הפרמטרים של קלינטון, 2000
- מי
- נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, 23 בדצמבר 2000.
- מה
- מדינה פלסטינית ב־94% עד 96% מהגדה וחלוקת ירושלים לפי שכונות.3
- בעד
- הבית הלבן אמר ששני הצדדים קיבלו אותם עם הסתייגויות, וראה בכך צעד קדימה.33
גבול, ביטחון, ירושלים ופליטים: איך הופכים את הזכות לחיות בכבוד להסדר שאפשר לקיים? נכון לאוקטובר 2026 אין הסכם קבע ואין משא ומתן עליו.1 יש הצעות שאפשר להשוות ולבחון.
7 דקות קריאה
נקודת המוצא שלנו היא זכותה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית וריבונית בביטחון, זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית וריבונית, וחיים בביטחון ובכבוד לשני העמים. ההצעות שלפנינו מנסות לתרגם את העקרונות האלה לגבולות, לסידורי ביטחון, למעמדה של ירושלים ולמענה לפליטים.
מאחורי כל הצעה עומדים אנשים ומוסדות אחרים. הפרמטרים של קלינטון באו מנשיא ארצות הברית; יוזמת השלום הערבית אומצה בפסגה של מדינות ערב; יוזמת ז׳נבה נוסחה בידי ישראלים ופלסטינים שלא ייצגו את ממשלותיהם. ההבדל הזה חשוב לצד תוכן ההצעה: מי רשאי להתחייב בשמה, מי צריך לאשר אותה ומי אמור לבצע אותה.
גם אוסלו השאיר את השאלות הקשות פתוחות. הצהרת העקרונות מ־1993 דחתה את ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הביטחון והגבולות לשיחות על הסדר הקבע,2 והשיחות האלה לא הסתיימו עד היום. אנשים ניסו שוב ושוב, משני הצדדים; הסיפור שלהם נמצא בעמוד מאמצים שלא הבשילו.
להסתכל מקרוב

State Department photo / Public Domain · United States government work; caption: [State Department photo/ Public Domain] · למקור ולפרטים
לבני, עריקאת וקרי בארוחת איפטאר במחלקת המדינה בוושינגטון, 29 ביולי 2013, בפתיחת סבב השיחות.
מה יכול להפוך מפגש בין נציגים להתחייבויות שאפשר ליישם ולבדוק?
קול מן הארכיון
הגענו לעידן שבו דיאלוג הוא באמת הדרך היחידה לנהל את העולם.
תרגום מאנגלית
We have reached the age where dialogue is really the only way to run the world.
אפשר לפתוח נושא אחד בכל פעם, או לקרוא את כולם ברצף. ההסבר המלא והמקורות נמצאים בתוך כל נושא.
שני הצדדים רואים בירושלים את בירתם, והעיר העתיקה קדושה ליותר מדת אחת. אפילו הפרמטרים של קלינטון לא הציעו נוסח אחד להר הבית / אל-חרם א-שריף, אלא שניים.3
בסקר משותף של חוקרים פלסטינים וישראלים מ־2020 אמרו 90% מהפלסטינים ו־79% מהיהודים בישראל שאי אפשר לסמוך על הצד השני. פחות מחמישית בכל צד האמינו שהצד השני רוצה שלום.9
ביוני 2007 השתלט חמאס, ארגון טרור, על רצועת עזה, ומאז השלטון הפלסטיני מפוצל בין עזה לגדה.10 גם בישראל ההכרעות צמודות: הסכם הביניים עבר בכנסת ב־1995 ברוב של 61 מול 59,11 וביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 מול 9 נגד הקמת מדינה פלסטינית.12
יצחק רבין נרצח ב־1995 בידי ישראלי שהתנגד לתהליך אוסלו.15 לפי משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה האמריקאית, פיגועי חמאס שבאו אחר כך שחקו את התמיכה בממשלה שהובילה את התהליך.16 ב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור שבה נרצחו אזרחים ונחטפו בני ערובה, ואחריה באה המלחמה בעזה.17 כל מכה כזאת פוגעת קודם כול בבני אדם, ואחר כך באמון.
אפשר לפתוח נושא אחד בכל פעם, או לקרוא את כולם ברצף. ההסבר המלא והמקורות נמצאים בתוך כל נושא.
מצרים קיבלה בחזרה את סיני; ישראל קיבלה הכרה וסיום של מצב המלחמה. החוזה חיבר את הנסיגה לשינוי ביחסים: שגרירים, מסחר וקשרים בין מוסדות.18 השלום קיבל ביטוי בחיי היומיום, גם כשהיחסים בין הציבורים נשארו רחוקים. מחלוקת טאבה נפתרה בנפרד, בבוררות, והשטח הוחזר ב־1989.19
בחוזה עם מצרים חוברו השינויים בשטח לשינוי ביחסים. מצרים קיבלה בחזרה את סיני, וישראל קיבלה הכרה וסיום של מצב המלחמה; הנסיגה הושלמה באפריל 1982, ואילו מחלוקת טאבה הוכרעה בבוררות והשטח הוחזר ב־1989.1819 נספח III ירד לפרטים: חילופי שגרירים וסיום החרם הכלכלי עם השלמת נסיגת הביניים, ובהמשך משא ומתן על הסדרי מסחר ותרבות. כך אפשר לראות כיצד התחייבות מדינית מקבלת כתובת ושגרה: שגרירות, עסקה מסחרית, קשר בין מוסדות. אלה התחייבויות שאפשר לחזור למסמך ולבדוק בנפרד, גם כשהיחסים בין הציבורים נשארים רחוקים.18
אמון אינו מחייב להסתפק בהבטחה. החוזה עם מצרים קבע שלבים ולוח זמנים לנסיגה; כוח המשקיפים MFO מקיים סיורים ובדיקות של הסדרי הביטחון.1820 כך אפשר לברר חשד להפרה בלי להתחיל את השיחה מחדש. גם מפת הדרכים הציעה התקדמות לפי ביצוע, אך לא הבשילה להסדר שנועד להשיג.6
החוזה עם מצרים קבע שתי תחנות לנסיגה: נסיגת ביניים בתוך תשעה חודשים מחילופי כתבי האשרור, ונסיגה סופית בתוך שלוש שנים.18 לבדיקת הסדרי הביטחון יש שגרה משלה: ה־MFO מתאר סיורים, עמדות תצפית ובדיקות תקופתיות לפחות פעמיים בחודש, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת; לבקשת אחד מהם נערכת בדיקה נוספת בתוך 48 שעות.20 ההבטחה אינה נשארת אפוא בשיחת המנהיגים: היא מקבלת לוח זמנים ודרך לברר חשד להפרה. מפת הדרכים הציעה גם היא התקדמות התלויה בביצוע, אך לא הבשילה להסדר שנועד להשיג.6
בדוח מיטשל מ־2001 הגנה על אזרחים מתורגמת לדרישות שונות ומפורשות. הרשות הפלסטינית נדרשה לפעול למניעת טרור, למעצר מבצעיו ולמניעת ירי מתוך אזורים פלסטיניים מאוכלסים; ישראל נדרשה להעדיף אמצעים לא־קטלניים מול מפגינים לא חמושים, להסיר סגרים ולהעביר לרשות את כספי המסים המגיעים לה.5 ההבחנה בין מפגין לא חמוש לבין מבצע פיגוע עומדת בלב ההמלצות. הדוח עוסק במה שגופי שלטון וכוחות ביטחון צריכים לעשות כדי לצמצם את הסכנה היומיומית, עוד לפני פתרון שאלות הגבול והקבע.
לפי ועדת מיטשל ומפת הדרכים, הקפאת הבנייה בהתנחלויות והפסקת האלימות נועדו להשאיר את ההכרעות לשולחן.56 גם ההצהרה שסיכמה את פסגת קמפ דייוויד ב־2000 קראה להימנע מצעדים חד־צדדיים.21
ב־19 בנובמבר 1977 הגיע סאדאת לישראל, ולמחרת נאם בכנסת.2223 הוא פנה לישראלים בהבטחה לחיים בביטחון לצד שכניהם הערבים, ובאותו נאום דרש נסיגה מהשטחים שנכבשו ב־1967 ופתרון לשאלה הפלסטינית.23 הביקור בירושלים נתן למחלוקת פנים וקול: נשיא המדינה שעמה נלחמה ישראל דיבר אל נבחריה, והם יכלו לשמוע ממנו גם את ההצעה וגם את הדרישות. פחות משנה וחצי אחר כך נחתם חוזה השלום בין שתי המדינות.18
לקריאה נוספת: רעיונות, חברה ודמוקרטיה בישראל
אותן שאלות, הצעות שונות. מתחילים במעמד של כל הצעה, ואז בוחנים את הגבולות, ירושלים, הפליטים והביטחון. ההשוואה נפתחת בחמש הצעות ממחברים ומתקופות שונות. זו בחירת עריכה, לא דירוג; אפשר לשנות את הבחירה.
בחרו עד חמש הצעות. אפשר להתמקד בארבעת נושאי הליבה, לפתוח את כל הנושאים או לבחון נושא אחד.
5 הצעות · 4 נושאים
2000 · מהלך רשמי
הצעת גישור אמריקנית רשמית שנמסרה בעל־פה. לפי הבית הלבן ב־3 בינואר 2001, שני הצדדים קיבלו אותה עם הסתייגויות; לא הושג הסכם חתום
נשיא ארצות הברית ביל קלינטון; הוצגו לנציגי ישראל והפלסטינים ב־23 בדצמבר 2000
2002 · מהלך רשמי
הצעה רשמית של הליגה הערבית; אף ממשלה בישראל לא קיבלה אותה באופן רשמי
הליגה הערבית, בפסגת ביירות ב־28 במרץ 2002, לפי הצעה של יורש העצר הסעודי דאז עבדאללה
2003 · יוזמה בלתי־רשמית
הסכם־דגם בלתי־רשמי ומפורט; לא ממשלת ישראל ולא אש״ף אימצו אותו
צוות ישראלי–פלסטיני בלתי־רשמי בראשות יוסי ביילין ויאסר עבד רבו; הוצגה בז׳נבה ב־1 בדצמבר 2003
2020 · מהלך רשמי
הצעה אמריקנית רשמית; ההנהגה הפלסטינית דחתה אותה, והיא לא יושמה
ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ; הוצגה ב־28 בינואר 2020 לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלי השתתפות פלסטינית
2025 · מהלך רשמי
הצהרה בינלאומית רשמית שאינה מחייבת; ישראל וארצות הברית הצביעו נגדה. היא אינה הסכם בין הצדדים
ועידה בינלאומית בראשות משותפת של צרפת וסעודיה, יולי 2025; העצרת הכללית של האו״ם אימצה את ההצהרה ב־12 בספטמבר 2025 ברוב של 142 מול 10
מדינה פלסטינית על 94%–96% מהגדה המערבית, וחילופי שטחים בהיקף 1%–3% כפיצוי על הסיפוח, לצד הסדרים כגון מעבר בטוח קבוע. המפה אמורה להבטיח רצף טריטוריאלי.
נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים שנכבשו ב־1967, כולל רמת הגולן עד קו 4 ביוני 1967 והשטחים שנותרו בדרום לבנון. מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה.
גבול על בסיס קווי 4 ביוני 1967, עם תיקונים הדדיים ביחס של 1:1 לפי מפה מצורפת. מסדרון בין הגדה המערבית לרצועת עזה, בריבונות ישראלית ובניהול פלסטיני.
ריבונות ישראלית על כ־30% מהגדה, כולל בקעת הירדן (המספר מסיכום של שירות המחקר של הקונגרס; בטקסט אין אחוז). מדינה פלסטינית בשאר השטח, באזורים לא רציפים שמחוברים בכבישים, גשרים ומנהרות; לפי התוכנית, חילופי שטחים יהפכו את גודלה לדומה לגודל הגדה ועזה לפני 1967.
שתי מדינות ריבוניות ודמוקרטיות בגבולות בטוחים ומוכרים על בסיס קווי 1967, גם בנוגע לירושלים. רצועת עזה היא חלק מהמדינה הפלסטינית ותאוחד עם הגדה המערבית; ההצהרה דוחה כל צמצום של השטח.
שכונות ערביות לפלסטין ויהודיות לישראל, גם בעיר העתיקה. שתי החלופות מעניקות לפלסטין ריבונות בהר הבית / אל-חרם א-שריף ולישראל בכותל; הן שונות בניסוח הזכויות הדתיות והחפירות, עם פיקוח בינלאומי.
מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית. המקומות הקדושים אינם נזכרים.
בירת שתי המדינות, והריבונות מחולקת לפי שכונות. הר הבית / אל-חרם א-שריף בריבונות פלסטינית עם נוכחות בינלאומית; הכותל המערבי בריבונות ישראלית; תנועה חופשית בעיר העתיקה.
ירושלים נשארת בלתי־מחולקת ובריבונות ישראל. בירה פלסטינית ממזרח ומצפון למה שהתוכנית מכנה גדר הביטחון, ובכלל זה כפר עקב, מזרח שועפאט ואבו דיס. הסטטוס קוו במקומות הקדושים נשמר.
קווי 1967 חלים גם בנוגע לירושלים. שמירה על הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, והכרה בתפקיד האפוטרופסות ההאשמית.
שיבה למדינה הפלסטינית ולשטחים שיועברו אליה בחילופים; קליטה בישראל, במדינות המארחות ובמדינות שלישיות כפופה למדיניותן. ועדה בינלאומית לפיצויים ושיקום; ההסכם ייחשב ליישום החלטה 194.
פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים, לפי החלטה 194 של העצרת הכללית. היוזמה דוחה יישוב קבע של פליטים שאינו מתיישב עם נסיבותיהן המיוחדות של המדינות המארחות.
פיצוי ובחירת מגורי קבע: פלסטין והשטחים שבחילופים פתוחים לכל הפליטים לפי החוק הפלסטיני; ישראל, מדינות שלישיות ומארחות קובעות את הקליטה בריבונותן. ועדה בינלאומית מנהלת את ההליך; אונר״א תסיים את פעולתה חמש שנים מתחילת עבודת הוועדה.
אין שיבה לישראל. שלוש אפשרויות: קליטה במדינה הפלסטינית במגבלות, השתלבות במדינות המארחות, או יישוב במדינות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, עד 5,000 בשנה במשך עשר שנים. פיצוי דרך קרן נאמנות.
פתרון צודק לבעיית הפליטים לפי החלטה 194, אישור מחדש של זכות השיבה, ותמיכה בהמשך פעולתה של אונר״א עד שיימצא פתרון.
מדינה פלסטינית לא־צבאית עם כוחות ביטחון חזקים וכוח בינלאומי. נוכחות ישראלית בבקעת הירדן לעוד 36 חודשים בסמכות הכוח הבינלאומי, ושלוש תחנות התרעה שמעמדן ייבחן מדי עשר שנים.
במונחים כלליים בלבד: מדינות ערב יחתמו על הסכמי שלום עם ישראל ויבטיחו ביטחון לכל מדינות האזור. הסדרי ביטחון אינם מפורטים.
פלסטין לא־צבאית, עם כוח ביטחון חזק וכוח רב־לאומי. נסיגה ישראלית בתוך 30 חודשים; נוכחות קטנה בבקעת הירדן לעוד 36 חודשים. לשתי תחנות ההתרעה מנגנון נפרד: בחינה לאחר עשר שנים ואחר כך מדי חמש שנים. ועדת ביטחון משותפת עם ארצות הברית תפעל נגד טרור.
ישראל שומרת על האחריות הביטחונית העליונה ממערב לנהר הירדן ועל השליטה במרחב האווירי. המדינה הפלסטינית מפורזת לחלוטין, וחמאס נדרש להתפרק מנשקו.
חמאס יסיים את שלטונו בעזה וימסור את נשקו לרשות הפלסטינית. משימת ייצוב בין־לאומית זמנית במנדט של מועצת הביטחון, וערבויות ביטחון לישראל ולפלסטין. ההצהרה מציינת את דברי עבאס שפלסטין אינה מתכוונת להיות מדינה חמושה, ומגנה את מתקפת הטרור בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ואת ההתקפות על אזרחים בעזה.
אפשר לדבר על שלום גם כשלא מסכימים. מתחילים במה שהמקורות מראים, ומבדילים בין הצעה, התקדמות והסכם.
לא. קמפ דייוויד וטאבה היו שיחות שהסתיימו ללא הסדר קבע; הפרמטרים היו הצעה אמריקנית בעל־פה; מפת הדרכים הייתה תוכנית בינלאומית; וז׳נבה היא הסכם־דגם בלתי־רשמי. הצהרה משותפת או תמיכה בתוכנית אינן אישור של כל פרטיה.
בטאבה תועד בסיס של קווי 1967 וחילופי שטחים, לצד עקרון חלוקת ירושלים לפי שכונות. המפות, יחס החילופים והמקומות הקדושים נותרו במחלוקת. זו התקדמות שאפשר ללמוד ממנה, בלי להציג אותה כהסכם שכבר הושג.
לא בפרמטרים של קלינטון או ביוזמת ז׳נבה: מגורים בפלסטין ובשטחי החילופים מובחנים מקליטה בישראל ובמדינות אחרות, הכפופה להחלטתן. בטאבה נותרו מחלוקות על שיבה ועל מספרים. חשוב להשוות זכויות, אפשרויות ותנאי קליטה בנפרד.
צריך לשאול מי פועל, מי מפקח ומה קורה כשיש מחלוקת. ז׳נבה מפרטת כוח רב־לאומי ולוחות זמנים; מפת הדרכים קושרת התקדמות לביצועים ולפיקוח. אלה כלים לדיון מעשי. אמון, הסכמה ויכולת יישום עדיין צריכים להיבנות.
תנועה שקמה ב־2014, אחרי המלחמה בעזה באותו קיץ, ומתארת את עצמה כתנועת השלום העממית הגדולה בישראל, עם יותר מ־44,000 חברות וחברים. היא פועלת להסכם מדיני שנשים שותפות לו, ובאתר שלה יש דף לימודי בעברית על ההסכמים המדיניים באזור.
נוסד 2014לאתר הארגוןדף ההסכמים המדיניים של התנועהמקורות: Women Wage Peace
עמותת נשים פלסטינית עצמאית שקמה ביולי 2021, ומחזקת נשים פלסטיניות בכלכלה, בפוליטיקה ובהנהגה. לפי מכון ג׳ורג׳טאון לנשים, שלום וביטחון, היא מקדמת עם „נשים עושות שלום” את „קריאת האימהות”, ושתיהן הוצעו לפרס נובל לשלום.
נוסד 2021לאתר הארגון
ארגון משותף של יותר מ־800 בני משפחות שכולות, ישראלים ופלסטינים, שנוסד ב־1995. הוא מקיים מפגשי דיאלוג, תוכניות חינוך וטקס זיכרון שנתי משותף.
נוסד 1995לאתר הארגוןמקורות: The Parents Circle – Families Forum
ארגון שנוסד ב־1994 ומפגיש אנשי סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים, עם משרדים בעמאן, ברמאללה ובתל אביב. הוא עוסק בביטחון מים ובשיתוף פעולה סביב נהר הירדן וים המלח.
תנועה עממית שמתארת את עצמה כתנועה היהודית–ערבית הגדולה בישראל. היא מארגנת אזרחים יהודים ופלסטינים למען שלום וסיום הכיבוש, שוויון וצדק חברתי, בסניפים מקומיים ובקמפוסים.
תנועה עממית של ישראלים ופלסטינים שנוסדה ב־2006 בידי לוחמים לשעבר משני הצדדים, ומחויבת לאי־אלימות. היא שותפה לטקס יום הזיכרון הישראלי–פלסטיני המשותף.
נוסד 2006לאתר הארגון
רשת של בתי ספר דו־לשוניים שבהם לומדים יחד ילדים יהודים וערבים, אזרחי ישראל. היא הושקה ב־1997 ונפתחה ב־1998 עם 50 ילדים, והיום לומדים בששת בתי הספר שלה יותר מ־2,000 תלמידים.
נוסד 1997לאתר הארגון
קואליציה של יותר מ־200 ארגונים ישראליים ופלסטיניים לבניית שלום, שנוסדה ב־2006 ויושבת בוושינגטון. היא פועלת למימון בינלאומי של מפגשים ושיתוף פעולה בין אנשים, ובכלל זה קרן בינלאומית לשלום ישראלי–פלסטיני.
נוסד 2006לאתר הארגוןמקורות: ALLMEP
מפגישת ביירות ועד התארגנות אזרחית עצמאית, עם מקומה של רחל בלב הסיפור.
מסיוע אחרי אסון ועד קהילה חינוכית בנגב: ערכים שנבחנים בעבודה יומיומית.
איך התארגנות של חיילי מילואים הפכה לתנועה של לחץ ציבורי ותיעוד.
סדנה, תזמורת ושאלות פוליטיות שלא נשארו מחוץ לאולם.
נוסד 1999לאתר הארגוןהסיפור המלאמקורות: West-Eastern Divan Orchestra
שני מקורות להרחבת הדיון על החברה הישראלית וההקשר האזרחי של חיים משותפים. אלה במות לעמדות ולפעילות ציבורית, ולא מקורות ניטרליים לתיעוד היסטורי או ארגוני שלום. הקישורים אינם מעידים על שותפות או על הסכמה עם כל עמדה.
כתב עת ובמה לרעיונות מבית קרן ברל כצנלסון, העוסקים בפוליטיקה, חברה, מדיניות ודמוקרטיה מנקודת מבט רעיונית מוצהרת.51 הקריאה בו יכולה להרחיב את הדיון על החברה הישראלית ועל האפשרויות המדיניות, תוך הבחנה בין פרשנות לבין מסמך היסטורי.
תנועה אזרחית א־מפלגתית הפועלת לשינוי מדיניות ביחסי דת ומדינה ולקידום חופש בחירה ושוויון.52 הרלוונטיות כאן היא לחיים משותפים ולחברה דמוקרטית בישראל; אין זו יוזמה להסכם מדיני.
הקישורים והתיאורים נבדקו:
פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.
מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.
תרגול של בדיקת מקורות