המפקד הלאומי – הצהרת העקרונות של איילון ונוסייבה

האתגר

ב-2002 הייתה האינתיפאדה השנייה בעיצומה, והמשא ומתן הרשמי נעצר אחרי שיחות טאבה. היוזמה ביקשה לעקוף את הקיפאון: במקום לחכות למנהיגים, להציג לציבור עצמו נוסח קצר של סוף הדרך¹.

הדרך לשם

1. 27 ביולי 2002התאריך שבו ניסחו עמי אילון וסרי נוסייבה את ההצהרה, לפי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF)¹.
2. 27 ביולי 2003התאריך שמופיע על עותק ההצהרה שבמאגר האו״ם². המקורות אינם מיישבים את הפער בין שני התאריכים.

האנשים

הציעו

עמי אילון · סרי נוסייבה

מה הוצע

• שתי מדינות לשני עמים².
• גבולות על בסיס קווי 4 ביוני 1967, עם תיקונים ביחס של 1:1 שיתחשבו בביטחון, ברציפות טריטוריאלית ובדמוגרפיה; חיבור בין הגדה המערבית לרצועת עזה; אחרי קביעת הגבול לא יישארו מתנחלים במדינה הפלסטינית².
• ירושלים עיר פתוחה ובירת שתי המדינות: השכונות הערביות בריבונות פלסטינית והיהודיות בריבונות ישראלית. לאף צד לא תהיה ריבונות על המקומות הקדושים; פלסטין תהיה שומרת אל-חרם א-שריף וישראל שומרת הכותל המערבי².
• פליטים פלסטינים ישובו רק למדינה הפלסטינית, ויהודים – רק לישראל; קרן בינלאומית תפצה פליטים².
• המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, והקהילה הבינלאומית תערוב לביטחונה ולעצמאותה².
• עם יישום מלא של העקרונות יסתיים הסכסוך ויסתיימו כל התביעות ההדדיות².

לנוסח המסמך

הגיאוגרפיה

ההחלטות הקשות

• הנוסח דורש מכל צד ויתור כואב. מהפלסטינים: שיבת פליטים למדינה הפלסטינית בלבד, בעוד יוזמת השלום הערבית מדברת על פתרון לפי החלטה 194³. מהישראלים: קווי 1967, פינוי כל המתנחלים משטח פלסטין וחלוקת הריבונות בירושלים².
• החסם העיקרי: זו הצהרה של אזרחים. היא אינה מחייבת את ממשלת ישראל או את אש״ף, והיא חסרה מפות, לוח זמנים ומנגנון יישום².
• במקורות שנבדקו לעמוד זה לא נמצאה ביקורת מתועדת על ההצהרה שאפשר לייחס לגורם מסוים; לכן אין כאן רשימת ביקורות.

מה נותר פתוח

• המקורות חלוקים על התאריך: ECF מתארך את ההצהרה ל-27 ביולי 2002¹, ועל העותק שבמאגר האו״ם מופיע 27 ביולי 2003². מספר החותמים על ההצהרה לא אומת ולכן אינו מופיע כאן.