מקום לשלום

ישראל והפלסטיניםוושינגטון

הסכם אוסלו ב׳ – הסכם הביניים

הסכם בינייםהסדר זמני שעדיין חל

הסכם ביניים שהרחיב את הממשל העצמי הפלסטיני לגדה המערבית. זה אינו הסכם שלום ואינו הסדר קבע: הוא לא קובע גבול ולא מקים מדינה.

במשפט אחד

להעביר את ערי הגדה המערבית וכפריה לניהול פלסטיני, עד שיושג הסדר קבע.

בחצי דקה

ב־28 בספטמבר 1995 חתמו יצחק רבין ויאסר ערפאת בוושינגטון על הסכם הביניים (למילון המונחים).⁠1 הוא חילק את הגדה המערבית לשטחי A, B ו-C, העביר את הערים לניהול פלסטיני וקבע בחירות.⁠1 ההסכם תוכנן לחמש שנים, אבל המפה שיצר קיימת עד היום.⁠2

איפה זה עומד היום

ההסכם נועד לחמש שנים,⁠1 אבל בלי הסדר קבע החלוקה לשטחי A, B ו-C ממשיכה לחול מכוח ברירת מחדל. נכון לאוקטובר 2026, Security Council Report מדווח על קידום אלפי יחידות דיור בהתנחלויות בשטח C ועל יותר מ־1,600 תקיפות של מתנחלים נגד פלסטינים מתחילת השנה.⁠3

מצב ההסכם נבדק ב־

האתגר

מאז 1994 פעלה הרשות הפלסטינית רק בעזה וביריחו.⁠5 הצהרת העקרונות חייבה הסכם שירחיב את הממשל העצמי ויאפשר בחירות.⁠6

הפלסטינים רצו לנהל את חייהם בערים ובכפרים. ישראל רצתה להשאיר בידיה את האחריות לביטחון ואת השליטה בהתנחלויות עד להסדר הקבע.⁠1

הדרך לשם

  1. הסכם עזה–יריחו נחתם בקהיר.⁠5
  2. הסכם הביניים נחתם בוושינגטון.⁠1 רבין ופרס חתמו בשם ישראל; ערפאת בשם אש״ף.⁠7
  3. הכנסת מאשרת את ההסכם ברוב של 61 מול 59.⁠8
  4. המועד שנקבע ליציאת צה״ל מג׳נין.⁠8
  5. ראש הממשלה יצחק רבין נרצח בתל אביב.⁠4
  6. בחירות למועצה הפלסטינית ולראשות הרשות.⁠9

האנשים

מה הוסכם

  1. שטח A, הערים הפלסטיניות (חוץ מחברון): אחריות פלסטינית מלאה, אזרחית וביטחונית.⁠1
  2. שטח B, הכפרים הפלסטיניים: אחריות אזרחית פלסטינית, ואחריות ישראלית עליונה לביטחון ולמאבק בטרור.⁠1
  3. שטח C: תחילה ביטחון וקרקע בידי ישראל; נקבעה העברת סמכויות אזרחיות שאינן קרקעיות למועצה הפלסטינית.⁠7
  4. בחירות דמוקרטיות למועצה פלסטינית.⁠1
  5. ההסכם מחליף את הסכם עזה–יריחו ומעביר לרשות סמכויות נוספות,⁠5 במסגרת תקופת הביניים בת חמש השנים שהחלה ב־4 במאי 1994⁠10 שבה ינוהל משא ומתן על הסדר הקבע.⁠1
  6. אוסלו ב׳ חייב את הצדדים למנוע טרור ולהעמיד עבריינים לדין, והגביל כוחות חמושים ונשק (XV(1); XIV(3–4)).⁠7 אלה התחייבויות בנוסח ההסכם; עצם הכללתן אינה מוכיחה שקוימו או שפיגועים נמנעו.

הגאוגרפיה

100%
מפה סכמטית של ישראל ושכנותיה עם סוגי הקוויםהגדה המערביתרצועת עזהירושליםתל אביבעזהרמאללהעמאןרפיחנהריים
איך משתמשים במפה?

בחרו מדינה במפה או ברשימה. אצבע אחת גוללת את הדף; שתי אצבעות מזיזות ומגדילות את המפה. אפשר גם להשתמש בכפתורי + ו־−. להפעלת גרירה באצבע אחת, לחצו על הכפתור שמעל. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.

שכבות

הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.

  • גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
  • קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
  • קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
  • „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
  • קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
  • גבול בינלאומי אחר
  • הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
  • רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
  • אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF); מאז דצמבר 2024 יש בו עמדות של צה״ל

מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום

ההחלטות הקשות

  • ההסכם עצמו לא נקב באחוזים. לפי בצלם, אחרי הנסיגות המאוחרות יותר כ־18% מהגדה הם שטח A, כ־22% שטח B וכ־60% שטח C;⁠11 גם OCHA, משרד האו״ם לעניינים הומניטריים, מעריך את שטח C ביותר מ־60%.⁠2
  • ההסכם נחתם אחרי שנה וחצי של פיגועים קשים של חמאס והג׳יהאד האסלאמי. לפי רשימת JTA, ב־19 באוקטובר 1994 נרצחו 22 בני אדם באוטובוס בתל אביב, וב־22 בינואר 1995 נרצחו 22 בני אדם בצומת בית ליד.⁠12
  • הכנסת אישרה את ההסכם ברוב של שני קולות, 61 מול 59.⁠8 ב־4 בנובמבר 1995, בתום עצרת שלום בתל אביב, רצח את רבין יגאל עמיר, סטודנט ישראלי למשפטים. לפי ECF, המניע היה התנגדותו לתהליך אוסלו.⁠4
  • חמאס דחה את התהליך והחרים את הבחירות ב־1996.⁠9 בפברואר ובמרץ 1996 רצחו מחבלים מתאבדים של חמאס 59 בני אדם בישראל, בארבעה פיגועים.⁠12

על מה חלוקים

לפי מבקרי ההסכם בישראל
ההסכם מסר לרשות את ערי הגדה בזמן שהפיגועים נמשכו: מאפריל 1994 ועד חתימתו נרצחו עשרות ישראלים בפיגועי התאבדות.⁠12 לפי ההיסטוריון אבי שליים, בנימין נתניהו התנגד לתהליך, וכראש ממשלה דרש מהפלסטינים הדדיות.⁠13 ממשלות ישראל טענו שהרשות הסיתה, שחררה מחבלים ולא אספה נשק בלתי חוקי.⁠14
לפי תומכי ההסכם בישראל
ההסכם העביר את חיי היומיום בערים ובכפרים לידיים פלסטיניות, והשאיר בידי ישראל את האחריות העליונה לביטחון.⁠1 ראובן מרחב, לשעבר מנכ״ל משרד החוץ, אמר ב־2001 שהתהליך קיבע את ההכרה ההדדית ואת עקרון שתי המדינות.⁠15
לפי מבקרים פלסטינים של ההסכם
הסדר הביניים נעשה קבוע, ובינתיים השטח השתנה. זיאד אבו זיאד אמר ב־2001 שהנהגת ישראל הפסיקה ליישם את ההסכם: התנחלויות חדשות, ובלי נסיגות.⁠15 אש״ף מסר לוועדת מיטשל שמספר המתנחלים בגדה הוכפל מאז אוסלו,⁠14 ואבי שליים מציין ששבע שנים אחרי אוסלו עדיין החזיקה ישראל בשליטה מלאה ב־61% מהגדה.⁠13
לפי חמאס והג׳יהאד האסלאמי
שני הארגונים דחו את התהליך כולו, ורבין צפה מראש את התנגדותם.⁠16 ברשימת JTA מיוחסים להם פיגועי ההתאבדות של 1994⁠–⁠1996, שבהם נרצחו עשרות בני אדם בישראל.⁠12 חמאס החרים את הבחירות ב־1996.⁠9
לפי חוקרים, וועדת מיטשל (2001)
אין הסבר יחיד. ח׳ליל שקאקי: הסכם פתוח בלי יעד סופי, שבמהלכו נמשכה הבנייה בהתנחלויות.⁠15 אבי שליים: הכישלון היה ביישום; הוא מצביע על ממשלת נתניהו, שלדבריו לא העבירה את 13% השטח שהבטיחה בוואי ריבר, ועל ערפאת, שלא התנה את השיחות בהקפאת הבנייה.⁠13 משרד ההיסטוריון האמריקאי מדגיש את רצח רבין ואת פיגועי חמאס שבאו אחריו.⁠17 ועדת מיטשל המליצה גם על הקפאת הבנייה בהתנחלויות וגם על מאמץ מלא של הרשות נגד פיגועים.⁠14

מה יושם 2

  • היציאה מערי הגדה החלה בסתיו 1995.⁠8 חברון נשארה מחוץ לשטח A עד פרוטוקול חברון ב־1997.⁠18
  • הבחירות נערכו ב־20 בינואר 1996, וערפאת נבחר לראשות הרשות.⁠9

מה לא יושם 2

  • הסדר קבע לא הושג בתוך חמש השנים, והסדרי הביניים לא הוחלפו.⁠17
  • הנסיגות הנוספות שההסכם צפה לא הושלמו בזמן; מזכר ואי ריבר מ־1998 ניסה לקדם אותן.⁠19

מה השתנה בחיים עצמם

  • מאז חיים הפלסטינים בגדה תחת שלושה משטרים: בערים המשטרה והמנהל פלסטיניים; בכפרים המנהל פלסטיני והביטחון בידי ישראל; ובשטח C הביטחון והקרקע בשליטה ישראלית.⁠17
  • לפי Anera, בשטח C חיים כיום כ־300 אלף פלסטינים וכ־400 אלף מתנחלים ישראלים, עם הגבלות נרחבות בגלל שטחים צבאיים ואדמות מדינה.⁠20
  • לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המתנחלים בגדה ובעזה עלה מ־115,700 בסוף 1993 ל־176,973 באמצע 1999, בלי מזרח ירושלים.⁠21
  • ישראל הטילה סגרים חוזרים: 326 ימי סגר מלא בגדה בין דצמבר 1993 לנובמבר 2000, לפי נתונים רשמיים שריכז בצלם.⁠21 על הסגרים מסתיו 2000 כתבה ועדת מיטשל שמנעו מכ־140 אלף פלסטינים לעבוד בישראל; ממשלת ישראל הציגה אותם כצעדי ביטחון.⁠14

מה נותר פתוח

  • רצח רבין סילק את המנהיג הישראלי שחתם על ההסכם. שמעון פרס החליף אותו והפסיד בבחירות במאי 1996.⁠4 לפי משרד ההיסטוריון האמריקאי, פיגועי חמאס שבאו אחרי הרצח פגעו בתמיכה במפלגת העבודה.⁠17 הרצח הוא אחד מכמה גורמים שפגעו בתהליך, לא הסבר יחיד.
  • הסדר שתוכנן לחמש שנים מעצב את החיים בגדה כבר יותר משלושים שנה. הגבולות, ירושלים, הפליטים וההתנחלויות עדיין פתוחים.⁠6
  • ההסכם לא מנע את הרחבת ההתנחלויות בשטח C; נכון ל־2026 הבנייה שם נמשכת.⁠3

תמונות, סרטונים וציטוטים

לצפייה 10

קלינטון בטקס חתימת הסכם הביניים (אוסלו ב׳)

מועד האירוע: · clintonlibrary42

ההסכם חילק את הגדה המערבית לשטחי A, B ו־C וקבע את הבחירות הפלסטיניות הראשונות.

נאומו האחרון של רבין בעצרת „כן לשלום, לא לאלימות”

מועד האירוע: · Dan-Eyal Gazit

נאומו האחרון של יצחק רבין בעצרת „כן לשלום, לא לאלימות” בכיכר מלכי ישראל, תל אביב, 4 בנובמבר 1995. דקות אחר כך נרצח.

הנאום האחרון של רבין בעצרת בתל אביב – ארכיון AP

מועד האירוע: · AP Archive

בעצרת שנערכה תחת הסיסמה „כן לשלום, לא לאלימות” נשא רבין את נאומו האחרון. דקות לאחר שירד מהבמה נורה למוות בידי מתנקש יהודי־ישראלי, והכיכר נקראת מאז על שמו.

דברי קלינטון על מות רבין

מועד האירוע: · clintonlibrary42

שעות אחדות לאחר הרצח נפרד נשיא ארצות הברית מרבין בהצהרה קצרה, שאותה חתם במילים העבריות „שלום, חבר”. הצירוף הפך בישראל לסמל של האבל על רבין.

עוד מהארכיון (6)

הלוויית המדינה של רבין – ההספד של קלינטון

מועד האירוע: · clintonlibrary42

להלוויה הגיעו מנהיגים מרחבי העולם, ובהם מלך ירדן ונשיא מצרים. נוכחותם המחישה עד כמה השתנה האזור בשנות כהונתו של רבין.

מנהיגי העולם בהלוויית רבין

מועד האירוע: · AP Archive

ההלוויה הפכה לרגע נדיר שבו מנהיגי האזור עמדו יחד בירושלים, והמלך חוסיין ספד לרבין כאח וכחבר.

כך דיווחה הטלוויזיה הישראלית על חתימת אוסלו ב׳

מועד האירוע: · החדשות הישנות

מבט מבפנים על הדרך שבה הציבור בישראל פגש את ההסכם, שבועות ספורים לפני רצח רבין.

הנאום האחרון של רבין – שידור ערוץ 2

מועד האירוע: · החדשות הישנות

זהו הנאום בשפת המקור, כפי ששודר לציבור הישראלי באותו ערב. רבין אמר בו שהאלימות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, וכעבור זמן קצר נרצח.

הלוויית רבין וההספדים – צילומי ארכיון AP

מועד האירוע: · AP Archive

בהלוויה ספד המלך חוסיין לרבין וכינה אותו אח, עמית וידיד – שנה בלבד לאחר שחתמו השניים על הסכם השלום. נשאו בה דברים גם הנשיא מובארק, הנשיא קלינטון ונכדתו של רבין, נועה בן ארצי.

„שלום, חבר”: ההספד של קלינטון לרבין

מועד האירוע: · AmericanRhetoric.com

שתי המילים הפכו לסמל של האבל על רבין ושל הקשר האישי שנבנה סביב תהליך השלום.

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (25)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. Israeli-Palestinian Interim Agreement (Oslo II, 1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  2. Area C of the West Bank: Key Humanitarian Concerns (fact sheet, August 2014)מקור ראשוני United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), occupied Palestinian territory18 באוגוסט 2014
  3. The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Report1 באוקטובר 2026
  4. Assassination of Yitzhak Rabin (1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  5. Cairo Agreement on Gaza and Jericho (1994)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  6. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  7. Israeli-Palestinian Interim Agreement on the West Bank and the Gaza Strip, Washington, 28 September 1995 (annex to A/51/889–S/1997/357), with signaturesמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 בספטמבר 1995
  8. Chronological Review of Events Relating to the Question of Palestine, October 1995מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)31 באוקטובר 1995
  9. John Battersby, Historic Vote Catapults Palestinians Closer to Peace and Nationhoodעיתונות The Christian Science Monitor22 בינואר 1996
  10. Sustained development of the Palestinian economyמחקר UNCTAD
  11. What is Area C?מקור עזר B'Tselem18 במאי 2014
  12. List of suicide bombings in Israel since the 1993 accordsעיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA)31 ביולי 1997
  13. Avi Shlaim, Peace Confoundedמחקר Index on Censorship, no. 1 (2001), pp. 50–55 (text on the author's University of Oxford page)2001
  14. Report of the Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committeeמקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (Mitchell Committee), as published by the United Nations (UNISPAL)30 באפריל 2001
  15. Taking Stock: Looking at the Past, Searching for the Future (round-table), vol. 8 no. 3מחקר Palestine-Israel Journal2001
  16. The Road to Oslo, Chapter 1. From declaration to reality: September 1993–January 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  17. The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Processארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  18. Hebron Protocol (1997)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  19. Wye River Memorandum (1998)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  20. What are Area A, Area B, and Area C in the West Bank?מקור עזר Anera21 בספטמבר 2023
  21. Facts on the Ground since the Oslo Agreement, September 1993 (figures from Israel's Central Bureau of Statistics, B'Tselem and Peace Now)מחקר Palestine-Israel Journal, vol. 7 no. 4 (2000)4 בדצמבר 2000

להמשך קריאה