מה הסכם באמת עושה?
משווים חוזה שלום, מסגרת להסדר ביניים והצהרה אזורית. מוצאים בכל אחד התחייבות, גבול למה שהמסמך קובע, וצעד נוסף שנדרש.
מצגת לשיעור · 8 שקפים ·
טיוטה בסיוע בינה מלאכותית. נדרשות בדיקה אנושית לשונית וחינוכית והתנסות בכיתה.
איך פותחים שיחה בכיתה שלא מסכימה? בוחרים שיעור, קובעים כללי דיון ונותנים מקום גם למי שלא רוצה לדבר. כאן תמצאו מערכי שיעור, שאלות ומכתב להורים. האתר נוקט עמדה; הכיתה לא חייבת לקבל אותה.
8 דקות קריאה
משווים חוזה שלום, מסגרת להסדר ביניים והצהרה אזורית. מוצאים בכל אחד התחייבות, גבול למה שהמסמך קובע, וצעד נוסף שנדרש.
מצגת לשיעור · 8 שקפים ·
טיוטה בסיוע בינה מלאכותית. נדרשות בדיקה אנושית לשונית וחינוכית והתנסות בכיתה.
בודקים ציטוט, עוקבים משני פרסומים אל מסמך אחד, ומסבירים מה הראיות אינן מוכיחות.
מצגת לשיעור · 8 שקפים ·
טיוטה בסיוע בינה מלאכותית. נדרשות בדיקה אנושית לשונית וחינוכית והתנסות בכיתה.
גרסת PDF: 13.10.2026
שלושה מסלולים לפי גיל
שלושה מסלולי למידה על מים, גבול וביטחון: מה נכתב בהסכם, מי צריך לפעול ואיך בודקים מה קרה. בוחרים מסלול אחד לפי הגיל והכיתה.
האתר נוקט עמדה ואומר זאת בגלוי: שתי מדינות, זכותה של ישראל להתקיים בביטחון, זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית, ודחיית אלימות נגד אזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. אתם והתלמידים לא חייבים להסכים. העובדות אמורות לעמוד על המקורות שלהן בכל מקרה, ואיפה שהאתר מביע דעה, הוא אומר שזו דעתו.
כדאי להציג לכיתה כבר בהתחלה את עמדת האתר כעמדה שאפשר לחלוק עליה. ביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 נגד 9 בעד החלטה נגד מדינה פלסטינית.1 באותו חודש תמכו בשתי מדינות, כרעיון כללי, 21% מהיהודים בישראל ו־40% מהפלסטינים;2 באוגוסט 2026 תמכו 44% מהפלסטינים והתנגדו 50%.3 הסקרים מתארים את האוכלוסיות שנדגמו במועדים שצוינו, ולא את עמדותיה של כיתה מסוימת. תלמיד שדוחה את עמדת האתר לא נכשל.
חמישה כללים. ראיות קודם: טענה נחשבת כשיש לה מקור שהכיתה יכולה לפתוח. לתאר לפני ששופטים. אף אחד לא מדבר בשם עם שלם, וגם לא בשם חבר לכיתה. מותר לוותר על התור, בלי להסביר. ולפני העמוד על האלימות נותנים אזהרת תוכן: אין בו תיאורים קשים, אבל הוא עוסק ברצח, בשכול ובאירועים שחלק מהתלמידים חוו.
אמרו לכיתה מי כתב: ישראלים, בישראל, וגם את הסיפור הפלסטיני. בשלוש השפות אותו טקסט, כך שכיתה מעורבת, או שני בתי ספר, יכולים לקרוא אותו עמוד ולהשוות. גם היחידות לכיתות ערביות מופיעות בשלוש השפות.
שאלת מפתחאילו סוגי הסכמים מקדמים שלום, ובמה הם שונים?
משימת סיכוםשלושה משפטים לחבר: מה השיג אוסלו, ולמה הוא נבנה כשלב ביניים.
שאלת מפתחלמי מאמינים כשמי שהיו בחדר חלוקים?
משימת סיכוםפסקה אחת: מה אני יודע, מה אני לא יודע, מה ישנה את דעתי.
שאלת מפתחמה שילמה כל חברה על הסכם השלום הראשון, ומי שילם?
משימת סיכוםמכתב קצר מ־1979, מתושב ימית או מסטודנטית בקהיר, אל המנהיג שלהם.
שאלת מפתחמה עושה פיגוע למי ששרד אותו, ולמי שרק שמע עליו? מתחילים באזהרת תוכן; מותר לוותר.
משימת סיכוםמשפט על מנגנון שראיתם השנה בחדשות. בלי שמות ובלי עדות אישית.
שאלת מפתחאיך אותה שנה היא עצמאות בסיפור אחד ואסון בסיפור אחר?
משימת סיכוםמשפט אחד מכל עמוד שאסור לעמוד השני להשמיט. הקטגוריות יכולות לחפוף: טענה עובדתית מבוססת יכולה לעסוק בזיכרון של קהילה. אין צורך להכניס כל משפט לתיבה בלעדית אחת.
שאלת מפתחאיך יודעים אם טענה נכונה, כאן או בכל מקום?
משימת סיכוםשורה אחת: העמוד, מה האתר אומר, מה המקור אומר. כיתה שמצאה טעות עשתה בדיוק מה שהאתר מבקש.
שאלת מפתחמי מספר את הסיפור שלי, ומה הייתי מספר אחרת? קוראים את הסיפור הפלסטיני, כולל ההערה שכתבו אותו ישראלים.
משימת סיכוםפסקה שהקבוצה הייתה שולחת לאתר כתיקון, עם המקור.
שאלת מפתחלמה השלום של מצרים ושל ירדן עם ישראל נשאר בין הממשלות? משווים את ההסכם עם מצרים ואת ההסכם עם ירדן להסכמי אברהם, בעזרת שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה. אחר כך הסקרים: לפני אוקטובר 2023 תמכו בנורמליזציה כ־5% במצרים וכ־5% בירדן, ובמרוקו ירדה התמיכה מ־31% ל־13% בין 2021–2022 ל־2023–2024.10
משימת סיכוםמה צריך להיות כתוב בהסכם כדי שהמשפחה שלכם תקרא לו שלום ולא נורמליזציה?
שאלת מפתחמה אפשר ללמוד מדרום אפריקה ומצפון אירלנד, ואיפה ההשוואה נעצרת? הקבוצות קוראות את שני המקרים בזה כבר קרה ורושמות: מי דיבר עם מי, מי תיווך, מה קיבל כל ציבור, וכמה זמן לקח היישום. אחר כך את הסעיף על מה ששונה כאן, ובו ההבדל בין שתי מדינות לבין מדינה מול עם בלי מדינה.
משימת סיכוםלהוסיף הבדל או לערער על אחד, עם מקור.
שאלת מפתחמה שיר יכול לעשות ונאום לא, ולהפך? מאזינים לשיר אחד בערבית משירים של שלום, וקוראים מה העמוד אומר שהשיר הוא ומה אינו. אחר כך פותחים, דרך ביקור סאדאת, את הנאום שנשא סאדאת בכנסת ב־20 בנובמבר 1977.11 מסמנים בו דרישה אחת, הצעה אחת ומשפט אחד שפונה לישראלים.
משימת סיכוםשורה מהנאום ושורה מעמוד השירים: איזו תשכנע יותר את הכיתה, ולמה?
המכתב הזה מיועד להעתקה. שנו בו מה שצריך.
להורים ולמנהל/ת בית הספר שלום רב,
בשבועות הקרובים נשתמש בכיתה באתר „מקום לשלום”, בשיעורים על תולדות ההסכמים בין ישראל, שכנותיה והפלסטינים. אני כותב/ת כדי שתדעו מהו האתר לפני שהילדים יספרו לכם עליו.
מה זה: אתר בעברית, בערבית ובאנגלית על הסכמי השלום, הסכמי הביניים והניסיונות שלא הבשילו. האתר כותב על עצמו שנכתב בישראל, בעיניים ישראליות, ושהוא משתדל להיות הוגן כלפי כל הצדדים. הוא אינו תוכנית לימודים מאושרת של משרד חינוך כלשהו.
מה האתר טוען, ומה לא: לכל טענה מהותית בו מצורף מקור שאפשר לפתוח ולבדוק. האתר אינו טוען שהוא ניטרלי. הוא תומך בשתי מדינות, ישראל בביטחון ומדינה פלסטינית עצמאית, ואומר שזו העמדה שלו ולא עובדה מוסכמת.
מה האתר מגנה: טרור ופגיעה באזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. הוא קובע שחמאס הוא ארגון טרור, ושב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור שבה נרצחו אזרחים חפים מפשע ונחטפו בני ערובה. באותו רף הוא קורא בשמן לפגיעות באזרחים פלסטינים, כמו הטבח בחברון ב־1994. הוא אינו מאשים עם שלם במעשים של ממשלה או של ארגון.
מה יתבקשו התלמידים לעשות: לקרוא, לפתוח את המקורות ולבדוק אותם, ולנמק מתוך ראיות. הם לא יתבקשו להסכים עם האתר או איתי, וכל תלמיד רשאי שלא להשתתף בדיון. עמוד אחד עוסק באלימות; אין בו תיאורים קשים, ואזהיר את הכיתה לפני שנקרא בו.
אתם מוזמנים לקרוא את העמודים בעצמכם, ולכתוב לי אם מצאתם בהם טעות. בברכה, [שם המורה]
25 דקות סביב הסכם השלום שנחתם ב־26 באוקטובר 1994. מתאים לציון יום החתימה וגם ללמידה לאורך השנה.
למורה: הכינו את סעיפים 1 ו־5 של ההסכם ואת דף ההסכם באתר. המקור המקושר באנגלית; תווכו את הקריאה לפי הצורך. אפשר לעבוד לבד, בזוג או בכתב, ואין צורך לשתף חוויות אישיות.
לעמוד ההסכם עם ירדן · לנוסח ההסכם · סעיפים 1 ו־5
קראו את התקציר ואת תאריך בדיקת המצב בעמוד ההסכם. כתבו בנפרד: תאריך החתימה, התנאי לכניסה לתוקף, ושאלה על היישום. אל תמלאו פרט שאין לו מקור.
בסעיפים 1 ו־5 מצאו: מתי השלום נכנס לתוקף, ומה הוסכם לגבי יחסים דיפלומטיים ושגרירים. ציינו את מספר הסעיף. הבחינו בין מה שהצדדים התחייבו לעשות לבין ראיה לכך שעשו זאת.
האם נוסח ההסכם לבדו מוכיח שכל ההתחייבויות קוימו מאז? נסחו מסקנה שהמסמך תומך בה, דבר שאינו מוכיח, ומקור מאוחר ומתוארך שתרצו לבדוק. סיימו במשפט שמפריד בין התחייבות לבין יישום.
להעמקה ולהדפסה: שתי הערכות המקושרות כאן משתמשות בדוגמאות אחרות, בעיקר מצרים ואוסלו. אפשר לתרגל בהן את השיטה ואז להחיל אותה על ירדן; הן אינן דפי עבודה ייעודיים להסכם עם ירדן.
פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.
מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.
תרגול של בדיקת מקורות