צרפת וגרמניה
צרפת · גרמניה · מלחמות 1870–1945 ← פיוס 1950–1963
עובדות ומקורות
- הסכסוך
- שלוש מלחמות בשבעים שנה, כלשון ועדת נובל.7
- המחיר
- במלחמת העולם הראשונה לבדה נהרגו או מתו כ־1.36 מיליון חיילים צרפתים וכ־1.77 מיליון גרמנים.8
- מי עזר
- היוזמה באה משר החוץ הצרפתי רובר שומאן. צרפת ומערב גרמניה הקימו את קהילת הפחם והפלדה עם איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג.12
- מה כל צד נתן
- צרפת ומערב גרמניה קיבלו כללים ורשות משותפים לייצור הפחם והפלדה. הפיכת מלחמה נוספת לבלתי אפשרית מבחינה חומרית הייתה המטרה ששומאן הציב להסדר.1
הצעת שומאן מ־1950 נתנה לפיוס מנגנון מעשי: צרפת ומערב גרמניה יפקידו את ייצור הפחם והפלדה בידי רשות משותפת. שש מדינות הצטרפו למסגרת, שנכנסה לתוקף ב־1952.12 חומרי הגלם של המלחמה נעשו עניין של ניהול משותף.
להמשך הקריאה
חוזה האליזה מ־1963 הוסיף שגרת עבודה: פגישות קבועות של מנהיגים ושרים, והתייעצות לפני החלטות חשובות במדיניות החוץ.34 הפיוס לא נשאר בטקס; נקבע מי צריך להיפגש ועל מה לדבר.
ולצד הממשלות נפגשו אנשים צעירים. משרד הנוער הצרפתי–גרמני תמך בחילופי תלמידים, סטודנטים ועובדים צעירים; מאז 1963 השתתפו בתוכניות יותר מעשרה מיליון צעירים.546
לקריאה במקור: תאריכים ומנגנונים
ב־9 במאי 1950 הציע שומאן להפקיד את ייצור הפחם והפלדה של צרפת ומערב גרמניה בידי רשות שהחלטותיה יחייבו את המדינות המשתתפות.1 ההצעה קיבלה מסגרת משפטית באמנה שעליה חתמו שש מדינות בפריז ב־18 באפריל 1951; היא נכנסה לתוקף ב־23 ביולי 1952.2 כך קיבל הרצון בפיוס מוסדות וכללים לעבודה משותפת.
ב־22 בינואר 1963 חתמו שארל דה גול וקונרד אדנאואר על חוזה האליזה.3 החוזה קבע פגישות של מנהיגי שתי המדינות ככלל לפחות פעמיים בשנה, ושל שרי החוץ לפחות אחת לשלושה חודשים, לצד התייעצות לפני החלטות חשובות במדיניות החוץ.4 מאחורי הטקס נבנה לוח עבודה: מי ייפגש, באיזו תדירות ובאילו נושאים.
גם לצעירים ניתן מקום מעשי בתהליך. משרד הנוער הצרפתי–גרמני נוסד ב־5 ביולי 1963 כדי לתמוך במפגשים ובחילופים;5 חוזה האליזה ייעד לכך קרן משותפת עבור תלמידים, סטודנטים, בעלי מלאכה צעירים ועובדים צעירים.4 מאז השתתפו בתוכניות יותר מעשרה מיליון צעירים.6 להמשך הקריאה, כדאי לעבור מהצהרת שומאן לחוזה האליזה המקושר כאן ולבחון כיצד רעיון הפיוס תורגם לסמכויות, לפגישות ולמימון.
ספר היסטוריה משני צדי הגבול
בפרלמנט נוער צרפתי־גרמני ב־2003 עלתה הצעה לספר היסטוריה משותף. שתי הממשלות קידמו אותה, ובשנת הלימודים 2006–2007 כבר שימש הכרך הראשון תלמידי תיכון בשתי המדינות.
מה משתנה כשכותבים ספר שאמור להיקרא גם בכיתה שמעבר לגבול: אילו מקורות בוחרים, מה צריך להסביר, ואיפה נשאר מקום למחלוקת?
הסבר שלנו על בסיס המקור המקושר
- OFAJ–DFJW newsletter No. 25, June–July 2008Printed page 29, Manuel d’histoire franco-allemand / Deutsch-Französisches Geschichtsbuchפרסום מוסדי · 2008–06/07 · שפת המקור: צרפתית וגרמנית
- Georg Eckert Institute: presentation of the shared Franco-German history textbook2006 announcement, paragraph beginning «Rechtzeitig zum Schuljahrsbeginn 2006/2007»הודעה מוסדית · 2006-09-01 · שפת המקור: גרמנית