יומן תיקונים

איך קוראים את היומן

בכל רשומה מופיעים העמוד, מה היה כתוב בו, מה כתוב בו עכשיו והמקור שעליו התיקון נשען. המקור המלא, עם הקישור, נמצא ברשימת המקורות של העמוד שתוקן. היומן כולל תיקוני עובדות בלבד, לא שינויי סגנון.

היומן מכסה שני סבבים, שניהם מ־8 באוקטובר 2026. הראשון נעשה אחרי קריאה של האתר כולו משש נקודות מבט: היסטוריון, איש חינוך וקורא צעיר, פעם מהצד הישראלי ופעם מהצד הערבי והפלסטיני. השני היה סבב ביקורת נוסף על ההסכמים, האנשים והעמודים, ובו גם קוצרו הטקסטים; הרשומות שלו מופיעות בראש כל רשימה. ונאמר זאת בפשטות: את הקריאות האלה עשו עורכי האתר בעזרת מודל בינה מלאכותית, והן אינן תחליף למבקרים חיצוניים שמזדהים בשמם.

הסכמים ותהליכים

שליחות יארינג ויוזמות רוג׳רס (1967–1971)

לפני: נכתב שתוכנית רוג׳רס מדצמבר 1969 קראה לישראל לחזור ל„קווים שלפני המלחמה”. עכשיו: התוכנית קראה לחזור לקווי שביתת הנשק של 1949, בשינויים קלים. על סמך: משרד ההיסטוריון, „The 1973 Arab-Israeli War”.

הסכמי הפרדת הכוחות בסיני (1974–1975)

לפני: בעמוד לא נזכרו החותמים הישראלים על הסכם הביניים מ־1975. עכשיו: נזכרים מרדכי גזית והאלוף הרצל שפיר, שחתמו בז׳נבה ב־4 בספטמבר 1975, והגנרל סילאסוו חתם כעד מטעם האו״ם. על סמך: דיווח של JTA (Detroit Jewish News, 5 בספטמבר 1975); מסמך האו״ם S/11818/Add.2; אתר ההנצחה של מרדכי גזית (אתר משפחתי).

הסכם השלום ישראל–מצרים (1979)

לפני: נכתב על „דברים של שר ישראלי על סיני” ב־7 באוקטובר 2026. עכשיו: שם השר מופיע: בצלאל סמוטריץ׳. על סמך: The Jerusalem Post, 7 באוקטובר 2026.

הסכם אוסלו א׳ (1993)

לפני: נכתב שרבין וערפאת לחצו ידיים ונשאו דברים בטקס ב־13 בספטמבר 1993, עם הפניה לנוסח מכתבי ההכרה. עכשיו: נכתב שהצהרת העקרונות נחתמה בנוכחותם. על סמך: הסקירה הכרונולוגית של החטיבה לזכויות הפלסטינים באו״ם, ספטמבר 1993.

דרכו של אש״ף לקבלת שתי מדינות (1974–1988)

לפני: על מעלות ב־1974 נכתב רק שעשרות נלקחו כבני ערובה ושחלק מהם נהרגו. עכשיו: ב־15 במאי 1974 נרצחו 25 מבני הערובה, 22 מהם ילדים. על סמך: הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), „Ma'alot Massacre”.

הסכם אוסלו ב׳ (1995)

לפני: בעמוד הופיעה חלוקה לשלב הראשון, כ־3% שטח A, 23–25% שטח B ו־72–74% שטח C, על סמך ויקיפדיה. עכשיו: הנתונים האלה הוסרו; נשארה החלוקה המאוחרת יותר, לפי „בצלם” ו־OCHA. על סמך: „בצלם”; OCHA, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

הצהרת ניו יורק (2025)

לפני: נכתב שקנדה, צרפת ובריטניה מתחו בספטמבר 2026 ביקורת על פרויקט הבנייה ב־E1. עכשיו: ב־8 בספטמבר 2026 הן הודיעו על איסור ייבוא של מוצרי התנחלויות. Security Council Report מתאר בנפרד מכרזים ישראליים ב־E1, שבכיר באו״ם כינה איום קיומי על פתרון שתי המדינות. על סמך: Security Council Report, התחזית החודשית לאוקטובר 2026.

הפסקת האש בעזה (2025)

לפני: מספר ההרוגים הסתיים במניין שבמועד הפסקת האש (67,869). עכשיו: נוסף שלפי אונר״א, המסתמכת על רשויות הבריאות בעזה, הגיע המניין ל־73,914 עד 24 בספטמבר 2026. על סמך: Security Council Report, אוקטובר 2026.

הפרמטרים של קלינטון (2000)

לפני: שיחות טאבה תוארכו רק ל„ינואר 2001”, וכך הופיעו שלא לפי סדר התאריכים. עכשיו: הן מתוארכות מ־21 בינואר 2001. על סמך: המכון למחקרים פלסטיניים, „The Taba Negotiations”.

ועידת אנאפוליס ושיחות אולמרט–עבאס (2008), וטבלת ההשוואה בעמוד „אפשרויות לעתיד”

לפני: עמדות הפליטים והביטחון בהצעת אולמרט הוצגו כלא ידועות. עכשיו: הן מובאות כפי שדווחו: אולמרט 5,000 פליטים בתוך חמש שנים, עבאס 150,000 בתוך עשר; ישראל ביקשה כוחות בתוך המדינה הפלסטינית, והפלסטינים סירבו. על סמך: נתן ת׳רל, The New York Review of Books, 15 באוגוסט 2013.

הסכם ישראל–לבנון (1983)

לפני: נכתב שהפרלמנט של לבנון ביטל את ההסכם שוב, פה אחד, ב־21 במאי 1987. עכשיו: המשפט הוסר, כי לא ניתן היה לאמת אותו. על סמך: Christian Science Monitor, 6 במרץ 1984, על ביטול ההסכם ב־5 במרץ 1984.

הסכם ישראל–לבנון (1983)

לפני: נכתב שנסיגת ישראל הותנתה בנסיגה מקבילה של הכוחות הסוריים. עכשיו: היא הותנתה ביציאת הכוחות הסוריים והפלסטיניים. על סמך: משרד ההיסטוריון.

הסכם ישראל–לבנון (1983)

לפני: נכתב שמשאית תופת במגורי הנחתים האמריקאים הרגה 241. עכשיו: מחבלים מתאבדים תקפו את מגורי הכוחות האמריקאיים והצרפתיים, ו־241 אנשי צבא אמריקאים נהרגו; ממשל רייגן סבר שמאחורי הפיגוע עמדו חמושים שיעים הקשורים לאיראן. על סמך: משרד ההיסטוריון.

הסכם הגבול הימי ישראל–לבנון (2022)

לפני: נכתב שהמלחמות של 2024 ו־2026 פרצו אחריו. עכשיו: נכתב שאחריו באו סבבי מלחמה בין ישראל לחזבאללה. על סמך: Times of Israel, על הירי של חזבאללה מ־8 באוקטובר 2023.

שיחות השלום ישראל–סוריה (1991–2008)

לפני: לסיום השיחות בשפרדסטאון נוספה ההערה שהקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF) מתארכת אותו ל־11 בינואר. עכשיו: ב־10 בינואר 2000 יצאו השיחות להפסקה; הן היו אמורות להתחדש ב־19 בינואר, אבל לא התחדשו. על סמך: תמליל של CNN, 10 בינואר 2000; Center for Israel Education.

סודאן והסכמי אברהם (2020)

לפני: תחת 23 באוקטובר 2020 נכתב שטראמפ מודיע שסודאן תנרמל את היחסים. עכשיו: הודעה משותפת של טראמפ, נתניהו, אל־בורהאן וחמדוכ: נורמליזציה וסיום מצב הלוחמה. על סמך: נוסח הבית הלבן, בספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library).

הסכמי הפרדת הכוחות בסיני (1974–1975)

לפני: יצחק רבין הופיע כמנהיג הישראלי היחיד בשני ההסכמים. עכשיו: ההסכם מינואר 1974 הושג כשגולדה מאיר הייתה ראש הממשלה; רבין נעשה ראש הממשלה ביוני 1974 והוביל רק את הסכם הביניים מ־1975. על סמך: הודעת מאיר בכנסת מ־30 במאי 1974 (נוסח משרד החוץ הישראלי); הביוגרפיה של רבין באתר פרס נובל.

הסכם הפרדת הכוחות ישראל–סוריה (1974)

לפני: בעמוד לא הופיע שום מנהיג ישראלי. עכשיו: את המשא ומתן ניהלה ממשלת גולדה מאיר, והיא שהציגה את ההסכם לכנסת ב־30 במאי 1974; ממשלת רבין נכנסה לתפקידה רק אחר כך. על סמך: אותם מקורות שברשומה הקודמת.

הסכם השלום ישראל–מצרים (1979)

לפני: „14 יישובים” בסיני הופיעו כעובדה, בלי ייחוס. עכשיו: ישראל ויתרה על כל היישובים בסיני; המספר 14 מובא כספירה של הספרייה היהודית המקוונת, עם הערה שלא נמצא מקור ראשוני. על סמך: הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), „The Yamit Evacuation”.

הסכם השלום ישראל–מצרים (1979)

לפני: בעמוד צוטט „מקור אחר” שייחס את רצח סאדאת לארגון א־תכפיר ואל־היג׳רה. עכשיו: המשפט והמקור שלו הוסרו; בעמוד נשאר רק הייחוס לג׳יהאד האסלאמי המצרי. על סמך: הפרופיל שפרסם James Martin Center for Nonproliferation Studies.

הסכמי שביתת הנשק (1949)

לפני: נכתב כעובדה ש„מדינות ערב לא היו מוכנות להכיר בישראל או לחתום על שלום”. עכשיו: העמוד מביא את עמדת כל צד כפי שתיעדה ועדת הפיוס של האו״ם, ומציין שקווי שביתת הנשק נקבעו בלי לפגוע בתביעות של אף אחד מהצדדים. על סמך: נוסח הסכם שביתת הנשק ישראל–מצרים; דוח ההתקדמות הרביעי של ועדת הפיוס של האו״ם לפלסטין (A/992).

הסכם ישראל–לבנון (1983)

לפני: הטבח בסברה ושתילה וועדת כהן לא הוזכרו בעמוד. עכשיו: שניהם מופיעים בו, עם ממצאי הוועדה על אחריותה העקיפה של ישראל ועל אריאל שרון. על סמך: דוח ועדת כהן; משרד ההיסטוריון.

שיחות טאבה (2001)

לפני: מיגל מורטינוס הופיע תחת „חתם כעד”. עכשיו: בטאבה לא נחתם דבר; מורטינוס היה שליח האיחוד האירופי, משקיף חיצוני שכתב לימים את הנייר הלא־רשמי (non-paper). על סמך: המכון למחקרים פלסטיניים, „The Taba Negotiations”.

הסכם אוסלו א׳ (1993) והסכם עזה–יריחו (1994)

לפני: הטבח בחברון ב־25 בפברואר 1994 תואר במילים „אזרח ישראלי טבח במתפללים”, בלי שם, בלי מספר ובלי המילה טרור. עכשיו: פיגוע טרור שביצע ברוך גולדשטיין, מתנחל מקריית ארבע ואיש תנועת „כך”, ובו נרצחו 29 מתפללים; ב־13 במרץ 1994 הכריזה ישראל על „כך” ועל „כהנא חי” ארגוני טרור. על סמך: Palestine-Israel Journal 1:3 (1994); Christian Science Monitor, 14 במרץ 1994.

מכתבי ההכרה ההדדית (1993)

לפני: המשפט „עד 1993 ישראל ואש״ף לא הכירו זה בזה” דילג על הצעדים שאש״ף עצמו עשה קודם לכן. עכשיו: נוספו התוכנית מ־1974, הצהרת אלג׳יר מ־15 בנובמבר 1988, הצהרות ערפאת בז׳נבה ופתיחת הדיאלוג בין ארצות הברית לאש״ף בדצמבר 1988. על סמך: רשיד ח׳אלידי, Journal of Palestine Studies; החטיבה לזכויות הפלסטינים באו״ם (1989).

הפרמטרים של קלינטון (2000)

לפני: נכתב רק שההסתייגויות הישראליות לא פורטו. עכשיו: נוסף שהקבינט המדיני־ביטחוני של ישראל קיבל את הרעיונות באופן מותנה, כבסיס לדיון, ב־28 בדצמבר 2000. על סמך: RTÉ News ו־PBS NewsHour, 28 בדצמבר 2000.

ההתנתקות מרצועת עזה (2005)

לפני: נכתב שהצדדים לא הגיעו להסדר על המעברים. עכשיו: הסכם התנועה והגישה הושג ב־15 בנובמבר 2005, ורובו לא יושם. על סמך: דוח של OCHA, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים; הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF).

ההתנתקות מרצועת עזה (2005)

לפני: אירועי הירי של 4 ו־17 באוגוסט 2005 תוארו כ„פיגועי ירי”. עכשיו: שניהם נקראים פיגועי טרור: ארבעה אזרחים ערבים של ישראל נרצחו בשפרעם, וארבעה פועלים פלסטינים נורו למוות בשילה. על סמך: שירות המחקר של הקונגרס; Washington Times; Ynet.

ההתנתקות מרצועת עזה (2005)

לפני: נכתב „הוטל סגר”, בלי לומר מי הטיל אותו. עכשיו: ישראל הטילה את הסגר ומצרים סגרה את מעבר רפיח. על סמך: אל־ג׳זירה; RFE/RL.

מפת הדרכים (2003)

לפני: בשורת הסטטוס נכתב „הצעה, מעולם לא אומצה”. עכשיו: הרשות הפלסטינית קיבלה אותה, ממשלת ישראל אישרה אותה ב־25 במאי 2003 עם 14 הסתייגויות, מועצת הביטחון תמכה בה בהחלטה 1515, והיא לא יושמה. על סמך: הכרונולוגיה של המכון למחקרים פלסטיניים; הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF); האו״ם.

יוזמת השלום הערבית (2002)

לפני: הובאה רק הטענה הישראלית שהליגה הערבית מעולם לא שלחה משלחת. עכשיו: נוסף ששרי החוץ של מצרים וירדן באו לישראל מטעם הליגה ב־25 ביולי 2007. על סמך: NPR.

יוזמת ז׳נבה (2003)

לפני: הביקורת הפלסטינית נשענה על ויקיפדיה. עכשיו: היא נשענת על הודעה של פת״ח מ־1 בדצמבר 2003; שתי טענות שרק ויקיפדיה תמכה בהן הוסרו. על סמך: הודעה לעיתונות של ארגון בדיל.

הפסקת האש בעזה (2025)

לפני: מספר ההרוגים בעזה נוסח בלשון סבילה, עם הסתייגות כפולה בעניין המהימנות. עכשיו: כתוב מי הרג ומי ספר, עם הסתייגות אחת. על סמך: NPR; רויטרס.

אנשים

מחמוד עבאס

לפני: בכרטיס נכתב בלשון הווה שחמאס שולט ברצועת עזה מאז יוני 2007. עכשיו: חמאס השתלט על הרצועה ביוני 2007, וביולי 2026 פירק את ועדת הממשל שלו בעזה; הניהול עבר לוועדה טכנוקרטית הפועלת תחת „מועצת השלום לעזה” בגיבוי אמריקאי. על סמך: אל־ג׳זירה, „Timeline: 20 years of Hamas rule in Gaza”, 8 ביולי 2026.

ג׳ימי קרטר

לפני: נכתב שמחלוקת עם בגין על „התחייבויות בעניין ההתנחלויות” טופלה במכתבים שצורפו להסכמי קמפ דייוויד. עכשיו: הוא התעמת עם בגין על הנוסח בעניין ההתנחלויות, וגורל ההתנחלויות בסיני הועבר להכרעת הכנסת, במכתבים שצורפו להסכמים. על סמך: Foreign Relations of the United States, 1977–1980, כרך IX, מסמך 57.

מיגל אנחל מורטינוס

לפני: הנייר שכתב כונה „התיעוד המפורט היחיד” של שיחות טאבה. עכשיו: נכתב שהוא כתב את הסיכום האירופי של השיחות. על סמך: UNISPAL, הנייר הלא־רשמי (non-paper) של האיחוד האירופי על טאבה.

אריאל שרון

לפני: המשפט על פרוץ האינתיפאדה השנייה הפנה למקור שאינו מכיל אותו. עכשיו: הוא נשען על דוח ועדת מיטשל, עם ממצא הוועדה על הביקור. על סמך: דוח ועדת בירור העובדות של שארם א־שייח׳ (ועדת מיטשל), בנוסח שבספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library).

מנחם בגין

לפני: בהקשר של מלחמת לבנון ב־1982 הובאו רק האבדות הישראליות. עכשיו: מובאים גם נתון משטרת לבנון (19,085 הרוגים בין 4 ביוני ל־31 באוגוסט 1982, מכל הלאומים, אזרחים ולוחמים יחד), הטבח בסברה ושתילה וממצאי ועדת כהן. על סמך: Christian Science Monitor, 21 בדצמבר 1982; דוח ועדת כהן.

יאסר ערפאת

לפני: הכרטיס התחיל ב־1993, ושאלת האשמה בקמפ דייוויד 2000 הוצגה רק דרך גרסאות אמריקאיות. עכשיו: הכרטיס מתחיל ב־1974 וכולל גם את הגרסה של אש״ף ואת זו של אהוד ברק. על סמך: מסמכי האו״ם; מחלקת המשא ומתן של אש״ף; הריאיון של ברק עם בני מוריס.

משה דיין

לפני: לא הוזכרו תפקידו כשר הביטחון והמחלוקת על המדיניות לפני מלחמת 1973. עכשיו: שניהם נוספו. על סמך: Foreign Relations of the United States; מאמר של קרייג דייגל ב־H-Diplo.

עמודים

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: „ב־1974 השתלטו חמושי החזית הדמוקרטית על בית ספר במעלות, ו־26 בני אדם נהרגו”. עכשיו: חמושי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין השתלטו על בית הספר; לפי הספרייה היהודית הווירטואלית, הם רצחו 25 בני ערובה, 22 מהם ילדים. על סמך: הספרייה היהודית הווירטואלית, „Ma'alot Massacre”.

למה שלום?

לפני: ברשימת החברות בפורום הגז של מזרח הים התיכון לא הופיעה צרפת. עכשיו: לצד ישראל, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית חברות בו קפריסין, יוון, איטליה וצרפת. על סמך: רשימת החברות באתר הפורום (emgf.org).

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: נכתב שב־1978 חוליה של פת״ח חטפה אוטובוס בכביש החוף והרגה 37 ישראלים. עכשיו: חוליה בפיקוד דלאל מוגרבי; לפי משרד החוץ הישראלי נרצחו 38 אזרחים, 13 מהם ילדים. על סמך: משרד החוץ הישראלי, במלאת 32 שנים לטבח בכביש החוף (2010).

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: נכתב שבחברון נרצחו ב־24 באוגוסט 1929 יותר מ־60 יהודים. עכשיו: בחברון נרצחו 67 יהודים. על סמך: הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), „The Hebron Massacre of 1929”.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: הערכות מספר הפליטים הובאו כ־711,000 (ועדת הפיוס של האו״ם), 726,000 (אונר״א) ויותר מ־800,000 (אבו סיתה), ומספר הכפרים כ־369 (מוריס) ו־531 (אבו סיתה). עכשיו: קצת יותר מ־700,000 (נתון של האו״ם שמוריס מביא) עד שלושה רבעים של מיליון (המכון למחקרים פלסטיניים); „כל שנותר” מתעד 418 כפרים, וספירות אחרות נעות בין 290 ל־472. על סמך: סדנת Israel Law Review 51(1); PalQuest, „Nakba” (מאהר שריף); PalQuest, „About Places”.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: מספר הנרצחים בחשד לשיתוף פעולה הובא כ־771 (AP) עד 942 (צה״ל). עכשיו: עד ינואר 1994 נהרגו 770 עד 940, לפי Christian Science Monitor; „בצלם” אמר שאין נתונים מהימנים. על סמך: Christian Science Monitor, 10 בינואר 1994.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: נכתב שבז׳נבה, בדצמבר 1988, הכיר ערפאת „למעשה בישראל בקווי 1967”. עכשיו: הוא קיבל את החלטות 242 ו־338, הכיר בזכותה של ישראל להתקיים והתחייב לוותר על טרור. על סמך: החטיבה לזכויות הפלסטינים באו״ם, „Proposals and initiatives”, נובמבר 1988 עד ספטמבר 1989.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: נכתב שאפרים קארש טוען שמנהיגים ערבים לחצו על התושבים לעזוב ושהגירוש מלוד ומרמלה נבע מצורך צבאי. עכשיו: קארש מכנה חסרת בסיס את הטענה שישראל הוקמה על נישול מתוכנן של הערבים, וטוען שהמסמכים מראים את ההפך. על סמך: קטע ממאמרו של קארש ב־Commentary (2008), באתר History News Network.

אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום

לפני: על הפיגועים של 1996 נכתב שהרשימה מייחסת לחמאס את הפיגועים באשקלון ובתל אביב. עכשיו: הרשימה של JTA מייחסת לחמאס את כל ארבעת הפיגועים. על סמך: JTA, „A chronology of suicide bombings”.

מי גר מעבר לגבול?

לפני: על לבנון נכתב שבמרץ 2026 פרצה שוב מלחמה. עכשיו: בלילה שבין 1 ל־2 במרץ 2026, אחרי התקיפות האמריקאיות והישראליות באיראן, ירה חזבאללה לעבר ישראל, וישראל השיבה בתקיפות אוויריות נרחבות. על סמך: Security Council Report, לבנון, מאי 2026.

זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום

לפני: על אקוודור ופרו נכתב שרק אז החל משא ומתן, שנמשך יותר משלוש שנים בארבע ועדות משותפות. עכשיו: בינואר 1998 הקימו הצדדים ארבע ועדות משותפות לפרוץ את המבוי הסתום. על סמך: חקר מקרה של Better Evidence Project, אוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון.

זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום

לפני: נכתב שטיווינסה ניתנה לאקוודור כקניין פרטי בלי ריבונות. עכשיו: לבעלות לפי המשפט הפרטי של פרו, בלי ריבונות ובלי חיילים. על סמך: PA-X, „Propuesta definitiva de los Países Garantes”.

שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה: מה ההבדל?

לפני: בפתיח נכתב על הסכמי נורמליזציה עם מדינות רחוקות שמעולם לא נלחמו בישראל. עכשיו: הסכמי נורמליזציה עם מדינות רחוקות יותר, שאין לה איתן גבול. על סמך: מסמכי הסכמי אברהם.

זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום

לפני: על צפון אירלנד נכתב שפלג שהתנגד להסכם הרג 29 בני אדם באומה. עכשיו: הארגון הפורש „ה־IRA האמיתי” רצח 29 בני אדם באומה. על סמך: Encyclopaedia Britannica, „Good Friday Agreement”.

מילון מושגים

לפני: בערך על בית הדין הפלילי הבינלאומי נכתב רק שבנובמבר 2024 הוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו, יואב גלנט ומוחמד דף. עכשיו: נוסף שבפברואר 2025 בוטל הצו נגד דף, אחרי שהתביעה מסרה מידע אמין שהוא נהרג. על סמך: JusticeInfo.net (AFP), 26 בפברואר 2025.

מילון מושגים

לפני: בערך „הרשות הפלסטינית” נכתב שהיא מנהלת את החיים האזרחיים והשיטור בשטחי A ו־B. עכשיו: היא מנהלת את החיים האזרחיים בשטחי A ו־B, ואת הביטחון בשטח A. על סמך: הסיכום של הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF) להסכם אוסלו ב׳.

סמלים, נאומים ורגעים

לפני: על טקס הסכמי אברהם נכתב שהפלסטינים דחו את ההסכמים. עכשיו: ההנהגה הפלסטינית דחתה את ההסכמים. על סמך: CBC/AP, 15 בספטמבר 2020.

זוכי פרס נובל לשלום

לפני: על יצחק רבין נכתב שבניסיון החילוץ נהרגו קצין ושלושה מהחוטפים. עכשיו: בניסיון החילוץ נהרג קצין, והחייל החטוף נמצא מת. על סמך: AFP, באתר Malay Mail, 4 באוקטובר 2024.

זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום

לפני: נכתב שסאדאת „נסע לירושלים ושילם על כך בחייו”. עכשיו: הוא נרצח ארבע שנים אחר כך, והביקור וההסכם היו בין המניעים של רוצחיו, לא המניע היחיד. על סמך: הפרופיל שפרסם James Martin Center.

שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה: מה ההבדל?

לפני: „פונו ארבעה־עשר יישובים” הופיע כעובדה, בלי ייחוס. עכשיו: המספר מיוחס לספירה של הספרייה היהודית המקוונת. על סמך: הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library).

אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום

לפני: בתיאור הטבח בחברון ב־1994 נקרא המבצע רק „אזרח ישראלי”, בלי מספר ההרוגים ובלי המילה טרור. עכשיו: טבח טרור שביצע מתנחל, איש תנועת „כך”, ובו נרצחו 29 מתפללים. על סמך: אל־ג׳זירה, 27 בפברואר 2005; Christian Science Monitor, 14 במרץ 1994.

אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום

לפני: מספר ההרוגים בעזה נוסח בלשון סבילה, בלי לומר מי הרג. עכשיו: הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה הרגו, לפי משרד הבריאות שם, לפחות 67,869 פלסטינים, בהם 20,179 ילדים. על סמך: NPR, 13 באוקטובר 2025.

מי גר מעבר לגבול?

לפני: על הבירה הפלסטינית נכתב רק „מושב המינהל ברמאללה”. עכשיו: הבירה המוצהרת היא ירושלים (הכרזת העצמאות מ־1988), התביעה היא למזרח ירושלים, ומושב הממשל הוא רמאללה. על סמך: נוסח ההכרזה (PalQuest); ההודעה המדינית של המועצה הלאומית הפלסטינית (מסמך האו״ם A/43/827).

ומה רוצה העולם?

לפני: סעיף הנסיגה בהחלטה 242 הובא בפרפרזה, בלי לציין שיש עליו מחלוקת. עכשיו: הסעיף מסומן כשנוי במחלוקת ומקושר לעמוד על החלטה 242. על סמך: נוסח החלטה 242.

שירים של שלום

לפני: בקבוצה „שירים בערבית” היו שלוש הפקות ישראליות או משותפות. עכשיו: הן עברו לקבוצה „שירים משותפים”; בקבוצת השירים בערבית נמצאים עכשיו Mawtini, Ummi ו־Helwa Ya Baladi, לצד שני השירים של פיירוז. על סמך: אין צורך במקור; זה שינוי סיווג.

ישראל והעם היהודי: שורשים, זיכרון ובחירה בחיים

לפני: נכתב שהיישוב קיבל את החלוקה ואחריה באה מלחמה, בלי לומר שעקירת הפלסטינים התחילה לפני ההכרזה על המדינה. עכשיו: מובאים הנתונים של בני מוריס לדצמבר 1947 – יוני 1948 והגירושים מלוד ומרמלה. על סמך: Israel Law Review 51(1), 2018.

ישראל והעם היהודי: שורשים, זיכרון ובחירה בחיים

לפני: בן־גוריון הוצג רק כמקור השראה. עכשיו: מובאות החלטת הממשלה מ־16 ביוני 1948 נגד שיבת הפליטים והערכתו של מוריס על עמדתו. על סמך: אותו מקור שברשומה הקודמת.

ישראל והעם היהודי: שורשים, זיכרון ובחירה בחיים

לפני: הממשל הצבאי על אזרחי ישראל הערבים לא הוזכר. עכשיו: נכתב שהוא נמשך מ־1948 עד 8 בנובמבר 1966. על סמך: הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF).

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: העזיבה ב־1948 תוארה רק כ„בריחה מפחד ומקרבות, וגירוש”. עכשיו: נזכרים בשמם דיר יאסין, הגירושים מלוד ומרמלה, היישובים שנהרסו, מניעת השיבה וחוק נכסי נפקדים. על סמך: המכון למחקרים פלסטיניים (PalQuest); עדאלה.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: הטבח בסברה ושתילה הופיע בלי לומר מי ביצע אותו. עכשיו: אנשי מיליציית הפלנגות הלבנונית, באזור שהיה בשליטה צבאית ישראלית; ועדת כהן קבעה שישראל נושאת באחריות עקיפה. על סמך: דוח ועדת כהן.

הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות

לפני: מתיאור ההתנתקות ב־2005 השתמע שישראל יצאה מעזה לגמרי. עכשיו: נוסף שישראל המשיכה לשלוט בגבולות עזה, בחופה ובמרחב האווירי שלה. על סמך: האו״ם, „History of the Question of Palestine”.

שני עמודי הסיפור: „ישראל והעם היהודי” ו„הסיפור הפלסטיני”

לפני: כניסת צבאות מדינות ערב במאי 1948 נוסחה בערבית במילה אחת („נכנסו”) ובעברית ובאנגלית במילה אחרת („פלשו”). עכשיו: ניסוח אחד בשלוש השפות, שמביא את שני השמות של האירוע. על סמך: אין צורך במקור; זה תיקון של עקביות.

ציר הזמן

לפני: בשורה של 1948 נכתב רק „מלחמת 1948”. עכשיו: נזכרים שני הזיכרונות: מלחמת העצמאות והנכבה. על סמך: אין צורך במקור; זה שינוי ניסוח.