מקום לשלום

זוכי פרס נובל לשלום

מאז 1950 הוענק פרס נובל לשלום כמה פעמים למי שניסו לסיים מלחמות בין ישראל לשכנותיה. כאן תמצאו כל אחד מהם: מה עשה, מה נאמר נגד הבחירה בו, ומה קרה להסכם. בהמשך – מבט רחב יותר על זוכים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה.

16 דקות קריאה

מהו פרס נובל לשלום

לפי צוואתו של אלפרד נובל, הפרס מיועד למי שעשה את המרב למען אחווה בין עמים, לצמצום צבאות ולקידום ועידות שלום1. בזוכים בוחרת ועדת נובל הנורווגית: חמישה חברים שממנה הפרלמנט הנורווגי, הסטורטינג2. הפרס מוענק באוסלו ב-10 בדצמבר – שלא כמו שאר פרסי נובל, שמוענקים בסטוקהולם3.

בעמוד שני חלקים. בראשון: שבעה זוכים שקיבלו את הפרס על עשייה שקשורה לשלום בין ישראל לשכנותיה – שביתת הנשק של 1949, קמפ דייוויד ואוסלו. בשני: זוכים נוספים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, או כאלה שפעלו למען האזור. חלקם זכו על עצירת מלחמה בין מדינות, ואחרים על מאבק לזכויות אדם ולדמוקרטיה. ההבדל מצוין ליד כל שם.

את הנימוקים הרשמיים הקצרים הבאנו באנגלית, כפי שהם מופיעים באתר פרס נובל, ולצדם תרגום שלנו. התרגום אינו נוסח רשמי. נימוקים ארוכים הבאנו בתמצית, וציינו זאת.

הזוכים שקשורים לשלום בין ישראל לשכנותיה

ראלף באנץ׳

1950 · ארצות הברית · המתווך בפועל מטעם האו״ם

שנה
1950
עם מי חלק את הפרס
זכה לבדו
התפקיד אז
המתווך בפועל מטעם האו״ם ב-1948; מנהל מחלקת הנאמנות באו״ם; פרופסור באוניברסיטת הרווארד4
הנימוק הרשמי
"for his work as mediator in Palestine in 1948-1949" – בתרגום האתר: על עבודתו כמתווך בפלשתינה (ארץ ישראל) בשנים 1948–19494
נולד – נפטר
7 באוגוסט 1904, דטרויט – 9 בדצמבר 1971, ניו יורק4
מה קרה אחר כך
נשאר באו״ם: תת-מזכיר לעניינים מדיניים מיוחדים בשנים 1955–1967, ומ-1968 תת-מזכ״ל. ב-1960 היה נציגו המיוחד של המזכ״ל בקונגו5.

ב-1947 שלח האו״ם את באנץ׳ למזרח התיכון, וב-1948 הוא מונה לעוזרו הראשי של המתווך, הרוזן השוודי פולקה ברנדוט45. ב-17 בספטמבר 1948 נרצח ברנדוט בידי קיצונים יהודים, ובאנץ׳ מונה למתווך בפועל45. אחרי 11 חודשים של משא ומתן כמעט רצוף השיג חתימות על הסכמי שביתת נשק בין ישראל למדינות ערב – הסכמי שביתת הנשק 19495. לפי נאום ההצגה בטקס, הוא ניהל שיחות נפרדות עם כל צד, משום שהנציגים הערבים סירבו לשבת עם הנציגים היהודים אל אותו שולחן6.

באנץ׳ היה האפרו-אמריקאי הראשון שקיבל את פרס נובל לשלום4. את הרצאת הנובל שלו, ב-11 בדצמבר 1950, הקדיש לאו״ם: לדבריו, שלום מחייב ארגון בינלאומי חזק, וגם קידמה אנושית – סיום השלטון הקולוניאלי וסיוע לעמים שזה עתה קיבלו עצמאות7. חשוב לדייק במה שהפרס ציין: אתר פרס נובל מתאר הישג של הפסקת אש בין הכוחות הישראליים והערביים, לא שלום4.

ומה קרה להסכמים? הם היו הסכמי שביתת נשק, לא הסכמי שלום. שניים מהם הוחלפו לימים בהסכמי שלום מלאים: עם מצרים ב-19798 ועם ירדן ב-19949. על המסלולים עם סוריה ועם לבנון אפשר לקרוא בעמוד הסכמי שביתת הנשק 1949.

מנחם בגין

1978 · ישראל · ראש הממשלה

שנה
1978
עם מי חלק את הפרס
אנואר סאדאת – מחצית הפרס לכל אחד10
התפקיד אז
ראש ממשלת ישראל10
הנימוק הרשמי
"for jointly having negotiated peace between Egypt and Israel in 1978" – בתרגום האתר: על שהשיגו יחד, במשא ומתן, שלום בין מצרים לישראל ב-197810
נולד – נפטר
16 באוגוסט 1913, ברסט-ליטובסק (אז באימפריה הרוסית, היום בבלארוס) – 9 במרץ 1992, תל אביב10
מה קרה אחר כך
ב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים8. ב-28 באוגוסט 1983 הודיע בגין על התפטרותו ופרש מהחיים הציבוריים11.

בגין ניצח בבחירות במאי 197711. בסתיו של אותה שנה בא נשיא מצרים אנואר סאדאת לירושלים – ביקור סאדאת בירושלים12. בין 5 ל-17 בספטמבר 1978 נפגשו השניים בקמפ דייוויד, בתיווך הנשיא ג׳ימי קרטר, וחתמו על שני מסמכי מסגרת – הסכמי קמפ דייוויד8. על כך קיבלו את הפרס. הפרס ניתן לפני שהיה הסכם שלום: בהרצאת הנובל שלו, ב-10 בדצמבר 1978, דיבר בגין על טיוטה שתוכל להיות הסכם טוב אם תיחתם ותאושר13. ההסכם נחתם רק ב-26 במרץ 19798.

הבחירה עוררה מחאה. אתר פרס נובל מזכיר שבגין עמד בעבר בראש האצ״ל, ומתאר את הארגון כמי שנקט טרור נגד השלטון הבריטי ונגד ערבים פלסטינים10. לפי אותו אתר, המחאות באוסלו היו חריפות עד כדי כך שהטקס הועבר למבצר אקרסהוס10. סוכנות הידיעות היהודית JTA דיווחה אז על אבטחה כבדה, ועל כ-400 מפגינים פרו-פלסטינים וכ-60 נורווגים שמחו במרכז העיר14. יושבת ראש הוועדה, אוסה ליונס, אמרה בנאומה שהמשא ומתן על המסגרת השנייה – זו שעסקה בגדה המערבית ובעזה – עדיין לפניהם15.

ומה קרה להסכם? המסגרת המצרית–ישראלית הפכה להסכם השלום ישראל–מצרים, וב-25 באפריל 1982 חזר סיני לריבונות מצרית16. השיחות על ממשל עצמי לפלסטינים לא הניבו תוצאה: הנציגים הפלסטינים סירבו להשתתף, והפער בין עמדות מצרים וישראל לא נסגר8. נכון לאוקטובר 2026 הסכם השלום בתוקף והתיאום הביטחוני נמשך, אך היחסים המדיניים מתוחים17.

אנואר סאדאת

1978 · מצרים · הנשיא

שנה
1978
עם מי חלק את הפרס
מנחם בגין – מחצית הפרס לכל אחד12
התפקיד אז
נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים12
הנימוק הרשמי
"for jointly having negotiated peace between Egypt and Israel in 1978" – בתרגום האתר: על שהשיגו יחד, במשא ומתן, שלום בין מצרים לישראל ב-197812
נולד – נפטר
25 בדצמבר 1918, מית אבו אל-כום, מצרים – 6 באוקטובר 1981, קהיר12
מה קרה אחר כך
חתם על הסכם השלום ב-26 במרץ 19798. באותה שנה השעתה הליגה הערבית את חברותה של מצרים18. ב-6 באוקטובר 1981 נרצח12.

לפי אתר פרס נובל, סאדאת הוא שנטל את היוזמה. אחרי שניתק את מצרים מברית המועצות, פנה לארצות הברית כדי להשיב את השטחים שאיבדה מצרים. בסתיו 1977 יצא למסע נועז לירושלים והציע לבגין הסכם שלום תמורת החזרת סיני12. ההמשך היה בהסכמי קמפ דייוויד, שהושגו בתיווכו של הנשיא קרטר12.

סאדאת לא הגיע לטקס באוסלו. ייצג אותו סייד מרעי, לשעבר יושב ראש הפרלמנט המצרי, והוא שקרא את הרצאת הנובל בשמו1419. בהרצאה נאמר ששלום חייב להישען על צדק ועל הכרה בזכויות העמים, ושעליו להיות כולל, עם כל הצדדים לסכסוך19. בעולם הערבי הייתה ההתנגדות עזה: לפי אתר פרס נובל, רבים ראו בצעדיו בגידה באינטרסים של הפלסטינים20. אחרי חתימת ההסכם ב-1979 השעתה הליגה הערבית את מצרים והעבירה את מטה הליגה מקהיר לתוניס; מצרים הוחזרה ב-198918.

ב-6 באוקטובר 1981 נרצח סאדאת בקהיר. לפי אתר פרס נובל, הרוצחים התנגדו למדיניות הפיוס שלו עם ישראל ולקשריו ההדוקים עם ארצות הברית12. ההסכם שעליו חתם שרד אחריו: הסכם השלום ישראל–מצרים בתוקף גם נכון לאוקטובר 202617.

יאסר ערפאת

1994 · הפלסטינים · יושב ראש אש״ף

שנה
1994
עם מי חלק את הפרס
שמעון פרס ויצחק רבין – שליש לכל אחד21
התפקיד אז
יושב ראש הוועד הפועל של אש״ף; נשיא הרשות הפלסטינית21
הנימוק הרשמי
"for their efforts to create peace in the Middle East" – בתרגום האתר: על מאמציהם ליצור שלום במזרח התיכון21
נולד – נפטר
24 באוגוסט 1929, קהיר – 11 בנובמבר 2004, פריז21
מה קרה אחר כך
בבחירות שנערכו בתחילת 1996 נבחר לנשיא הרשות הפלסטינית22. פסגת קמפ דייוויד 2000 הסתיימה בלי הסכם23.

ב-1974 נאם ערפאת בעצרת האו״ם ודיבר על ענף זית ביד אחת ועל אקדח של לוחם חופש ביד האחרת21. ב-1988 התנער אש״ף מטרור ותמך בזכותם של כל הצדדים לסכסוך, ובהם ישראל, לחיות בשלום ובביטחון22. ב-13 בספטמבר 1993 נחתמה בוושינגטון הצהרת העקרונות (אוסלו א׳): בשם אש״ף חתם מחמוד עבאס, ובשם ישראל שמעון פרס24. ב-14 באוקטובר 1994 הודיעה ועדת נובל על שלושת הזוכים. היא כתבה שהסכסוך היה מן הקשים והמאיימים בפוליטיקה הבינלאומית, ושהמהלך דרש אומץ רב משני הצדדים25.

זו הייתה אחת הבחירות השנויות ביותר במחלוקת. חבר הוועדה קורה כריסטיאנסן (Kåre Kristiansen) התפטר במחאה על הפרס26. לפי סוכנות הידיעות AFP, הוא עשה זאת כשעה אחרי ההודעה, וטען שעברו של ערפאת מוכתם מדי באלימות, בטרור ובשפיכות דמים27. גייר לונדסטד, מי שהיה מנהל מכון נובל, תיאר את החבר שפרש כדוברה הבולט של מפלגת הליכוד בנורווגיה28. בטקס השיב יושב ראש הוועדה, פרנסיס סיירשטד, למבקרים שאמרו שהוועדה רחוקה מהסכסוך ושהיה עליה לחכות: לדבריו, הכרה במאמץ לשלום מעודדת את המשכו29.

ומה קרה להסכם? הצהרת העקרונות לא הייתה הסכם שלום. היא קבעה שרשות פלסטינית תקבל סמכויות שלטון בגדה המערבית וברצועת עזה לתקופה של חמש שנים23. בנובמבר 1995 נרצח רבין, ושורת פיגועים של חמאס שחקה את התמיכה בתהליך בישראל23. ההיסטוריונים של מחלקת המדינה האמריקאית מסכמים שבסוף שנת 2000 נראה סיום הסכסוך רחוק יותר משנראה שמונה שנים קודם לכן23. נכון לאוקטובר 2026, סקירת Security Council Report אינה מתארת משא ומתן על הסדר הקבע30.

שמעון פרס

1994 · ישראל · שר החוץ

שנה
1994
עם מי חלק את הפרס
יאסר ערפאת ויצחק רבין – שליש לכל אחד31
התפקיד אז
שר החוץ של ישראל31
הנימוק הרשמי
"for their efforts to create peace in the Middle East" – בתרגום האתר: על מאמציהם ליצור שלום במזרח התיכון31
נולד – נפטר
16 באוגוסט 1923, וישנייבה (אז בפולין, היום בבלארוס) – 28 בספטמבר 201631
מה קרה אחר כך
היה לראש הממשלה אחרי רצח רבין והפסיד בבחירות במאי 199632. באותה שנה הקים את מרכז פרס לשלום33. בשנים 2007–2014 היה נשיא המדינה34.

ב-1993 התנהלו בנורווגיה שיחות חשאיות בין ישראלים לפלסטינים. לפי ממשלת נורווגיה, פתחו בהן האקדמאים הישראלים יאיר הירשפלד ורון פונדק והפלסטינים אבו עלא וחסן עספור; בהמשך הצטרפו מהצד הישראלי אורי סביר ויואל זינגר35. לפי אתר פרס נובל, פרס, שר החוץ, הוביל את הצד הישראלי בשיחות31. ב-13 בספטמבר 1993 חתם בוושינגטון, בשם ממשלת ישראל, על הצהרת העקרונות (אוסלו א׳)24.

גם הבחירה בפרס זכתה לביקורת. אתר פרס נובל עצמו מציין שהוא ייסד את תוכנית הגרעין של ישראל ונחשב לאדריכל הנשק הגרעיני שלה31. לפי AFP, כמה מחברי ועדת נובל הביעו לימים חרטה פומבית על הענקת הפרס לו, בגלל חלקו בממשלה בעת המבצע הצבאי הישראלי בגדה המערבית ב-200227.

בהרצאת הנובל שלו תיאר פרס מזרח תיכון אחר: תנועה חופשית של אנשים וסחורות, חינוך לכול, ושיתוף פעולה מול איומים משותפים כמו עוני ומחלות36. החזון הזה לא התממש. הסכמי הביניים לא הבשילו להסדר קבע23, ופרס עצמו הפסיד בבחירות חצי שנה אחרי רצח רבין32.

יצחק רבין

1994 · ישראל · ראש הממשלה

שנה
1994
עם מי חלק את הפרס
יאסר ערפאת ושמעון פרס – שליש לכל אחד37
התפקיד אז
ראש ממשלת ישראל37
הנימוק הרשמי
"for their efforts to create peace in the Middle East" – בתרגום האתר: על מאמציהם ליצור שלום במזרח התיכון37
נולד – נפטר
1 במרץ 1922, ירושלים – 4 בנובמבר 1995, תל אביב37
מה קרה אחר כך
ב-26 באוקטובר 1994, 12 ימים אחרי ההודעה על הפרס, חתם על הסכם השלום עם ירדן925. ב-4 בנובמבר 1995 נרצח בתום עצרת שלום בתל אביב32.

רבין היה איש צבא רוב חייו: לחם במלחמת 1948 והגיע לתפקיד הרמטכ״ל37. כשנבחר לראש הממשלה ב-1992 פנה למשא ומתן עם הפלסטינים ותמך בהסכם שגובש בחשאי בנורווגיה – הצהרת העקרונות (אוסלו א׳)37. בהרצאת הנובל דיבר כמי שפיקד על חיילים: על האחריות הכבדה של מי ששולח אנשים לקרב ויודע שחלקם לא ישובו, ועל קדושת חיי האדם כערך שמשותף לכל התרבויות38.

הפרס הגיע ביום קשה. לפי AFP, ביום ההודעה עצמו התמודד רבין עם חטיפת חייל ישראלי בידי חמאס. בניסיון החילוץ נהרגו קצין ושלושה מהחוטפים, והחייל החטוף נמצא מת. רבין אמר לימים שהיה מעדיף ששני הישראלים יהיו בחיים, גם בלי הפרס27. בישראל הייתה התנגדות חריפה להסכמים. אתר פרס נובל מציין שהתנגדות לאוסלו בקרב חלק מהיהודים היא הרקע לרצח רבין בידי קיצוני דתי37.

ב-4 בנובמבר 1995, בתום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, ירה ברבין יגאל עמיר, סטודנט למשפטים מהימין שהתנגד לתהליך אוסלו32. פרס החליף אותו, והפסיד בבחירות במאי 199632. הסכם אחר שרבין חתם עליו מחזיק מעמד: הסכם השלום ישראל–ירדן9.

ג׳ימי קרטר

2002 · ארצות הברית · נשיא לשעבר

שנה
2002
עם מי חלק את הפרס
זכה לבדו
התפקיד אז
נשיא ארצות הברית לשעבר (הנשיא ה-39)39
הנימוק הרשמי
בתמצית, לא ציטוט: על עשרות שנים של מאמץ בלתי נלאה למצוא פתרונות בדרכי שלום לסכסוכים בינלאומיים, לקדם דמוקרטיה וזכויות אדם ולעודד פיתוח כלכלי וחברתי39. הודעת הוועדה מזכירה במפורש את תיווכו בהסכמי קמפ דייוויד40.
נולד – נפטר
1 באוקטובר 1924, פליינס, ג׳ורג׳יה – 29 בדצמבר 2024, פליינס39
מה קרה אחר כך
המשיך לפעול דרך מרכז קרטר, הפועל מאז 1982 ליישוב סכסוכים, לפיקוח על בחירות ולמאבק במחלות4140.

24 שנים עברו בין קמפ דייוויד לפרס של קרטר. בנאום ההצגה ב-2002 אמר יושב ראש הוועדה, גונר ברגה, שב-13 ימים ולילות בקמפ דייוויד הראה קרטר שמתווך יכול לתרום תרומה מכרעת לשלום בין מצרים לישראל42. אז למה לא קיבל את הפרס כבר ב-1978, עם בגין וסאדאת? ברגה הסביר: איש לא הציע את מועמדותו עד המועד האחרון, 1 בפברואר, ואף חבר ועדה לא הוסיף את שמו בישיבה הראשונה. מאוחר יותר רצתה הוועדה לצרפו, אך תקנון קרן נובל לא אפשר זאת42. ברגה תיאר זאת כאחת ההחמצות הגדולות בתולדות הפרס42.

גם הפרס הזה לא עבר בשקט, אבל המחלוקת הייתה על עיראק, לא על המזרח התיכון של 1978. ביום ההודעה, באוקטובר 2002, אמר ברגה שיש לראות בבחירה גם ביקורת על הקו של הממשל האמריקאי דאז בעניין עיראק. חברי ועדה אחרים הסתייגו: האנה קוונמו אמרה שזו דעתו האישית ושהוועדה לא דנה בפרשנות כזאת43.

בהרצאת הנובל חזר קרטר למזרח התיכון. לדבריו, בקמפ דייוויד ב-1978 ובאוסלו ב-1993 אימצו ישראלים, מצרים ופלסטינים את המתכון הסביר היחיד לשלום: החלטה 242 של מועצת הביטחון44. זו עמדתו של קרטר, לא קביעה מוסכמת. בנאום ההצגה צוין שהיה הנשיא האמריקאי הראשון שתמך במולדת לפלסטינים, ושדרש מישראל להפסיק לבנות התנחלויות חדשות בגדה המערבית42.

זוכים נוספים מהאזור ולמען האזור

לסטר פירסון

1957 · קנדה · שר החוץ לשעבר

שנה
1957
עם מי חלק את הפרס
זכה לבדו
התפקיד אז
שר החוץ של קנדה לשעבר; נשיא לשעבר של עצרת האו״ם45
הנימוק בתמצית
על תרומתו המכרעת להצבת כוח חירום של האו״ם בעקבות משבר סואץ45
נולד/ה או נוסד
23 באפריל 1897, טורונטו – 27 בדצמבר 1972, אוטווה45
סוג העשייה
סיום מלחמה בין מדינות, באמצעות האו״ם

זה פרס על עצירת מלחמה באזור שלנו. ב-29 באוקטובר 1956 נכנסה ישראל לשטח מצרים, ולמחרת הציגו בריטניה וצרפת אולטימטום למצרים ואחר כך תקפו גם הן. מועצת הביטחון שותקה בווטו של בריטניה וצרפת46. ב-4 בנובמבר הגיש פירסון לעצרת האו״ם הצעת החלטה: המזכ״ל יציג בתוך 48 שעות תוכנית לכוח בינלאומי שיבטיח את הפסקת הלחימה ויפקח עליה46. כך נולד כוח החירום של האו״ם. בשנות ה-60 היה פירסון ראש ממשלת קנדה45.

דאג המרשלד

1961 · שוודיה · מזכ״ל האו״ם

שנה
1961
עם מי חלק את הפרס
זכה לבדו
התפקיד אז
מזכ״ל האו״ם47
הנימוק בתמצית
על שהפך את האו״ם לארגון בינלאומי יעיל ובונה, שמסוגל לממש את עקרונות מגילת האו״ם47
נולד/ה או נוסד
29 ביולי 1905, יֶנְשֶׁפִּינְג, שוודיה – 18 בספטמבר 1961, נדולה (אז רודזיה הצפונית, היום זמביה)47
סוג העשייה
חיזוק האו״ם ושמירת שלום

הפרס הזה אינו על המזרח התיכון בלבד, אבל הוא נוגע בו. לפי אתר פרס נובל, הוועדה ציינה שהמרשלד בנה מזכירות יעילה ועצמאית לאו״ם, ושהוא ארגן כוח לשמירת שלום במזרח התיכון אחרי משבר סואץ47. הוא מת בספטמבר 1961, והפרס הוענק לו באותה שנה. הוא היחיד שקיבל את פרס נובל לשלום לאחר מותו28.

כוחות שמירת השלום של האו״ם

1988 · האו״ם · כוחות ממדינות רבות

שנה
1988
עם מי חלק את הפרס
זכו לבדם
התפקיד אז
שמירת שלום במדינות שיש בהן סכסוך צבאי48
הנימוק בתמצית
"for preventing armed clashes and creating conditions for negotiations" – בתרגום האתר: על מניעת התנגשויות מזוינות ויצירת תנאים למשא ומתן48
נולד/ה או נוסד
אתר פרס נובל מתארך את הכוחות ל-194848
סוג העשייה
שמירת שלום בין צדדים לוחמים

פרס לארגון, לא לאדם. בין 1948 ל-1988 שירתו בכוחות יותר מ-500,000 איש מ-53 מדינות, ו-733 מהם נהרגו. המזרח התיכון נמנה ברשימת אזורי הפעולה, לצד קשמיר, קפריסין וקונגו48. בנאום ההצגה נאמר שמבצעי שמירת השלום החלו ב-1956, עם הקמת כוח החירום של האו״ם במשבר סואץ49. תפקיד הכוחות: לדווח, ליצור אזורי חיץ, לפקח על שביתות נשק ולהגיש סיוע הומניטרי48. זה אינו פרס על הסכם שלום. הוא ניתן על החזקת השקט עד שיהיה הסכם כזה.

שירין עבאדי

2003 · איראן · עורכת דין

שנה
2003
עם מי חלק את הפרס
זכתה לבדה
התפקיד אז
עורכת דין50
הנימוק בתמצית
על מאמציה למען דמוקרטיה וזכויות אדם, ובמיוחד למען זכויות נשים וילדים50
נולד/ה או נוסד
21 ביוני 1947, המדאן, איראן50
סוג העשייה
זכויות אדם ודמוקרטיה – לא שלום בין מדינות

עבאדי הייתה מהשופטות הראשונות באיראן, ואיבדה את תפקידה אחרי המהפכה של 1979. היא פתחה משרד עורכי דין והגנה על נרדפים, וב-2000 נכלאה בגלל ביקורת על השלטון הדתי50. היא פעלה לשינוי דיני הירושה והגירושים ותמכה בהפרדת הדת מהמדינה50. לפי אתר פרס נובל, הוועדה ביקשה בבחירה זו גם לצמצם את המתח בין העולם המוסלמי למערב אחרי 11 בספטמבר 2001, וגם לתמוך בתנועת הרפורמה באיראן50.

מוחמד אל-בראדעי והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א)

2005 · מצרים והאו״ם · מנכ״ל סבא״א והסוכנות עצמה

שנה
2005
עם מי חלק את הפרס
אל-בראדעי וסבא״א חלקו את הפרס – מחצית לכל אחד5152
התפקיד אז
מנכ״ל סבא״א51
הנימוק בתמצית
על מאמציהם למנוע שימוש צבאי באנרגיה גרעינית ולהבטיח ששימוש בה לצורכי שלום ייעשה בדרך הבטוחה ביותר51
נולד/ה או נוסד
אל-בראדעי: 17 ביוני 1942, קהיר51. סבא״א: נוסדה ב-1957, וינה52
סוג העשייה
מניעת הפצה של נשק גרעיני

אל-בראדעי, משפטן ודיפלומט מצרי, עמד בראש סבא״א מדצמבר 199751. הסוכנות הוקמה ב-1957 כדי לקדם שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום ולמנוע הפצה של נשק גרעיני, ופקחיה בודקים מתקנים במדינות שחתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני52. לפי אתר פרס נובל, לפני המלחמה ב-2003 הפריכה הסוכנות טענות על תוכנית גרעין בעיראק – ובדיעבד התברר שצדקה52. זה פרס על פיקוח בינלאומי, לא על הסכם בין שתי מדינות.

תוכל כרמאן

2011 · תימן · עיתונאית

שנה
2011
עם מי חלק את הפרס
אלן ג׳ונסון סירליף ולימה גבואי, שתיהן מליבריה – שליש לכל אחת53
התפקיד אז
עיתונאית תימנייה53
הנימוק בתמצית
על מאבקן הלא-אלים למען ביטחונן של נשים וזכותן להשתתף במלואן בבניית שלום53
נולד/ה או נוסד
7 בפברואר 1979, תעז, תימן53
סוג העשייה
זכויות נשים ומאבק לא-אלים לדמוקרטיה

כרמאן היא האישה הערבייה הראשונה שקיבלה את פרס נובל לשלום53. היא התנגדה בקול לשלטונו של הנשיא סאלח בתימן ודרשה דמוקרטיה וחופש עיתונות. בגלל פעילותה בארגון שהקימה, ״עיתונאיות ללא כבלים״, נעצרה והוטרדה53. ב-2011, בימי האביב הערבי, הייתה מהפעילות הבולטות, ופעלה גם לפיוס בין קהילות דתיות53.

רביעיית הדיאלוג הלאומי בתוניסיה

2015 · תוניסיה · ארבעה ארגונים אזרחיים

שנה
2015
עם מי חלק את הפרס
זכתה לבדה, כגוף אחד
התפקיד אז
ארבעה ארגונים: איגוד העובדים הכללי, התאחדות התעשייה, המסחר והמלאכה, הליגה לזכויות האדם ולשכת עורכי הדין54
הנימוק בתמצית
על תרומתה המכרעת לבניית דמוקרטיה פלורליסטית בתוניסיה אחרי מהפכת 201154
נולד/ה או נוסד
אתר פרס נובל אינו מציין תאריך ייסוד54
סוג העשייה
דמוקרטיה ודיאלוג לאומי – שלום בתוך מדינה

אחרי ההתקוממות ב-2011 עמדה תוניסיה על סף עימות אזרחי. ארבעת הארגונים – עובדים, מעסיקים, פעילי זכויות אדם ועורכי דין – יזמו דיאלוג לאומי בין המפלגות, וכך התאפשר אימוץ חוקה חדשה ואחריה בחירות לפרלמנט ולנשיאות54. הוועדה ציינה את שיתוף הפעולה בין תנועות אסלאמיות לחילוניות54. זו דוגמה לכך שגם ארגונים אזרחיים, ולא רק מנהיגים, יכולים למנוע אלימות.

נאדיה מוראד

2018 · עיראק · פעילה יזידית לזכויות אדם

שנה
2018
עם מי חלק את הפרס
דניס מוקווגה, רופא מקונגו – מחצית לכל אחד55
התפקיד אז
פעילה למען קורבנות אלימות מינית וסחר בבני אדם55
הנימוק בתמצית
על מאמציהם לשים קץ לשימוש באלימות מינית כנשק במלחמה ובסכסוך מזוין55
נולד/ה או נוסד
1993, כוג׳ו, עיראק55
סוג העשייה
זכויות אדם: מאבק באלימות מינית במלחמה

מוראד בת המיעוט היזידי. ב-2014, כשהייתה בת 19, תקף ארגון ״המדינה האסלאמית״ את כפרה, רצח מאות גברים וחטף נשים צעירות. היא הוחזקה בשבי שלושה חודשים, עברה אלימות מינית קשה, ונמלטה55. מאז היא מדברת בפומבי בשם הקורבנות. בהרצאת הנובל אמרה שרק צדק והעמדת הפושעים לדין ישיבו לקורבנות את כבודם56.

נרגס מוחמדי

2023 · איראן · פעילת זכויות אדם כלואה

שנה
2023
עם מי חלק את הפרס
זכתה לבדה
התפקיד אז
פעילת זכויות אדם, כלואה בעת ההודעה על הפרס57
הנימוק בתמצית
על מאבקה בדיכוי נשים באיראן ועל מאבקה לקידום זכויות אדם וחירות לכול57
נולד/ה או נוסד
21 באפריל 1972, זנג׳אן, איראן57
סוג העשייה
זכויות אדם וזכויות נשים – לא שלום בין מדינות

מוחמדי הצטרפה ב-2003 למרכז מגיני זכויות האדם, שייסדה שירין עבאדי, זוכת הפרס של אותה שנה. היא סייעה לפעילים עצורים, הובילה מאבק נגד עונש המוות והוקיעה עינויים ואלימות מינית בבתי הכלא57. לפי אתר פרס נובל, היא נעצרה 13 פעמים ונידונה בסך הכול ל-31 שנות מאסר ול-154 מלקות. כשהוכרז הפרס הייתה כלואה בכלא אווין בטהראן57. היא לא שוחררה כדי לבוא לאוסלו. את הפרס קיבלו בשמה ילדיה התאומים, קיאנה ועלי, בני 17, והם שקראו את ההרצאה שכתבה58.

כל הזוכים בעמוד במבט אחד

שנההזוכיםעל מהבאתר הזה
1950ראלף באנץ׳תיווך בהסכמי שביתת הנשק של 1949הסכמי שביתת הנשק 1949 · באנץ׳
1957לסטר פירסוןכוח החירום של האו״ם במשבר סואץ—
1961דאג המרשלדחיזוק האו״ם; הפרס ניתן לאחר מותו—
1978אנואר סאדאת ומנחם בגיןמשא ומתן לשלום בין מצרים לישראלהסכמי קמפ דייוויד · סאדאת · בגין
1988כוחות שמירת השלום של האו״םמניעת התנגשויות ויצירת תנאים למשא ומתן—
1994יאסר ערפאת, שמעון פרס ויצחק רביןהסכמי אוסלוהצהרת העקרונות (אוסלו א׳) · ערפאת · פרס · רבין
2002ג׳ימי קרטרעשרות שנים של יישוב סכסוכים, ובהן קמפ דייווידהסכמי קמפ דייוויד · קרטר
2003שירין עבאדידמוקרטיה וזכויות אדם באיראן—
2005מוחמד אל-בראדעי וסבא״אמניעת שימוש צבאי באנרגיה גרעינית—
2011תוכל כרמאן (עם אלן ג׳ונסון סירליף ולימה גבואי)מאבק לא-אלים לזכויות נשים—
2015רביעיית הדיאלוג הלאומי בתוניסיהבניית דמוקרטיה פלורליסטית בתוניסיה—
2018נאדיה מוראד (עם דניס מוקווגה)מאבק באלימות מינית כנשק מלחמה—
2023נרגס מוחמדימאבק בדיכוי נשים באיראן—

ומה עם מי שלא זכו?

הסכם הוא מעשה של רבים, ופרס ניתן למעטים. לפי תקנון קרן נובל, פרס אחד לא יחולק בין יותר משלושה זוכים3. ב-1994 נבחרו שלושה25. מחמוד עבאס, שחתם בשם אש״ף על הצהרת העקרונות24, לא היה ביניהם. גם לא אנשי הערוץ החשאי – אבו עלא, חסן עספור, יאיר הירשפלד, רון פונדק, אורי סביר ויואל זינגר – ולא המארחים הנורווגים, ובהם מונה יול, טריה רד-לארסן ושר החוץ יוהאן יורגן הולסט35.

גם המלך חוסיין לא היה בין זוכי 199425. הסכם השלום ישראל–ירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994, 12 ימים אחרי ההודעה על הפרס; חתמו עליו רבין וראש ממשלת ירדן עבד א-סלאם אל-מג׳אלי9. לא מצאנו הסבר רשמי של הוועדה לכך, ואיננו יודעים מה נשקל: רשימות המועמדים נשארות חסויות 50 שנה2.

במקרה אחד הוועדה עצמה הסבירה. ג׳ימי קרטר לא נכלל בפרס של 1978 משום שלא הוצע כמועמד עד 1 בפברואר של אותה שנה – חודשים לפני קמפ דייוויד. הוועדה רצתה לצרפו, והתקנון לא אפשר זאת4228. הוא קיבל את הפרס 24 שנים אחר כך.

מקורות

  1. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    The Nobel Peace Prize (overview page)
  2. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Nomination and selection of Nobel Peace Prize laureates
  3. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Facts on the Nobel Peace Prize
  4. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Ralph Bunche – Facts
  5. מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Ralph Bunche – Biographical
  6. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1950
    Nobel Peace Prize 1950 – Award ceremony speech (Gunnar Jahn)
  7. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 11 בדצמבר 1950
    Ralph Bunche – Nobel Lecture: Some Reflections on Peace in Our Time
  8. ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
    Camp David Accords and the Arab-Israeli Peace Process
  9. מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 26 באוקטובר 1994
    Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994
  10. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Menachem Begin – Facts
  11. מחקר Menachem Begin Heritage Center
    Menachem Begin – timeline
  12. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Anwar al-Sadat – Facts
  13. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1978
    Menachem Begin – Nobel Lecture
  14. עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA) · 11 בדצמבר 1978
    Begin Receives Nobel Peace Prize
  15. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1978
    Nobel Peace Prize 1978 – Award ceremony speech (Aase Lionaes)
  16. ארכיון רשמי Multinational Force and Observers (MFO)
    The Mission Begins
  17. מחקר Carnegie Endowment for International Peace (Sada) · 31 באוגוסט 2026
    Gas and Peace: Can Energy Trade Contain Egypt–Israel Conflict?
  18. עיתונות CNN (published by KTVZ) · 7 במרץ 2024
    Arab League Fast Facts
  19. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1978
    Anwar al-Sadat – Nobel Lecture (read by Sayed Marei)
  20. מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Anwar al-Sadat – Speed read
  21. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Yasser Arafat – Facts
  22. מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Yasser Arafat – Biographical
  23. ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
    The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Process
  24. מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh · 13 בספטמבר 1993
    Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')
  25. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 14 באוקטובר 1994
    Nobel Peace Prize 1994 – Press release
  26. מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Kåre Kristiansen – short biography (members of the Norwegian Nobel Committee)
  27. עיתונות AFP (published by Malay Mail) · 4 באוקטובר 2024
    Thirty years on, Nobel Peace Prize hopes for Mideast shattered by decades of conflict
  28. מחקר The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 15 במרץ 2001
    Geir Lundestad, The Nobel Peace Prize, 1901–2000
  29. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1994
    Nobel Peace Prize 1994 – Award ceremony speech (Francis Sejersted)
  30. מחקר Security Council Report · 1 באוקטובר 2026
    The Middle East, including the Palestinian Question – October 2026 Monthly Forecast
  31. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Shimon Peres – Facts
  32. מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
    Assassination of Israeli PM Rabin (1995)
  33. מחקר Peres Center for Peace and Innovation
    Peres Center for Peace & Innovation (home page)
  34. מקור עזר Encyclopaedia Britannica
    Shimon Peres
  35. ארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
    Norway's involvement in the peace process in the Middle East
  36. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Shimon Peres – Nobel Lecture
  37. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Yitzhak Rabin – Facts
  38. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Yitzhak Rabin – Nobel Lecture
  39. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Jimmy Carter – Facts
  40. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 11 באוקטובר 2002
    Nobel Peace Prize 2002 – Press release
  41. מחקר The Carter Center
    About The Carter Center – history
  42. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 2002
    Nobel Peace Prize 2002 – Award ceremony speech (Gunnar Berge)
  43. עיתונות CNN · 11 באוקטובר 2002
    Carter wins Nobel Peace Prize (report on the announcement and the committee chairman's remarks)
  44. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 2002
    Jimmy Carter – Nobel Lecture
  45. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Lester Bowles Pearson – Facts
  46. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 1957
    Nobel Peace Prize 1957 – Award ceremony speech (Gunnar Jahn)
  47. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Dag Hammarskjöld – Facts
  48. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    United Nations Peacekeeping Forces – Facts
  49. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 1988
    Nobel Peace Prize 1988 – Award ceremony speech (Egil Aarvik)
  50. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Shirin Ebadi – Facts
  51. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Mohamed ElBaradei – Facts
  52. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    International Atomic Energy Agency (IAEA) – Facts
  53. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Tawakkol Karman – Facts
  54. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    National Dialogue Quartet – Facts
  55. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Nadia Murad – Facts
  56. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 2018
    Nadia Murad – Nobel Lecture
  57. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
    Narges Mohammadi – Facts
  58. מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 10 בדצמבר 2023
    Nobel Peace Prize 2023 – Award ceremony speech (Berit Reiss-Andersen)

להמשך קריאה