מקום לשלום

למורים ולמדריכים

איך פותחים שיחה בכיתה שלא מסכימה? בוחרים שיעור, קובעים כללי דיון ונותנים מקום גם למי שלא רוצה לדבר. כאן תמצאו מערכי שיעור, שאלות ומכתב להורים. האתר נוקט עמדה; הכיתה לא חייבת לקבל אותה.

8 דקות קריאה

לכיתה: שתי ערכות להדפסה

מה הסכם באמת עושה?

  • 45 דקות
  • שתי רמות: עם הכוונה ובעבודה עצמאית

משווים חוזה שלום, מסגרת להסדר ביניים והצהרה אזורית. מוצאים בכל אחד התחייבות, גבול למה שהמסמך קובע, וצעד נוסף שנדרש.

פתיחת מערך השיעור

מצגת לשיעור · 8 שקפים ·

טיוטה בסיוע בינה מלאכותית. נדרשות בדיקה אנושית לשונית וחינוכית והתנסות בכיתה.

קישור הוא נקודת התחלה

  • 45 דקות
  • שתי רמות: עם הכוונה ובעבודה עצמאית

בודקים ציטוט, עוקבים משני פרסומים אל מסמך אחד, ומסבירים מה הראיות אינן מוכיחות.

פתיחת מערך השיעור

מצגת לשיעור · 8 שקפים ·

טיוטה בסיוע בינה מלאכותית. נדרשות בדיקה אנושית לשונית וחינוכית והתנסות בכיתה.

גרסת PDF: 13.10.2026

שלושה מסלולים לפי גיל

ישראל–ירדן: מהסכמה לפעולה

שלושה מסלולי למידה על מים, גבול וביטחון: מה נכתב בהסכם, מי צריך לפעול ואיך בודקים מה קרה. בוחרים מסלול אחד לפי הגיל והכיתה.

למסלולי הלמידה ולדפי העבודה

איך משתמשים באתר בכיתה חלוקה

האתר נוקט עמדה ואומר זאת בגלוי: שתי מדינות, זכותה של ישראל להתקיים בביטחון, זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית, ודחיית אלימות נגד אזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. אתם והתלמידים לא חייבים להסכים. העובדות אמורות לעמוד על המקורות שלהן בכל מקרה, ואיפה שהאתר מביע דעה, הוא אומר שזו דעתו.

כדאי להציג לכיתה כבר בהתחלה את עמדת האתר כעמדה שאפשר לחלוק עליה. ביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 נגד 9 בעד החלטה נגד מדינה פלסטינית.⁠1 באותו חודש תמכו בשתי מדינות, כרעיון כללי, 21% מהיהודים בישראל ו־40% מהפלסטינים;⁠2 באוגוסט 2026 תמכו 44% מהפלסטינים והתנגדו 50%.⁠3 הסקרים מתארים את האוכלוסיות שנדגמו במועדים שצוינו, ולא את עמדותיה של כיתה מסוימת. תלמיד שדוחה את עמדת האתר לא נכשל.

חמישה כללים. ראיות קודם: טענה נחשבת כשיש לה מקור שהכיתה יכולה לפתוח. לתאר לפני ששופטים. אף אחד לא מדבר בשם עם שלם, וגם לא בשם חבר לכיתה. מותר לוותר על התור, בלי להסביר. ולפני העמוד על האלימות נותנים אזהרת תוכן: אין בו תיאורים קשים, אבל הוא עוסק ברצח, בשכול ובאירועים שחלק מהתלמידים חוו.

אמרו לכיתה מי כתב: ישראלים, בישראל, וגם את הסיפור הפלסטיני. בשלוש השפות אותו טקסט, כך שכיתה מעורבת, או שני בתי ספר, יכולים לקרוא אותו עמוד ולהשוות. גם היחידות לכיתות ערביות מופיעות בשלוש השפות.

שישה שיעורים, 45 דקות כל אחד

1. הסכם שלום, הסכם ביניים, נורמליזציה: מה ההבדל?

שאלת מפתחאילו סוגי הסכמים מקדמים שלום, ובמה הם שונים?

  1. 10′שלוש קבוצות, כל אחת קוראת את כרטיס העובדות של עמוד אחד: השלום עם מצרים, אוסלו א׳ או הסכמי אברהם.
  2. 20′טבלה אחת על הלוח: האם נלחמו זה בזה? עבר שטח? שורטט גבול? מה נדחה? בודקים מול שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה.
  3. 15′איזה סוג יצטרך להיות הסכם ישראלי–פלסטיני, ולמה זה הסוג הקשה ביותר?

משימת סיכוםשלושה משפטים לחבר: מה השיג אוסלו, ולמה הוא נבנה כשלב ביניים.

2. קמפ דייוויד 2000: למה לא נחתם הסכם? חמישה עדים, פסגה אחת

שאלת מפתחלמי מאמינים כשמי שהיו בחדר חלוקים?

  1. 10′כולם קוראים את התקציר של קמפ דייוויד (2000).
  2. 20′חמש קבוצות, אחת לכל גרסה בסעיף המחלוקות: קלינטון ודניס רוס; רוברט מאלי וחוסיין אגא; הצוות הפלסטיני; אהוד ברק; יוסי ביילין. כל קבוצה שואלת: מה העד טוען, מה היה תפקידו, ומה הגרסה הזאת עושה בשבילו?
  3. 15′על מה כל החמישה מסכימים, ומה נשאר פתוח?

משימת סיכוםפסקה אחת: מה אני יודע, מה אני לא יודע, מה ישנה את דעתי.

3. מחיר השלום: ימית, סיני והחרם הערבי על מצרים

שאלת מפתחמה שילמה כל חברה על הסכם השלום הראשון, ומי שילם?

  1. 10′בעמוד ביקור סאדאת מחפשים במה הסתכן סאדאת.
  2. 20′שתי עמודות מתוך עמוד ההסכם. ישראל: כל סיני (טאבה רק ב־1989⁠4), ופינוי ימית בכוח ב־23 באפריל 1982;⁠5 18 חברי כנסת הצביעו נגד.⁠6 מצרים: השעיה מהליגה הערבית מ־1979 עד 1989, ומטה הליגה עבר מקהיר;⁠7 ורצח סאדאת ב־1981, שהשלום היה אחד מכמה מניעים מתועדים שלו.⁠8
  3. 15′אילו דפוסים מזה כבר קרה מופיעים כאן?

משימת סיכוםמכתב קצר מ־1979, מתושב ימית או מסטודנטית בקהיר, אל המנהיג שלהם.

4. איך אלימות משנה את מה שאנשים חושבים

שאלת מפתחמה עושה פיגוע למי ששרד אותו, ולמי שרק שמע עליו? מתחילים באזהרת תוכן; מותר לוותר.

  1. 5′קוראים יחד את הפתיחה של אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.
  2. 20′כל קבוצה מסבירה במילים שלה מנגנון אחד מהעמוד (פחד, טראומה, נקמה, הקצנה, פגיעה במנהיגים, ניתוק ההידברות, שיבוש היומיום), עם המחקר שהעמוד מצטט; למשל, מחקר על 996 ישראלים ו־631 פלסטינים מצא שחשיפה אישית לאלימות פוליטית מפחיתה תמיכה במאמצי שלום.⁠9
  3. 20′כל קבוצה בוחרת מהעמוד דרך לא־אלימה אחת להשפיע ואומרת מה היא דורשת.

משימת סיכוםמשפט על מנגנון שראיתם השנה בחדשות. בלי שמות ובלי עדות אישית.

5. שני סיפורים, שנה אחת: 1947⁠–⁠1948

שאלת מפתחאיך אותה שנה היא עצמאות בסיפור אחד ואסון בסיפור אחר?

  1. 15′חצי כיתה קוראת על 1947⁠–⁠1948 בהסיפור הישראלי, וחצי קוראת על 1947 ו־1948 בהסיפור הפלסטיני.
  2. 20′סמנו כל משפט לפי תפקידו: טענה עובדתית (דבר שאפשר לבדוק מול ראיות), תיאור של האופן שבו קהילה זוכרת, או פרשנות. אחר כך בדקו באילו טענות עובדתיות הראיות המצוטטות אכן תומכות. הפניה למקור היא נקודת התחלה, ולא הוכחה. מתחלפים ומשווים, בעזרת הסעיף על הנכבה בעובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים.
  3. 10′אילו משפטים הופיעו כעובדה בשני העמודים?

משימת סיכוםמשפט אחד מכל עמוד שאסור לעמוד השני להשמיט. הקטגוריות יכולות לחפוף: טענה עובדתית מבוססת יכולה לעסוק בזיכרון של קהילה. אין צורך להכניס כל משפט לתיבה בלעדית אחת.

6. בודקים את האתר

שאלת מפתחאיך יודעים אם טענה נכונה, כאן או בכל מקום?

  1. 10′קוראים את חמשת הצעדים באיך בודקים אותנו.
  2. 25′בזוגות, בוחרים משפט עם הערת מקור, פותחים את המקור ושואלים: האם הוא אומר מה שהאתר אומר? מי פרסם ומתי? זה המסמך עצמו או מישהו שמתאר אותו?
  3. 10′מדווחים. מצאתם טעות, או קישור שבור?

משימת סיכוםשורה אחת: העמוד, מה האתר אומר, מה המקור אומר. כיתה שמצאה טעות עשתה בדיוק מה שהאתר מבקש.

יחידות שנכתבו לכיתות ערביות

שני סיפורים

שאלת מפתחמי מספר את הסיפור שלי, ומה הייתי מספר אחרת? קוראים את הסיפור הפלסטיני, כולל ההערה שכתבו אותו ישראלים.

  1. בקבוצותמה הייתם מוסיפים, ומה מורידים? כל הצעה צריכה מקור שאפשר לנקוב בשמו (ספר, מסמך, עדות מתועדת), ולא רק מה ש„כולם יודעים”. אחר כך קוראים על 1947⁠–⁠1948 בהסיפור הישראלי וכותבים דבר אחד שלא ידעתם.

משימת סיכוםפסקה שהקבוצה הייתה שולחת לאתר כתיקון, עם המקור.

שלום קר?

שאלת מפתחלמה השלום של מצרים ושל ירדן עם ישראל נשאר בין הממשלות? משווים את ההסכם עם מצרים ואת ההסכם עם ירדן להסכמי אברהם, בעזרת שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה. אחר כך הסקרים: לפני אוקטובר 2023 תמכו בנורמליזציה כ־5% במצרים וכ־5% בירדן, ובמרוקו ירדה התמיכה מ־31% ל־13% בין 2021⁠–⁠2022 ל־2023⁠–⁠2024.⁠10

  1. דיוןלמה המילה „תטביע” טעונה כל כך אצל צעירים ערבים רבים, והאם מדינות יכולות לעשות שלום בלי העמים?

משימת סיכוםמה צריך להיות כתוב בהסכם כדי שהמשפחה שלכם תקרא לו שלום ולא נורמליזציה?

זה קרה במקומות אחרים

שאלת מפתחמה אפשר ללמוד מדרום אפריקה ומצפון אירלנד, ואיפה ההשוואה נעצרת? הקבוצות קוראות את שני המקרים בזה כבר קרה ורושמות: מי דיבר עם מי, מי תיווך, מה קיבל כל ציבור, וכמה זמן לקח היישום. אחר כך את הסעיף על מה ששונה כאן, ובו ההבדל בין שתי מדינות לבין מדינה מול עם בלי מדינה.

  1. דיוןאיזה הבדל שוקל הכי הרבה, והאם חסר אחד?

משימת סיכוםלהוסיף הבדל או לערער על אחד, עם מקור.

שיר ומסמך

שאלת מפתחמה שיר יכול לעשות ונאום לא, ולהפך? מאזינים לשיר אחד בערבית משירים של שלום, וקוראים מה העמוד אומר שהשיר הוא ומה אינו. אחר כך פותחים, דרך ביקור סאדאת, את הנאום שנשא סאדאת בכנסת ב־20 בנובמבר 1977.⁠11 מסמנים בו דרישה אחת, הצעה אחת ומשפט אחד שפונה לישראלים.

  1. דיוןהאם מנהיג ערבי יכול לומר זאת היום?

משימת סיכוםשורה מהנאום ושורה מעמוד השירים: איזו תשכנע יותר את הכיתה, ולמה?

שש־עשרה שאלות לוויכוח

מה ההבדל בין הסכם שלום, הסכם ביניים ונורמליזציה, ולמה התווית חשובה?
לקריאה: שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה, ושורת הסוג בראש כל עמוד הסכם.
במה הסתכן סאדאת כשבא לירושלים, ובמה הסתכן בגין כשקיבל אותו?
לקריאה: ביקור סאדאת בירושלים.
השלום עם מצרים מחזיק מאז 1979, וקוראים לו שלום קר. האם שלום קר הוא הצלחה?
לקריאה: הסכם השלום ישראל–מצרים ולמה שלום?.
חמישה אנשים שהיו בקמפ דייוויד ב־2000 מספרים חמש גרסאות על למה לא נחתם הסכם. איך מחליטים למי להאמין?
לקריאה: ועידת קמפ דייוויד (2000).
אוסלו דחה את הנושאים הקשים ביותר. זה היה צעד נבון, או שזה היה הפגם?
לקריאה: אוסלו א׳ ואוסלו ב׳.
סאדאת ורבין נרצחו בידי בני עמם. למה הסכנה למי שעושה שלום באה לעיתים קרובות כל כך מהצד שלו?
לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.
אפשר לגנות מעשה אלימות בלי שום הסתייגות, ובכל זאת לנסות להבין מה הוביל אליו?
לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום ועובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים.
1948 היא עצמאות בעמוד אחד ונכבה בעמוד אחר. האם שני הדברים יכולים להיות נכונים?
לקריאה: הסיפור הישראלי והסיפור הפלסטיני.
את העמוד על הסיפור הפלסטיני כתבו ישראלים. איך הידיעה הזאת משנה את האופן שבו קוראים אותו?
לקריאה: הסיפור הפלסטיני.
למה המילה נורמליזציה נשמעת טוב לישראלים רבים, ונשמעת כעלבון לערבים רבים?
לקריאה: הסכמי אברהם.
האתר אומר שממשלה אינה עם, ושארגון אינו ציבור. איפה קשה להחזיק בהבחנה הזאת?
לקריאה: עובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים.
כשקוראים מספר הרוגים: מי ספר, מה המספר כולל, ומה הוא לא אומר? ולמה האתר לא מניח שני מספרים זה לצד זה?
לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.
מה היית צריך לראות מהצד השני כדי להאמין בהסכם? ומה לדעתך הם צריכים לראות מהצד שלך?
לקריאה: ישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד ושאלות קשות, תשובות כנות.
דרום אפריקה וצפון אירלנד סיימו סכסוכים ארוכים. מה דומה כאן, ומה שונה?
לקריאה: זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום.
שיר יכול לרגש יותר מהסכם. האם הוא יכול גם להטעות?
לקריאה: שירים של שלום.
האתר בעד שתי מדינות. מצאתם מקום שבו העמדה הזאת עיקמה עובדה? הראו אותו, עם המקור.
לקריאה: כל עמוד באתר ומקורותיו, ואיך בודקים אותנו.

מכתב להורים ולהנהלת בית הספר

המכתב הזה מיועד להעתקה. שנו בו מה שצריך.

להורים ולמנהל/ת בית הספר שלום רב,

בשבועות הקרובים נשתמש בכיתה באתר „מקום לשלום”, בשיעורים על תולדות ההסכמים בין ישראל, שכנותיה והפלסטינים. אני כותב/ת כדי שתדעו מהו האתר לפני שהילדים יספרו לכם עליו.

מה זה: אתר בעברית, בערבית ובאנגלית על הסכמי השלום, הסכמי הביניים והניסיונות שלא הבשילו. האתר כותב על עצמו שנכתב בישראל, בעיניים ישראליות, ושהוא משתדל להיות הוגן כלפי כל הצדדים. הוא אינו תוכנית לימודים מאושרת של משרד חינוך כלשהו.

מה האתר טוען, ומה לא: לכל טענה מהותית בו מצורף מקור שאפשר לפתוח ולבדוק. האתר אינו טוען שהוא ניטרלי. הוא תומך בשתי מדינות, ישראל בביטחון ומדינה פלסטינית עצמאית, ואומר שזו העמדה שלו ולא עובדה מוסכמת.

מה האתר מגנה: טרור ופגיעה באזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. הוא קובע שחמאס הוא ארגון טרור, ושב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור שבה נרצחו אזרחים חפים מפשע ונחטפו בני ערובה. באותו רף הוא קורא בשמן לפגיעות באזרחים פלסטינים, כמו הטבח בחברון ב־1994. הוא אינו מאשים עם שלם במעשים של ממשלה או של ארגון.

מה יתבקשו התלמידים לעשות: לקרוא, לפתוח את המקורות ולבדוק אותם, ולנמק מתוך ראיות. הם לא יתבקשו להסכים עם האתר או איתי, וכל תלמיד רשאי שלא להשתתף בדיון. עמוד אחד עוסק באלימות; אין בו תיאורים קשים, ואזהיר את הכיתה לפני שנקרא בו.

אתם מוזמנים לקרוא את העמודים בעצמכם, ולכתוב לי אם מצאתם בהם טעות. בברכה, [שם המורה]

השלום עם ירדן: מה התחייבו, ומה צריך לבדוק?

25 דקות סביב הסכם השלום שנחתם ב־26 באוקטובר 1994. מתאים לציון יום החתימה וגם ללמידה לאורך השנה.

למורה: הכינו את סעיפים 1 ו־5 של ההסכם ואת דף ההסכם באתר. המקור המקושר באנגלית; תווכו את הקריאה לפי הצורך. אפשר לעבוד לבד, בזוג או בכתב, ואין צורך לשתף חוויות אישיות.

לעמוד ההסכם עם ירדן · לנוסח ההסכם · סעיפים 1 ו־5

  1. 5 דקות · מתמצאים

    קראו את התקציר ואת תאריך בדיקת המצב בעמוד ההסכם. כתבו בנפרד: תאריך החתימה, התנאי לכניסה לתוקף, ושאלה על היישום. אל תמלאו פרט שאין לו מקור.

  2. 10 דקות · מאתרים התחייבות

    בסעיפים 1 ו־5 מצאו: מתי השלום נכנס לתוקף, ומה הוסכם לגבי יחסים דיפלומטיים ושגרירים. ציינו את מספר הסעיף. הבחינו בין מה שהצדדים התחייבו לעשות לבין ראיה לכך שעשו זאת.

  3. 10 דקות · בודקים את גבולות הראיה

    האם נוסח ההסכם לבדו מוכיח שכל ההתחייבויות קוימו מאז? נסחו מסקנה שהמסמך תומך בה, דבר שאינו מוכיח, ומקור מאוחר ומתוארך שתרצו לבדוק. סיימו במשפט שמפריד בין התחייבות לבין יישום.

להעמקה ולהדפסה: שתי הערכות המקושרות כאן משתמשות בדוגמאות אחרות, בעיקר מצרים ואוסלו. אפשר לתרגל בהן את השיטה ואז להחיל אותה על ירדן; הן אינן דפי עבודה ייעודיים להסכם עם ירדן.

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (11)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. Israel's Knesset votes to reject Palestinian statehoodעיתונות Al Jazeera18 ביולי 2024
  2. The Palestinian-Israeli Pulse: A Joint Poll — Summary Report (fieldwork July 2024; published 12 September 2024)מחקר Palestinian Center for Policy and Survey Research (PSR) and Tel Aviv University, International Program in Conflict Resolution and Mediation12 בספטמבר 2024
  3. Public Opinion Poll No. 97 — press release (fieldwork 5–8 August 2026)מחקר Palestinian Center for Policy and Survey Research (PSR)12 באוגוסט 2026
  4. Report on the handover of Taba to Egypt, 16 March 1989עיתונות The Christian Science Monitor16 במרץ 1989
  5. The Yamit Evacuationמקור עזר Jewish Virtual Library
  6. Prime Minister Begin: Summary of Debate on Treaty with Egypt, March 1979ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library)מרץ 1979
  7. Arab League Fast Factsעיתונות CNN (via KTVZ)7 במרץ 2024
  8. Al-Jihad al-Islami (organisation profile)מחקר James Martin Center for Nonproliferation Studies (CNS)
  9. Sivan Hirsch-Hoefler, Daphna Canetti, Carmit Rapaport and Stevan E. Hobfoll, Conflict will Harden your Heart: Exposure to Violence, Psychological Distress, and Peace Barriers in Israel and Palestineמחקר British Journal of Political Science 46(4), Cambridge University Press2016
  10. MENA Publics and the Future of Normalization with Israel (Michael Robbins)מחקר Arab Barometer9 בינואר 2025
  11. President Anwar Sadat's Address to the Israeli Knesset, 20 November 1977מקור ראשוני ibiblio (mirror of the speech text)20 בנובמבר 1977