הסיפור הפלסטיני: שייכות, אובדן והשאיפה לחירות
בתצלום משפחתי, ברקמה שעוברת מדור לדור, בזיכרון של בית: כך פוגשים גם את הסיפור הפלסטיני. נתחיל בחיים שהיו כאן, נעבור דרך האובדן והמאבק, ונשאל מה נחוץ כדי לחיות בחירות ובכבוד. ישראלים כתבו את העמוד, מתוך מקורות פלסטיניים ובין־לאומיים.

14 דקות קריאה
העמוד עוסק גם במלחמה, באלימות ובאובדן. אפשר לבחור פרק ולקרוא בקצב שמתאים לכם.
בחירת פרק לקריאה
המקורות להרחבה
שני הסיפורים על ציר אחד
בחרו תקופה והשוו פרקים משני הסיפורים. השנים ליד כל קישור מציינות את טווח הפרק, לא תאריך של אירוע יחיד. פרקים מתמשכים מופיעים בתקופה שבה הם מתחילים.
1897–1946ציונות, השואה והמרד
הסיפור הפלסטיני
1947–19661948 והחיים שאחרי המלחמה
1967–19861967, מלחמות ושלום עם מצרים
1987–1999אינתיפאדה, הכרה הדדית ואוסלו
2000–2022האינתיפאדה השנייה ועזה
2023–היום7 באוקטובר והמלחמה בעזה
הסיפור הישראלי
הסיפור הפלסטיני
קול מן הארכיון
גבירותיי ורבותיי, הקרב על השלום הוא הקרב הקשה ביותר בחיינו.
תרגום מהתמליל הרשמי באנגלית
הנוסח במקור המקושר
Ladies and gentlemen, the battle for peace is the most difficult battle of our lives.
לפני הכול: בית
כדאי להתחיל מהתצלומים, מהמכתבים ומהיומנים שבארכיון הדיגיטלי של המוזיאון הפלסטיני. הם מפגישים אותנו עם משפחות, עבודה, חקלאות, בתי ספר, אמנות ושכנים.1 גם לרקמה יש מקום בסיפור הזה: מיומנות וזהות שעוברות מדור לדור, ושאונסק״ו הכיר בהן ב־2021 כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.2 אלה החיים שהיו כאן לפני שהסיפור נעשה, עבור קוראים רבים, בעיקר סיפור של פליטות ומאבק.
זהות לאומית התגבשה בשלהי התקופה העות׳מאנית ובימי המנדט הבריטי, יחד עם עיתונים ותנועות פוליטיות.3 העובדה שלא הייתה קודם מדינה פלסטינית אינה מבטלת עם או את זכויותיו. יהודים רבים ראו בציונות שיבה הביתה וסיכוי לביטחון; ערבים פלסטינים רבים ראו בה איום על עתידם בארץ שבה חיו. מה שבא אחר כך לא מובן בלי שתי נקודות המבט.
1929 ו־1936–1939: דם ומרד
באוגוסט 1929 התפוצץ המתח סביב הכותל המערבי, שהמוסלמים קוראים לו אל־בוראק. ועדת שו הבריטית מנתה 133 יהודים ו־116 ערבים הרוגים, רוב הערבים מאש הכוחות הבריטיים.4 בחברון נרצחו 67 יהודים; 22 משפחות ערביות הסתירו שכנים יהודים והצילו עשרות.5
ב־1936 גדלה שביתה כללית, בהובלת הוועד הערבי העליון בראשות חאג׳ אמין אל־חוסייני, למרד נגד השלטון הבריטי ונגד העלייה היהודית. אחרי שוועדת פיל הציעה ב־1937 חלוקה, המרד התחדש. בריטניה דיכאה אותו עד 1939: לפי המכון ללימודים פלסטיניים נהרגו כ־5,000 פלסטינים וכמעט 15,000 נפצעו, וההנהגה הוגלתה, נכלאה או התפלגה. החברה הפלסטינית הגיעה ל־1948 מוחלשת. ב־1939 הגביל „הספר הלבן” את העלייה היהודית ל־75,000 איש בחמש שנים.67
1947–1948: הנכבה
חלוקה ומלחמה
ב־29 בנובמבר 1947 המליץ האו״ם על חלוקה למדינה יהודית ולמדינה ערבית, וירושלים במשטר בינלאומי, ברוב של 33 נגד 13.89 ההנהגה היהודית קיבלה; ההנהגה הערבית הפלסטינית ומדינות ערב דחו את התוכנית כבלתי צודקת לרוב הערבי.10 את ההחלטה קיבלו מנהיגים; איש לא שאל את הפלאח בכפר. הקרבות פרצו בתוך ימים.10
בריחה וגירוש
זה התחיל כמלחמה בין שכנים: כוחות ערביים בלתי סדירים תקפו יישובים וכוחות יהודיים, ויהודים נהרגו.10 באביב 1948 עברו הכוחות היהודיים למתקפה. טבריה, חיפה, צפת ויפו נפלו באפריל ובמאי, ורוב תושביהן הערבים ברחו או גורשו.11 ב־9 באפריל תקפו האצ״ל והלח״י את דיר יאסין, כפר שחתם על הסכם אי־התקפה עם שכנתו היהודית, גבעת שאול. הם הרגו כמאה מתושביו, רובם נשים, ילדים וזקנים, והידיעות האיצו את הבריחה.12
מאי–יולי 1948
ב־14 במאי הוכרזה ישראל; ב־15 במאי חצו צבאות ערב לשטח המנדט לשעבר (בישראל אומרים פלישה; בכתיבה הערבית, כניסת הצבאות הערביים לפלסטין).1011 ביולי כבשו כוחות ישראליים את לוד ורמלה וגירשו עשרות אלפי תושבים, שנאלצו ללכת ברגל מזרחה. לפי המכון ללימודים פלסטיניים, אותם כוחות הרגו בלוד 426 בני אדם, רובם אנשים שמצאו מחסה במסגד העיר.11
היקף האובדן
בסוף המלחמה היו יותר ממחצית הערבים הפלסטינים עקורים.7 ההערכות נעות בין מעט יותר מ־700 אלף פליטים (הנתון של האו״ם, כפי שמביא ההיסטוריון הישראלי בני מוריס) לשלושה רבעי מיליון (המכון ללימודים פלסטיניים).1311 יותר מ־400 כפרים וערים התרוקנו, ורובם נהרסו; „כל שנותר” בעריכת וליד ח׳אלידי מתעד 418, וספירות אחרות נעות בין 290 ל־472.14 לזה קוראים הפלסטינים הנכבה, האסון.15
אין חזרה
הפליטים לא הורשו לחזור. בדצמבר 1948 קבעה החלטה 194 של האו״ם שיש להתיר לשוב למי שרוצה לחיות בשלום עם שכניו, ולפצות את האחרים; ישראל לא התירה את השיבה.15 ב־1950 העביר חוק נכסי נפקדים את אדמות הפליטים ובתיהם לאפוטרופוס מטעם המדינה; לפי „עדאלה”, זה נעשה הכלי המשפטי העיקרי להעברת רכוש הפליטים למדינה.16 המדינה הערבית לא קמה: ירדן החזיקה בגדה ומצרים בעזה.10
על מה ההיסטוריונים מתווכחים
- בני מוריס
- ההיסטוריון הישראלי, שמחקרו הארכיוני שינה את הוויכוח, קובע שהתקפות הכוחות היהודיים והפחד מפניהן היו הסיבה העיקרית לבריחה. לדבריו היו גירושים, אבל הצד הציוני לא נכנס למלחמה עם תוכנית או מדיניות של גירוש.13
- וליד ח׳אלידי
- ההיסטוריון הפלסטיני ערער על הטענה שמנהיגים ערבים הורו לתושבים לעזוב וכינה אותה מיתוס, אחרי שבחן ארכיונים, הודעות לעיתונות ושידורי רדיו ערביים.17 הוא גם ערך את רישום 418 הכפרים שנהרסו.14
- מחמוד יזבכ
- ההיסטוריון הפלסטיני דיבר באותה סדנה כמו מוריס. לדבריו, כ־80 אחוז מתושבי השטחים שנעשו לישראל גורשו או ברחו, ומניעת השיבה שקולה לגירוש.13
- אילן פפה, והמכון ללימודים פלסטיניים
- פפה מציג את „תוכנית ד׳” כתוכנית אב לגירוש וקורא ל־1948 טיהור אתני.18 כך מתארת את 1948 גם האנציקלופדיה של המכון ללימודים פלסטיניים, בערך שכתב מאהר שריף.11
- אפרים קארש
- ההיסטוריון הישראלי קובע שהטענה שישראל קמה מתוך נישול מתוכנן של הערבים אינה מבוססת, וטוען שהמסמכים מראים את ההפך.19
1949–1967: מחנות, גבולות ואש״ף
הפליטים התפזרו. לפי המכון ללימודים פלסטיניים, כ־280,000 הגיעו לגדה, 190,000 לעזה, 100,000 ללבנון, 75,000 לסוריה ו־70,000 לעבר הירדן המזרחי.11 רבים מהם ומצאצאיהם חיים מאז במחנות, עם בתי הספר והמרפאות של אונר״א.20 לפי האו״ם, יותר מ־5 מיליון פליטי פלסטין רשומים באונר״א, ובהם צאצאים של פליטי 1948.1521
תשע־עשרה שנה שלטה ירדן בגדה ומצרים בעזה, ומדינה פלסטינית לא קמה באף אחת מהן.107 ב־1964 הוקם אש״ף במושב הראשון של המועצה הלאומית הפלסטינית בירושלים בראשות אחמד א־שוקיירי; האמנה שלו קבעה שהחלוקה וישראל בטלות ומבוטלות. בינואר 1965 החל פת״ח בפעולות חמושות נגד ישראל.2223
מי שנשארו: האזרחים הפלסטינים של ישראל
אזרחות תחת ממשל צבאי
כ־160,000 פלסטינים נשארו בישראל ונעשו אזרחיה; רבים מהם חיו תחת ממשל צבאי, בעיקר בגליל, במשולש ובנגב, עד ביטולו ב־1966.242526 ב־29 באוקטובר 1956 הוטל עוצר על הכפרים הערביים שליד גבול ירדן, בהתראה של חצי שעה. בכפר קאסם ירו שוטרי משמר הגבול בתושבים שחזרו הביתה אחרי תחילת העוצר, והרגו 49 בני אדם, ובהם ילדים. השוטרים נשפטו, אבל כולם שוחררו עד 1960, ואלוף־משנה יששכר שדמי ננזף ונקנס בעשר פרוטות, גרוש אחד.27

יום האדמה ואוקטובר 2000
ב־30 במרץ 1976, אחרי שהממשלה הורתה להפקיע אדמות בגליל, הפגינו אזרחים ערבים בסח׳נין, בעראבה ובדיר חנא; כוחות ישראליים הרגו שישה מפגינים לא חמושים. היום הזה מצוין מדי שנה כיום האדמה.28 באוקטובר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הרגה המשטרה 13 בני אדם בהפגנות ביישובים הערביים; ועדת אור הממלכתית קבעה שלא הייתה הצדקה להרג, ואיש מהשוטרים לא הועמד לדין.29
זכויות, ייצוג ואי־שוויון
בסוף 2023 נמנו בישראל כ־2.1 מיליון ערבים, 20.9% מכלל האוכלוסייה; הנתון כולל אזרחים ערבים ותושבי קבע במזרח ירושלים שאינם אזרחים.30 האזרחים הערבים בוחרים ונבחרים, וב־2021 נעשתה רע״ם המפלגה הערבית העצמאית הראשונה בקואליציה.25 ב־2018 קיבלה הכנסת, 62 מול 55, את חוק הלאום: הוא קובע שהזכות להגדרה עצמית לאומית בישראל ייחודית לעם היהודי, מוריד את הערבית ל„מעמד מיוחד” ואינו מזכיר שוויון. ב־2021 אישר אותו בית המשפט העליון, עשרה מול אחד; השופט ג׳ורג׳ קרא, הערבי היחיד בהרכב, כתב בדעת מיעוט שהשמטת השוויון מכוונת.31
אחרי 7 באוקטובר
אחרי 7 באוקטובר 2023 תיעד „עדאלה”, בתוך חמישה שבועות, עשרות אזרחים ערבים שנחקרו, נעצרו או הואשמו בגלל פוסטים; הרשויות ייחסו להם הסתה או תמיכה בטרור, ו„עדאלה” טוען שרוב הפוסטים היו ביטוי מוגן, כמו הזדהות עם אזרחים בעזה.32 אזרחים ערבים הם גם לב התנועות היהודיות–ערביות, כמו „עומדים ביחד”.33
1967: הנכסה ותחילת הכיבוש
באביב 1967 ריכזה מצרים כוחות בסיני, דרשה את יציאת כוח האו״ם וסגרה את מצרי טיראן; בישראל ראו בכך איום חמור.34 ב־5 ביוני תקפה ישראל את מצרים מהאוויר, במה שהיא מגדירה מכה מקדימה, והמלחמה התרחבה לירדן ולסוריה.35 בשישה ימים כבשה ישראל את הגדה, מזרח ירושלים, עזה, סיני והגולן.34
הפלסטינים קוראים לזה הנכסה, „המפלה”. לפי האו״ם, כחצי מיליון פלסטינים נעקרו בגל השני הזה.7 למי שנשארו התחילו חיים תחת שלטון צבאי ישראלי, שבגדה נמשך עד היום. בנובמבר 1967 קבעה החלטה 242 עקרונות לשלום צודק ובר־קיימא, ובהם נסיגה ישראלית והסדר צודק לבעיית הפליטים.7
אש״ף והמאבק המזוין: מכראמה עד ביירות
אחרי 1967 השתלטו ארגוני הגרילה על אש״ף. קרב כראמה, במרץ 1968, חיזק אותם, ובפברואר 1969 נבחר מנהיג פת״ח, יאסר ערפאת, ליו״ר אש״ף, ונשאר בתפקיד עד מותו ב־2004.22 בשביל פלסטינים רבים זה היה הגוף הראשון שדיבר בשמם. ב־1974 חזרה עצרת האו״ם ואישרה את זכויות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, לעצמאות ולריבונות, והעניקה לאש״ף מעמד משקיף.7
„המאבק המזוין” כוון גם נגד אזרחים, והאתר קורא לזה טרור. בספטמבר 1972 רצחו אנשי „ספטמבר השחור” ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן.36 ב־15 במאי 1974 השתלטו חמושי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין על בית הספר נתיב מאיר במעלות ולקחו תלמידים כבני ערובה. במהלך ניסיון החילוץ רצחו החמושים 22 מהתלמידים; בין הנרצחים הנוספים באירוע היו שלושה מבני משפחת כהן, שנרצחו קודם לכן בביתם.3738 ב־1978 חטפה חוליה בפיקוד דלאל מוגרבי אוטובוס בכביש החוף; לפי משרד החוץ הישראלי נרצחו 38 אזרחים, 13 מהם ילדים.39
הארגונים החמושים התנגשו גם במדינות ערב שאירחו אותם. בספטמבר 1970 יצא צבא ירדן נגדם, ועד יולי 1971 גורש אש״ף ללבנון; הפלסטינים זוכרים את החודש ההוא כ„ספטמבר השחור”.22 ביוני 1982 פלשה ישראל ללבנון. הממשלה הגדירה את המטרה כהרחקת הארגונים החמושים 40 קילומטר מגבול הצפון; לפי האו״ם, הכוונה המוצהרת הייתה לחסל את אש״ף.407 לוחמי אש״ף פונו מביירות, וההנהגה עברה לתוניס.7 ב־16–18 בספטמבר 1982 טבחו אנשי הפלנגות הלבנונית באזרחים פלסטינים במחנות סברה ושתילא, באזור שהיה בשליטה צבאית ישראלית; ועדת כהן הישראלית קבעה שעל ישראל אחריות עקיפה.741
1987–1993: האינתיפאדה הראשונה
בדצמבר 1987, עשרים שנה אחרי תחילת הכיבוש, פרצה התקוממות: האינתיפאדה, „ההתנערות”. זה היה מרד אזרחי המוני: שביתות, חרם על סחורה ישראלית, סירוב לשלם מסים, וועדות עממיות שארגנו מזון, טיפול ושיעורים מחתרתיים כשהצבא סגר בתי ספר. היא הייתה גם אלימה: יידוי אבנים ואלימות אחרת היו חלק ממנה.42
הצבא הגיב בירי ובמעצרים המוניים.42 לפי „בצלם”, כוחות הביטחון הישראליים הרגו מדצמבר 1987 עד ספטמבר 1993 לפחות 1,087 פלסטינים, 240 מהם קטינים. פלסטינים הרגו 100 אזרחים ישראלים ו־60 אנשי כוחות הביטחון.43 פלסטינים הרגו גם פלסטינים: עד ינואר 1994 נהרגו 770 עד 940 בחשד לשיתוף פעולה, לפי „כריסצ׳ן סיינס מוניטור”; „בצלם” אמר שאין נתונים מהימנים.44
1988–1993: מהכרזת עצמאות להכרה הדדית
בנובמבר 1988, באלג׳יר, הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית על מדינת פלסטין.7 חודש אחר כך, בז׳נבה, קיבל ערפאת את החלטות 242 ו־338, הכיר בזכותה של ישראל להתקיים והתחייב לוותר על טרור.45 הדרך לשם מתוארת בדרכו של אש״ף, 1974–1988. ב־1991, במדריד, ישבו פלסטינים מהשטחים, בהובלת הרופא העזתי חיידר עבד א־שאפי ובתוך משלחת משותפת עם ירדן, מול ישראל.4647
גבירותיי ורבותיי, הקרב על השלום הוא הקרב הקשה ביותר בחיינו.
במכתבי ספטמבר 1993 הכיר אש״ף בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון והתחייב לוותר על טרור ואלימות; ממשלת ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני וכשותף למשא ומתן; שאלת המדינה הפלסטינית לא נזכרה במכתבים.48 הסכם אוסלו יצר הסדר ביניים והשאיר את סוגיות הקבע פתוחות.
מאז 1948 החזיקה ישראל ב־77 אחוז משטח פלסטין המנדטורית; המדינה שאש״ף ביקש עכשיו הייתה אמורה לקום בשאר.7 הסכם הביניים מ־1995 חילק את הגדה לשטחי A, B ו־C. הגבולות, ירושלים, הפליטים וההתנחלויות נדחו לשיחות על הסדר הקבע. השיחות לא הניבו הסכם: לא בקמפ דייוויד ב־2000 ובטאבה ב־2001, וגם לא באנאפוליס ב־2008 ובשיחות קרי ב־2014.
שנות אוסלו והאינתיפאדה השנייה
בשנות השיחות נמשכה האלימות. ב־25 בפברואר 1994 רצח ברוך גולדשטיין, מתנחל מקריית ארבע ואיש תנועת כך, 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה (אל־חרם אל־אבראהימי) בחברון, בטבח טרור;4950 מועצת הביטחון גינתה את הטבח, שהוא ותוצאותיו גבו את חייהם של יותר מ־50 אזרחים פלסטינים.51 חמאס ביצע שורת פיגועים נגד ישראלים.52 ומספר המתנחלים המשיך לגדול.53
הגענו לנקודה הזאת משום שאנו מאמינים שדו-קיום בשלום ושיתוף פעולה הם האמצעים היחידים להגיע להבנה ולהגשים את תקוותיהם של הפלסטינים ושל הישראלים.
האינתיפאדה השנייה פרצה בסוף ספטמבר 2000, אחרי ביקור אריאל שרון בהר הבית / אל־חרם א־שריף.52 ארגונים פלסטיניים חמושים ביצעו פיגועי התאבדות שרצחו אזרחים ישראלים באוטובוסים, במסעדות וברחובות;54 לפי „בצלם” הרגו פלסטינים בעשור שאחרי 1,083 ישראלים, 741 מהם אזרחים.55
הפלסטינים זוכרים את אותן שנים כשנים של סגרים, הלוויות ופחד. פעולות צבאיות ישראליות הרגו אזרחים פלסטינים רבים.54 לפי „בצלם”, מספטמבר 2000 עד ספטמבר 2010 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 6,371 פלסטינים, ולפחות 2,996 מהם לא השתתפו בלחימה; הספירה כוללת גם לחימה מאוחרת יותר בעזה.55 במרץ 2002, אחרי גל פיגועי התאבדות בישראל, נכנס הצבא מחדש לערי הגדה ב„מבצע חומת מגן”;56 לפי דוח מזכ״ל האו״ם, המבצע והימים שאחריו, בין 1 במרץ ל־7 במאי, גבו את חייהם של 497 פלסטינים, יותר מ־17,000 נותרו בלי בית או עם בית שנזקק לשיקום, ובמחנה הפליטים ג׳נין הרג הקרב לפחות 52 פלסטינים, ייתכן שעד מחציתם אזרחים, ו־23 חיילים ישראלים.57
החיים תחת כיבוש, במספרים
- מתנחלים
- ב־1993, שנת אוסלו, חיו בגדה (בלי מזרח ירושלים) כ־110,000 מתנחלים, וב־2023 כ־465,000; במזרח ירושלים כ־230,000. אלה ספירות „שלום עכשיו”, שמונה 146 התנחלויות שהוקמו בהחלטת ממשלה, וב־2023 גם 155 מאחזים.5358
- מחסומים ותנועה
- בדצמבר 2025 מנה OCHA של האו״ם 925 מכשולי תנועה בגדה, ובהם 89 מחסומים מאוישים כל היממה, לעומת ממוצע של 647 בעשרים השנים שקדמו. ב־2025 נדחו או לא נענו 36 אחוז מ־87,427 בקשות של חולים להגיע לבתי חולים במזרח ירושלים ובישראל.59
- גדר ההפרדה
- ישראל בנתה אותה בשנות האינתיפאדה השנייה ואמרה שהיא נחוצה להגנה עצמית; לפי OCHA, באפריל 2026 אורכו הכולל של התוואי היה 712 קילומטרים וכ־64% ממנו נבנו. יותר מ־14,000 פלסטינים חיו בין הגדר לבין הקו הירוק.59 ב־2004 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בחוות דעת מייעצת, שהקטעים שבתוך השטח הכבוש מנוגדים למשפט הבינלאומי ויש לפרקם, ודחה את טענת ההגנה העצמית.60
- שטחי A, B ו־C
- החלוקה הזמנית של הסכם הביניים מעצבת עדיין את היומיום. שטח C, יותר מ־60 אחוז מהגדה, נתון לשליטה ישראלית כמעט מלאה בתכנון ובבנייה; לפי OCHA (2014), כ־70 אחוז ממנו סגורים לפיתוח פלסטיני, ורק כאחוז אחד מתוכנן לו.61
- הריסות
- OCHA מתעד כל הריסה בגדה מאז 2009; רובן של מבנים בלי היתר ישראלי, שלדברי OCHA כמעט אי אפשר לקבל.62 ב־2013 לבדה נהרסו בשטח C 565 מבנים פלסטיניים, ו־805 בני אדם נעקרו, כמעט מחציתם ילדים.61
- מים
- לפי OCHA (2014), יותר מ־70 אחוז מהקהילות הפלסטיניות שבשטח C, כולן או רובן, אינן מחוברות לרשת המים; בחלקן מסתפקים ב־20 ליטרים לאדם ביום, חמישית ממה שממליץ ארגון הבריאות העולמי.61
- מעצר בלי משפט
- באוקטובר 2026 החזיקה ישראל 3,101 עצירים מנהליים, כלומר בלי משפט, מתוך 7,846 אסירים ועצירים „ביטחוניים”, ועוד 1,419 שהוגדרו „לוחמים בלתי חוקיים”: נתוני שירות בתי הסוהר, כפי שמפרסם „המוקד להגנת הפרט”.63
- אלימות מתנחלים
- OCHA תיעד יותר מ־6,500 התקפות של מתנחלים שגרמו לנפגעים או לנזק מינואר 2023 עד אוגוסט 2026, ויותר מ־6,199 בני אדם נעקרו בגלל התקפות והגבלות גישה.64 המבצעים הם יחידים וקבוצות, לא ציבור שלם.
- מה קבע בית הדין ב־2024
- ב־19 ביולי 2024 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בחוות דעת מייעצת, שהמשך נוכחותה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי ושיש לסיימו במהירות האפשרית.65 חוות הדעת אינה מחייבת כשלעצמה; היא מפרשת חובות לפי המשפט הבינלאומי.66 בספטמבר 2024 דרשה עצרת האו״ם לסיים את הכיבוש בתוך 12 חודשים.7
עזה, 2005–2023: התנתקות, פיצול וסגר
ב־2005 פינתה ישראל את המתנחלים ואת הצבא מעזה בהתנתקות,76 אך המשיכה לשלוט בגבולות הרצועה, בחופה ובמרחב האווירי שלה.7 ב־2006 ניצח חמאס בבחירות למועצה המחוקקת, וביוני 2007 השתלט על הרצועה בכוח; הפיצול עם הרשות הפלסטינית נמשך מאז. ישראל החמירה את ההגבלות על אנשים וסחורות, בנימוקי ביטחון, והסגר פגע קשות בפרנסה.77 בין 2008 ל־2021 נלחמו ישראל וחמאס, לצד ארגונים חמושים אחרים, בכמה מלחמות גדולות בעזה; ב־2014 לבדה, לפי ספירת OCHA של האו״ם, הרגה הלחימה 2,251 פלסטינים, 1,462 מהם אזרחים, ו־73 בני אדם בצד הישראלי, 6 מהם אזרחים, והרסה, כליל או חלקית, 18,000 דירות בעזה.787980
תושבי עזה נלכדו בין שלטון חמאס לבין סגר שקבע מי ומה ייכנס וייצא. אזרח אינו השלטון ששולט בו, וזכויותיו אינן פוקעות בגלל מעשיו.
7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה
7 באוקטובר
ב־7 באוקטובר 2023 הוביל ארגון הטרור חמאס, עם ארגונים חמושים נוספים, מתקפת טרור בישראל, שבה נרצחו אזרחים חפים מפשע ונחטפו בני ערובה.8182 לפי נתוני ממשלת ישראל נהרגו כ־1,200 בני אדם ו־251 נחטפו.83 זו לא הייתה מחאה ולא מאבק לאומי לגיטימי, ושום עוול אינו מצדיק אותה.
הרס, עקירה ורעב
חמאס אינו העם הפלסטיני, והמלחמה שבאה אחרי המתקפה פגעה בכל תושבי הרצועה: הרס נרחב ועקירה המונית.84 באוקטובר 2025 פעלו רק 14 מ־36 בתי החולים בעזה, חלקם באופן חלקי.83 ב־22 באוגוסט 2025 קבע ה־IPC, המנגנון הבינלאומי לסיווג משברי מזון, שבנפת עזה שורר רעב.857
מניין ההרוגים המדווח
הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה הרגו לפחות 67,869 פלסטינים, ובהם 20,179 ילדים, עד הפסקת האש באוקטובר 2025, לפי משרד הבריאות בעזה.83 לפי אונר״א, המסתמכת על רשויות הבריאות בעזה, הגיע המניין ל־73,914 עד 24 בספטמבר 2026.86 המניין אינו מבחין בין אזרחים ללוחמים.87
בתי משפט וחקירות
המלחמה הגיעה לבתי הדין הבינלאומיים. בתביעת רצח העם של דרום אפריקה הורה בית הדין הבינלאומי לצדק לישראל, בינואר 2024, לנקוט כל אמצעי למניעת מעשי רצח עם ולאפשר כניסת סיוע, וקרא לשחרר את החטופים; צווים נוספים באו במרץ ובמאי. אלה צווים זמניים, לא הכרעה בתביעה.8889 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד להרעבה כשיטת לחימה ולפשעים נגד האנושות. צו הוצא גם נגד מפקד חמאס מוחמד דף.90 בספטמבר 2025 קבעה ועדת חקירה של האו״ם שישראל ביצעה רצח עם בעזה.7 ישראל דוחה את האשמת רצח העם ואת קביעת הרעב. בהאג טענה שהיא מנהלת מלחמת הגנה, לא מלחמה בעם הפלסטיני; משרד החוץ שלה הודיע ש„אין רעב בעזה”.8985
הפסקת האש ומה שבא אחריה
באוקטובר 2025 נכנסה לתוקף הפסקת אש. שנה אחר כך דיווח OCHA, ב־2 באוקטובר 2026, שבעזה עדיין חסרים מחסה, מים וסיוע. בגדה נמשכות העקירה בעקבות הריסות, אלימות המתנחלים והפגיעה בלימודים.84
היום: מיליוני בני אדם, לא קול אחד
הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה העריכה שבסוף 2025 חיו בגדה כ־3.43 מיליון פלסטינים ובעזה כ־2.13 מיליון, כ־5.56 מיליון יחד.91
הגדה, מזרח ירושלים, עזה, האזרחים הפלסטינים בישראל והקהילות בפזורה חיים במעמד משפטי שונה ובתנאים שונים. הם שונים בגיל, במקום, באמונה ובעמדה הפוליטית, ואינם תומכים כולם באותה הנהגה או באותה דרך.
מי שבחרו בדרך אחרת: מאבק לא־אלים, תרבות ומפגש
ב־2003 איים תוואי הגדר על הכפר בודרוס. פעיל מקומי, עאיד מוראר, איחד אנשי פת״ח וחמאס במאבק לא חמוש; בתו בת ה־15, אילתיזאם, הובילה קבוצת נשים לקו הראשון, ומאות ישראלים הצטרפו. המאבק הצליח ונעשה מודל לכפרים אחרים, כך מספרים יוצרי הסרט „בודרוס”.92
„לוחמים לשלום” הוקמה ב־2006 בידי לוחמים לשעבר משני הצדדים שבחרו באי־אלימות, והיא מקיימת מדי שנה טקס יום זיכרון ישראלי–פלסטיני משותף.93 בפורום המשפחות השכולות עובדות יחד משפחות פלסטיניות וישראליות שאיבדו את יקיריהן, למען פיוס.94 גם הבחירה במשא ומתן היא חלק מהסיפור: מכתבי ההכרה של 1993, וטיוטות בלתי רשמיות שנכתבו עם ישראלים, כמו יוזמת ז׳נבה.
ויש התרבות. המשורר מחמוד דרוויש, שנולד ב־1941 בכפר אל־בירווה שבגליל, נתן קול למאבקו של עמו.95 הרקמה, התצלומים והמכתבים שבארכיון המוזיאון הפלסטיני מספרים אותו סיפור בלי מילים.1
ובסיפור הישראליממה ישראלים מפחדים, מה יעזור להם לבטוח, ולמה בכל זאת
חזון של האתר, לא תחזית ולא תיאור של הסכם קיים
מה פלסטינים מבקשים, ועל מה האתר עומד
בהצהרות פלסטיניות ובהחלטות האו״ם חוזרות אותן דרישות: חירות וסיום הכיבוש; מדינה עצמאית; צדק לפליטים; שוויון לאזרחי ישראל מביניהם; וכבוד. עצרת האו״ם ניסחה אותן ב־1974 כזכויות שאינן ניתנות לשלילה: הגדרה עצמית, עצמאות לאומית, ריבונות ושיבה.7
לצדן עומדים עקרונות האתר, והם אינם משתנים לפי הקורא: זכותה של ישראל להתקיים בביטחון; זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית, לביטחון ולכבוד; וגינוי בלי סייג של טרור ושל כל פגיעה מכוונת באזרחים, יהיה המבצע אשר יהיה. חמאס אינו העם הפלסטיני, וממשלה אינה כל אזרחיה. ההכרה באסון הפלסטיני אינה מכחישה כאב יהודי וישראלי, וגם ההפך נכון.
אנחנו מאמינים בשתי מדינות עצמאיות שמכירות זו בזו. כדי להגיע לשם, ישראל תצטרך להפסיק לשלוט בעם אחר, וישראלים יצטרכו לדעת שההסדר יכול להגן על חייהם. יידרשו מוסדות, ערבויות והסכמים שעומדים במבחן, ולמידה ממאמצים שלא הבשילו. כתבנו את העמוד מתוך רצון להכיר את האנשים שחיים לצדנו. לקורא הישראלי הוא מציע סיפור שאולי לא גדל עליו; לקורא הפלסטיני הוא מציע לבדוק כיצד סיפרנו את סיפורו, ולהעמיד אותנו על טעויות.
ובסיפור הישראליממה ישראלים מפחדים, מה יעזור להם לבטוח, ולמה בכל זאת
מקורות
פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.
מה המקור הזה יכול לספר לנו?
מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.
תרגול של בדיקת מקורותהצגת כל המקורות (102)הסתרת המקורות
מקורות שמוזכרים בעמוד
- Palestinian Museum and Digital Archiveארכיון רשמי The Palestinian Museum
- The art of embroidery in Palestineמחקר UNESCO
- Ottoman Palestine and emerging national identities — overall chronologyמחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — PalQuest
- Glossary: 1929 riots (Western Wall disturbances), citing the Shaw Commissionמקור עזר Just Vision
- The Hebron Massacre of 1929מקור עזר Jewish Virtual Library
- Great Palestinian Rebellion, 1936–1939מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- History of the Question of Palestineמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
- Resolution 181 (II): Future government of Palestine (Plan of Partition with Economic Union), 29 November 1947מקור ראשוני United Nations General Assembly29 בנובמבר 1947
- Palestine question at the UN (1947–1975): CEIRPP historical backgrounder (A/AC.183/L.3)ארכיון רשמי United Nations — Committee on the Exercise of the Inalienable Rights of the Palestinian People (UNISPAL)
- The Arab-Israeli War of 1948מחקר U.S. Department of State — Office of the Historian
- Maher Charif, The Nakbaמחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- The Deir Yasin Massacre, 9 April 1948מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- 1948 Refugees: Proceedings of an International Workshop, Session 1 (Benny Morris; Mahmoud Yazbak)מחקר Israel Law Review 51(1), Cambridge University Pressמרץ 2018
- About Places: All That Remains (the 418 villages, and other counts of depopulated villages)מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — PalQuest
- About the Nakbaמחקר United Nations — UNISPAL
- Absentees' Property Law (1950) — Discriminatory Laws Databaseמקור עזר Adalah – The Legal Center for Arab Minority Rights in Israel
- Walid Khalidi, “Why Did the Palestinians Leave, Revisited” (reprint of his 1959 article): abstractמחקר Journal of Palestine Studies 34(2), 2004/05 (Institute for Palestine Studies)
- Ilan Pappé, The Ethnic Cleansing of Palestine (Oneworld)מקור עזר Connexions Library (catalogue entry with abstract and contents)
- Efraim Karsh: 1948, Israel, and the Palestiniansעיתונות History News Network (excerpt from Commentary)20 באוקטובר 2008
- Who We Are — historical chronologyמחקר UNRWA
- Common Country Analysis 2022 — Refugees, p.99 (registration includes descendants)מקור ראשוני United Nations Country Team in the Occupied Palestinian Territoryנובמבר 2022
- Palestine Liberation Organization (I)מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- Palestine National Council, First Session: Political Resolutions (28 May–2 June 1964)מקור ראשוני PalQuest — Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum2 ביוני 1964
- Adel Manna, Kafr Qasim, 29 October 1956מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- Kali Robinson, What to Know About the Arab Citizens of Israel (Backgrounder)מחקר Council on Foreign Relations26 באוקטובר 2023
- שחר גורני, 1966 — ביטול הממשל הצבאי בשטחי מדינת ישראלמחקר Israel Defense Forces — Military Advocate General
- מזיכרון להכרה — 60 שנה לטבח כפר קאסם, עמ׳ 25מחקר Israel Democracy Institute and Kafr Qasim Municipalityיוני 2019
- Land Day: What happened in Palestine on March 30, 1976?עיתונות Al Jazeera30 במרץ 2026
- Nabil Salih, The October 2000 Events in Israelמחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- Statistical Report on Arab Society in Israel 2024: Selected Findings (Muhammed Khalaily and Arik Rudnitzky, eds.)מחקר Israel Democracy Institute2024
- Israel's Nation-State Law, 2018מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
- Interrogations, Arrests, and Indictments of Palestinian Citizens of Israel since 7 Octoberמקור עזר Adalah – The Legal Center for Arab Minority Rights in Israel15 בנובמבר 2023
- Standing Together (official site)מקור עזר Standing Together
- The 1967 Arab-Israeli Warמחקר U.S. Department of State — Office of the Historian
- Foreign Relations, 1964–1968, Volume XIX — release summaryמחקר U.S. Department of State — Office of the Historian
- Munich massacreמקור עזר Encyclopaedia Britannica
- Yosef (Zozo) Cohen: memorial biography and account of the Ma’alot attackמקור עזר National Insurance Institute of Israel, Memorial site for civilian victims of hostile acts
- Democratic Front for the Liberation of Palestineמקור עזר Encyclopaedia Britannica
- 32nd anniversary of the Coastal Road massacreמקור עזר Israel Ministry of Foreign Affairs11 במרץ 2010
- First Lebanon War (stated objective of Operation Peace for Galilee)מקור ראשוני Israel Defense Forces
- The Kahan Commission of Inquiry: report of 8 February 1983ארכיון רשמי Israel, Commission of Inquiry into the Events at the Refugee Camps in Beirut (Kahan Commission); summary and text reproduced by the Jewish Virtual Library8 בפברואר 1983
- First Intifada and Israeli-Palestinian Negotiations, 1987–1993מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — PalQuest
- Fatalities in the first Intifada (statistics tables)מקור עזר B'Tselem
- PLO and Hamas Charged With Rights Abuses Against Palestiniansעיתונות The Christian Science Monitor10 בינואר 1994
- Proposals and initiatives on the question of Palestine, November 1988 – September 1989ארכיון רשמי United Nations, Division for Palestinian Rights30 באוקטובר 1989
- Approaches towards the Settlement of the Arab-Israeli Conflict and the Question of Palestine, Issue 7, October 1991 (invitation to the Madrid Conference and statements made there)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)אוקטובר 1991
- The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
- Exchange of letters of mutual recognition, 9 September 1993מקור ראשוני Israel / PLO, reproduced by UNISPAL9 בספטמבר 1993
- Yearbook of the United Nations 1994 (excerpts), Hebron massacreמקור עזר United Nations1994
- Report of the Special Committee to Investigate Israeli Practices, A/78/553, paragraph 11 (pp. 5–6)מקור ראשוני United Nations General Assembly25 באוקטובר 2023
- Security Council Resolution 904 (1994)מקור ראשוני United Nations Security Council (text hosted by unscr.com)18 במרץ 1994
- The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Processארכיון רשמי US Department of State, Office of the Historian
- 30 Years After Oslo – The data that shows how the settlements proliferated following the Oslo Accordsמחקר Peace Now (שלום עכשיו)11 בספטמבר 2023
- Yearbook of the United Nations 2002 — excerptsמחקר United Nations
- 10 years to the second Intifada – summary of data (press release, 27 September 2010)מקור עזר B'Tselem27 בספטמבר 2010
- Report of the Secretary-General prepared pursuant to General Assembly resolution ES-10/10 (A/ES-10/186): Jenin and other Palestinian citiesמקור ראשוני United Nations General Assembly30 ביולי 2002
- Report of Secretary-General on recent events in Jenin, other Palestinian cities (press release SG/2077)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)1 באוגוסט 2002
- Settlements data: populationמחקר Peace Now (שלום עכשיו) — Settlement Watch2026
- Movement and Access in the West Bank | April 2026מחקר UN OCHAאפריל 2026
- Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory — overview of the case (Advisory Opinion of 9 July 2004)מקור ראשוני International Court of Justice9 ביולי 2004
- Area C of the West Bank: Key Humanitarian Concerns (fact sheet, August 2014)מקור ראשוני United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), occupied Palestinian territory18 באוגוסט 2014
- Data on demolition and displacement in the West Bankמקור ראשוני UN OCHA
- “Security” inmates held by Israel — monthly figures supplied by the Israel Prison Serviceמקור עזר HaMoked: Center for the Defence of the Individualאוקטובר 2026
- West Bank: The impact of settler attacks, January 2023 – August 2026מקור ראשוני UN Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), occupied Palestinian territory23 בספטמבר 2026
- Summary of the Advisory Opinion of 19 July 2024מקור ראשוני International Court of Justice19 ביולי 2024
- Israel’s continued occupation of Palestinian territory ‘unlawful’: UN world courtמקור ראשוני United Nations in Palestine20 ביולי 2024
- World Population Day 2024מקור ראשוני PCBS11 ביולי 2024
- Registration instructionsמקור ראשוני UNRWA1 בינואר 2009
- World Refugee Day 2024: 2017 census figuresמקור ראשוני Palestinian Central Bureau of Statistics20 ביוני 2024
- Guidelines No. 13מקור ראשוני UNHCRדצמבר 2017
- Mandates and durable solutionsמקור ראשוני UNRWA2025
- 1951 Refugee Convention, Article 1C(3)מקור ראשוני UNHCR1951
- Jordanמקור ראשוני UNRWA
- Refugees: the PLO positionמקור ראשוני PLO Negotiations Affairs Department
- A/73/323, Israel reply, p. 3מקור ראשוני United Nations / Permanent Mission of Israel14 באוגוסט 2018
- Gaza after disengagement — humanitarian update, November–December 2005מחקר UN OCHA
- Gaza Strip: humanitarian impact of 15 years of the blockadeמחקר UN OCHA30 ביוני 2022
- Israel and Hamas: Another Round of Conflict (IN10104)מחקר Congressional Research Service (Jim Zanotti)18 ביולי 2014
- Operation Guardian of the Walls: Over, but Not Done Withמחקר Institute for National Security Studies (Udi Dekel)26 במאי 2021
- Key figures on the 2014 hostilitiesמחקר UN OCHA23 ביוני 2015
- Report on the inter-State communication submitted by the State of Palestine against Israelמחקר UN Committee on the Elimination of Racial Discrimination — ad hoc Conciliation Commission
- Report A/HRC/56/26 (advance unedited version), 27 May 2024מקור ראשוני UN Independent International Commission of Inquiry on the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and Israel27 במאי 2024
- As the ceasefire begins, a look at the Gaza war by the numbersעיתונות NPR13 באוקטובר 2025
- Humanitarian Situation Report | 2 October 2026מחקר UN OCHA5 באוקטובר 2026
- Israel rejects IPC report, says 'no famine in Gaza'עיתונות AFP (published by The Standard, Kenya)22 באוגוסט 2025
- The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Reportאוקטובר 2026
- One year on, Trump's Gaza plan has not stopped Israeli fire or disarmed Hamas - explainerעיתונות Reuters (published by The Jerusalem Post)6 באוקטובר 2026
- Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel) — case page listing the orders of 26 January, 28 March and 24 May 2024מקור ראשוני International Court of Justice
- Report on the International Court of Justice's order on provisional measures in South Africa v. Israel (January 2024)עיתונות UN Newsינואר 2024
- Report on the International Criminal Court's arrest warrants for Benjamin Netanyahu, Yoav Gallant and Mohammed Deif (November 2024)עיתונות UN Newsנובמבר 2024
- Status of the Palestinian people at the end of 2025מקור ראשוני Palestinian Central Bureau of Statistics31 בדצמבר 2025
- Budrus — film synopsis and director's statementמקור עזר Just Vision
- Combatants for Peace (official site)מקור עזר Combatants for Peace
- About PCFFמקור ראשוני Parents Circle — Families Forum
- Mahmoud Darwishמקור עזר Encyclopaedia Britannica
- The Palestinian Flagמקור ראשוני Palestinian Ministry of Foreign Affairs and Expatriates
- Resolution 48/94 (1993): parties to the Declaration of Principlesמקור ראשוני United Nations General Assembly
להמשך קריאה
- 1948 Palestinian expulsion and flight — used only as a pointer to: UN Conciliation Commission for Palestine (1949); Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited (2004); Walid Khalidi (ed.), All That Remains (1992); Ilan Pappé, The Ethnic Cleansing of Palestine (2006); Yoav Gelber; Efraim Karsh; Salman Abu Sittaמקור עזר Wikipedia
- 1929 Palestine riots — used only as a pointer to the Report of the Commission on the Palestine Disturbances of August 1929 (the Shaw Commission, 1930)מקור עזר Wikipedia
- Palestine Liberation Organization — used only as a pointer (attacks of 1970–1978, Jordan 1970–71, Lebanon 1982, Algiers and Geneva 1988)מקור עזר Wikipedia
- First Intifada — used only as a pointer to B'Tselem's fatality statistics, the Associated Press and Israeli army estimates, and MERIPמקור עזר Wikipedia
- Ma'alot Massacre (May 15, 1974)מקור עזר Jewish Virtual Library (drawing on JTA and the BBC)