ישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד

מאיפה מתחילים

האזור הזה באתר נשען על שלושה עקרונות: זכותה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית וריבונית, בביטחון; זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית וריבונית; וחיים בביטחון ובכבוד לשני העמים. אלה עקרונות האתר. הם אינם טענה שכבר הושג הסדר מדיני, או שיש הסכמה על גבולותיו.

ההצעות שמוצגות כאן מתועדות: לכל אחת יש מחברים, תאריך, ונוסח או תיעוד שאפשר לקרוא. חלקן רשמיות, כמו הפרמטרים של קלינטון ויוזמת השלום הערבית. חלקן יוזמות של אנשים פרטיים, כמו יוזמת ז׳נבה. אף אחת מהן אינה הסכם שכבר הושג, ואף אחת אינה פתרון מובטח.

גם הסכמי אוסלו לא הכריעו בשאלות הקשות. הצהרת העקרונות מ-1993 דחתה את ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הסדרי הביטחון והגבולות למשא ומתן על הסדר הקבע². המשא ומתן הזה לא הושלם עד היום.

למה כל כך קשה להגיע להסכם?

שטח וגבולות

שני העמים קשורים לאותה ארץ קטנה. רוב ההצעות מתבססות על קווי 1967 עם חילופי שטחים, אבל חלוקות מאוד על ההיקף: הפרמטרים של קלינטון דיברו על מדינה פלסטינית ב-94% עד 96% מהגדה המערבית³, ותוכנית טראמפ על ריבונות ישראלית בכ-30% ממנה⁴.

ביטחון, והפחד מטרור וממלחמה

ועדת מיטשל הבינלאומית תיארה ב-2001 שני פחדים: ישראלים חוששים מטרור ומאבדים את האמון באפשרות לחיות יחד, ופלסטינים חווים את הכיבוש, הנוכחות הצבאית וההתנחלויות כהשפלה יומיומית⁵. לכן הצעות רבות מנסות לשלב מדינה פלסטינית לא־מחומשת עם כוח בינלאומי, כמו בפרמטרים של קלינטון³.

ירושלים והמקומות הקדושים

שני הצדדים רואים בירושלים בירה, ובעיר העתיקה יש מקומות קדושים לכמה דתות. אפילו הפרמטרים של קלינטון לא הציעו נוסח אחד להר הבית / אל-חרם א-שריף, אלא שתי נוסחאות חלופיות³.

התנחלויות

ועדת מיטשל ומפת הדרכים קראו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות; ממשלת שרון הסתייגה מההקפאה⁵⁶. פינוי הוא צעד קשה: בהתנתקות ב-2005 פינתה ישראל כ-8,500 מתנחלים מרצועת עזה⁷. נכון לאוקטובר 2026 המחלוקת על בנייה באזור E1 שממזרח לירושלים עדיין פתוחה¹.

פליטים

יוזמת השלום הערבית מדברת על פתרון צודק ומוסכם לפי החלטה 194 של האו״ם⁸. הפרמטרים של קלינטון הציעו חמישה יעדים אפשריים לפליטים, ובהם המדינה הפלסטינית³. תוכנית טראמפ שללה שיבה לישראל⁴. הפער בין הנוסחאות האלה עדיין לא נסגר.

חוסר אמון אחרי אלימות וסבבים שנכשלו

בסקר משותף של חוקרים פלסטינים וישראלים מ-2020 אמרו 90% מהפלסטינים ו-79% מהישראלים היהודים שאי אפשר לסמוך על הצד השני. פחות מחמישית בכל צד האמינו שהצד השני רוצה שלום⁹.

הנהגה מפוצלת ופוליטיקה פנימית

ביוני 2007 השתלט חמאס על רצועת עזה, ומאז השלטון הפלסטיני מפוצל בין הרצועה לגדה המערבית¹⁰. גם בישראל ההכרעות קשות: הסכם הביניים אושר בכנסת ב-1995 ברוב של 61 מול 59¹¹, וביולי 2024 אישרה הכנסת ברוב של 68 מול 9 החלטה המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית¹².

פערי כוח ומציאות הכיבוש

צד אחד הוא מדינה, ולצד השני אין מדינה. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ביולי 2024, בחוות דעת מייעצת שאינה מחייבת, שהמשך הנוכחות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי¹³. לפי החוקרים שירה עפרון ואוון גוטסמן, ההכנסה בישראל גבוהה בערך פי 30 מההכנסה בצד הפלסטיני¹⁴.

מי שמשתמש באלימות כדי לעצור הסכמים

יצחק רבין נרצח ב-1995 בידי ישראלי שהתנגד לתהליך אוסלו¹⁵. לפי משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה האמריקנית, פיגועי חמאס שבאו אחר כך פגעו בתמיכה הציבורית בממשלה שהובילה את התהליך¹⁶. אלימות כזאת פוגעת קודם כול בבני אדם, וגם באמון שהסכם זקוק לו.

מה יכול לבנות אמון?

הסכם שנותן משהו מוחשי לכל ציבור

בהסכם השלום ישראל–מצרים קיבלה מצרים בחזרה את סיני כולה בתוך שלוש שנים, וישראל קיבלה סיום של מצב המלחמה ויחסים דיפלומטיים¹⁷. כל ציבור יכול היה לראות מה הוא מרוויח.

יישום בשלבים, עם אימות של צד שלישי

הנסיגה מסיני נעשתה בשלבים, וכוח רב־לאומי (MFO) הוקם כדי לפקח על הסדרי הביטחון¹⁷¹⁸. גם מפת הדרכים נבנתה על התקדמות לפי ביצוע בליווי הקוורטט, אך היא לא יושמה⁶.

הגנה על אזרחים ומניעת טרור

ועדת מיטשל המליצה שהרשות הפלסטינית תעשה מאמץ מלא למנוע פעולות טרור ולהעניש את מבצעיהן, ושישראל תשתמש באמצעים לא־קטלניים לפיזור הפגנות ותסיר סגרים⁵.

עצירת צעדים שקובעים עובדות מראש

לפי ועדת מיטשל ומפת הדרכים, הקפאה של הבנייה בהתנחלויות והפסקה של האלימות נועדו להשאיר את ההכרעות למשא ומתן⁵⁶. גם ההצהרה שסיכמה את פסגת קמפ דייוויד ב-2000 קראה לשני הצדדים להימנע מצעדים חד־צדדיים¹⁹.

מנהיגים שפונים לציבור של הצד השני

ב-19 בנובמבר 1977 הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לירושלים, ולמחרת נאם בכנסת²⁰²¹; ראו ביקור סאדאת בירושלים. כעבור פחות משנה וחצי נחתם הסכם השלום¹⁷.

חברה אזרחית ומפגשים בין אנשים

ALLMEP היא קואליציה של יותר מ-200 ארגונים ישראליים ופלסטיניים. לטענתה, מחקרים מראים שתוכניות מפגש משנות עמדות, אך הן מעולם לא מומנו בהיקף שיכול לשנות חברות שלמות²². בין הפועלים בשטח: פורום המשפחות השכולות²³, ״נשים עושות שלום״ ו״נשות השמש״²⁴²⁵ ו״לוחמים לשלום״²⁶.

שיתוף פעולה כלכלי וסביבתי

אקופיס המזרח התיכון מפגיש מאז 1994 אנשי סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים סביב צורך משותף: מים, נהר הירדן וים המלח²⁷. הצהרת ניו יורק מ-2025 קוראת לבחון מחדש את פרוטוקול פריז ולשחרר את כספי המסים המעוכבים²⁸.

חינוך נגד דה־הומניזציה

ועדת מיטשל קראה לשני הצדדים לזהות, לגנות ולמנוע הסתה על כל צורותיה⁵, ומזכר ואי ריבר מ-1998 כלל התחייבות לפעול נגד הסתה²⁹. בבתי הספר הדו־לשוניים של ״יד ביד״ לומדים יחד יותר מ-2,000 תלמידים יהודים וערבים³⁰.

חברה אזרחית: מי עובד על זה כבר עכשיו