מקום לשלום

ישראל והפלסטיניםחילופי מכתבים, בתיווך נורווגי

מכתבי ההכרה ההדדית

מסגרת או הצהרהבוצע

חילופי מכתבים של הכרה הדדית, לא הסכם שלום: אש״ף הכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, וממשלת ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני וכשותף למשא ומתן.

במשפט אחד

להפוך שני צדדים שסירבו להכיר זה בזה לשותפים רשמיים למשא ומתן.

בחצי דקה

במכתבים מ־9 בספטמבר 1993 החליפו יאסר ערפאת ויצחק רבין הכרה הדדית (למילון המונחים). אש״ף הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, קיבל את החלטות 242 ו־338 וויתר על טרור ואלימות. ממשלת ישראל, „לאור התחייבויות אש״ף”, החליטה להכיר בו כנציג העם הפלסטיני ולפתוח עמו במשא ומתן.⁠1

איפה זה עומד היום

המכתבים הוחלפו, והצעד עצמו בוצע. על ההכרה הזאת נשענו כל ההסכמים שבאו אחריה בין ישראל לאש״ף.⁠12 נכון לאוקטובר 2026, סקירת Security Council Report אינה מתארת משא ומתן על הסדר קבע בין הצדדים.⁠3

מצב ההסכם נבדק ב־

האתגר

עד 1993 ישראל ואש״ף לא הכירו זה בזה. אש״ף עבר דרך ארוכה עד לשם: מתוכנית 1974, שלא הזכירה את ישראל, ועד 1988, אז הכריז על עצמאות על בסיס החלטת החלוקה וקרא לוועידה על בסיס החלטות 242 ו־338;⁠45 ראו דרכו של אש״ף, 1974⁠–⁠1988. ישראל עדיין לא הכירה בארגון, ולועידת מדריד הגיעו הפלסטינים בלי אנשי אש״ף רשמיים.⁠6

כדי לחתום על הסכם, כל צד נזקק למשהו מהאחר. ישראל רצתה הכרה בזכות קיומה והתחייבות לחדול מאלימות; אש״ף רצה הכרה בו כנציג העם הפלסטיני וכצד למשא ומתן.⁠1

הדרך לשם

  1. נפתח הערוץ החשאי בנורווגיה בין ישראלים לאנשי אש״ף.⁠7
  2. בטקס חשאי באוסלו נחתמת הצהרת העקרונות בראשי תיבות.⁠78
  3. התאריך שעל שלושת המכתבים. לפי התיעוד שמפרסם האו״ם, החתימה בירושלים נערכה למחרת.⁠1
  4. הצהרת העקרונות נחתמת בוושינגטון.⁠2

האנשים

מה הוסכם

  1. ערפאת לרבין: אש״ף מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, מקבל את החלטות 242 ו־338 ומתחייב ליישב את הסכסוך במשא ומתן.⁠1
  2. אש״ף מוותר על טרור ועל מעשי אלימות אחרים, ומתחייב לאכוף זאת על אנשיו.⁠1
  3. סעיפי האמנה הפלסטינית השוללים את זכות קיומה של ישראל אינם תקפים עוד, ואש״ף יביא את השינוי לאישור המועצה הלאומית הפלסטינית.⁠1
  4. רבין לערפאת: לאור התחייבויות אש״ף, ממשלת ישראל החליטה להכיר באש״ף כנציג העם הפלסטיני ולפתוח עמו במשא ומתן.⁠1
  5. ערפאת לשר החוץ הנורווגי יוהאן יורגן הולסט: אש״ף יקרא לפלסטינים בגדה וברצועה לדחות אלימות וטרור ולקחת חלק בבנייה הכלכלית.⁠1

הגאוגרפיה

100%
מפה סכמטית של ישראל ושכנותיה עם סוגי הקוויםהגדה המערביתרצועת עזהירושליםתל אביבעזהרמאללהעמאןרפיחנהריים
איך משתמשים במפה?

בחרו מדינה במפה או ברשימה. אצבע אחת גוללת את הדף; שתי אצבעות מזיזות ומגדילות את המפה. אפשר גם להשתמש בכפתורי + ו־−. להפעלת גרירה באצבע אחת, לחצו על הכפתור שמעל. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.

שכבות

הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.

  • גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
  • קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
  • קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
  • „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
  • קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
  • גבול בינלאומי אחר
  • הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
  • רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
  • אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF); מאז דצמבר 2024 יש בו עמדות של צה״ל

מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום

ההחלטות הקשות

  • לשני הצדדים זה היה צעד קשה. בישראל, ההכרה בארגון שישראל ראתה בו שנים רבות ארגון טרור עוררה התנגדות חריפה; הליכוד ומפלגות אופוזיציה נוספות התנגדו להצהרת העקרונות שבאה אחריה.⁠9 בצד הפלסטיני, מבקרים ראו בהכרה בישראל ויתור גדול שניתן לפני שהוכרעו הגבולות, ירושלים והפליטים; אדוארד סעיד כינה את ההסכמים „מכשיר של כניעה פלסטינית”.⁠10 המחלוקות מפורטות בעמוד הצהרת העקרונות.

מה יושם 2

  • המכתבים הוחלפו, וב־13 בספטמבר 1993 נחתמה הצהרת העקרונות בין ממשלת ישראל לאש״ף.⁠2
  • תזכיר ואי ריבר מ־1998 מציין אישור מחדש לביטול סעיפי האמנה הפלסטינית.⁠11

מה לא יושם 0

—

מה השתנה בחיים עצמם

  • לפי ממשלת נורווגיה, שר החוץ הולסט שמע על הערוץ החשאי באפריל 1993, ובהמשך היה המתווך המרכזי בהכרה ההדדית.⁠7

מה נותר פתוח

  • המכתבים פתחו משא ומתן, ולא סיימו סכסוך. הם לא קובעים גבול, לא מכריעים בשאלת ירושלים או הפליטים ולא עוסקים במדינה פלסטינית.⁠1

תמונות, סרטונים וציטוטים

לצפייה 2

הספקות בממשלת ישראל לפני אוסלו: מסמכי ארכיון

מועד האירוע: · i24NEWS English

ההכרעה לא הייתה קלה גם בירושלים: המסמכים מראים שההסכם נשקל והתווכח עליו בתוך הממשלה עצמה.

טקס החתימה בוושינגטון בטלוויזיה הצרפתית

מועד האירוע: · INA Histoire

במכתבים מ־9 בספטמבר 1993 הכיר אש״ף בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, וממשלת ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני. טקס החתימה נערך ארבעה ימים אחר כך.

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (12)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speechesמקור ראשוני United Nations Peacemaker9 בספטמבר 1993
  2. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh13 בספטמבר 1993
  3. The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecastמחקר Security Council Report1 באוקטובר 2026
  4. Rashid Khalidi, The Resolutions of the 19th Palestine National Councilמחקר Journal of Palestine Studies (text hosted by the Interactive Encyclopedia of the Palestine Question, palquest.org)
  5. Proposals and initiatives on the Question of Palestine (November 1988–September 1989)מקור עזר United Nations, Division for Palestinian Rights30 באוקטובר 1989
  6. The Madrid Conference, 1991ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  7. Norway's involvement in the peace process in the Middle Eastארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
  8. The Road to Oslo: List of Documents, Files and Bibliographyארכיון רשמי Israel State Archives
  9. The Road to Oslo, Chapter 1. From declaration to reality: September 1993–January 1994ארכיון רשמי Israel State Archives
  10. Edward Said, The Morning Afterעיתונות London Review of Books, 21 October 1993, as republished by the Institute for Palestine Studies21 באוקטובר 1993
  11. Middle East peace process documents, 1998⁠–⁠1999 (Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda)מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)

להמשך קריאה