שתי מדינות בשיתוף: מודלים של קונפדרציה

האתגר

הצעות ההפרדה המוכרות נתקלו שוב ושוב באותן שאלות: מה ייעשה במאות אלפי מתנחלים, מה ייעשה בפליטים, ואיך מחלקים את ירושלים. לפי מנסחי הצעות הקונפדרציה, שני העמים קשורים לארץ כולה, ולכן הפרדה מלאה קשה במיוחד¹.

מכאן הרעיון: לשמור על שתי מדינות ועל גבול ביניהן, אבל לאפשר תנועה, מגורים ושיתוף פעולה מעבר לגבול. שני המודלים מדגישים שמדובר בשתי ריבונויות נפרדות²³.

הדרך לשם

1. 2012פגישה בבית ג׳אלא של כעשרה ישראלים ופלסטינים, ביוזמת העיתונאי מרון רפופורט והפעיל עוני אל-משני, מולידה את התנועה ״שתי מדינות, מולדת אחת״, לימים ״ארץ לכולם״¹.
2. פברואר 2022מתפרסמת הצעת ״הקונפדרציה של ארץ הקודש״, בעריכת היבא חוסייני ויוסי ביילין, אחרי עבודה של צוות משותף בשנים 2020–2022³.

האנשים

הציעו

יוסי ביילין · היבא חוסייני

מה הוצע

• ״ארץ לכולם״: שתי מדינות עצמאיות על בסיס קווי 1967; גבולות פתוחים וחופש תנועה; ירושלים עיר פתוחה ומשותפת; מוסדות משותפים; תיקון עוולות העבר בלי ליצור עוולות חדשות¹.
• ״ארץ לכולם״: ישראלים יוכלו לחיות בפלסטין כאזרחי ישראל וכתושבי פלסטין, ופלסטינים יוכלו לחיות בישראל כאזרחי פלסטין וכתושבי ישראל. לכל מדינה כוחות ביטחון משלה, שישתפו פעולה ויגנו יחד על הגבולות החיצוניים².
• ״ארץ הקודש״: גבול על בסיס הקו הירוק עם חילופי שטחים ביחס של 1:1, לפי מפות יוזמת ז׳נבה; מסדרון בניהול פלסטיני בין הגדה המערבית לרצועת עזה⁴.
• ״ארץ הקודש״: מתנחלים שמעבר לגבול יוכלו לעבור לישראל או להישאר כתושבי קבע בפלסטין, בכפוף לחוק הפלסטיני; מספר דומה של פלסטינים יקבל מעמד של תושבי קבע בישראל³⁴.
• ״ארץ הקודש״: ירושלים בירת שתי המדינות ועיר פתוחה בחלקה – בשלב הראשון המרחב הפתוח מוגבל לעיר העתיקה⁴.
• ״ארץ הקודש״: לפלסטין אין צבא; כוח של צד שלישי מוצב בשטחה; מנגנון תיאום ביטחוני משותף. תקופת יישום של 30 חודשים, בחינה מחודשת כל חמש שנים, ואפשרות לפרק את הקונפדרציה בלי לשנות את הגבול⁴.

לנוסח המסמך

הגיאוגרפיה

ההחלטות הקשות

• ביקורת על רעיון הקונפדרציה בכלל ועל ״ארץ לכולם״ (שירה עפרון ואוון גוטסמן, מגזין 972+, 2021): גבולות פתוחים מתנגשים עם תפיסת הביטחון של ישראל, שספק אם תסכים לחלוק שליטה בגבולות החיצוניים⁵.
• לפי אותם כותבים, פערי הכוח יישארו: פלסטין תהיה השותפה החלשה מבחינה כלכלית, פוליטית וצבאית, ופלסטינים עלולים שלא לחוש ריבונים באמת. הם מצביעים גם על פער הכנסות גדול ועל הקושי לחבר מוסדות של שתי מערכות שלטון שונות מאוד⁵.
• עוד לפי הכותבים, מחקר של מכון RAND מ-2021 מצא שהרעיון מוכר מעט לישראלים ולפלסטינים, ושיעורי ההסכמה איתו נמוכים⁵.
• ביקורת על ״ארץ הקודש״ (יוסי אלפר, ״אמריקאים למען שלום עכשיו״, 2022): השארת כ-200 אלף מתנחלים בשטח פלסטין היא לדעתו מתכון לחיכוך ולאלימות; קבלת פלסטינים לישראל עלולה להתפרש כמימוש זכות השיבה; וקונפדרציות, לטענתו, לא החזיקו מעמד לאורך זמן⁶.
• חסמים: מרון רפופורט, ממייסדי ״ארץ לכולם״, מודה שהרעיון מעורר שאלות שקשה לענות עליהן כיום – עתיד ההתנחלויות, זכות השיבה, ירושלים, הפערים הכלכליים והביטחון¹. ואלפר מציין שלהצעה אין כרגע תמיכה פוליטית של ממש⁶.

על מה חלוקים

לפי ״ארץ לכולם״

הפרדה מלאה אינה מתיישבת עם הקשר של שני העמים לארץ כולה; שתי מדינות עם גבול פתוח ומוסדות משותפים מאפשרות לתקן עוולות בלי ליצור חדשות¹.

לפי מנסחי ״הקונפדרציה של ארץ הקודש״

הקונפדרציה אינה תחליף לפתרון שתי המדינות אלא דרך להקל עליו, בין השאר משום שאינה מחייבת פינוי המוני של מתנחלים³.

לפי שירה עפרון ואוון גוטסמן

מודל הקונפדרציה אינו פותר את בעיות הביטחון, הריבונות ופערי הכוח, ובמקרים מסוימים מחריף אותן⁵.

לפי יוסי אלפר

ההצעה אינה מסבירה מדוע קונפדרציה תפתור את בעיות ההתנחלויות והביטחון ביעילות רבה יותר מהסדר רגיל של שתי מדינות⁶.

מה נותר פתוח

• קונפדרציה איננה מדינה אחת: בשתי ההצעות לכל עם מדינה, אזרחות ומוסדות משלו²⁴. ההבדל מהצעות ההפרדה הוא במידת הפתיחות של הגבול ובמעמדם של מי שיחיו בצד השני.
• ההצעות אינן עונות באותו פירוט על כל שאלה: ב״ארץ הקודש״ סוגיית הפליטים נשענת על מתווים קודמים בלי מספרים⁴, וב״ארץ לכולם״ הסדרי הביטחון מנוסחים כעיקרון כללי².