testimony by Sadat's Foreign Ministerעיתונות Foreign Affairs1 במרץ 1987
  4. A/34/160–S/13216: Arab League Council resolutions of 31 March 1979, annex §§2–3מקור ראשוני United Nations — letter transmitting Arab League Council resolutions3 באפריל 1979
  5. Al-Jihad al-Islami (Egyptian Islamic Jihad) – profileמחקר James Martin Center for Nonproliferation Studies
  6. The Old Peace Treaties vs. the Abraham Accords (Frank Musmar and Najat Al-Saied), Perspectives Paper no. 2,151מחקר Begin-Sadat Center for Strategic Studies (BESA)12 בספטמבר 2021
  7. Olfat M. El Tohamy, Egypt reassesses US, Israel tiesעיתונות The Christian Science Monitor21 בספטמבר 1982
  8. The 1973 Arab-Israeli Warארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  9. Report of the Secretary-General on the activities of the Special Representative to the Middle East (S/10403), 30 November 1971מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)30 בנובמבר 1971
  10. Craig Daigle, Review Essay on Yigal Kipnis, 1973: The Road to War (Just World Books, 2013)מחקר H-Diplo / ISSF (International Security Studies Forum)23 במאי 2014
  11. Letter dated 18 January 1974 from the Secretary-General addressed to the President of the Security Council (Egyptian-Israeli Agreement on Disengagement of Forces)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)18 בינואר 1974
  12. Yearbook of the United Nations 1975 (excerpts)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)1975
  13. "No More War": The Peace Plan of the Israeli Government and President Sadat's Journey to Jerusalem, November 1977ארכיון רשמי Israel State Archives (via diplomatic-documents.org)
  14. بالفيديو والصور.. ذكرى مرور 37 عامًا على زيارة السادات للقدس.. وخطابه الشهير بالكنيستעיתונות بوابة الأهرام (Al-Ahram Gate, Cairo)19 בנובמבר 2014
  15. President Anwar Sadat's Address to the Israeli Knesset, 20 November 1977מקור ראשוני ibiblio (mirror of the speech text)20 בנובמבר 1977
  16. Camp David Accords: A Framework for Peace in the Middle East; Framework for the Conclusion of a Peace Treaty between Egypt and Israelמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)17 בספטמבר 1978
  17. Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israelמקור ראשוני United Nations Treaty Series26 במרץ 1979
  18. Anwar al-Sadat – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
חוסני מובארכ
חוסני מובארכ · Unknown author Unknown author / Wikimedia Commons · Public domain

חוסני מובארכ

1928⁠–⁠2020 · נשיא מצרים, 1981⁠–⁠2011

יורשו של סאדאת, שבתקופתו הושלם יישום הסכם השלום ומצרים אירחה צעדים בתהליך הישראלי–פלסטיני.

מכאן לסיפור ההסכםפרוטוקול פריז והסכם עזה–יריחו

תפקיד בתהליכים
מקורות (6)
  1. Hosni Mubarakמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  2. The Yamit Evacuationמקור עזר Jewish Virtual Library
  3. Deadline Met: Mission Beginsארכיון רשמי Multinational Force and Observers
  4. Report on the handover of Taba to Egypt, 16 March 1989עיתונות The Christian Science Monitor16 במרץ 1989
  5. Developments related to the Middle East peace process, April–September 1994מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)אוקטובר 1994
  6. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)

אסמאעיל פהמי

1922⁠–⁠1997 · שר החוץ של מצרים, 1973⁠–⁠1977

שר החוץ של מצרים בשנות הסכמי ההפרדה, שהתפטר במחאה על החלטת סאדאת לנסוע לירושלים.

מכאן לסיפור ההסכםועידת ז׳נבה 1973

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

התפטרותו לא הייתה היחידה: גם שר המדינה לענייני חוץ מוחמד ריאד, שהוצע לו לרשת את פהמי, התפטר.⁠1 כעשרה חודשים אחר כך התפטר שר החוץ מוחמד אבראהים כאמל, בסיום קמפ דייוויד.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (6)
  1. Egyptian President Sadat formally accepts invitation to visit Israel; Egyptian Foreign Minister resigns (17 November 1977)מקור עזר South African History Online17 בנובמבר 1977
  2. John C. Campbell, review of Mohamed Ibrahim Kamel, The Camp David Accords: A Testimony by Sadat's Foreign Ministerעיתונות Foreign Affairs1 במרץ 1987
  3. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, January 1977–August 1978: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  4. Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1975ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  5. Geneva Peace Conference (1973)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  6. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, document 147 (memorandum of telephone conversation, with editorial footnote on Fahmy's resignation)ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

אין תצלום שרישיונו אומת

מוחמד אבראהים כאמל

1927⁠–⁠2001 · שר החוץ של מצרים, 1977⁠–⁠1978

שר החוץ של סאדאת, שהתפטר בסיום קמפ דייוויד כי ראה בהסכמים שלום נפרד.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי קמפ דייוויד

  • היה שר החוץ מסוף 1977, בחודשי המשא ומתן שאחרי ביקור סאדאת בירושלים, והתפטר בסיום קמפ דייוויד; כהונתו הסתיימה ביום החתימה על ההסכמים, ובוטרוס בוטרוס־ע׳אלי מונה לממלא מקומו.⁠12
  • בספר זיכרונותיו טען שסאדאת ויתר על העניין הערבי תמורת שלום נפרד עם ישראל, וייחס חלק מהאחריות לנשיא ג׳ימי קרטר, ששכנע את סאדאת. „פוריין אפיירס” תיאר את הספר כמקור חשוב מאוד, אם כי לא נטול פניות, לצד המצרי במשא ומתן.⁠1
תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. John C. Campbell, review of Mohamed Ibrahim Kamel, The Camp David Accords: A Testimony by Sadat's Foreign Ministerעיתונות Foreign Affairs1 במרץ 1987
  2. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, August 1978–December 1980: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

אין תצלום שרישיונו אומת

בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי

1922⁠–⁠2016 · שר המדינה לענייני חוץ של מצרים מ־1977; מזכ״ל האו״ם, 1992⁠–⁠1996

הדיפלומט המצרי שליווה את סאדאת לירושלים וישב במשא ומתן בקמפ דייוויד; לימים מזכ״ל האו״ם.

מקורות (2)
  1. Boutros Boutros-Ghaliמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  2. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, August 1978–December 1980: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

אין תצלום שרישיונו אומת

אוסאמה אל־באז

1931⁠–⁠2013 · תת־שר החוץ של מצרים; לימים יועצו המדיני הבכיר של הנשיא מובארכ

הדיפלומט המצרי שמילא, לפי „אל־אהראם”, תפקיד מרכזי בניסוח הסכמי קמפ דייוויד.

מקורות (3)
  1. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, January 1977–August 1978: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, August 1978–December 1980: Personsארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  3. Prominent diplomat Osama El-Baz dies at 82עיתונות Ahram Online (Al-Ahram, Cairo)14 בספטמבר 2013

עמרו מוסא

1936– · מזכ״ל הליגה הערבית, 2001⁠–⁠2011

הדיפלומט המצרי שעמד בראש הליגה הערבית כשאומצה יוזמת השלום הערבית, וכשאושרה שוב.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו ב׳ – הסכם הביניים

  • בתקופתו אימצה הליגה, בפסגת ביירות ב־2002, את יוזמת השלום הערבית: סוף לסכסוך ויחסים רגילים עם ישראל, תמורת נסיגה מלאה מהשטחים שנכבשו ב־1967, פתרון צודק ומוסכם לפליטים ומדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים.⁠2
  • בפסגת ריאד, במרץ 2007, אישרו מנהיגי ערב את היוזמה מחדש וסירבו לשנות אותה. מוסא אמר שישראל רוצה נורמליזציה ותו לא, ששום דבר לא יינתן בחינם, ושבקשת ישראל לשנות את העמדה הערבית נדחית.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

מנגד, שרת החוץ ציפי לבני קראה לוויתורים ערביים לפני שמתקדמים, ושמעון פרס, אז המשנה לראש הממשלה, קרא למשא ומתן שכל צד יביא אליו את עמדותיו.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Dan Murphy, Cautious peace steps at Saudi summitעיתונות The Christian Science Monitor30 במרץ 2007
  2. Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 במרץ 2002

המלך חוסיין

1935⁠–⁠1999 · מלך ירדן, 1952⁠–⁠1999

במשך שנים נפגש בחשאי עם מנהיגים ישראלים. ב־1994 הוביל את ירדן לשלום גלוי, עם גבול מוסכם ושיתוף פעולה במים. סיפורו עובר מחדרי הפגישות אל השאלה איך שומרים על קשר גם ברגעים הקשים ביותר.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

  • באפריל 1987 הגיע בלונדון להבנה עם שר החוץ שמעון פרס על ועידת שלום בינלאומית (הסכם לונדון); ראש ממשלת ישראל דחה אותה.⁠5
  • נפגש בחשאי עם יצחק רבין,⁠6 וב־25 ביולי 1994 חתמו השניים בבית הלבן על הצהרת וושינגטון, שסיימה את מצב הלוחמה בין המדינות.⁠7
  • הוביל את ירדן אל הסכם השלום ישראל–ירדן, שעליו חתמו ב־26 באוקטובר 1994 ראש ממשלתו עבד א-סלאם אל-מג׳אלי ורבין.⁠8
  • בביקור התנחומים במרץ 1997 נכנס חוסיין לבית משפחת מלכה בבית שמש. בתם עדי הייתה אחת משבע התלמידות שרצח חייל ירדני בנהריים. הוריה היו חירשים, ודברי המלך תורגמו לשפת הסימנים. לפי דיווחו של דוד הורוביץ מהביקור, האם עליה השיבה בשפת הסימנים שהיא רוצה את בתה בחזרה.⁠9
  • באוקטובר 1998, בתקופה שבה טופל במחלת הסרטן,⁠10 הגיע לשיחות ואי ריבר וסייע למשא ומתן. הוא גם נאם בטקס החתימה.⁠11
  • מה עושים שני שכנים שחולקים מים? בחוזה השלום מ־1994, שנחתם בתקופת חוסיין, סעיף 6 ונספח 2 קבעו הסדרים למשאבי המים המשותפים והקמת ועדת מים משותפת. מכאן היו חלוקת המים, חילופי המידע והניהול המשותף לחלק מהעבודה בין ירדן לישראל. אלה הפרטים שממשיכים להעסיק אנשים גם אחרי שטקס החתימה נגמר.⁠8
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

חוסיין הוכרז מלך ב־11 באוגוסט 1952 וקיבל את סמכויותיו החוקתיות ב־2 במאי 1953.⁠1 במלחמת 1967 איבדה ירדן את הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים.⁠2 לפי הביוגרפיה של יאסר ערפאת באתר קרן נובל, המלך, שהוטרד מהתקפות הגרילה של אש״ף על ישראל ומשיטותיו האלימות, גירש לבסוף את הארגון מירדן.⁠3 גם בירדן היו מתנגדים להסכם השלום: 23 צירים הצביעו נגדו, ו־55 בעדו.⁠4

זהו שלום של כבוד. זהו שלום של מחויבות.

טקס החתימה על הסכם השלום ישראל–ירדן, מעבר הערבה, 26 באוקטובר 1994

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: This is peace with dignity. This is peace with commitment.

תמליל רשמי של הבית הלבן, באנגלית.

מקור הציטוט: The White House, Office of the Press Secretary (Clinton White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (12)
  1. King Hussein bin Talal (1935⁠–⁠1999)מקור ראשוני Royal Hashemite Court
  2. King Hussein: biography, the 1967 war periodמקור עזר King Hussein I (official site, kinghussein.gov.jo)
  3. Yasser Arafat – Biographicalמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  4. Chronology entry, 6 November 1994: Jordanian parliament ratifies the peace treatyמחקר Institute for Palestine Studies – Chronology6 בנובמבר 1994
  5. Peres-Hussein London Agreement (1987)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  6. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  7. The Washington Declaration: Israel – Jordan – The United States, 25 July 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)25 ביולי 1994
  8. Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)26 באוקטובר 1994
  9. Report from the Malka family condolence visit, 17 March 1997עיתונות The Irish Times — David Horovitz17 במרץ 1997
  10. Our Champion — tribute to King Husseinמקור ראשוני Princess Ghida Talal — official website
  11. Remarks at the Wye River Memorandum Signing Ceremony, 23 October 1998מקור ראשוני The American Presidency Project, UC Santa Barbara (Public Papers of the Presidents)
המלך עבדאללה השני
המלך עבדאללה השני · Number 10 / Wikimedia Commons · OGL 3

המלך עבדאללה השני

1962– · מלך ירדן מאז 1999

המלך ששומר על הסכם השלום עם ישראל בתוקף, גם בתקופה של משבר מדיני עמוק.

מכאן לסיפור ההסכםפרוטוקול חברון, מזכר ואי ריבר ומזכר שארם א-שייח׳

  • עלה לכס המלוכה ב־1999.⁠3 בספטמבר באותה שנה היה עד לחתימה על מזכר שארם א-שייח׳ בין ישראל לאש״ף (חברון, ואי ריבר ושארם א-שייח׳).⁠4
  • באוקטובר 2018 הודיע על סיום ההסדר המיוחד בנהריים/בקורה ובצופר/אל-ע׳מר, כפי שהסכם השלום מאפשר; ההסדר פקע ב־10 בנובמבר 2019.⁠5
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

נכון לאוקטובר 2026 הסכם השלום בתוקף, אבל היחסים המדיניים בשפל: ירדן החזירה את שגרירה בנובמבר 2023, ולפי דיווח מתחילת יולי 2026 צו מלכותי סיים את שליחותו בלי למנות לו מחליף.⁠12

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. Report on Israel–Jordan diplomatic relations and the ambassadors' posts, 7 July 2026עיתונות Ynetnews7 ביולי 2026
  2. 'No obligation to provide': Israel withholds water from Jordanעיתונות Middle East Eye8 ביולי 2026
  3. Abdullah IIמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  4. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  5. Liveblog, 10 November 2019עיתונות The Times of Israel10 בנובמבר 2019
הנסיך חסן בן טלאל
הנסיך חסן בן טלאל · Tarawneh / Wikimedia Commons · CC BY-SA 4.0

הנסיך חסן בן טלאל

1947– · יורש העצר הירדני, 1965⁠–⁠1999

יורש העצר שהיה ערוץ קשר מרכזי בדרך לשלום בין ירדן לישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. HRH Prince El Hassan bin Talal – Biographyארכיון רשמי Office of HRH Prince El Hassan bin Talal
  2. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives

אין תצלום שרישיונו אומת

עבד א-סלאם אל-מג׳אלי

1925⁠–⁠2023 · ראש ממשלת ירדן, 1993⁠–⁠1995 ו־1997⁠–⁠1998

ראש הממשלה שחתם בשם ירדן על הסכם השלום עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

  • ב־26 באוקטובר 1994, במעבר הערבה, חתמו הוא ויצחק רבין על הסכם השלום ישראל–ירדן.⁠1
  • ב־17 באוקטובר 1994 חתמו מג׳אלי ורבין בראשי תיבות על נוסח החוזה, תשעה ימים לפני החתימה הפומבית. כך ניתן להבחין בין הסכמת הנושאים ונותנים על הנוסח לבין הטקס שנערך לאחר מכן.⁠2
תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)26 באוקטובר 1994
  2. Fact Sheet: The Middle East Peace Processארכיון רשמי U.S. Department of State

פאיז טראונה

ראש המשלחת הירדנית לשיחות עם ישראל; ראש ממשלת ירדן ב־1998 וב־2012

הדיפלומט שהוביל את הצוות הירדני במשא ומתן על הסכם השלום עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  2. Former PM Fayez Tarawneh dies at 72עיתונות Jordan News15 בדצמבר 2021
מרואן אל־מעשר
מרואן אל־מעשר · U.S. Department of Defense / Wikimedia Commons · Public domain

מרואן אל־מעשר

1956– · שר החוץ של ירדן, 2002⁠–⁠2004

הדיפלומט שפתח את שגרירות ירדן הראשונה בישראל, ולימים עזר לעצב את יוזמת השלום הערבית.

מכאן לסיפור ההסכםיוזמת השלום הערבית

תפקיד בתהליכים
מקורות (1)
  1. Marwan Muasher (biography)מקור עזר Carnegie Endowment for International Peace

יאסר ערפאת

1929⁠–⁠2004 · יושב ראש אש״ף, 1969⁠–⁠2004; ראש הרשות הפלסטינית, 1994⁠–⁠2004, שנבחר לנשיאה ב־1996

מנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית, שדרכו עברה ממאבק מזוין להכרה בזכותה של ישראל להתקיים ולמשא ומתן איתה. הוא לחץ את ידו של רבין וחתם על הסכמי הביניים. פריצת הדרך והאחריות לכישלונות שבהמשך ממשיכות לעורר ויכוח.

מכאן לסיפור ההסכםדרכו של אש״ף לקבלת שתי מדינות, 1974⁠–⁠1988

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הוא היה ממייסדי פתח, שקרא למאבק מזוין בישראל; לפי הביוגרפיה שלו באתר קרן נובל, התקפות הגרילה של הארגון ושיטותיו האלימות הובילו את המלך חוסיין לגרש את אש״ף מירדן.⁠1 „תוכנית עשר הנקודות” של אש״ף (1974) דחתה את החלטה 242 והעמידה את המאבק המזוין בראש, אך קיבלה רשות לאומית בכל חלק משוחרר של פלסטין, כשלב בדרך לשחרור כל השטח.⁠2 קמפ דייוויד (2000) הסתיימה בלי הסכם, והאחריות שנויה במחלוקת: דניס רוס מהצוות האמריקאי הטיל את עיקרה על ערפאת;⁠3 רוברט מאלי וחוסיין אגא אמרו ששלושת הצדדים שגו;⁠4 אהוד ברק אומר שערפאת לא הציג הצעת נגד;⁠5 ואש״ף אמר שההצעה לא הייתה בסיס למדינה בת־קיימא, עם ארבעה קנטונים מוקפים בישראל וחילופי שטחים לא שווים.⁠6 כשפרצה האינתיפאדה השנייה, ישראל טענה שההנהגה הפלסטינית תכננה את האלימות, והפלסטינים טענו לתגובה ישראלית מופרזת להפגנות;⁠7 ועדת מיטשל לא מצאה בסיס למסקנה שהרשות הפלסטינית תכננה לפתוח באלימות או שישראל תכננה להגיב בכוח קטלני.⁠8 הסכמי הביניים לא הבשילו להסדר קבע.⁠9

גבירותיי ורבותיי, הקרב על השלום הוא הקרב הקשה ביותר בחיינו.

טקס החתימה על הצהרת העקרונות ישראל–אש״ף, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 13 בספטמבר 1993

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: Ladies and gentlemen, the battle for peace is the most difficult battle of our lives.

ערפאת נאם בערבית. המקור הוא האנגלית שבתמליל הרשמי של הבית הלבן.

מקור הציטוט: The White House, Office of the Press Secretary (Clinton White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (17)
  1. Yasser Arafat – Biographicalמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  2. Political Programme of 9 June 1974, 12th Palestine National Council (the "10-point programme")מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)9 ביוני 1974
  3. Dennis Ross and Gidi Grinstein, reply by Hussein Agha and Robert Malley, Camp David: An Exchangeעיתונות The New York Review of Books20 בספטמבר 2001
  4. Robert Malley and Hussein Agha, Camp David: The Tragedy of Errorsעיתונות The New York Review of Books9 באוגוסט 2001
  5. Benny Morris, Camp David and After: An Exchange (1. An Interview with Ehud Barak)עיתונות The New York Review of Books13 ביוני 2002
  6. Camp David Peace Proposal of July, 2000: Frequently Asked Questionsמקור עזר Palestine Liberation Organization (Ramallah, July 2001), as reproduced by Al-Bushra
  7. Mitchell Report (2001)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  8. Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee Report (the Mitchell Report)מקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (text reproduced by the Jewish Virtual Library)30 באפריל 2001
  9. The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Processארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  10. Verbatim record of the 2282nd plenary meeting, 13 November 1974 (A/PV.2282): address by Yasser Arafatמקור ראשוני United Nations General Assembly13 בנובמבר 1974
  11. Mapping which countries recognise Palestine in 2024עיתונות Al Jazeera22 במאי 2024
  12. Press Conference Statement of Yasir Arafat Clarifying His Speech Before the UN General Assembly, Geneva, 14 December 1988מקור ראשוני Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (Institute for Palestine Studies), from Journal of Palestine Studies vol. 18 no. 314 בדצמבר 1988
  13. Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speechesמקור ראשוני United Nations Peacemaker9 בספטמבר 1993
  14. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  15. Yasser Arafat – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  16. Israeli-Palestinian Interim Agreement (Oslo II, 1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  17. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
מחמוד עבאס (אבו מאזן)
מחמוד עבאס (אבו מאזן) · kremlin.ru / Wikimedia Commons · CC BY 4.0

מחמוד עבאס (אבו מאזן)

1935– · חתם בשם אש״ף על הצהרת העקרונות (1993); ראש הממשלה הפלסטיני (2003); נשיא הרשות הפלסטינית מאז 2005

חתם בשם אש״ף על הצהרת העקרונות, ומאז 2005 מוביל את הצד הפלסטיני בסבבי המשא ומתן עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

אף אחד מהסבבים לא הסתיים בהסכם. על 2008 הגרסאות חלוקות: אולמרט אומר שעבאס לא השיב; עבאס אומר שהמפה הוצגה לו אך לא נמסרה לידיו.⁠1 את תוכנית טראמפ (2020), שגובשה בלי השתתפות פלסטינית, דחה מכול וכול.⁠2 ביוני 2007, אחרי קרבות בין הפלגים, השתלטה חמאס על רצועת עזה ועבאס פיזר את ממשלת האחדות; ב־2021 ביטל בחירות כלליות שתוכננו.⁠3 אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את כהונתו כתקופה של פילוג עמוק ותהליך שלום תקוע.⁠4 ביולי 2026 הודיעה חמאס על פירוק ועדת הממשל שלה.⁠3 אין בכך אישור שהניהול הועבר בפועל: מפת הדרכים מ־30 ביולי התנתה את כניסת הוועדה החדשה ואת קבלת האחריות שלה בהסדרי יישום;⁠5 רויטרס דיווחה ב־6 באוקטובר 2026 כי הוועדה טרם נכנסה לעזה.⁠6

הגענו לנקודה הזאת משום שאנו מאמינים שדו-קיום בשלום ושיתוף פעולה הם האמצעים היחידים להגיע להבנה ולהגשים את תקוותיהם של הפלסטינים ושל הישראלים.

טקס החתימה על הצהרת העקרונות ישראל–אש״ף, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 13 בספטמבר 1993

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: We have come to this point because we believe that peaceful coexistence and cooperation are the only means for reaching understanding and for realizing the hopes of the Palestinians and the Israelis.

המקור הוא האנגלית שבתמליל הרשמי של הבית הלבן.

מקור הציטוט: The White House, Office of the Press Secretary (Clinton White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (9)
  1. Abbas on Olmert's 2008 peace offer (report by Julie Wiener)עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA)19 בנובמבר 2015
  2. Israel and the Palestinians: U.S. Peace Plan and Possible Israeli Annexation (IN11214)מחקר Congressional Research Service2020
  3. Timeline: 20 years of Hamas rule in Gaza, from election to political exitעיתונות Al Jazeera8 ביולי 2026
  4. Mahmoud Abbasמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  5. Gaza Roadmapמקור ראשוני Board of Peace30 ביולי 2026
  6. One year on, Trump's Gaza plan has not stopped Israeli fire or disarmed Hamas - explainerעיתונות Reuters, republished by The Jerusalem Post6 באוקטובר 2026
  7. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  8. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007
  9. How Secretary Kerry's bid for peace ended up in tattersעיתונות The Christian Science Monitor29 באפריל 2014
אחמד קריע (אבו עלא)
אחמד קריע (אבו עלא) · Sabreen mohsen / Wikimedia Commons · CC BY-SA 4.0

אחמד קריע (אבו עלא)

1937⁠–⁠2023 · ראש צוות אש״ף בערוץ אוסלו; יושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית, 1996⁠–⁠2003; ראש הממשלה הפלסטיני, 2003⁠–⁠2006

איש אש״ף שניהל את השיחות החשאיות באוסלו וחתם על ההסכם הכלכלי עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. Ahmad Qurei' (1937⁠–⁠2023)מקור עזר Yasser Arafat Foundation
  2. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  3. Developments related to the Middle East peace process, April–September 1994מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)אוקטובר 1994
  4. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007
  5. Hilde Henriksen Waage: Norwegians? Who needs Norwegians? (2000)מחקר Norwegian Ministry of Foreign Affairs

סאיב עריקאת

1955⁠–⁠2020 · ראש המחלקה למשא ומתן של אש״ף

עמד בראש מחלקת המשא ומתן של אש״ף וחתם מטעמו על פרוטוקול חברון ב־1997.

מכאן לסיפור ההסכםפרוטוקול חברון, מזכר ואי ריבר ומזכר שארם א-שייח׳

  • ב־17 בינואר 1997 חתם בשם אש״ף על פרוטוקול חברון; בשם ישראל חתם דן שומרון (חברון, ואי ריבר ושארם א-שייח׳).⁠1
  • בשנים 2013⁠–⁠2014 ניהלו הוא ומוחמד אשתייה את המשא ומתן מול ציפי לבני ויצחק מולכו (שיחות קרי).⁠2
  • עמד בראש מחלקת המשא ומתן של אש״ף עד מותו ב־10 בנובמבר 2020.⁠3
תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Hebron Protocol (1997)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. How Secretary Kerry's bid for peace ended up in tattersעיתונות The Christian Science Monitor29 באפריל 2014
  3. Saeb Erekat (1955⁠–⁠2020)מקור עזר Yasser Arafat Foundation

חנאן עשראווי

1946– · דוברת המשלחת הפלסטינית לשיחות השלום שאחרי מדריד; חברת הוועד הפועל של אש״ף, 2009⁠–⁠2020

אשת אקדמיה שהייתה הקול של המשלחת הפלסטינית בשיחות השלום של תחילת שנות התשעים.

  • לפני ועידת מדריד הייתה במשלחת הפלסטינית שנפגשה עם מזכיר המדינה האמריקאי ג׳יימס בייקר. אחרי הוועידה הייתה הדוברת הרשמית של המשלחת בשיחות בוושינגטון.⁠2
  • ב־1996 נבחרה למועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם ירושלים. כיהנה כשרת ההשכלה הגבוהה עד שהתפטרה ב־1998, והקימה את ארגון החברה האזרחית „מפתאח”.⁠2
  • מפתאח, שנוסד בירושלים בדצמבר 1998, חיבר את הדיפלומטיה הציבורית שלה לעבודה בחברה האזרחית. מטרותיו המוצהרות כוללות דמוקרטיה וממשל תקין בחברה הפלסטינית, לצד דיאלוג על הסוגיה הפלסטינית.⁠3
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

במדריד ישבו הפלסטינים במשלחת ירדנית–פלסטינית משותפת, ולאש״ף לא היה מושב רשמי.⁠1

מקורות (4)
  1. The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Biography: Hanan Ashrawiמקור עזר Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (Institute for Palestine Studies)
  3. About Us: Missionמקור ראשוני MIFTAH
יאסר עבד רבו
יאסר עבד רבו · dlisbona / Wikimedia Commons · CC BY 2.0

יאסר עבד רבו

1944– · איש אש״ף ושר לשעבר ברשות הפלסטינית; ממובילי יוזמת ז׳נבה

הפוליטיקאי הפלסטיני שכתב עם יוסי ביילין טיוטה מלאה, לא רשמית, של הסכם קבע.

מכאן לסיפור ההסכםהפרמטרים של קלינטון

  • עם יוסי ביילין הוביל את יוזמת ז׳נבה, שהוצגה ב־1 בדצמבר 2003: שתי מדינות על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים שווים, ירושלים בירת שתיהן, ופתרון מוסכם לפליטים.⁠21
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

היוזמה אינה רשמית, ואף אחת מההנהגות לא אימצה אותה.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Geneva Initiative (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. The Accord (summary on the initiative's website)מקור עזר Geneva Initiative
  • Yasser Abed Rabboמקור עזר European Council on Foreign Relations – Mapping Palestinian Politics

אין תצלום שרישיונו אומת

סרי נוסייבה

נשיא אוניברסיטת אל-קודס, 1995⁠–⁠2014

פילוסוף פלסטיני שניסח עם ראש שב״כ לשעבר הצהרת עקרונות אזרחית לשתי מדינות.

מכאן לסיפור ההסכםהמפקד הלאומי – הצהרת העקרונות של אילון ונוסייבה

  • עמד בראש אוניברסיטת אל-קודס בשנים 1995⁠–⁠2014.⁠3 עם עמי איילון ניסח את „המפקד הלאומי” (איילון–נוסייבה): שתי מדינות לשני עמים, גבולות על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים שווים, ירושלים פתוחה ובירת שתי המדינות, ושיבת פליטים למדינה הפלסטינית בלבד.⁠21
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

זו יוזמה אזרחית, לא מסמך רשמי של הצדדים. המקורות חלוקים על תאריכה: 2002 או 2003.⁠12

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Ayalon–Nusseibeh Statement of Principles (2002)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Ayalon–Nusseibeh Statement of Principles (copy dated 27 July 2003)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)27 ביולי 2003
  3. Dr. Sari Nusseibehמקור עזר University of Notre Dame – Jerusalem Global Gateway

אין תצלום שרישיונו אומת

היבא חוסייני

עורכת דין; יועצת משפטית למשא ומתן הפלסטיני, 1994⁠–⁠2008

משפטנית פלסטינית שליוותה את המשא ומתן עם ישראל, וכתבה עם יוסי ביילין הצעה לקונפדרציה של שתי מדינות.

מכאן לסיפור ההסכםשתי מדינות בשיתוף: מודלים של קונפדרציה

  • עמדה בראש הוועדה המשפטית למשא ומתן על הסדר הקבע, והייתה יועצת משפטית לשיחות השלום בשנים 1994⁠–⁠2008.⁠2
  • ב־2022 פרסמה עם יוסי ביילין את הצעת „קונפדרציית ארץ הקודש”: שתי מדינות עצמאיות שקשורות זו לזו בקונפדרציה (מודל הקונפדרציה).⁠3
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

ההצעה אינה רשמית, והיא ספגה ביקורת, בין השאר על החיכוך שעלול לקום אם מתנחלים יישארו בשטח המדינה הפלסטינית, ועל שבריריותן של קונפדרציות.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Hard Questions, Tough Answers (Yossi Alpher) — on the Holy Land Confederation proposalמחקר Americans for Peace Now21 בפברואר 2022
  2. Hiba Husseini – speaker biographyמקור עזר Milken Institute
  3. The Holy Land Confederation (2022)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)7 בפברואר 2022

אין תצלום שרישיונו אומת

נאסר אל-קדווה

1953– · נציג אש״ף ופלסטין באו״ם, 1991⁠–⁠2005; שר החוץ של הרשות הפלסטינית, 2005⁠–⁠2006

דיפלומט פלסטיני ותיק שפרסם ב־2024 הצעה משותפת לשתי מדינות עם ראש ממשלה ישראלי לשעבר.

מכאן לסיפור ההסכםהצעת אולמרט–אל-קדווה

  • ב־17 ביולי 2024 חתמו הוא ואהוד אולמרט על הצעת אולמרט–אל-קדווה: שתי מדינות על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים של 4.4%, שתי בירות בירושלים, ונאמנות של חמש מדינות על העיר העתיקה.⁠2
  • ב־17 באוקטובר 2024 הציגו השניים את ההצעה לאפיפיור פרנציסקוס.⁠3
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

ההצעה אינה רשמית. במרץ 2021 הודח אל-קדווה מהוועד המרכזי של פתח.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Profile: Who is Fatah's dismissed member Nasser al-Qudwa?עיתונות Anadolu Agency12 במרץ 2021
  2. Report on the Olmert–al-Kidwa proposal (Jerusalem Post article 819251)עיתונות The Jerusalem Post
  3. Pope meets former Israeli and Palestinian officials promoting peaceעיתונות Catholic Review (Catholic News Service)17 באוקטובר 2024

אין תצלום שרישיונו אומת

חיידר עבד א־שאפי

1919⁠–⁠2007 · רופא מעזה; ראש המשלחת הפלסטינית בוועידת מדריד ובשיחות וושינגטון

הרופא מעזה שדיבר בשם הפלסטינים במדריד, ופרש מהמשלחת במחאה על המשך הבנייה בהתנחלויות.

  • עמד בראש המשלחת הפלסטינית לועידת מדריד באוקטובר 1991 ונאם בה בשם הפלסטינים.⁠12 אחר כך הוביל במשך חודשים את המשא ומתן עם ישראל בוושינגטון.⁠1
  • באפריל 1993 פרש מהמשלחת במחאה על כך שישראל סירבה להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. לדבריו לא ידע על הערוץ החשאי באוסלו, והוא לא הגיע לטקס החתימה על הצהרת העקרונות.⁠1
  • ב־1996 קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. ב־1998 התפטר במחאה על מה שתיאר כרשלנות הרשות במאבק בשחיתות.⁠1
מקורות (2)
  1. Haydar Abd al-Shafi (biography)מקור עזר Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (Institute for Palestine Studies)
  2. Approaches towards the Settlement of the Arab-Israeli Conflict and the Question of Palestine, Issue 7, October 1991 (invitation to the Madrid Conference and statements made there)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)אוקטובר 1991

אין תצלום שרישיונו אומת

אדוארד סעיד

1935⁠–⁠2003 · חוקר ספרות ומייסד שותף של הדיוואן

חוקר ספרות פלסטיני־אמריקאי, יליד ירושלים ופרופסור בקולומביה.⁠2

  • מייסד הדיוואן עם דניאל בארנבוים.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הסיפור המלא עוסק במפגש שבין מוזיקה, שיחה פוליטית ומפעל חינוכי שנמשך אחרי מותו.

מקורות (5)
  1. The Foundersמקור ראשוני West-Eastern Divan Orchestra
  2. Edward Said Resourcesמקור ראשוני Columbia University, Center for Palestine Studies
עבדאללה בן עבד אל-עזיז (יורש העצר הסעודי דאז)
עבדאללה בן עבד אל-עזיז (יורש העצר הסעודי דאז) · Cherie A. Thurlby / Wikimedia Commons · Public domain

עבדאללה בן עבד אל-עזיז (יורש העצר הסעודי דאז)

~1923⁠–⁠2015 · יורש העצר הסעודי ב־2002; מלך סעודיה, 2005⁠–⁠2015

יורש העצר הסעודי שהציע את יוזמת השלום הערבית.

מכאן לסיפור ההסכםיוזמת השלום הערבית

  • הציע את יוזמת השלום הערבית, שאומצה בפסגת ביירות במרץ 2002: נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים שנכבשו ב־1967, פתרון צודק ומוסכם לפליטים ומדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. בתמורה: סוף לסכסוך, הסכמי שלום ויחסים רגילים בין מדינות ערב לישראל.⁠2
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

אף ממשלה ישראלית לא קיבלה את היוזמה באופן רשמי.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Stalled Arab Peace Initiative Reaffirmedמחקר The Washington Institute for Near East Policy2013
  2. Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 במרץ 2002
הנסיך סעוד אל־פייסל
הנסיך סעוד אל־פייסל · United States government work / Wikimedia Commons · Public domain

הנסיך סעוד אל־פייסל

1940⁠–⁠2015 · שר החוץ של ערב הסעודית, 1975⁠–⁠2015

שר החוץ הסעודי בשנים שבהן הציעה ארצו את מה שהיה ליוזמת השלום הערבית.

  • היה שר החוץ כשיורש העצר עבדאללה בן עבד אל-עזיז הציע בביירות את יוזמת השלום הערבית, שהליגה הערבית קיבלה ב־2002.⁠12
  • בפסגת ריאד במרץ 2007, שבה אושרה היוזמה מחדש, כינה את הסכסוך הישראלי–פלסטיני לב המשברים באזור. מדינות ערב, אמר, הציעו צעדים ברורים לשלום, והצעד הבא הוא של ישראל.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

באותה מסיבת עיתונאים אמר שישראל דחתה תמיד צעדי שלום ערביים. בישראל קראה אז שרת החוץ ציפי לבני לוויתורים ערביים תחילה.⁠1

מקורות (2)
  1. Dan Murphy, Cautious peace steps at Saudi summitעיתונות The Christian Science Monitor30 במרץ 2007
  2. Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 במרץ 2002

מוחמד בן זאיד

יורש העצר של אבו דאבי בעת ההסכם (2020); כיום נשיא איחוד האמירויות

המנהיג האמירתי שהחליט על נורמליזציה מלאה עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

לפי האמירויות, ההסכם עצר את הסיפוח בגדה המערבית ונועד לתמוך בשאיפה הפלסטינית למדינה, לצד שיתוף פעולה אזורי.⁠1 המהלך חרג מהסדר שקבעה יוזמת השלום הערבית, שלפיה יחסים רגילים עם ישראל יבואו אחרי נסיגה והקמת מדינה פלסטינית.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. UAE warns Israeli annexation of West Bank undermines vision of Abraham Accordsעיתונות The National3 בספטמבר 2025
  2. Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 במרץ 2002
  3. Joint Statement of the United States, the State of Israel, and the United Arab Emiratesמקור ראשוני The American Presidency Project, UC Santa Barbara13 באוגוסט 2020
  4. Abraham Accords Peace Agreement: Treaty of Peace, Diplomatic Relations and Full Normalization Between the United Arab Emirates and the State of Israelמקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020

עבדאללה בן זאיד

1972– · שר החוץ של איחוד האמירויות מאז 2006

שר החוץ שחתם בשם איחוד האמירויות על ההסכם עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

אני עומד כאן היום כדי להושיט יד לשלום ולקבל יד מושטת לשלום.

טקס החתימה על הסכמי אברהם, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: I stand here today to extend a hand of peace and receive a hand of peace.

השר נאם בערבית. במהדורה הערבית המשפט מובא בנוסח הערבי שפרסמה סוכנות הידיעות של האמירויות (WAM), כפי שהוא מופיע בעיתון „אל־ביאן” מ־16 בספטמבר 2020. הנוסח האנגלי הוא מן התמליל הרשמי של הבית הלבן, המסמן את דבריו "(As interpreted.)" – כלומר זו האנגלית של המתורגמן.

מקור הציטוט: The White House (Trump White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. H.H. Sheikh Abdullah bin Zayed Al Nahyan – the Minister's biographyארכיון רשמי UAE Ministry of Foreign Affairs
  2. Abraham Accords Peace Agreement: Treaty of Peace, Diplomatic Relations and Full Normalization Between the United Arab Emirates and the State of Israelמקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  3. The Abraham Accords (index of the signed documents)מקור ראשוני U.S. Department of State
המלך חמד בן עיסא
המלך חמד בן עיסא · DHSgov / Wikimedia Commons · Public domain

המלך חמד בן עיסא

מלך בחריין

המלך שבהנהגתו כוננה בחריין יחסים רשמיים עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

ההצהרה שנחתמה בוושינגטון קבעה כינון יחסים דיפלומטיים מלאים והמשך משא ומתן על שגרירויות, טיסות ושיתופי פעולה. אין בה סעיף אשרור.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Abraham Accords: Declaration of Peace, Cooperation, and Constructive Diplomatic and Friendly Relations (Bahrain–Israel)מקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  2. The Abraham Accords (backgrounder, updated 20 April 2026)מחקר Middle East Institute17 בנובמבר 2025
עבד אל-לטיף א-זיאני
עבד אל-לטיף א-זיאני · Marc Müller / Wikimedia Commons · CC BY 3.0 de

עבד אל-לטיף א-זיאני

שר החוץ של בחריין בעת החתימה (2020)

שר החוץ שחתם בשם בחריין על ההצהרה עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

היום – היום הוא אירוע היסטורי באמת, רגע של תקווה והזדמנות לכל עמי המזרח התיכון.

טקס החתימה על הסכמי אברהם, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: Today — today is a truly historic occasion, a moment of hope and opportunity for all the peoples of the Middle East.

קטע מתוך משפט ארוך יותר בתמליל הרשמי של הבית הלבן, באנגלית.

מקור הציטוט: The White House (Trump White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Abraham Accords: Declaration of Peace, Cooperation, and Constructive Diplomatic and Friendly Relations (Bahrain–Israel)מקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  2. The Abraham Accords (index of the signed documents)מקור ראשוני U.S. Department of State
  3. Remarks by President Trump, Prime Minister Netanyahu, Minister bin Zayed, and Minister Al Zayani at the Abraham Accords Signing Ceremonyמקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
המלך מוחמד השישי
המלך מוחמד השישי · UN Climate Change / Wikimedia Commons · CC BY 2.0

המלך מוחמד השישי

1963– · מלך מרוקו מאז 1999

המלך שהחליט ב־2020 לחדש את היחסים הרשמיים בין מרוקו לישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

  • בהנהגתו נחתמה ברבאט, ב־22 בדצמבר 2020, ההצהרה המשותפת עם מרוקו: מרוקו וישראל התחייבו לחדש קשרים רשמיים מלאים, לפתוח מחדש את לשכות הקישור ברבאט ובתל אביב ולאפשר טיסות ישירות.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

זו הצהרה משותפת, לא אמנת שלום. היא מזכירה את ההכרה האמריקאית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, צעד נפרד של ארצות הברית ולא התחייבות בין ישראל למרוקו.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Joint Declaration: The Kingdom of Morocco, the United States of America and the State of Israel, 22 December 2020מקור ראשוני Abraham Accords Peace Institute (copy of the signed document)22 בדצמבר 2020

עבד אל-פתאח אל-בורהאן

ראש מועצת הריבונות של סודאן

המנהיג הצבאי של סודאן, שבתקופתו הצטרפה המדינה להצהרת הסכמי אברהם, בלי שנחתם הסכם עם ישראל.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

  • בתקופתו, ב־6 בינואר 2021, חתמה סודאן בח׳רטום על הצהרת הסכמי אברהם. חתם שר המשפטים נסר א-דין עבד אל-בארי, לצד שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ׳ין (המסלול עם סודאן).⁠3
  • בפברואר 2023 נפגש בח׳רטום עם שר החוץ הישראלי אלי כהן, ומשרד החוץ הסודאני מסר שהצדדים הסכימו להתקדם לנורמליזציה.⁠4
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הסכם דו-צדדי בין ישראל לסודאן לא נחתם מעולם, ושגרירויות לא נפתחו.⁠1 מאז פרוץ המלחמה בסודאן באפריל 2023 המסלול קפוא; לפי ניתוח של מכון וושינגטון, שני הצדדים הלוחמים משתמשים בנורמליזציה כדי לזכות בלגיטימיות.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (5)
  1. The Abraham Accords (backgrounder, updated 20 April 2026)מחקר Middle East Institute17 בנובמבר 2025
  2. Burhan Is Using Sudan-Israel Normalization to Secure His Powerמחקר The Washington Institute for Near East Policy17 בדצמבר 2025
  3. Sudan says it signed Abraham Accords with USעיתונות Al Jazeera6 בינואר 2021
  4. Israel's foreign minister in Sudan for normalization talksעיתונות The Times of Israel2 בפברואר 2023

ג׳ימי קרטר

1924⁠–⁠2024 · נשיא ארצות הברית, 1977⁠–⁠1981

ב־1978 אירח את בגין וסאדאת בקמפ דייוויד ונכנס לפרטי המשא ומתן ביניהם. כשהדרך לחוזה השלום עוד נתקעה, נסע במרץ 1979 למצרים ולישראל. סיפורו מציע מבט על מה שמתווך עושה בין לחיצת יד אחת לבאה אחריה.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–מצרים

  • אירח ותיווך בפסגת קמפ דייוויד (5–17 בספטמבר 1978), וחתם כעד על הסכמי קמפ דייוויד.⁠21
  • בשעות האחרונות בקמפ דייוויד ביקש בגין מקרטר לחתום על תמונות עבור נכדיו. קרטר סיפר שבירר את שמו של כל נכד, כתב הקדשות והביא את התמונות בעצמו. הם עמדו על מרפסת הבקתה ודיברו על הנכדים, בשעה שנדמה היה שהשיחות נכשלו.⁠3 השיחה הזאת נשארה בזיכרונו של קרטר. לצדה נשארה עבודה מדינית: המחלוקות על ירושלים ועל ההצבעה בכנסת בעניין היישובים בסיני עוד לא נפתרו. ביומנו כתב שהנוסח האחרון הוסכם ממש לפני היציאה לטקס החתימה.⁠1
  • כדי לסגור את הפערים האחרונים טס במרץ 1979 בעצמו לישראל ולמצרים,⁠4 וב־26 במרץ חתם כעד על הסכם השלום ישראל–מצרים.⁠5
  • קיבל ב־2002 את פרס נובל לשלום, על עשרות שנים של מאמץ למצוא פתרונות של שלום לסכסוכים בינלאומיים.⁠6
  • פעילותו של קרטר נמשכה לאחר הנשיאות: ב־1982 הקים עם רוזלין קרטר את מרכז קרטר.⁠7
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

בקמפ דייוויד התעמת עם בגין על הנוסח בעניין ההתנחלויות. גורל ההתנחלויות בסיני הועבר להכרעת הכנסת, במכתבים שצורפו להסכמים.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (7)
  1. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 57 (editorial note)ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Camp David Accords: A Framework for Peace in the Middle East; Framework for the Conclusion of a Peace Treaty between Egypt and Israelמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)17 בספטמבר 1978
  3. Remarks at the Closing Banquet of the B’nai B’rith International Biennial Convention, 4 September 1980, p. 1660 (PDF p. 82): Carter recalls the photographs at Camp Davidמקור ראשוני Jimmy Carter / Public Papers of the Presidents; National Archives, Ronald Reagan Presidential Library4 בספטמבר 1980
  4. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 207ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  5. Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israelמקור ראשוני United Nations Treaty Series26 במרץ 1979
  6. Jimmy Carter – Factsמקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
  7. Jimmy Carter: founder of The Carter Centerמקור עזר The Carter Center
ביל קלינטון
ביל קלינטון · Bob McNeely, The White House [ 1 ] / Wikimedia Commons · Public domain

ביל קלינטון

1946– · נשיא ארצות הברית, 1993⁠–⁠2001

הנשיא האמריקאי שליווה את אוסלו ואת השלום עם ירדן, וניסה להביא את ישראל והפלסטינים להסדר קבע.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–ירדן

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

קמפ דייוויד הסתיימה בלי הסכם; את המתווה קיבלו שני הצדדים בהסתייגויות.⁠1 גם פגישתו עם נשיא סוריה חאפז אל-אסד בז׳נבה, במרץ 2000, לא גישרה על הפערים.⁠2

שלום של אמיצים נמצא בהישג ידנו.

טקס החתימה על הצהרת העקרונות ישראל–אש״ף, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 13 בספטמבר 1993

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: A peace of the brave is within our reach.

נוסח רשמי אמריקאי (Public Papers of the Presidents), באנגלית.

מקור הציטוט: The American Presidency Project, UC Santa Barbara (Public Papers of the Presidents)

תפקיד בתהליכים
מקורות (8)
  1. Clinton Parameters (2000)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Statement by the Press Secretary on Syria and Israel Peace Talksמקור ראשוני The White House (Clinton archives)26 במרץ 2000
  3. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  4. The Washington Declaration: Israel – Jordan – The United States, 25 July 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)25 ביולי 1994
  5. Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)26 באוקטובר 1994
  6. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  7. Trilateral Statement on the Middle East Peace Summit at Camp Davidמקור ראשוני The White House (Clinton Presidential archive)25 ביולי 2000
ג׳ורג׳ בוש (האב)
ג׳ורג׳ בוש (האב) · David Valdez / Wikimedia Commons · Public domain

ג׳ורג׳ בוש (האב)

1924⁠–⁠2018 · נשיא ארצות הברית, 1989⁠–⁠1993

הנשיא האמריקאי שכינס אחרי מלחמת המפרץ את ועידת מדריד.

מכאן לסיפור ההסכםועידת מדריד

  • ארצות הברית וברית המועצות נתנו חסות לועידת מדריד, שנפתחה ב־30 באוקטובר 1991, והוא ישב בראשה יחד עם מיכאיל גורבצ׳וב.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

הוועידה פתחה שיחות ישירות, אך לא הסתיימה בהסכם.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
ג׳ורג׳ וו. בוש
ג׳ורג׳ וו. בוש · Eric Draper / Wikimedia Commons · Public domain

ג׳ורג׳ וו. בוש

1946– · נשיא ארצות הברית, 2001⁠–⁠2009

הנשיא האמריקאי שבתקופתו פורסמה מפת הדרכים וכונסה ועידת אנאפוליס.

מכאן לסיפור ההסכםמפת הדרכים

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

מפת הדרכים לא יושמה מעבר לצעדים חלקיים בשלב הראשון,⁠1 וההסכם שאליו כיוונה ועידת אנאפוליס לא הושג.⁠2

תפקיד בתהליכים
מקורות (4)
  1. Road Map for Peace (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Abbas on Olmert's 2008 peace offer (report by Julie Wiener)עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA)19 בנובמבר 2015
  3. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ · Daniel Torok / Wikimedia Commons · Public domain

דונלד טראמפ

1946– · נשיא ארצות הברית, 2017⁠–⁠2021 ומאז 2025

הנשיא האמריקאי שבחסותו נחתמו הסכמי אברהם, ושהציג ב־2025 את התוכנית שהובילה להפסקת האש בעזה.

מכאן לסיפור ההסכםתוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

  • ב־13 באוגוסט 2020 פרסם עם נתניהו ועם מוחמד בן זאיד את ההצהרה המשותפת.⁠3 ב־15 בספטמבר 2020 אירח את טקס החתימה, חתם על הצהרת הסכמי אברהם והיה עד למסמכים עם איחוד האמירויות ועם בחריין.⁠45
  • ב־28 בינואר 2020 הציג את תוכנית טראמפ לסכסוך הישראלי–פלסטיני.⁠1
  • ב־2025 הציג תוכנית בת 20 נקודות לסיום המלחמה בעזה. הפסקת האש נכנסה לתוקף ב־10 באוקטובר 2025 (הפסקת האש בעזה),⁠6 ומועצת הביטחון אימצה את התוכנית בהחלטה 2803.⁠7
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

תוכנית 2020 גובשה בלי השתתפות פלסטינית, ומחמוד עבאס דחה אותה.⁠1 תוכנית עזה היא הפסקת אש ומתווה מדורג, לא הסכם שלום; נכון לאוקטובר 2026 השלב השני שלה תקוע.⁠2

אחרי עשרות שנים של פילוג וסכסוך, אנו מציינים את שחרו של מזרח תיכון חדש.

טקס החתימה על הסכמי אברהם, המדשאה הדרומית של הבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

מקור ומעמד הנוסח

הנוסח במקור: After decades of division and conflict, we mark the dawn of a new Middle East.

תמליל רשמי של הבית הלבן, באנגלית.

מקור הציטוט: The White House (Trump White House archive, US National Archives)

תפקיד בתהליכים
מקורות (8)
  1. Israel and the Palestinians: U.S. Peace Plan and Possible Israeli Annexation (IN11214)מחקר Congressional Research Service2020
  2. The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Report1 באוקטובר 2026
  3. Joint Statement of the United States, the State of Israel, and the United Arab Emiratesמקור ראשוני The American Presidency Project, UC Santa Barbara13 באוגוסט 2020
  4. Abraham Accords Peace Agreement: Treaty of Peace, Diplomatic Relations and Full Normalization Between the United Arab Emirates and the State of Israelמקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  5. Abraham Accords: Declaration of Peace, Cooperation, and Constructive Diplomatic and Friendly Relations (Bahrain–Israel)מקור ראשוני The White House (Trump White House archive, US National Archives)15 בספטמבר 2020
  6. A Guide to Trump's Twenty-Point Gaza Peace Dealמחקר Council on Foreign Relations
  7. UN Security Council Resolution 2803 (17 November 2025)מחקר Security Council Report

אין תצלום שרישיונו אומת

ג׳ארד קושנר

1981– · יועץ בכיר לנשיא טראמפ, 2017⁠–⁠2021

היועץ שמילא מטעם הבית הלבן תפקיד מרכזי בדרך להסכמי אברהם.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי אברהם – הצהרת המסגרת

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

לצד השבחים על עבודתו, אנציקלופדיה בריטניקה מציינת שאלות חוזרות של ניגוד עניינים, בשל עסקיו עם ממשלות זרות.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (1)
  1. Jared Kushnerמקור עזר Encyclopaedia Britannica
ג׳יימס בייקר
ג׳יימס בייקר · U.S. Department of State from United States / Wikimedia Commons · Public domain

ג׳יימס בייקר

1930– · מזכיר המדינה של ארצות הברית, 1989⁠–⁠1992

מזכיר המדינה שבנה, בדילוגים בין בירות, את הדרך לוועידת מדריד.

מכאן לסיפור ההסכםועידת מדריד

  • אחרי מלחמת המפרץ דילג בין בירות האזור, וכך הכשיר את הקרקע לועידת מדריד.⁠1
תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
הנרי קיסינג׳ר
הנרי קיסינג׳ר · U.S. Department of State from United States / Wikimedia Commons · Public domain

הנרי קיסינג׳ר

1923⁠–⁠2023 · מזכיר המדינה של ארצות הברית, 1973⁠–⁠1977

מזכיר המדינה שתיווך בהסכמי הפרדת הכוחות אחרי מלחמת 1973.

מכאן לסיפור ההסכםועידת ז׳נבה 1973

ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

אלה הסכמי הפרדת כוחות, לא הסכמי שלום; ההסכם עם סוריה קובע במפורש שהוא צעד לקראת שלום צודק ובר-קיימא, ולא הסכם שלום.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (4)
  1. Agreement on Disengagement between Israeli and Syrian Forces (S/11302/Add.1)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)31 במאי 1974
  2. Biographies of the Secretaries of State: Henry A. (Heinz Alfred) Kissingerארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  3. Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1975ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
סיירוס ואנס
סיירוס ואנס · Unknown author / Wikimedia Commons · Public domain

סיירוס ואנס

1917⁠–⁠2002 · מזכיר המדינה של ארצות הברית, 1977⁠–⁠1980

מזכיר המדינה שישב מטעם ארצות הברית במשא ומתן על השלום בין ישראל למצרים.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם השלום ישראל–מצרים

  • ההיסטוריה הרשמית של מחלקת המדינה מונה את הסכם השלום ישראל–מצרים בין הישגיו המרכזיים.⁠1
  • שיחותיו עם שר החוץ משה דיין במרץ 1979, בזמן ביקורו של הנשיא קרטר באזור, עזרו לפריצת הדרך האחרונה לפני החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים.⁠2
תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Biographies of the Secretaries of State: Cyrus Roberts Vanceארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  2. Foreign Relations of the United States, 1977⁠–⁠1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 207ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian

אין תצלום שרישיונו אומת

וורן כריסטופר

1925⁠–⁠2011 · מזכיר המדינה של ארצות הברית, 1993⁠–⁠1997

מזכיר המדינה שחתם כעד על הצהרת העקרונות וליווה את המסלולים הפלסטיני והירדני.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות השלום ישראל–סוריה, 1991⁠–⁠2008

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  2. Biographies of the Secretaries of State: Warren Minor Christopherארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
ג׳ון קרי
ג׳ון קרי · United States Congress / Wikimedia Commons · Public domain

ג׳ון קרי

מזכיר המדינה של ארצות הברית, 2013⁠–⁠2017

מזכיר המדינה שיזם והוביל את סבב השיחות הישירות האחרון עד היום בין ישראל לפלסטינים.

מכאן לסיפור ההסכםשיחות קרי

  • יזם והוביל את שיחות קרי, שנפתחו ביולי 2013 ויועדו להימשך תשעה חודשים, בעזרת השליח מרטין אינדיק.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

השיחות הסתיימו באפריל 2014 בלי הסכם. ישראל תלתה את הכישלון בצעדים חד-צדדיים של הפלסטינים ובהסכם הפיוס בין פתח לחמאס; הפלסטינים תלו אותו בהרחבת ההתנחלויות ובכך שקבוצת האסירים הרביעית לא שוחררה.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. How Secretary Kerry's bid for peace ended up in tattersעיתונות The Christian Science Monitor29 באפריל 2014
  • John Kerryמקור עזר Encyclopaedia Britannica
עמוס הוכשטיין
עמוס הוכשטיין · U.S. Department of Homeland Security (DHS) / Wikimedia Commons · Public domain

עמוס הוכשטיין

שליח ומתווך אמריקאי בין ישראל ללבנון

המתווך האמריקאי שהביא את ישראל ולבנון להסכם על הגבול הימי ולהפסקת האש של 2024.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם הגבול הימי ישראל–לבנון

  • תיווך בהסכם הגבול הימי עם לבנון: על בסיס הצעה אמריקאית חתמו שתי המדינות, כל אחת בנפרד, ב־27 באוקטובר 2022.⁠1
  • לפי קורות חייו, היה הנושא והנותן האמריקאי הראשי בהשגת הפסקת האש בין ישראל ללבנון,⁠3 שעליה הודיעו ארצות הברית וצרפת בנובמבר 2024 (הפסקת האש בלבנון).⁠2
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

שני ההסדרים אינם הסכמי שלום: האחד מתווה גבול ימי בלבד, והאחר הוא הסדר להפסקת פעולות האיבה.⁠12

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Israel-Lebanon agreement on the delineation of the maritime borderמחקר OSW Centre for Eastern Studies31 באוקטובר 2022
  2. Announcement of a Cessation of Hostilities and Related Commitments on Enhanced Security Arrangements and Towards the Implementation of UNSCR 1701מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database (University of Edinburgh)26 בנובמבר 2024
  3. Amos Hochstein – Distinguished Fellowמקור עזר Columbia University SIPA, Institute of Global Politics

ראלף באנץ׳

1904⁠–⁠1971 · המתווך בפועל מטעם האו״ם, 1948⁠–⁠1949

הדיפלומט האמריקאי שתיווך מטעם האו״ם בהסכמי שביתת הנשק שסיימו את מלחמת 1948.

מכאן לסיפור ההסכםהסכמי שביתת הנשק 1949

  • ב־1948 רצחו קיצונים יהודים את המתווך פולקה ברנדוט, ובאנץ׳ נכנס לנעליו. בשנה שאחריה, אחרי משא ומתן קשה, הביא להפסקת הלחימה בין ישראל לשכנותיה (הסכמי שביתת הנשק של 1949).⁠2
  • קיבל ב־1950 את פרס נובל לשלום על עבודתו כמתווך.⁠2
  • תהליך שביתת הנשק של 1949 הניב הסכמים נפרדים בין ישראל למצרים, ללבנון, לירדן ולסוריה, בין פברואר ליולי. פיקוח האו״ם היה חלק מיישומם.⁠34
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

אלה הסכמי שביתת נשק, לא הסכמי שלום; ההסכם עם מצרים קובע במפורש שקו שביתת הנשק אינו גבול מדיני או טריטוריאלי.⁠1

תפקיד בתהליכים
מקורות (4)
  1. Egyptian-Israeli General Armistice Agreement, February 24, 1949מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School24 בפברואר 1949
  2. Ralph Bunche – Facts (Nobel Peace Prize 1950)מקור עזר The Nobel Prize
  3. Yearbook of the United Nations 1948⁠–⁠49ארכיון רשמי United Nations
  4. Timeline: February–July 1949 armistice agreementsמקור עזר United Nations

מיגל מורטינוס

1951– · השליח המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, 1996⁠–⁠2003

הדיפלומט הספרדי שכתב את הסיכום האירופי של שיחות טאבה.

  • כשליח האיחוד האירופי לתהליך השלום⁠2 חיבר את המסמך הבלתי רשמי שמסכם את שיחות טאבה מינואר 2001: עמדות הצדדים בעניין הגבולות, ירושלים, הפליטים והביטחון.⁠1
ההקשר המלא, כולל מחלוקות וביקורת
הקשר:

במבוא למסמך נכתב ששני הצדדים ראו בו תיאור הוגן יחסית של השיחות. הוא מתעד נקודות התקרבות לצד מחלוקות שנותרו, אך אינו הסדר חתום.⁠1

מקורות (2)
  1. Moratinos' "Non-Paper" on Taba negotiations (unofficial EU summary)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)2001
  2. Miguel Ángel Moratinos Cuyaubé, High Representative for the United Nations Alliance of Civilizationsארכיון רשמי United Nations Secretary-General
יוהאן יורגן הולסט
יוהאן יורגן הולסט · Helene C. Stikkel / Wikimedia Commons · Public domain

יוהאן יורגן הולסט

1937⁠–⁠1994 · שר החוץ של נורווגיה ב־1993

שר החוץ הנורווגי שבתקופתו הבשיל הערוץ החשאי באוסלו להסכם.

מכאן לסיפור ההסכםמכתבי ההכרה ההדדית

תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  2. Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speechesמקור ראשוני United Nations Peacemaker9 בספטמבר 1993

מונה יול

1959– · דיפלומטית נורווגית; חברה בצוות שאירח את ערוץ אוסלו; לימים שגרירת נורווגיה באו״ם

הדיפלומטית הנורווגית שהייתה חלק מהצוות הקטן שאפשר את השיחות החשאיות בין ישראל לאש״ף.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

  • הייתה בצוות הנורווגי הקטן שעזר לקיים את המשא ומתן החשאי בין ישראל לאש״ף, הדרך אל הצהרת העקרונות (אוסלו א׳); באותה עת עבדה בלשכת שר החוץ.⁠12
  • בשנים 1994⁠–⁠1997 שירתה בשגרירות נורווגיה בתל אביב ועבדה עם שני הצדדים על יישום ההסכמים.⁠1
  • ערוץ אוסלו שילב את תמיכת משרד החוץ הנורווגי עם האירוח הדיסקרטי של מכון פאפו, ואפשר למגעים לא־רשמיים להתפתח למשא ומתן.⁠3
תפקיד בתהליכים
מקורות (3)
  1. New Permanent Representative of Norway Presents Credentialsארכיון רשמי United Nations (press release BIO/5171)2019
  2. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  3. Hilde Henriksen Waage: Norwegians? Who needs Norwegians? (2000)מחקר Norwegian Ministry of Foreign Affairs

טריה רד-לארסן

מנהל מכון המחקר הנורווגי Fafo; המתאם המיוחד של האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, 1999⁠–⁠2004

החוקר הנורווגי שפתח את ערוץ השיחות החשאי בין ישראל לאש״ף.

מכאן לסיפור ההסכםהסכם אוסלו א׳ – הצהרת העקרונות

  • מחקר של מכון Fafo על תנאי החיים בגדה המערבית ובעזה קשר אותו לשני הצדדים. לפי קורות חייו, ב־1992 ביקשו אש״ף וממשלת ישראל את עזרתו, והוא פתח ערוץ חשאי שהוביל להכרה ההדדית ולהצהרת העקרונות (אוסלו א׳).⁠12
  • בשנים 1999⁠–⁠2004 היה המתאם המיוחד של האו״ם לתהליך השלום.⁠1
תפקיד בתהליכים
מקורות (2)
  1. Terje Rød-Larsen – biographyמקור עזר International Peace Institute
  2. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)