מקום לשלום

ישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד

גבול, ביטחון, ירושלים ופליטים: איך הופכים את הזכות לחיות בכבוד להסדר שאפשר לקיים? נכון לאוקטובר 2026 אין הסכם קבע ואין משא ומתן עליו.⁠1 יש הצעות שאפשר להשוות ולבחון.

7 דקות קריאה

מאיפה מתחילים

נקודת המוצא שלנו היא זכותה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית וריבונית בביטחון, זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית וריבונית, וחיים בביטחון ובכבוד לשני העמים. ההצעות שלפנינו מנסות לתרגם את העקרונות האלה לגבולות, לסידורי ביטחון, למעמדה של ירושלים ולמענה לפליטים.

מאחורי כל הצעה עומדים אנשים ומוסדות אחרים. הפרמטרים של קלינטון באו מנשיא ארצות הברית; יוזמת השלום הערבית אומצה בפסגה של מדינות ערב; יוזמת ז׳נבה נוסחה בידי ישראלים ופלסטינים שלא ייצגו את ממשלותיהם. ההבדל הזה חשוב לצד תוכן ההצעה: מי רשאי להתחייב בשמה, מי צריך לאשר אותה ומי אמור לבצע אותה.

גם אוסלו השאיר את השאלות הקשות פתוחות. הצהרת העקרונות מ־1993 דחתה את ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הביטחון והגבולות לשיחות על הסדר הקבע,⁠2 והשיחות האלה לא הסתיימו עד היום. אנשים ניסו שוב ושוב, משני הצדדים; הסיפור שלהם נמצא בעמוד מאמצים שלא הבשילו.

להסתכל מקרוב

מי יושב סביב השולחן?

ציפי לבני וסאיב עריקאת עם ג׳ון קרי במחלקת המדינה בפתיחת שיחות 2013

State Department photo / Public Domain · United States government work; caption: [State Department photo/ Public Domain] · למקור ולפרטים

לבני, עריקאת וקרי בארוחת איפטאר במחלקת המדינה בוושינגטון, 29 ביולי 2013, בפתיחת סבב השיחות.

מה יכול להפוך מפגש בין נציגים להתחייבויות שאפשר ליישם ולבדוק?

קול מן הארכיון

הגענו לעידן שבו דיאלוג הוא באמת הדרך היחידה לנהל את העולם.

תרגום מאנגלית

הנוסח במקור המקושר

We have reached the age where dialogue is really the only way to run the world.

שמעון פרסנאום פרס נובל לשלום, אוסלולנאום המלא

למה כל כך קשה להגיע להסכם?

אפשר לפתוח נושא אחד בכל פעם, או לקרוא את כולם ברצף. ההסבר המלא והמקורות נמצאים בתוך כל נושא.

ארץ אחת קטנה, שני עמים

רוב ההצעות יוצאות מקווי 1967 עם חילופי שטחים, אבל ההיקף שונה מאוד. הפרמטרים של קלינטון דיברו על מדינה פלסטינית ב־94% עד 96% מהגדה המערבית.⁠3 תוכנית טראמפ דיברה על ריבונות ישראלית בכ־30% ממנה.⁠4

ביטחון ופחד

ועדת מיטשל תיארה ב־2001 שני פחדים. ישראלים חוששים מטרור ומפקפקים באפשרות לחיות זה לצד זה. פלסטינים חווים את הכיבוש, הצבא וההתנחלויות כהשפלה יומיומית.⁠5 לכן הצעות רבות מצמידות למדינה פלסטינית לא־מחומשת כוח בינלאומי.⁠3

ירושלים

שני הצדדים רואים בירושלים את בירתם, והעיר העתיקה קדושה ליותר מדת אחת. אפילו הפרמטרים של קלינטון לא הציעו נוסח אחד להר הבית / אל-חרם א-שריף, אלא שניים.⁠3

התנחלויות

ועדת מיטשל ומפת הדרכים קראו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, וממשלת שרון הסתייגה.⁠56 פינוי הוא צעד כואב: בהתנתקות ב־2005 פינתה ישראל כ־8,500 מתנחלים מרצועת עזה.⁠7 נכון לאוקטובר 2026 הבנייה באזור E1, ממזרח לירושלים, עדיין במחלוקת.⁠1

פליטים

יוזמת השלום הערבית מבקשת פתרון צודק ומוסכם לפי החלטה 194 של האו״ם.⁠8 הפרמטרים של קלינטון הציעו חמישה יעדים אפשריים לפליטים, ובהם המדינה הפלסטינית.⁠3 תוכנית טראמפ שללה שיבה לישראל.⁠4 הפער עדיין לא נסגר.

חוסר אמון

בסקר משותף של חוקרים פלסטינים וישראלים מ־2020 אמרו 90% מהפלסטינים ו־79% מהיהודים בישראל שאי אפשר לסמוך על הצד השני. פחות מחמישית בכל צד האמינו שהצד השני רוצה שלום.⁠9

מי מחליט, ובשם מי?

ביוני 2007 השתלט חמאס, ארגון טרור, על רצועת עזה, ומאז השלטון הפלסטיני מפוצל בין עזה לגדה.⁠10 גם בישראל ההכרעות צמודות: הסכם הביניים עבר בכנסת ב־1995 ברוב של 61 מול 59,⁠11 וביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 מול 9 נגד הקמת מדינה פלסטינית.⁠12

צד אחד מדינה, לשני אין

הפער בכוח גדול. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ביולי 2024, בחוות דעת מייעצת שאינה מחייבת, שהמשך הנוכחות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי.⁠13 לפי החוקרים שירה עפרון ואוון גוטסמן, ההכנסה בישראל גבוהה בערך פי 30 מאשר בצד הפלסטיני.⁠14

אלימות נגד הסכמים

יצחק רבין נרצח ב־1995 בידי ישראלי שהתנגד לתהליך אוסלו.⁠15 לפי משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה האמריקאית, פיגועי חמאס שבאו אחר כך שחקו את התמיכה בממשלה שהובילה את התהליך.⁠16 ב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור שבה נרצחו אזרחים ונחטפו בני ערובה, ואחריה באה המלחמה בעזה.⁠17 כל מכה כזאת פוגעת קודם כול בבני אדם, ואחר כך באמון.

מה יכול לבנות אמון?

אפשר לפתוח נושא אחד בכל פעם, או לקרוא את כולם ברצף. ההסבר המלא והמקורות נמצאים בתוך כל נושא.

משהו מוחשי לכל ציבור

מצרים קיבלה בחזרה את סיני; ישראל קיבלה הכרה וסיום של מצב המלחמה. החוזה חיבר את הנסיגה לשינוי ביחסים: שגרירים, מסחר וקשרים בין מוסדות.⁠18 השלום קיבל ביטוי בחיי היומיום, גם כשהיחסים בין הציבורים נשארו רחוקים. מחלוקת טאבה נפתרה בנפרד, בבוררות, והשטח הוחזר ב־1989.⁠19

לקריאה במקור: שלבים ובדיקות

בחוזה עם מצרים חוברו השינויים בשטח לשינוי ביחסים. מצרים קיבלה בחזרה את סיני, וישראל קיבלה הכרה וסיום של מצב המלחמה; הנסיגה הושלמה באפריל 1982, ואילו מחלוקת טאבה הוכרעה בבוררות והשטח הוחזר ב־1989.⁠1819 נספח III ירד לפרטים: חילופי שגרירים וסיום החרם הכלכלי עם השלמת נסיגת הביניים, ובהמשך משא ומתן על הסדרי מסחר ותרבות. כך אפשר לראות כיצד התחייבות מדינית מקבלת כתובת ושגרה: שגרירות, עסקה מסחרית, קשר בין מוסדות. אלה התחייבויות שאפשר לחזור למסמך ולבדוק בנפרד, גם כשהיחסים בין הציבורים נשארים רחוקים.⁠18

צעד אחר צעד, עם מישהו שבודק

אמון אינו מחייב להסתפק בהבטחה. החוזה עם מצרים קבע שלבים ולוח זמנים לנסיגה; כוח המשקיפים MFO מקיים סיורים ובדיקות של הסדרי הביטחון.⁠1820 כך אפשר לברר חשד להפרה בלי להתחיל את השיחה מחדש. גם מפת הדרכים הציעה התקדמות לפי ביצוע, אך לא הבשילה להסדר שנועד להשיג.⁠6

לקריאה במקור: שלבים ובדיקות

החוזה עם מצרים קבע שתי תחנות לנסיגה: נסיגת ביניים בתוך תשעה חודשים מחילופי כתבי האשרור, ונסיגה סופית בתוך שלוש שנים.⁠18 לבדיקת הסדרי הביטחון יש שגרה משלה: ה־MFO מתאר סיורים, עמדות תצפית ובדיקות תקופתיות לפחות פעמיים בחודש, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת; לבקשת אחד מהם נערכת בדיקה נוספת בתוך 48 שעות.⁠20 ההבטחה אינה נשארת אפוא בשיחת המנהיגים: היא מקבלת לוח זמנים ודרך לברר חשד להפרה. מפת הדרכים הציעה גם היא התקדמות התלויה בביצוע, אך לא הבשילה להסדר שנועד להשיג.⁠6

הגנה על אזרחים

בדוח מיטשל מ־2001 הגנה על אזרחים מתורגמת לדרישות שונות ומפורשות. הרשות הפלסטינית נדרשה לפעול למניעת טרור, למעצר מבצעיו ולמניעת ירי מתוך אזורים פלסטיניים מאוכלסים; ישראל נדרשה להעדיף אמצעים לא־קטלניים מול מפגינים לא חמושים, להסיר סגרים ולהעביר לרשות את כספי המסים המגיעים לה.⁠5 ההבחנה בין מפגין לא חמוש לבין מבצע פיגוע עומדת בלב ההמלצות. הדוח עוסק במה שגופי שלטון וכוחות ביטחון צריכים לעשות כדי לצמצם את הסכנה היומיומית, עוד לפני פתרון שאלות הגבול והקבע.

לא לקבוע עובדות בינתיים

לפי ועדת מיטשל ומפת הדרכים, הקפאת הבנייה בהתנחלויות והפסקת האלימות נועדו להשאיר את ההכרעות לשולחן.⁠56 גם ההצהרה שסיכמה את פסגת קמפ דייוויד ב־2000 קראה להימנע מצעדים חד־צדדיים.⁠21

מנהיג שמדבר אל הציבור של הצד השני

ב־19 בנובמבר 1977 הגיע סאדאת לישראל, ולמחרת נאם בכנסת.⁠2223 הוא פנה לישראלים בהבטחה לחיים בביטחון לצד שכניהם הערבים, ובאותו נאום דרש נסיגה מהשטחים שנכבשו ב־1967 ופתרון לשאלה הפלסטינית.⁠23 הביקור בירושלים נתן למחלוקת פנים וקול: נשיא המדינה שעמה נלחמה ישראל דיבר אל נבחריה, והם יכלו לשמוע ממנו גם את ההצעה וגם את הדרישות. פחות משנה וחצי אחר כך נחתם חוזה השלום בין שתי המדינות.⁠18

אנשים שנפגשים

ALLMEP, קואליציה של יותר מ־200 ארגונים ישראליים ופלסטיניים, אומרת שמחקרים מראים שמפגשים משנים עמדות, אבל מעולם לא מומנו בהיקף שמשנה חברות שלמות.⁠24 בין הפועלים בשטח: פורום המשפחות השכולות,⁠25 „נשים עושות שלום” ו„נשות השמש”,⁠2627 ו„לוחמים לשלום”.⁠28

צורך משותף: מים, כלכלה

אקופיס המזרח התיכון מפגיש מאז 1994 אנשי סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים סביב המים, נהר הירדן וים המלח.⁠29 הצהרת ניו יורק מ־2025 קוראת לבחון מחדש את פרוטוקול פריז ולשחרר את כספי המסים המעוכבים.⁠30

חינוך נגד דה־הומניזציה

ועדת מיטשל קראה לשני הצדדים לגנות הסתה ולפעול נגדה,⁠5 ומזכר ואי ריבר מ־1998 כלל התחייבות כזאת.⁠31 בבתי הספר הדו־לשוניים של „יד ביד” לומדים יחד יותר מ־2,000 תלמידים יהודים וערבים.⁠32

ההצעות בקצרה: מי, מה, בעד ונגד

הפרמטרים של קלינטון, 2000

מי
נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, 23 בדצמבר 2000.
מה
מדינה פלסטינית ב־94% עד 96% מהגדה וחלוקת ירושלים לפי שכונות.⁠3
בעד
הבית הלבן אמר ששני הצדדים קיבלו אותם עם הסתייגויות, וראה בכך צעד קדימה.⁠33
נגד
צוות המשא ומתן הפלסטיני כתב שהם אינם מבטיחים מדינה בת־קיימא או שיבה של פליטים;⁠34 את הסתייגויות ישראל הבית הלבן לא פירט.⁠33

יוזמת השלום הערבית, 2002

מי
הליגה הערבית, בהצעה סעודית, מרץ 2002.
מה
נסיגה מלאה לקווי 1967, מדינה פלסטינית ופתרון מוסכם לפליטים, תמורת יחסים נורמליים עם כל מדינות ערב.⁠8
בעד
מרואן אל-מעשר, ששותף לניסוחה, מתאר שלום קולקטיבי עם כל מדינות ערב וסוף לכל התביעות.⁠35
נגד
לפי מכון וושינגטון, ישראל הסתייגה מההפניה להחלטה 194 ומהדרישה לנסיגה מלאה בכל החזיתות.⁠36

יוזמת ז׳נבה, 2003

מי
צוות בלתי־רשמי בראשות יוסי ביילין ויאסר עבד רבו, 1 בדצמבר 2003.⁠37
מה
נוסח מלא של הסכם קבע.
בעד
לדברי המנסחים, זה הסכם שלם: סוף הסכסוך, סוף התביעות והכרה הדדית.⁠38
נגד
ממשלת שרון אמרה שרק היא מוסמכת לנהל משא ומתן ושהמסמך אינו מחייב אותה;⁠39 הודעה בשם פתח דחתה אותו בגלל זכות השיבה.⁠40

ההצעה של אולמרט, 2008

מי
ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהציג למחמוד עבאס הצעה ומפה בספטמבר 2008, אחרי אנאפוליס.⁠41
בעד
לדברי אולמרט, זו הייתה הצעה מרחיקת לכת, ועבאס לא השיב.⁠42
נגד
לדברי עבאס, הוא ראה את המפה אבל לא קיבל אותה, וההסדר לפליטים לא הספיק.⁠43 הסכם לא הושג.

תוכנית טראמפ, 2020

מי
הנשיא דונלד טראמפ, לצד בנימין נתניהו, ינואר 2020.
מה
ריבונות ישראלית בכ־30% מהגדה ומדינה פלסטינית מפורזת, בתנאים. הפלסטינים לא השתתפו בניסוחה.⁠4
בעד
שגרירת ארצות הברית באו״ם אמרה שהיא מעשית וניתנת ליישום, ושגריר ישראל כינה אותה גישה חדשה ושפויה.⁠44
נגד
עבאס אמר שהיא מכשירה התנחלויות וסיפוח ומשאירה את פלסטין מפוצלת.⁠44

הצהרת ניו יורק, 2025

מי
ועידה בראשות צרפת וסעודיה; העצרת הכללית אימצה אותה ב־12 בספטמבר 2025, ברוב של 142 מול 10.⁠45
מה
צעדים בלוח זמנים למדינה פלסטינית לצד ישראל, וחמאס מוסר את נשקו ועוזב את השלטון בעזה.⁠45
בעד
לפי צרפת, היא מגנה את מתקפת 7 באוקטובר ומציעה דרך לביטחון לשני העמים.⁠46
נגד
ישראל דחתה אותה וטענה שהיא מתעלמת מאחריות חמאס;⁠47 ארצות הברית כינתה אותה „מתנה לחמאס”.⁠48

רעיונות של קונפדרציה

מי
התנועה „ארץ לכולם” ותוכנית „קונפדרציית ארץ הקודש” של היבא חוסייני ויוסי ביילין (2022).
מה
שתי מדינות עצמאיות עם גבול פתוח ומוסדות משותפים.⁠4950
בעד
לדברי המחברים, זו דרך להקל על פתרון שתי המדינות בלי פינוי המוני.⁠50
נגד
לפי עפרון וגוטסמן, גבול פתוח מתנגש בתפיסת הביטחון של ישראל, ופער הכוח נשאר.⁠14

לקריאה נוספת: רעיונות, חברה ודמוקרטיה בישראל

משווים בין הצעות לשלום

אותן שאלות, הצעות שונות. מתחילים במעמד של כל הצעה, ואז בוחנים את הגבולות, ירושלים, הפליטים והביטחון. ההשוואה נפתחת בחמש הצעות ממחברים ומתקופות שונות. זו בחירת עריכה, לא דירוג; אפשר לשנות את הבחירה.

בחרו עד חמש הצעות. אפשר להתמקד בארבעת נושאי הליבה, לפתוח את כל הנושאים או לבחון נושא אחד.

5 הצעות · 4 נושאים

לפני הפרטים: מה מעמדה של כל הצעה?

2000 · מהלך רשמי

הפרמטרים של קלינטון

הצעת גישור אמריקנית רשמית שנמסרה בעל־פה. לפי הבית הלבן ב־3 בינואר 2001, שני הצדדים קיבלו אותה עם הסתייגויות; לא הושג הסכם חתום

נשיא ארצות הברית ביל קלינטון; הוצגו לנציגי ישראל והפלסטינים ב־23 בדצמבר 2000

הרקע וההקשר הפרמטרים של קלינטון

2002 · מהלך רשמי

יוזמת השלום הערבית

הצעה רשמית של הליגה הערבית; אף ממשלה בישראל לא קיבלה אותה באופן רשמי

הליגה הערבית, בפסגת ביירות ב־28 במרץ 2002, לפי הצעה של יורש העצר הסעודי דאז עבדאללה

הרקע וההקשר יוזמת השלום הערבית

2003 · יוזמה בלתי־רשמית

יוזמת ז׳נבה

הסכם־דגם בלתי־רשמי ומפורט; לא ממשלת ישראל ולא אש״ף אימצו אותו

צוות ישראלי–פלסטיני בלתי־רשמי בראשות יוסי ביילין ויאסר עבד רבו; הוצגה בז׳נבה ב־1 בדצמבר 2003

הרקע וההקשר יוזמת ז׳נבה

2020 · מהלך רשמי

תוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

הצעה אמריקנית רשמית; ההנהגה הפלסטינית דחתה אותה, והיא לא יושמה

ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ; הוצגה ב־28 בינואר 2020 לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלי השתתפות פלסטינית

הרקע וההקשר תוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

2025 · מהלך רשמי

הצהרת ניו יורק

הצהרה בינלאומית רשמית שאינה מחייבת; ישראל וארצות הברית הצביעו נגדה. היא אינה הסכם בין הצדדים

ועידה בינלאומית בראשות משותפת של צרפת וסעודיה, יולי 2025; העצרת הכללית של האו״ם אימצה את ההצהרה ב־12 בספטמבר 2025 ברוב של 142 מול 10

הרקע וההקשר הצהרת ניו יורק

ריבונות וגבולות

הפרמטרים של קלינטון

מדינה פלסטינית על 94%–96% מהגדה המערבית, וחילופי שטחים בהיקף 1%–3% כפיצוי על הסיפוח, לצד הסדרים כגון מעבר בטוח קבוע. המפה אמורה להבטיח רצף טריטוריאלי.

יוזמת השלום הערבית

נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים שנכבשו ב־1967, כולל רמת הגולן עד קו 4 ביוני 1967 והשטחים שנותרו בדרום לבנון. מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה.

יוזמת ז׳נבה

גבול על בסיס קווי 4 ביוני 1967, עם תיקונים הדדיים ביחס של 1:1 לפי מפה מצורפת. מסדרון בין הגדה המערבית לרצועת עזה, בריבונות ישראלית ובניהול פלסטיני.

תוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

ריבונות ישראלית על כ־30% מהגדה, כולל בקעת הירדן (המספר מסיכום של שירות המחקר של הקונגרס; בטקסט אין אחוז). מדינה פלסטינית בשאר השטח, באזורים לא רציפים שמחוברים בכבישים, גשרים ומנהרות; לפי התוכנית, חילופי שטחים יהפכו את גודלה לדומה לגודל הגדה ועזה לפני 1967.

הצהרת ניו יורק

שתי מדינות ריבוניות ודמוקרטיות בגבולות בטוחים ומוכרים על בסיס קווי 1967, גם בנוגע לירושלים. רצועת עזה היא חלק מהמדינה הפלסטינית ותאוחד עם הגדה המערבית; ההצהרה דוחה כל צמצום של השטח.

ירושלים והמקומות הקדושים

הפרמטרים של קלינטון

שכונות ערביות לפלסטין ויהודיות לישראל, גם בעיר העתיקה. שתי החלופות מעניקות לפלסטין ריבונות בהר הבית / אל-חרם א-שריף ולישראל בכותל; הן שונות בניסוח הזכויות הדתיות והחפירות, עם פיקוח בינלאומי.

יוזמת ז׳נבה

בירת שתי המדינות, והריבונות מחולקת לפי שכונות. הר הבית / אל-חרם א-שריף בריבונות פלסטינית עם נוכחות בינלאומית; הכותל המערבי בריבונות ישראלית; תנועה חופשית בעיר העתיקה.

תוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

ירושלים נשארת בלתי־מחולקת ובריבונות ישראל. בירה פלסטינית ממזרח ומצפון למה שהתוכנית מכנה גדר הביטחון, ובכלל זה כפר עקב, מזרח שועפאט ואבו דיס. הסטטוס קוו במקומות הקדושים נשמר.

הצהרת ניו יורק

קווי 1967 חלים גם בנוגע לירושלים. שמירה על הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, והכרה בתפקיד האפוטרופסות ההאשמית.

פליטים

הפרמטרים של קלינטון

שיבה למדינה הפלסטינית ולשטחים שיועברו אליה בחילופים; קליטה בישראל, במדינות המארחות ובמדינות שלישיות כפופה למדיניותן. ועדה בינלאומית לפיצויים ושיקום; ההסכם ייחשב ליישום החלטה 194.

יוזמת השלום הערבית

פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים, לפי החלטה 194 של העצרת הכללית. היוזמה דוחה יישוב קבע של פליטים שאינו מתיישב עם נסיבותיהן המיוחדות של המדינות המארחות.

יוזמת ז׳נבה

פיצוי ובחירת מגורי קבע: פלסטין והשטחים שבחילופים פתוחים לכל הפליטים לפי החוק הפלסטיני; ישראל, מדינות שלישיות ומארחות קובעות את הקליטה בריבונותן. ועדה בינלאומית מנהלת את ההליך; אונר״א תסיים את פעולתה חמש שנים מתחילת עבודת הוועדה.

תוכנית טראמפ (״שלום לשגשוג״)

אין שיבה לישראל. שלוש אפשרויות: קליטה במדינה הפלסטינית במגבלות, השתלבות במדינות המארחות, או יישוב במדינות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, עד 5,000 בשנה במשך עשר שנים. פיצוי דרך קרן נאמנות.

ביטחון ומניעת טרור

הפרמטרים של קלינטון

מדינה פלסטינית לא־צבאית עם כוחות ביטחון חזקים וכוח בינלאומי. נוכחות ישראלית בבקעת הירדן לעוד 36 חודשים בסמכות הכוח הבינלאומי, ושלוש תחנות התרעה שמעמדן ייבחן מדי עשר שנים.

יוזמת השלום הערבית

במונחים כלליים בלבד: מדינות ערב יחתמו על הסכמי שלום עם ישראל ויבטיחו ביטחון לכל מדינות האזור. הסדרי ביטחון אינם מפורטים.

יוזמת ז׳נבה

פלסטין לא־צבאית, עם כוח ביטחון חזק וכוח רב־לאומי. נסיגה ישראלית בתוך 30 חודשים; נוכחות קטנה בבקעת הירדן לעוד 36 חודשים. לשתי תחנות ההתרעה מנגנון נפרד: בחינה לאחר עשר שנים ואחר כך מדי חמש שנים. ועדת ביטחון משותפת עם ארצות הברית תפעל נגד טרור.

הצהרת ניו יורק

חמאס יסיים את שלטונו בעזה וימסור את נשקו לרשות הפלסטינית. משימת ייצוב בין־לאומית זמנית במנדט של מועצת הביטחון, וערבויות ביטחון לישראל ולפלסטין. ההצהרה מציינת את דברי עבאס שפלסטין אינה מתכוונת להיות מדינה חמושה, ומגנה את מתקפת הטרור בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ואת ההתקפות על אזרחים בעזה.

מה ידוע, ואיפה הדעות חלוקות

אפשר לדבר על שלום גם כשלא מסכימים. מתחילים במה שהמקורות מראים, ומבדילים בין הצעה, התקדמות והסכם.

האם אלה חמישה הסכמי שלום?

לא. קמפ דייוויד וטאבה היו שיחות שהסתיימו ללא הסדר קבע; הפרמטרים היו הצעה אמריקנית בעל־פה; מפת הדרכים הייתה תוכנית בינלאומית; וז׳נבה היא הסכם־דגם בלתי־רשמי. הצהרה משותפת או תמיכה בתוכנית אינן אישור של כל פרטיה.

במה התקרבו העמדות על גבולות וירושלים?

בטאבה תועד בסיס של קווי 1967 וחילופי שטחים, לצד עקרון חלוקת ירושלים לפי שכונות. המפות, יחס החילופים והמקומות הקדושים נותרו במחלוקת. זו התקדמות שאפשר ללמוד ממנה, בלי להציג אותה כהסכם שכבר הושג.

האם ״בחירה״ לפליטים פירושה כניסה חופשית לכל מדינה?

לא בפרמטרים של קלינטון או ביוזמת ז׳נבה: מגורים בפלסטין ובשטחי החילופים מובחנים מקליטה בישראל ובמדינות אחרות, הכפופה להחלטתן. בטאבה נותרו מחלוקות על שיבה ועל מספרים. חשוב להשוות זכויות, אפשרויות ותנאי קליטה בנפרד.

מה הופך הצעת ביטחון למשהו שאפשר לבדוק?

צריך לשאול מי פועל, מי מפקח ומה קורה כשיש מחלוקת. ז׳נבה מפרטת כוח רב־לאומי ולוחות זמנים; מפת הדרכים קושרת התקדמות לביצועים ולפיקוח. אלה כלים לדיון מעשי. אמון, הסכמה ויכולת יישום עדיין צריכים להיבנות.

חברה אזרחית: מי עובד על זה כבר עכשיו

נשים עושות שלום

תנועה שקמה ב־2014, אחרי המלחמה בעזה באותו קיץ, ומתארת את עצמה כתנועת השלום העממית הגדולה בישראל, עם יותר מ־44,000 חברות וחברים. היא פועלת להסכם מדיני שנשים שותפות לו, ובאתר שלה יש דף לימודי בעברית על ההסכמים המדיניים באזור.

נשות השמש

עמותת נשים פלסטינית עצמאית שקמה ביולי 2021, ומחזקת נשים פלסטיניות בכלכלה, בפוליטיקה ובהנהגה. לפי מכון ג׳ורג׳טאון לנשים, שלום וביטחון, היא מקדמת עם „נשים עושות שלום” את „קריאת האימהות”, ושתיהן הוצעו לפרס נובל לשלום.

חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות

ארגון משותף של יותר מ־800 בני משפחות שכולות, ישראלים ופלסטינים, שנוסד ב־1995. הוא מקיים מפגשי דיאלוג, תוכניות חינוך וטקס זיכרון שנתי משותף.

אקופיס המזרח התיכון

ארגון שנוסד ב־1994 ומפגיש אנשי סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים, עם משרדים בעמאן, ברמאללה ובתל אביב. הוא עוסק בביטחון מים ובשיתוף פעולה סביב נהר הירדן וים המלח.

עומדים ביחד

תנועה עממית שמתארת את עצמה כתנועה היהודית–ערבית הגדולה בישראל. היא מארגנת אזרחים יהודים ופלסטינים למען שלום וסיום הכיבוש, שוויון וצדק חברתי, בסניפים מקומיים ובקמפוסים.

לוחמים לשלום

תנועה עממית של ישראלים ופלסטינים שנוסדה ב־2006 בידי לוחמים לשעבר משני הצדדים, ומחויבת לאי־אלימות. היא שותפה לטקס יום הזיכרון הישראלי–פלסטיני המשותף.

יד ביד – המרכז לחינוך יהודי–ערבי בישראל

רשת של בתי ספר דו־לשוניים שבהם לומדים יחד ילדים יהודים וערבים, אזרחי ישראל. היא הושקה ב־1997 ונפתחה ב־1998 עם 50 ילדים, והיום לומדים בששת בתי הספר שלה יותר מ־2,000 תלמידים.

הברית לשלום במזרח התיכון (ALLMEP)

קואליציה של יותר מ־200 ארגונים ישראליים ופלסטיניים לבניית שלום, שנוסדה ב־2006 ויושבת בוושינגטון. היא פועלת למימון בינלאומי של מפגשים ושיתוף פעולה בין אנשים, ובכלל זה קרן בינלאומית לשלום ישראלי–פלסטיני.

לקריאה נוספת: רעיונות, חברה ודמוקרטיה בישראל

שני מקורות להרחבת הדיון על החברה הישראלית וההקשר האזרחי של חיים משותפים. אלה במות לעמדות ולפעילות ציבורית, ולא מקורות ניטרליים לתיעוד היסטורי או ארגוני שלום. הקישורים אינם מעידים על שותפות או על הסכמה עם כל עמדה.

תלם

כתב עת ובמה לרעיונות מבית קרן ברל כצנלסון, העוסקים בפוליטיקה, חברה, מדיניות ודמוקרטיה מנקודת מבט רעיונית מוצהרת.⁠51 הקריאה בו יכולה להרחיב את הדיון על החברה הישראלית ועל האפשרויות המדיניות, תוך הבחנה בין פרשנות לבין מסמך היסטורי.

ישראל חופשית

תנועה אזרחית א־מפלגתית הפועלת לשינוי מדיניות ביחסי דת ומדינה ולקידום חופש בחירה ושוויון.⁠52 הרלוונטיות כאן היא לחיים משותפים ולחברה דמוקרטית בישראל; אין זו יוזמה להסכם מדיני.

הקישורים והתיאורים נבדקו:

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (54)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Reportאוקטובר 2026
  2. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  3. Clinton Parameters (text of 23 December 2000)מקור ראשוני Foundation for Middle East Peace (FMEP)23 בדצמבר 2000
  4. Israel and the Palestinians: U.S. Peace Plan and Possible Israeli Annexation (IN11214)מחקר Congressional Research Service30 בינואר 2020
  5. Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee Report (the Mitchell Report)מקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (text hosted by the Avalon Project, Yale Law School)30 באפריל 2001
  6. Road Map for Peace (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  7. Israel's Disengagement from Gaza (RS22000)מחקר Congressional Research Service16 בספטמבר 2005
  8. Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 במרץ 2002
  9. The Palestinian-Israeli Pulse: A Joint Poll (August 2020)מחקר Palestinian Center for Policy and Survey Research (PSR) and Tel Aviv University2020
  10. Timeline: 20 years of Hamas rule in Gaza, from election to political exitעיתונות Al Jazeera8 ביולי 2026
  11. Chronological Review of Events Relating to the Question of Palestine, October 1995מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)31 באוקטובר 1995
  12. Israel's Knesset votes to reject Palestinian statehoodעיתונות Al Jazeera18 ביולי 2024
  13. International Court of Justice press release on the Advisory Opinion of 19 July 2024מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)19 ביולי 2024
  14. Is Israeli-Palestinian confederation all it's hyped up to be? (Shira Efron and Evan Gottesman)עיתונות +972 Magazine3 במאי 2021
  15. Rabin's Assassination (1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  16. The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Processארכיון רשמי US Department of State, Office of the Historian
  17. As the ceasefire begins, a look at the Gaza war by the numbersעיתונות NPR13 באוקטובר 2025
  18. Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israel (vol. 1136, no. 17813)מקור ראשוני United Nations Treaty Series26 במרץ 1979
  19. Report on the handover of Taba to Egypt, 16 March 1989עיתונות The Christian Science Monitor16 במרץ 1989
  20. Our Mission — security zones, periodic and additional verificationמקור ראשוני Multinational Force and Observers
  21. Trilateral Statement on the Middle East Peace Summit at Camp Davidמקור ראשוני The White House (Clinton Presidential archive)25 ביולי 2000
  22. "No More War": The Peace Plan of the Israeli Government and President Sadat's Journey to Jerusalem, November 1977ארכיון רשמי Israel State Archives (via diplomatic-documents.org)
  23. President Anwar Sadat's Address to the Israeli Knesset, 20 November 1977מקור ראשוני ibiblio (mirror of the speech text)20 בנובמבר 1977
  24. About usמקור עזר ALLMEP (Alliance for Middle East Peace)
  25. About the Parents Circle – Families Forumמקור עזר The Parents Circle – Families Forum
  26. About Women Wage Peaceמקור עזר Women Wage Peace
  27. Women Wage Peace & Women of the Sunמחקר Georgetown Institute for Women, Peace and Security
  28. Combatants for Peace (official site)מקור עזר Combatants for Peace
  29. About EcoPeace Middle Eastמקור עזר EcoPeace Middle East
  30. Déclaration de New York sur le règlement pacifique de la question de Palestine et la mise en œuvre de la solution des deux États — texte original (29 juillet 2025)מקור ראשוני Ministère de l'Europe et des Affaires étrangères (France)29 ביולי 2025
  31. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  32. Hand in Hand (official site)מקור עזר Hand in Hand: Center for Jewish-Arab Education in Israel
  33. Press Briefing by Jake Siewert, 3 January 2001מקור ראשוני The White House, Office of the Press Secretary (Clinton Presidential archive)3 בינואר 2001
  34. Official Palestinian Response to the Clinton Parameters (and letter to the international community), 1 January 2001מקור ראשוני Palestinian Negotiating Team (Yasser Abed Rabbo), as reproduced by the Institute for National Security Studies (INSS)1 בינואר 2001
  35. The Death of the Arab Peace Initiative? (Marwan Muasher)מחקר Carnegie Endowment for International Peace23 בנובמבר 2011
  36. Stalled Arab Peace Initiative Reaffirmedמחקר The Washington Institute for Near East Policy2013
  37. Geneva Initiative (2003)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  38. The Accord (summary on the initiative's website)מקור עזר Geneva Initiative
  39. Israeli Opposition Group Drafts Peace Agreement with Palestinian Activistsעיתונות Voice of America13 באוקטובר 2003
  40. Press release of 5 December 2003 reproducing a Fatah statement of 1 December 2003 on the right of return and the Geneva understandingsמקור עזר BADIL Resource Center for Palestinian Residency and Refugee Rights5 בדצמבר 2003
  41. Israeli-Palestinian Peace Process: The Annapolis Conference (RS22768)מחקר Congressional Research Service7 בדצמבר 2007
  42. Nathan Thrall, What Future for Israel?עיתונות The New York Review of Books15 באוגוסט 2013
  43. Abbas on Olmert's 2008 peace offer (report by Julie Wiener)עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA)19 בנובמבר 2015
  44. Security Council meeting of 11 February 2020 on the United States peace plan: press release SC/14103מקור ראשוני United Nations (meetings coverage and press releases)11 בפברואר 2020
  45. General Assembly Endorses New York Declaration, Charting Path to Palestinian Statehood — press release GA/12707מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)12 בספטמבר 2025
  46. Understanding France's recognition of the State of Palestineמקור ראשוני Ministry for Europe and Foreign Affairs, France
  47. UN overwhelmingly endorses call to establish Palestinian state without Hamasעיתונות The Times of Israel12 בספטמבר 2025
  48. 'Gift to Hamas': Trump administration blasts UN Palestinian statehood voteעיתונות Fox News12 בספטמבר 2025
  49. From the Margins to the Heart of the Public Debate: The Confederation Idea in Israeli Discourse (Meron Rapoport)מחקר The Forum for Regional Thinking1 בדצמבר 2023
  50. The Holy Land Confederation (2022)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)7 בפברואר 2022
  51. About Telemמקור ראשוני Telem / Berl Katznelson Foundation
  52. About Israel Hofsheetמקור ראשוני Israel Hofsheet
  53. Two States, One Homelandמקור ראשוני A Land for All in the U.S.

להמשך קריאה