מקום לשלום

מילון מושגים

הסכם שלום אינו שביתת נשק, ו„נורמליזציה” נשמעת אחרת בעברית ובערבית. כאן המילים שחוזרות באתר, כל אחת במשפט או שניים. במילים שבמחלוקת כתוב מי אומר מה ולמה, בלי להכריע.

סוגי מסמכים

הסכם שלום

הסכם מחייב בין מדינות שנועד לכונן שלום, ולעיתים לסיים מצב מלחמה ולהסדיר את היחסים ביניהן. ההסכם עם מצרים (1979) וההסכם עם ירדן (1994) סיימו מצב מלחמה וכללו גבולות וסידורי ביטחון.⁠12 גם ההסכם עם איחוד האמירויות (2020) הוא אמנת שלום, לצד כינון יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה.⁠3 תוויות המיון באתר נועדו לעזור בהשוואה; הן אינן קטגוריות משפטיות נפרדות.

הסכם נורמליזציה

הסכם לכינון יחסים רגילים וגלויים, למשל שגרירויות, טיסות וסחר; הוא יכול להיות גם אמנת שלום. כך ההסכם עם איחוד האמירויות מ־2020 משלב שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה.⁠3 נורמליזציה אינה תלויה בקיומו או בהיעדרו של גבול משותף. המילה עצמה טעונה; ראו „נורמליזציה” בהמשך העמוד.

הסכם ביניים

הסכם שקובע סידורים זמניים לתקופה מוגבלת ומשאיר שאלות להסדר מאוחר יותר. אוסלו ב׳ (1995) היה חלק מתקופת הביניים של תהליך אוסלו, ולא תחילתה של תקופה חדשה בת חמש שנים: סעיף V להצהרת העקרונות מ־1993 קשר את תחילת התקופה בת חמש השנים לנסיגה מרצועת עזה ומאזור יריחו.⁠4 חלקים מהסדרי הביניים ממשיכים לפעול, אף שהסדר קבע לא הושג.

שביתת נשק

הסכם להפסיק את הלחימה לזמן בלתי מוגבל, בלי לסיים את מצב המלחמה ובלי לקבוע גבולות. כאלה הם הסכמי 1949 בין ישראל למצרים, ללבנון, לירדן ולסוריה; בהסכם עם ירדן נכתב שהקווים אינם קובעים מראש גבולות עתידיים ואינם פוגעים בתביעות הצדדים.⁠5

הפסקת אש (הפסקת פעולות איבה)

עצירה של הירי. היא יכולה להחזיק יום או שנים, והיא לבדה אינה פותרת דבר מהסיבות ללחימה. האתר מקבץ שביתות נשק, הפרדות כוחות והפסקות אש למשפחה אחת; ראו הפסקת האש בעזה והפסקת פעולות האיבה בלבנון ב־2024.

הפרדת כוחות

אחרי הפסקת אש שני הצבאות נסוגים לקווים מוסכמים, ובדרך כלל נשאר ביניהם אזור חיץ שכוח של האו״ם משגיח עליו. ראו סיני 1974⁠–⁠1975 והגולן 1974. לא להתבלבל עם „ההתנתקות” של 2005: זו הייתה נסיגה חד־צדדית מרצועת עזה, בלי שום הסכם.

הסכם מסגרת

מסמך שקובע עקרונות ומסלול להמשך המשא ומתן, ולא את הסידורים המפורטים עצמם. בקמפ דייוויד 1978 נחתמו שתי מסגרות: אחת הובילה להסכם עם מצרים, והאחרת, על ממשל עצמי לפלסטינים, לא יושמה.

הצהרת עקרונות

טקסט מוסכם וקצר שקובע עקרונות ולוח זמנים ומשאיר את הפרטים להסכמים הבאים. המוכרת ביותר היא הצהרת העקרונות של אוסלו, שנחתמה ב־1993, ימים אחרי מכתבי ההכרה: אש״ף הכיר בזכותה של ישראל להתקיים, וממשלת ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני.⁠67

מזכר (מזכר הבנות)

מסמך קצר יותר, ובדרך כלל פחות רשמי, שמתעד מה הצדדים מתחייבים לעשות, לעיתים קרובות כדי לבצע הסכם שכבר קיים. מזכר ואי ריבר (1998) ומזכר שארם א־שייח׳ (1999) קבעו לוחות זמנים לצעדים שהובטחו בהסכמי אוסלו.⁠8

יוזמה

הצעה שמדינה, קבוצת מדינות או אנשי ציבור ואזרחים מקדמים כבסיס להסכמה עתידית. יוזמה יכולה להיות מאומצת או חתומה בידי מציעיה בלי להפוך להסכם מחייב בין הצדדים לסכסוך. יוזמת ז׳נבה היא דגם לא־רשמי להסדר קבע, שגובש בידי ישראלים ופלסטינים;⁠9 יוזמת השלום הערבית היא הצעה מדינית של מדינות ערב.

מפת דרכים

תוכנית בשלבים, עם סדר ולוח זמנים, שבה כל שלב תלוי בקודמו. מפת הדרכים שפרסם הקוורטט ב־2003 כוונה לפתרון של שתי מדינות;⁠6 זו הייתה תוכנית שהופנתה אל הצדדים, לא הסכם שהם חתמו עליו.

אשרור

הפעולה הרשמית שבה מדינה מאשרת שהיא מסכימה להיות מחויבת לאמנה.⁠10 כשאמנה טעונה אשרור, החתימה לבדה עדיין אינה מחייבת את המדינה;⁠10 לכן הסכם ישראל–לבנון מ־1983 מסומן באתר „נחתם ולא נכנס לתוקף”.

כניסה לתוקף

הרגע שממנו אמנה מחייבת משפטית את המדינות שהסכימו לה; בדרך כלל האמנה עצמה קובעת מתי.⁠10 בעמודי ההסכמים כדאי להסתכל בכרטיס העובדות: התאריך והסטטוס מוצגים שם בנפרד.

„בתוקף”

תווית סטטוס באתר: ההסכם מחייב משפטית גם היום. אין פירוש הדבר שהיחסים חמים או שכל סעיף בוצע; לכן יש גם תווית „בתוקף, יחסים במשבר”, ופרק נפרד על מה שיושם ומה שלא.

נספח

צרופה שהיא חלק מההסכם ובה הפרטים: מפות, לוחות זמנים, סידורי ביטחון. נספח I של הסכם השלום ישראל–ירדן, למשל, עוסק בגבול.⁠11

מכתב נלווה וחילופי מכתבים

מכתב שמצורף להסכם, ובו צד או מתווך מתעד התחייבות או עמדה שאינה בטקסט הראשי. לפעמים המכתבים הם ההסכם: בחילופי מכתבים ההסכם טמון בחילופים עצמם,⁠10 כמו במכתבי ההכרה ההדדית מ־1993 בין ישראל לאש״ף.⁠7

אוצר המילים של הדיפלומטיה

הסדר הקבע (סוגיות הליבה)

ההסדר הסופי שאמור לסיים את הסכסוך, והשאלות שאוסלו השאיר לו: ירושלים, פליטים, התנחלויות, ביטחון וגבולות.⁠12 קמפ דייוויד 2000, שיחות אנאפוליס וסבבים נוספים ניסו; אף אחד מהם לא הסתיים בהסכם. ראו מאמצים שלא הבשילו.

הכרה הדדית

כל צד מכיר רשמית בצד האחר. במכתבי 1993 הכיר אש״ף בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, וממשלת ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני וכשותף למשא ומתן.⁠7 כלומר, כל צד הכיר במשהו אחר: אש״ף במדינה ובזכות קיומה, ישראל בארגון ובמעמדו כנציג.

הגדרה עצמית

זכותו של עם להחליט בעצמו על עתידו המדיני, למשל להקים מדינה משלו. מגילת האו״ם מונה את שוויון הזכויות של העמים ואת זכותם להגדרה עצמית בין מטרות הארגון.⁠13 עמדת האתר היא שהזכות הזאת שייכת לשני העמים, הישראלי והפלסטיני.

ריבונות

המילה האחרונה של מדינה בשטחה, בגבולותיה ובחוקיה, בלי להזדקק לרשות של מדינה אחרת. החלטה 242 קוראת לכבד את ריבונותה של כל מדינה באזור.⁠14 חלק גדול מהמשא ומתן עוסק בדיוק בזה: מי ריבון איפה, ואילו מגבלות ריבון מקבל על עצמו.

אוטונומיה (ממשל עצמי)

התושבים מנהלים בעצמם את ענייני היומיום, כמו חינוך, בריאות ומשטרה, ואילו הגבולות, הביטחון החיצוני ויחסי החוץ נשארים בידי גורם אחר. זה פחות ממדינה. מסגרת קמפ דייוויד מ־1978 הציעה ממשל עצמי פלסטיני בגדה המערבית ובעזה לחמש שנים,⁠15 והסכמי אוסלו הקימו גרסה שלו.

צעדים בוני אמון

צעדים קטנים שכל צד יכול לראות ולבדוק, שנועדו להראות רצינות לפני שפותחים את השאלות הגדולות: שחרור אסירים, פתיחת מעבר, הפסקת שידור עוין. הם אינם פותרים את הסכסוך; הם אמורים לאפשר את הצעד הבא. מפת הדרכים נבנתה על צעדים הדדיים מהסוג הזה.

חילופי שטחים

הרעיון שישראל תשאיר בידיה שטח מעבר לקווי 1967, בעיקר גושי התנחלויות גדולים, ותעביר למדינה הפלסטינית בתמורה שטח מתוך ישראל. כמה שטח, והאם החילופים שווים, שנוי במחלוקת; השוו בין הפרמטרים של קלינטון ליוזמת ז׳נבה.

סידורי ביטחון

הסעיפים שקובעים אילו כוחות מותר להחזיק ואיפה, באיזה נשק, מי משגיח על הגבול ומי נותן התרעה מוקדמת. בהסכמי אוסלו זו אחת הסוגיות שנדחו להסדר הקבע.⁠12 בהסכם עם מצרים הם לובשים צורה של אזורים מוגבלי כוחות בסיני.⁠1

פירוז

הסכמה שכוחות צבא, או סוגי נשק מסוימים, לא ייכנסו לאזור או יוגבלו בו. כבר החלטה 242 מזכירה אזורים מפורזים כאחת הדרכים להבטיח ביטחון.⁠14 כמה הצעות מדברות על מדינה פלסטינית מפורזת; מה בדיוק ייכלל בכך הוא עצמו עניין למשא ומתן.

ערבויות של צד שלישי

התחייבות של מדינה או ארגון מבחוץ לסייע להסכם להחזיק מעמד: משקיפים בשטח, כסף, גיבוי מדיני. כוח המשקיפים הרב־לאומי בסיני הוא דוגמה.⁠16 ערבות תומכת ברצון של הצדדים לקיים הסכם; היא אינה מחליפה אותו.

דיפלומטיית דילוגים

מתווך נוסע הלוך ושוב בין בירות ונושא עמו הצעות, משום שהצדדים אינם מוכנים לשבת בחדר אחד. המונח מזוהה עם מסעותיו של הנרי קיסינג׳ר אחרי מלחמת 1973,⁠17 שהניבו את ההסכמים בסיני ובגולן.

ערוץ חשאי

שיחות סודיות שמתנהלות הרחק משולחן המשא ומתן הרשמי, כדי שאפשר יהיה לבחון רעיונות בלי שאף צד ישלם מחיר ציבורי. הסכמי אוסלו התחילו בערוץ חשאי בנורווגיה.⁠18

מסלול שני (Track II)

מפגשים לא רשמיים בין אנשי אקדמיה, בכירים לשעבר ואנשי חברה אזרחית משני הצדדים, שמדברים בשם עצמם ולא בשם ממשלותיהם. „המסלול הראשון” הוא המשא ומתן הרשמי. יוזמת ז׳נבה והמפקד הלאומי צמחו מעבודה כזאת.

ספוילרים (מכשילי הסכמים)

כך כינה חוקר הסכסוכים סטיבן סטדמן מנהיגים או קבוצות שמשתמשים באלימות כדי לסכל הסכם שמאיים בעיניהם על כוחם ועל האינטרסים שלהם.⁠19 ספוילרים יש בכל צד; בעמוד האתר על אלימות מובאות דוגמאות מתועדות.

הקוורטט

קבוצה של ארבעה שהוקמה ב־2002 כדי לסייע בתיווך במשא ומתן לשלום במזרח התיכון: האו״ם, האיחוד האירופי, ארצות הברית ורוסיה.⁠20 ב־2003 פרסם הקוורטט את מפת הדרכים.⁠6

מתווך, עד, ערב

שלושה תפקידים שונים. מתווך עוזר לצדדים להגיע להסכמה אבל אינו מחליט במקומם. עד חותם כדי לאשר שההסכם נעשה, כפי שעשתה ארצות הברית בהסכם השלום ישראל–מצרים.⁠1 ערב לוקח על עצמו התחייבות משלו לעזור בביצוע. בעמודי ההסכמים מצוין תפקידו של כל אדם בנפרד.

מקומות וקווים

הקו הירוק (קווי שביתת הנשק מ־1949)

הקווים שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק מ־1949, ובעיקר הקו שבין ישראל לירדן. ההסכמים עצמם קובעים שהקווים אינם מכריעים מראש גבולות עתידיים,⁠5 ולכן הקו הירוק אינו גבול סופי מוסכם. עד 1967 הוא היה קו השליטה בפועל, ורוב הצעות השלום יוצאות ממנו.

קווי 1967 (קווי 4 ביוני 1967)

הקווים כפי שהיו ערב מלחמת 1967; בגדה המערבית וסביב רצועת עזה הם חופפים לקו הירוק. כשהצעה מדברת על גבול „על בסיס קווי 1967”, כמו יוזמת השלום הערבית ויוזמת ז׳נבה, לזה הכוונה.

הקו הכחול

הקו שסימן האו״ם ב־2000 כדי לאשר שישראל נסוגה מלבנון. הוא אינו גבול: לפי כוח האו״ם בלבנון, לשתי המדינות אין גבול רשמי מוסכם.⁠21 ראו הקו הכחול והחלטה 1701.

גבול בינלאומי

גבול ששתי מדינות הסכימו עליו בהסכם. לישראל יש שניים: עם מצרים, שם אימץ הסכם 1979 את הגבול שבין מצרים לפלשתינה המנדטורית,⁠1 ועם ירדן, כפי שנקבע בהסכם 1994.⁠2 עם סוריה ובין ישראל למדינה פלסטינית עתידית אין גבול מוסכם, רק קווים. עם לבנון יש חצי תשובה: הסכם שביתת הנשק מ־1949 קבע שהקו עובר לאורך הגבול הבינלאומי,⁠22 אבל ביבשה אין הסכם גבול ויש מחלוקת על נקודות לאורכו; בים חתמו שתי המדינות ב־2022 על הסכם גבול ימי.⁠23

הגדה המערבית (יהודה ושומרון)

השטח שממערב לנהר הירדן. אחרי מלחמת 1948 היה בשליטת ירדן,⁠24 ובמלחמת 1967 כבשה אותו ישראל.⁠25 הפלסטינים, האו״ם ורוב העולם אומרים „הגדה המערבית”; השימוש הרשמי בישראל, וישראלים רבים, אומרים „יהודה ושומרון”, שמותיו המקראיים של האזור. האתר כותב „הגדה המערבית” בכל שלוש השפות.

רצועת עזה

רצועת חוף צרה בין ישראל למצרים, שישראל כבשה ב־1967.⁠25 ב־2005 פינתה ישראל את המתנחלים ואת הצבא, אך המשיכה לשלוט במרחב האווירי, בים ובמעברים שבין הרצועה לישראל; לאורך הגבול עם מצרים החליפו אותה שוטרי משמר גבול מצריים.⁠266 ב־2007 השתלט עליה חמאס בכוח.⁠6 ראו ההתנתקות ב־2005 והפסקת האש בעזה.

מזרח ירושלים

חלק העיר, ובו העיר העתיקה, שהיה בשליטת ירדן מ־1948⁠24 ושישראל כבשה ב־1967⁠25 והחילה עליו אחר כך את החוק הישראלי. מועצת הביטחון קבעה בהחלטה 478 שחוק היסוד: ירושלים מ־1980 ושאר הצעדים האלה בטלים ומבוטלים.⁠27 ישראל רואה בעיר כולה את בירתה; הפלסטינים רואים במזרח ירושלים את בירת מדינתם העתידית.

רמת הגולן

רמה שישראל כבשה מסוריה ב־1967.⁠25 ב־1981 החליטה ישראל להחיל עליה את החוק הישראלי; מועצת הביטחון קבעה בהחלטה 497 שלהחלטה אין תוקף משפטי ודרשה לבטלה.⁠28 כוח של האו״ם משגיח על הקו שבין הצבאות מאז הפרדת הכוחות ב־1974.

סיני

חצי האי המצרי שבין תעלת סואץ לנגב. ישראל כבשה אותו ב־1967⁠25 והחזירה אותו למצרים בשלבים לפי הסכם השלום מ־1979; כוח בינלאומי, ה־MFO, מפקח שם על סידורי הביטחון.⁠16

שטחי A, B ו־C

שלושת האזורים שאליהם חילק הסכם הביניים מ־1995 את הגדה המערבית. שטח A, הערים הפלסטיניות: אחריות אזרחית וביטחונית פלסטינית. שטח B, היישובים הכפריים הפלסטיניים: אחריות אזרחית פלסטינית ואחריות ביטחונית עליונה של ישראל. שטח C: ביטחון וקרקע בשליטה ישראלית.⁠2930 החלוקה נועדה להיות זמנית.

התנחלויות

יישובים ישראליים שהוקמו מאז 1967 בשטחים שנכבשו באותה שנה. החלטה 2334 של מועצת הביטחון (2016) קובעת שאין להם תוקף משפטי.⁠31 ממשלות ישראל דוחות את הקביעה, וישראלים רבים קוראים להם פשוט „יישובים”. בעיני הפלסטינים הם הסימן הבולט ביותר של הכיבוש, ונבנים על האדמה שמיועדת למדינתם.

גדר ההפרדה (גדר הביטחון / החומה)

גדרות וחומות בטון שישראל התחילה לבנות בתחילת שנות ה־2000, רובן בתוך הגדה המערבית ולא על הקו הירוק.⁠6 ישראל קוראת לזה גדר הביטחון, שנבנתה כדי לעצור מפגעים. הפלסטינים קוראים לזה חומת האפרטהייד או חומת הסיפוח, בגלל התוואי. האו״ם ובית הדין הבינלאומי לצדק אומרים „החומה”; ב־2004 קבע בית הדין שהקטעים שבתוך השטח הכבוש מנוגדים למשפט הבינלאומי.⁠32 האתר כותב „גדר ההפרדה”.

ציר פילדלפי (ציר צלאח א־דין)

הרצועה הצרה לאורך הגבול בין רצועת עזה למצרים. „פילדלפי” הוא השם שנתן לה הצבא הישראלי; בערבית זהו ציר צלאח א־דין. ישראל יצאה ממנו בהתנתקות של 2005, ומצרים הציבה לאורכו 750 שוטרי משמר גבול בהסדר עם ישראל.⁠26 מאז המלחמה בעזה השליטה בציר שוב שנויה במחלוקת בין ישראל למצרים.⁠33

הר הבית / מתחם מסגד אל־אקצא (אל־חרם א־שריף)

מתחם מוקף חומה אחד בעיר העתיקה בירושלים, עם שני שמות. ליהודים זהו הר הבית, שבו עמדו שני בתי המקדש, המקום הקדוש ביותר ביהדות. למוסלמים זהו מתחם מסגד אל־אקצא, אל־חרם א־שריף, ובו מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע, המקום השלישי בקדושתו באסלאם. בהסכם השלום מ־1994 התחייבה ישראל לכבד את תפקידה המיוחד של ירדן במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים.⁠2

מערת המכפלה / מסגד אברהם (אל־חרם אל־אבראהימי)

המבנה העתיק בחברון שלפי המסורת עומד מעל קברי אברהם ומשפחתו, מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים. ב־25 בפברואר 1994 רצח שם ברוך גולדשטיין, מתנחל מקריית ארבע ואיש תנועת כך, 29 מתפללים מוסלמים בטבח טרור;⁠3435 מועצת הביטחון גינתה את הטבח.⁠36 על הסידורים בעיר ראו פרוטוקול חברון.

גופים וטקסטים

אש״ף (הארגון לשחרור פלסטין)

ארגון הגג של התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא מייצג את הפלסטינים במשא ומתן. באו״ם קיבל אש״ף מעמד משקיף ב־1974; מ־1988 המושב נקרא „פלסטין”, ומ־2012 פלסטין היא מדינה משקיפה שאינה חברה.⁠37 ב־1993 הכיר אש״ף בזכות קיומה של ישראל, וממשלת ישראל הכירה בו כנציג העם הפלסטיני;⁠7 על הסכמי אוסלו חתם אש״ף, לא הרשות הפלסטינית.⁠12 ראו דרכו של אש״ף, 1974⁠–⁠1988.

הרשות הפלסטינית

גוף הממשל העצמי שהוקם ב־1994 מכוח הסכם עזה–יריחו.⁠38 בגדה המערבית הוא מנהל את החיים האזרחיים בשטחי A ו־B ואת הביטחון בשטח A. הוא תוכנן לתקופת ביניים ואינו מדינה. מאז שחמאס השתלט על עזה ב־2007⁠6 הרשות מושלת בגדה המערבית בלבד.

חמאס

תנועה אסלאמיסטית פלסטינית (השם הוא ראשי תיבות בערבית של „תנועת ההתנגדות האסלאמית”) וארגון טרור, שמוגדר כך בין השאר בידי האיחוד האירופי.⁠39 חמאס ניצח בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב־2006⁠40 והשתלט בכוח על רצועת עזה ב־2007.⁠6 ב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור בישראל, שבה נרצחו אזרחים חפים מפשע ונחטפו בני ערובה.⁠41 חמאס אינו העם הפלסטיני.

הליגה הערבית

הארגון האזורי של מדינות ערב, שנוסד ב־1945 וחברות בו 22 מדינות.⁠42 ב־2002 אימצה הליגה את יוזמת השלום הערבית.

אונר״א

סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים. העצרת הכללית הקימה אותה בדצמבר 1949, והיא התחילה לפעול במאי 1950;⁠43 היא מפעילה בתי ספר, מרפאות וסיוע ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בלבנון ובסוריה. בעמוד האתר על השכנים מובאים מספרי הפליטים הרשומים אצלה, עם תאריכים.

החלטה 242 של מועצת הביטחון (1967)

התקבלה ב־22 בנובמבר 1967, אחרי המלחמה, וממנה בא הרעיון „שטחים תמורת שלום”: נסיגת כוחות ישראל משטחים שנכבשו בסכסוך, סיום מצב הלוחמה, וזכותה של כל מדינה באזור לחיות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים. היא קוראת גם להסדר צודק של בעיית הפליטים.⁠14 בנוסח האנגלי כתוב from territories, בלי the:⁠14 ישראל קוראת בזה פתח לשינויי גבול, ומדינות ערב דרישה לסגת מכל השטחים. ראו העמוד על החלטה 242.

החלטה 338 של מועצת הביטחון (1973)

התקבלה בזמן מלחמת 1973. היא קוראת להפסקת אש בתוך 12 שעות, ליישום החלטה 242 ולפתיחת משא ומתן לשלום צודק ובר־קיימא.⁠44 שני המספרים מופיעים בדרך כלל יחד, „242 ו־338”; ראו ועידת ז׳נבה 1973.

החלטה 181 של העצרת הכללית (תוכנית החלוקה)

ב־29 בנובמבר 1947 המליצה עצרת האו״ם לסיים את המנדט הבריטי ולחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית, עם משטר בינלאומי מיוחד לירושלים.⁠456 זו הייתה המלצה, והיא לא הקימה בעצמה אף אחת מהמדינות. ההנהגה היהודית קיבלה אותה; ההנהגה הערבית־פלסטינית ומדינות ערב דחו אותה.⁠46

החלטה 194 של העצרת הכללית

התקבלה בדצמבר 1948.⁠47 בקטע המוכר ביותר שלה נאמר שיש להתיר לפליטים שרוצים לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולפצות את מי שיבחרו שלא לשוב.⁠48 הפלסטינים מבססים עליה את זכות השיבה; ממשלות ישראל הסתייגו מהשימוש בה כבסיס להסדר.⁠49

פרוטוקול פריז

ההסכם הכלכלי מ־1994 בין ישראל לאש״ף. הוא הפך את השקל להילך חוקי בשטחי הרשות, איפשר לרשות לקבוע מכס על חלק מהיבוא, וקבע שישראל גובה מיסים על סחורות שמיועדות לרשות ומעבירה אותם אליה.⁠38 הוא נבנה לתקופת הביניים, ועדיין מעצב את היחסים הכלכליים; ראו פרוטוקול פריז והסכם עזה–יריחו.

QIZ (אזורי תעשייה מוכרים)

אזורי תעשייה שמוצריהם נכנסים לארצות הברית בלי מכס בתנאי שיש בהם רכיב ישראלי. מצרים, ישראל וארצות הברית חתמו על הפרוטוקול ב־14 בדצמבר 2004.⁠50 זו דוגמה לתמריץ כלכלי שנלווה להסכם שלום; ראו ההסכם עם מצרים.

אונדו״ף (UNDOF)

כוח המשקיפים של האו״ם להפרדת הכוחות ברמת הגולן. מועצת הביטחון הקימה אותו ב־1974 כדי לפקח על הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.⁠51

יוניפי״ל (UNIFIL)

כוח הביניים של האו״ם בלבנון, שמועצת הביטחון הקימה ב־1978⁠52 והרחיבה אחרי מלחמת 2006 בהחלטה 1701.⁠53 לפי החלטה של מועצת הביטחון מאוגוסט 2025, הכוח אמור לסיים את פעילותו ב־31 בדצמבר 2026.⁠54 ראו הקו הכחול והחלטה 1701.

MFO (כוח המשקיפים הרב־לאומי)

כוח בינלאומי שאינו שייך לאו״ם ומפקח בסיני על סידורי הביטחון של הסכם השלום ישראל–מצרים. הוא הוקם בפרוטוקול מאוגוסט 1981, אחרי שהתברר שהאו״ם לא יוכל להעמיד כוח.⁠16

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)

בית הדין של האו״ם, שיושב בהאג. הוא מכריע בסכסוכים משפטיים בין מדינות ונותן חוות דעת מייעצות לגופי האו״ם;⁠55 הוא אינו שופט בני אדם.

חוות דעת מייעצת

תשובה משפטית של בית הדין הבינלאומי לצדק לשאלה שהפנה אליו גוף של האו״ם. היא אינה מחייבת, אבל לדברי בית הדין יש לה משקל משפטי רב וסמכות מוסרית.⁠55 שתיים עוסקות בסכסוך הזה: על החומה ב־2004,⁠32 ומיולי 2024, שקבעה שהמשך הנוכחות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי.⁠56

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)

בית דין נפרד, גם הוא בהאג, ששופט בני אדם ולא מדינות, על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. פלסטין הצטרפה אליו ב־2015; ישראל חולקת על סמכותו, והשופטים קבעו שהסכמתה אינה נדרשת.⁠57 בנובמבר 2024 הוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו, נגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ונגד מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף;⁠57 בפברואר 2025 בוטל הצו נגד דף, אחרי שהתביעה מסרה מידע אמין שהוא נהרג.⁠58 צו מעצר הוא האשמה, לא הרשעה.

מילים שכל צד אומר אחרת

פלסטינים / העם הפלסטיני

מתי נעשו ערביי הארץ „עם פלסטיני”? התשובה תלויה במה שואלים.

כתביעה לאומית, זה התחיל לפני 1967: עיתון „פלסטין” יצא ביפו מ־1911, והעיתונות של התקופה ביטאה גם לאומיות פלסטינית;⁠5960 ההיסטוריון הישראלי יהושע פורת תיאר את צמיחת „התנועה הלאומית הערבית־הפלסטינית” ב־1918⁠–⁠1929.⁠61 ב־1 באוקטובר 1948 הכריזה בעזה המועצה הלאומית הפלסטינית על עצמאות בשם „העם הערבי של פלסטין”,⁠62 ואמנת אש״ף מ־1964 מדברת על „העם הערבי הפלסטיני”, אבל גם על חלק בלתי נפרד מהאומה הערבית.⁠63

כהכרה רחבה, זה בא אחרי 1967: ב־1969 דיברה עצרת האו״ם על „זכויות עם פלסטין”,⁠64 ובאותה שנה אמרה גולדה מאיר ש„לא היה דבר כזה, פלסטינים”.⁠65 ב־1978 הודיע בגין לקרטר שישראל תקרא „העם הפלסטיני” שבהסכמי קמפ דייוויד כ„ערבים פלסטינים”,⁠66 וב־1993 הכירה ממשלת ישראל באש״ף כנציג העם הפלסטיני.⁠7

האתר כותב „העם הפלסטיני”, כפי שכתבה ממשלת ישראל ב־1993.

נכבה

„אסון” בערבית: השם שהפלסטינים נותנים לעקירה, לפליטות ולאובדן הבתים והרכוש במלחמת 1948.⁠67 בעיני הפלסטינים זו תחילתו של סיפור שנמשך; ישראלים רבים שומעים במילה ערעור על עצם הקמת המדינה. לדעת האתר, הכרה בנכבה אינה שוללת את עצמאות ישראל; ראו את העמוד על הסיפור הפלסטיני.

מלחמת העצמאות (מלחמת 1948)

השם הישראלי למלחמה שהתחילה אחרי החלטת החלוקה והתרחבה כשצבאות של מדינות ערב חצו את הגבול עם הכרזת המדינה במאי 1948.⁠46 זו אותה מלחמה שהפלסטינים זוכרים כנכבה. בקולו שלו האתר כותב „מלחמת 1948”.

נכסה

„נסיגה לאחור” בערבית: השם הערבי לתבוסה של יוני 1967, שבה כבשה ישראל את הגדה המערבית, את מזרח ירושלים, את רצועת עזה, את סיני ואת רמת הגולן.⁠25 בעיני הפלסטינים זו תחילת הכיבוש, וגל שני של עקירה.⁠6

מלחמת ששת הימים / מלחמת יוני 1967

מלחמה אחת, שני שמות. הישראלים קוראים לה על שם אורכה; בערבית זו מלחמת יוני 1967, או הנכסה. היא נמשכה מ־5 עד 10 ביוני 1967.⁠25 בקולו שלו האתר כותב „מלחמת 1967”.

מלחמת יום הכיפורים / מלחמת אוקטובר (תשרין, רמדאן)

המלחמה שהתחילה ב־6 באוקטובר 1973 במתקפה של מצרים וסוריה.⁠68 הישראלים קוראים לה על שם היום הקדוש שבו פרצה, וזוכרים הפתעה שגבתה מחיר כבד. במצרים זו מלחמת אוקטובר או מלחמת העשרה ברמדאן, בסוריה מלחמת תשרין, ובשתיהן מציינים אותה כניצחון. בקולו שלו האתר כותב „מלחמת 1973”.

אינתיפאדה

„התנערות” בערבית: התקוממות פלסטינית נגד הכיבוש הישראלי. הראשונה התחילה ב־1987;⁠6 השנייה התחילה בסוף ספטמבר 2000, אחרי ביקורו של אריאל שרון בהר הבית / מתחם מסגד אל־אקצא.⁠6 המילה אינה מתארת שיטה אחת:⁠69 הפלסטינים משתמשים בה להתקוממות עממית, ואילו רוב הישראלים זוכרים את השנייה בעיקר בגלל פיגועי ההתאבדות נגד אזרחים.

כיבוש

במשפט הבינלאומי: שליטה של צבא זר בשטח שאינו בריבונותו. האו״ם ובית הדין הבינלאומי לצדק משתמשים במילה לגבי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, „השטח הפלסטיני הכבוש”;⁠56 לפלסטינים „הכיבוש” הוא השם היומיומי למציאות שהם חיים בה. ממשלות ישראל נמנעו בדרך כלל מהמילה ודיברו על שטחים שנויים במחלוקת; עם זאת, בית המשפט העליון בישראל קבע שישראל מחזיקה בגדה המערבית ב„תפיסה לוחמתית” ושחלים שם דיני הכיבוש הבינלאומיים.⁠70 בתוך ישראל המילה עצמה שנויה במחלוקת.

סיפוח / „החלת ריבונות”

שני שמות למעשה אחד: מדינה מכריזה ששטח שבשליטתה הוא חלק ממנה. ישראלים שתומכים בכך אומרים „החלת ריבונות” או „החלת החוק הישראלי”, כי בעיניהם השטח אינו זר. הפלסטינים, מדינות ערב ורוב הממשלות אומרים „סיפוח”, ומצביעים על העיקרון שבהחלטה 242, שאין לרכוש שטח במלחמה.⁠14 ב־2020 עמדה על הפרק תוכנית כזאת לחלקים מהגדה המערבית;⁠71 ראו תוכנית טראמפ וההסכם עם איחוד האמירויות.

נורמליזציה (תַטְבִּיע)

בעברית ובאנגלית המילה נשמעת מלאת תקווה: יחסים רגילים, טיסות, סחר. בערבית, „תטביע” היא לעיתים קרובות האשמה: פירושה להתייחס ליחסים עם ישראל כאל דבר רגיל בזמן שהכיבוש נמשך ולפלסטינים אין מדינה. לכן הסכם בין ממשלות אינו מביא איתו בהכרח את הציבור; ראו הסכמי אברהם ואת עמוד ההשוואה באתר.

זכות השיבה

התביעה הפלסטינית שפליטי 1948 וצאצאיהם זכאים לשוב לבתים ולמקומות שעזבו, בשטח שהוא היום ישראל. הפלסטינים מבססים אותה על החלטה 194⁠48 ורואים בה זכות אישית ולאומית גם יחד. רוב הישראלים דוחים אותה, כי שיבה בהיקף גדול תביא לסוף הרוב היהודי בישראל. הצעות שונות חיפשו דרך ביניים; הפרמטרים של קלינטון מנו חמישה יעדים אפשריים לפליטים.

פליטים

בסכסוך הזה, בדרך כלל הפלסטינים שאיבדו את בתיהם במלחמת 1948, וצאצאיהם. אונר״א רושמת את מי שגרו בארץ בין יוני 1946 למאי 1948 ואיבדו בית ופרנסה באותה מלחמה, ואת צאצאיהם.⁠72 הישראלים מזכירים גם את היהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב ואת איראן במאה ה־20, יותר מ־850,000 בני אדם לפי משרד החוץ הישראלי.⁠73 האתר אינו מעמיד את שני הסיפורים זה מול זה.

שהיד ונפגע טרור

שתי מילים שמראות כמה אחרת שני הציבורים מדברים על מתיהם. בערבית „שהיד” הוא מי שמת למען אמונתו או מולדתו. הפלסטינים משתמשים בה כמעט לכל מי שנהרג בסכסוך, מילד שנהרג בהפצצה ועד מי שנהרג בזמן שביצע פיגוע, והשימוש השני נשמע לישראלים כהאדרה של רצח. בישראל מי שנהרגו בפיגועים הם „נפגעי טרור”, והחיילים שנהרגו הם „חללים”. האתר אינו מאמץ אף אחד מאוצרות המילים: הוא כותב מי נהרג, בידי מי, והאם היה אזרח.

שלום קר

שלום בין ממשלות יותר מאשר בין עמים: ההסכם מחזיק, הגבול שקט ויש תיאום ביטחוני, אבל הסחר, התיירות והחום הציבורי נשארים דלים. חוקרים משתמשים במונח לשלום של ישראל עם מצרים ועם ירדן;⁠7475 בעמוד ההשוואה אפשר לראות איך זה נראה בפועל.

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (76)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. Peace Treaty between Israel and Egypt, March 26, 1979מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School26 במרץ 1979
  2. Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)26 באוקטובר 1994
  3. Abraham Accords Peace Agreement: Treaty of Peace, Diplomatic Relations and Full Normalization Between the United Arab Emirates and the State of Israelמקור ראשוני The White House (Trump administration archive)15 בספטמבר 2020
  4. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements, Article Vמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)13 בספטמבר 1993
  5. Jordanian-Israeli General Armistice Agreement, April 3, 1949מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School3 באפריל 1949
  6. History of the Question of Palestineמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
  7. Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speechesמקור ראשוני United Nations Peacemaker9 בספטמבר 1993
  8. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
  9. The Geneva Accord: A Model Israeli-Palestinian Peace Agreement (Draft Permanent Status Agreement)מקור ראשוני Geneva Initiative2003
  10. Glossary of terms relating to treaty actionsמקור עזר United Nations Treaty Collection
  11. Treaty of Peace between Israel and Jordan – Annex I (boundary; Naharayim/Baqura and Zofar/Al-Ghamr areas)מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School26 באוקטובר 1994
  12. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  13. Charter of the United Nations, Chapter I: Purposes and Principlesמקור ראשוני United Nations26 ביוני 1945
  14. Security Council Resolution 242 (1967), full textמקור ראשוני UN Security Council (text hosted by UNSCR.com)22 בנובמבר 1967
  15. Camp David Accords: A Framework for Peace in the Middle East; Framework for the Conclusion of a Peace Treaty between Egypt and Israelמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)17 בספטמבר 1978
  16. MFO – Originsארכיון רשמי Multinational Force and Observers
  17. Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974⁠–⁠1975ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  18. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  19. Stephen J. Stedman, Spoiler Problems in Peace Processesמחקר International Security 22(2); publication page at CISAC, Stanford University1 באוקטובר 1997
  20. Middle East Quartetמקור עזר Office of the United Nations Special Coordinator for the Middle East Peace Process (UNSCO)
  21. Mr. Blue Barrel explains the Blue lineמקור ראשוני UNIFIL (United Nations)19 בדצמבר 2012
  22. Lebanese-Israeli General Armistice Agreement, March 23, 1949מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School23 במרץ 1949
  23. Exchange of letters constituting a maritime agreement between the State of Israel and the Lebanese Republic (No. I-57582), signed and in force 27 October 2022מקור ראשוני United Nations Treaty Series (registration record)27 באוקטובר 2022
  24. West Bankמקור עזר Encyclopaedia Britannica
  25. The 1967 Arab-Israeli Warמחקר U.S. Department of State, Office of the Historian
  26. Israel's Disengagement from Gaza (RS22000)מחקר Congressional Research Service16 בספטמבר 2005
  27. Security Council Resolution 478 (1980)מקור ראשוני UN Security Council (text hosted by UNSCR.com)1980
  28. Security Council Resolution 497 (1981)מקור ראשוני UN Security Council (text hosted by UNSCR.com)1981
  29. Israeli-Palestinian Interim Agreement (Oslo II, 1995)מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
  30. Israeli-Palestinian Interim Agreement on the West Bank and the Gaza Strip, Washington, 28 September 1995 (annex to A/51/889–S/1997/357), with signaturesמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)28 בספטמבר 1995
  31. Security Council Resolution 2334 (2016)מקור ראשוני UN Security Council (text hosted by UNSCR.com)2016
  32. Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory (advisory opinion of 9 July 2004), case pageמקור ראשוני International Court of Justice9 ביולי 2004
  33. Gas and Peace: Can Energy Trade Contain Egypt-Israel Conflict?מחקר Carnegie Endowment for International Peace (Sada)31 באוגוסט 2026
  34. Yearbook of the United Nations 1994 (excerpts), Hebron massacreמקור עזר United Nations1994
  35. Report of the Special Committee to Investigate Israeli Practices, A/78/553, paragraph 11 (pp. 5–6)מקור ראשוני United Nations General Assembly25 באוקטובר 2023
  36. Security Council Resolution 904 (1994)מקור ראשוני United Nations Security Council (text hosted by unscr.com)18 במרץ 1994
  37. General Assembly resolution 67/19, Status of Palestine in the United Nations (recalling resolutions 3237 of 1974 and 43/177 of 1988)מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)29 בנובמבר 2012
  38. Developments related to the Middle East peace process, April–September 1994 (texts of the Paris Protocol and the Gaza–Jericho Agreement)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)אוקטובר 1994
  39. EU sanctions concerning Hamas and the 7 October terrorist attacks, 12 April 2024מקור ראשוני Council of the European Union12 באפריל 2024
  40. Palestinian Elections (RL33269)מחקר Congressional Research Service28 בפברואר 2006
  41. Report A/HRC/56/26 (advance unedited version), 27 May 2024מקור ראשוני UN Independent International Commission of Inquiry on the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and Israel27 במאי 2024
  42. Arab League Fast Factsעיתונות CNN (via KTVZ)7 במרץ 2024
  43. Who We Are (historical chronology)מחקר UNRWA
  44. Security Council Resolution 338 (1973)מקור ראשוני UN Security Council (text hosted by UNSCR.com)1973
  45. Resolution 181 (II): Future government of Palestine (Plan of Partition with Economic Union), 29 November 1947מקור ראשוני United Nations General Assembly29 בנובמבר 1947
  46. The Arab-Israeli War of 1948מחקר U.S. Department of State, Office of the Historian
  47. Resolution 194 (III), 11 December 1948 (official document A/RES/194(III))מקור ראשוני United Nations General Assembly11 בדצמבר 1948
  48. Resolution 194 (the passage on refugees, as reproduced by UNRWA)מקור עזר UNRWA
  49. Stalled Arab Peace Initiative Reaffirmedמחקר The Washington Institute for Near East Policy2013
  50. Egypt–Israel–United States Qualifying Industrial Zones protocol, 14 December 2004מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)14 בדצמבר 2004
  51. UNDOF Backgroundארכיון רשמי UNDOF (United Nations)
  52. Statement by the President of the Security Council, S/PRST/2000/21מקור ראשוני UN Security Council (reproduced by the Jewish Virtual Library)18 ביוני 2000
  53. Security Council calls for end to hostilities between Hizbollah, Israel, unanimously adopting resolution 1701 (2006) (SC/8808)מקור ראשוני United Nations11 באוגוסט 2006
  54. Security Council Extends UNIFIL's Mandate: Resolution 2790 (2025)מקור ראשוני United Nations Peacekeeping28 באוגוסט 2025
  55. Advisory Jurisdictionמקור ראשוני International Court of Justice
  56. International Court of Justice press release on the Advisory Opinion of 19 July 2024מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)19 ביולי 2024
  57. Palestine/Israel: ICC Arrest Warrants for Israeli and Hamas Leaders a Significant Step in the Pursuit of Justiceמקור עזר International Commission of Juristsנובמבר 2024
  58. ICC nixes arrest warrant for slain Hamas leader Deifעיתונות JusticeInfo.net (with AFP)26 בפברואר 2025
  59. Filastin (Jaffa, 1911⁠–⁠1948), digitised newspaperמקור ראשוני National Library of Israel — Jrayed1911
  60. Ottoman Palestine and emerging national identities — overall chronologyמחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — PalQuest
  61. Yehoshua Porath, The Emergence of the Palestinian-Arab National Movement, 1918⁠–⁠1929 (1974; reissued 2020)מחקר British Library catalogue
  62. All-Palestine Government: Palestinian Proclamation of Independence, Gaza, 1 October 1948מקור ראשוני Documents on Palestine, Vol. II (PASSIA), via LearnPalestine, University of Oxford1 באוקטובר 1948
  63. The Original Palestine National Charter (1964)מקור ראשוני Jewish Virtual Library1964
  64. UN General Assembly Resolution 2535 (10 December 1969)מקור ראשוני Jewish Virtual Library10 בדצמבר 1969
  65. “There was no such thing as Palestinians” — pointer to Golda Meir’s interview with Frank Giles, The Sunday Times, 15 June 1969מקור עזר Wikipedia15 ביוני 1969
  66. Camp David: exchange of letters, including Carter to Begin, 22 September 1978מקור ראשוני Jewish Virtual Library22 בספטמבר 1978
  67. About the Nakbaמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
  68. The Yom Kippur War: Background and Overviewמקור עזר Jewish Virtual Library
  69. First Intifada and Israeli-Palestinian Negotiations, 1987⁠–⁠1993מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum (PalQuest)
  70. Nidal Sliman, Israeli High Court Decision on Location of West Bank Barrierמחקר American Society of International Law, ASIL Insights vol. 8, issue 168 ביולי 2004
  71. Israel and the Palestinians: U.S. Peace Plan and Possible Israeli Annexation (IN11214)מחקר Congressional Research Service30 בינואר 2020
  72. Palestine refugees (definition and eligibility)מקור ראשוני UNRWA
  73. Jewish refugees expelled from Arab lands and from Iranמקור עזר Israel Ministry of Foreign Affairs, Mission of Israel to the EU and NATO
  74. MENA Publics and the Future of Normalization with Israel (Michael Robbins)מחקר Arab Barometer9 בינואר 2025
  75. The Old Peace Treaties vs. the Abraham Accords (Frank Musmar and Najat Al-Saied), Perspectives Paper no. 2,151מחקר Begin-Sadat Center for Strategic Studies (BESA)12 בספטמבר 2021

להמשך קריאה