„הם בכלל רוצים שלום, או רק שלא נהיה פה?”

חלק כן וחלק לא, ורבים שם שואלים את אותה שאלה עליכם. בסקר משותף מיולי 2024 אמרו 66% מהיהודים בישראל שהפלסטינים רוצים לבצע בהם רצח עם, ו־61% מהפלסטינים אמרו את אותו דבר על ישראל. באוגוסט 2026 תמכו 44% מהפלסטינים בשתי מדינות ו־50% התנגדו; 44% בחרו במשא ומתן כדרך הטובה לסיים את הכיבוש, ו־27% במאבק מזוין. אבל סקר אינו הסכם, וחמאס, ארגון טרור, אינו הציבור הפלסטיני. עוד בישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד.

„יצאנו מעזה ב־2005 וקיבלנו את 7 באוקטובר. למה שנסיגה נוספת תיגמר אחרת?”

אולי לא תיגמר אחרת, והחשש נשען על אירועים אמיתיים. ישראל יצאה מהרצועה ב־2005, חמאס ניצח בבחירות ב־2006 והשתלט על הרצועה בכוח ב־2007, ומשם יצאה מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. לפי נתון שמצטט ארגון Human Rights Watch, כ־2,700 רקטות נורו מהרצועה בין ספטמבר 2005 למאי 2007. מה שהתיעוד מוסיף: היציאה הייתה חד־צדדית, בלי הסכם, ישראל המשיכה לשלוט באוויר, בים ובהיקף היבשתי, וב־2007 הוטל על הרצועה סגר. אבל הלקח שנוי במחלוקת: יש מי שאומרים ששטח שמפנים הופך לבסיס תקיפה; הרשות הפלסטינית טענה ב־2005 שהכיבוש לא הסתיים. ראו את ההתנתקות.

„אם אוסלו היה כל כך חשוב, איך התפוצצו אחריו אוטובוסים?”

כי אוסלו היה התחלה ולא סוף, ומתנגדיו בשני הצדדים תקפו אותו. לדעת האתר זו הייתה פריצת דרך היסטורית: בספטמבר 1993 החליטו יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת שישראל ואש״ף יכירו זה בזה, ונחתמה הצהרת העקרונות. שלושתם קיבלו את פרס נובל לשלום ל־1994. זה היה הסכם ביניים לחמש שנים; ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הביטחון והגבולות נדחו להמשך. ואז האלימות: ב־1994 טבח ישראלי במתפללים מוסלמים בחברון; בפברואר ובמרץ 1996 נהרגו 59 בני אדם בארבעה פיגועי התאבדות של חמאס; וב־1995 רצח ישראלי שהתנגד לתהליך את רבין. אבל למה התהליך נתקע, על כך יש מחלוקת: משרד ההיסטוריון האמריקאי מצביע על פיגועי חמאס שכרסמו בתמיכה הישראלית; החוקר הפלסטיני ח׳ליל שקאקי, על תקופת ביניים בלי קצה שבה גדלו ההתנחלויות. עוד באוסלו: פריצת הדרך, ומה השתבש בדרך.

„ניסו כל כך הרבה פעמים ונכשלו. למה לנסות שוב?”

כי ניסיונות שלא הצליחו הם לא פעם הדרך שבה נבנית הצלחה. מצרים היא הדוגמה הברורה. בימי גולדה מאיר הציג שליח האו״ם גונאר יארינג ב־1971 הצעות לשני הצדדים, והמאמץ נתקע. בממשלתו הראשונה של רבין התפוצץ במרץ 1975 סבב התיווך של הנרי קיסינג׳ר, ושישה חודשים אחר כך נחתם בכל זאת הסכם ביניים בסיני; לפי אתר ההנצחה של הדיפלומט מרדכי גזית, שישב בצוות הישראלי, הסכם זה הניח יסודות לשלום. ב־1977 בא סאדאת לירושלים, וב־1979 נחתם הסכם שלום שבתוקף עד היום. לדעת האתר, כל מאמץ לשלום שווה את הניסיון. אבל ניסיון שנכשל עוזר רק אם הבא לומד ממנו. עוד במאמצים שלא הבשילו.

„אני מתגייס בשנה הבאה. אפשר להיות לוחם ולרצות שלום?”

כן. כמה מעושי השלום עברו את רוב חייהם במדים. יצחק רבין היה רמטכ״ל בשנים 1964–1968, ואחר כך חתם על אוסלו ב׳ ועל השלום עם ירדן; בקונגרס האמריקאי, ב־26 ביולי 1994, קרא לעצמו „חייל בצבא השלום”. משה דיין, רמטכ״ל לשעבר, ניהל את המגעים החשאיים שקדמו לביקור סאדאת. „לוחמים לשלום” נוסדה ב־2006 בידי לוחמים לשעבר משני הצדדים. אבל מה זה אומר על השירות שלך, זו החלטה שלך.

„חברים שלי נהרגו בעזה. לדבר עכשיו על שלום זה לא לירוק עליהם?”

לא. אף אחד לא יכול לדבר בשם החברים שלך, והאתר לא ינסה. מה שהמחקר יודע נוגע לחיים: מחקר שעקב אחרי 996 ישראלים ו־631 פלסטינים מצא שחשיפה אישית לאלימות פוליטית מפחיתה תמיכה במאמצי שלום. כלומר, להתרחק מהמילה שלום אחרי אובדן זו תגובה נפוצה, לא מוזרה. ויש משפחות שכולות שבחרו בדרך אחרת: ב„חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות”, שנוסד ב־1995, חברים יותר מ־800 ישראלים ופלסטינים שכולים. אבל הוא אינו מדבר בשם כל המשפחות השכולות, וגם האתר לא; מתי לקרוא כאן, זו החלטה שלך. עוד באלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.

„עם מי בכלל חותמים? חמאס לא רוצה, והרשות חלשה.”

אין תשובה פשוטה. כל ההסכמים עד היום נחתמו עם אש״ף, שישראל הכירה בו ב־1993; בראשו עומד מחמוד עבאס. חמאס ניצח בבחירות האחרונות למועצה המחוקקת, ב־2006, והשתלט על עזה בכוח ב־2007. באוגוסט 2026 רצו 79% מהפלסטינים שעבאס יתפטר. בחירות חדשות נקבעו ל־28 בנובמבר 2026, והמועמדים נדרשים לקבל את תוכנית אש״ף, כולל ההכרה בישראל. ופלסטינים שואלים את שאלת המראה: ביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 נגד 9 בעד החלטה נגד מדינה פלסטינית, וישראל בוחרת ב־27 באוקטובר 2026. אבל מי יוכל לחתום אחרי שתי הבחירות, אף אחד עוד לא יודע. ראו את הפסקת האש בעזה.

„מה מלמדים עלינו בבתי הספר בעזה וברמאללה?”

יש לנו רק מחקר ישן. ב־2013 קרא צוות בהובלת דניאל בר־טל מאוניברסיטת תל אביב וסמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם 370 ספרי לימוד ישראליים ו־102 פלסטיניים. דה־הומניזציה של האחר הייתה נדירה בשני הצדדים. אבל שני הצדדים סיפרו סיפור לאומי חד־צדדי, אמרו מעט על חיי היומיום של האחר ולפעמים השמיטו אותו מהמפה; זה היה חזק יותר בספרים הפלסטיניים ובספרי החינוך החרדי מאשר בחינוך הממלכתי. אבל המחקר בן יותר מעשור, ולא מצאנו מחקר משותף על הספרים של היום.

„יש לנו שלום עם מצרים, ושונאים אותנו שם עדיין. אז מה זה שווה?”

הוא שווה את זה שאין מלחמה, וזה הרבה. מאז 1973 ישראל ומצרים לא נלחמו, ההסכם בתוקף מאז 1979, ומאז 2020 זורם גז ישראלי למצרים. גם הקור אמיתי: לפני אוקטובר 2023 תמכו בנורמליזציה כ־5% מהמצרים וכ־5% מהירדנים (סקר כזה מודד תמיכה בנורמליזציה, לא שנאה), וב־2026 אין למצרים שגריר בתל אביב. אבל למה השלום נשאר קר, על כך יש מחלוקת: לפי הברומטר הערבי, בלי מדינה פלסטינית הוא יישאר קר; חוקרים במרכז בגין־סאדאת רואים בהסכמי אברהם הוכחה ששלום חם יותר אפשרי. ראו את הסכם השלום עם מצרים.

„מה אני, בן אדם אחד, יכול לעשות?”

לא הסכם, אבל יותר מכלום. מפגש עם הצד השני עוזר: סקירה מ־2019 של 27 ניסויים מצאה שמגע בין קבוצות מפחית בדרך כלל דעות קדומות, אם כי פחות כשמדובר בדעות קדומות על רקע אתני. הקואליציה ALLMEP אומרת שתוכניות מפגש משנות עמדות, אבל מעולם לא מומנו בהיקף שמשנה חברות שלמות. מה פתוח בפניך: לקרוא הסכם ואת המקור שלו, לבדוק טענה לפני שמשתפים, ולפגוש מישהו מהצד השני דרך ארגון שזה עיסוקו. אבל אם צעדים של יחידים מצטברים לשינוי מדיני, את זה אף אחד לא יודע. רעיונות וארגונים במה אפשר לעשות.

„יש בצד השני מישהו בגיל שלי שחושב כמוני?”

יש, אבל פחות ממה שאולי קיווית. ביולי 2024 תמכו בשתי מדינות 34% מהפלסטינים בני 18 עד 29, ו־8% מהיהודים בישראל בני 18 עד 35. ובכל זאת הם נפגשים: לחוג ההורים יש תוכנית נוער ומחנה קיץ; בששת בתי הספר של „יד ביד” לומדים יחד יותר מ־2,000 תלמידים יהודים וערבים; ול„עומדים ביחד” יש תאי סטודנטים. אבל לצעירים פלסטינים בגדה ובעזה, מפגש משותף כרוך בסיכונים שישראלים לא מכירים.

„אני אזרח ישראל. מתי אהיה שווה, ומה השלום שלכם משנה בשבילי?”

אף אחד לא יודע מתי, והאתר לא יבטיח. על הנייר, מגילת העצמאות מ־1948 מבטיחה שוויון זכויות גמור לכל התושבים. במציאות: האזרחים הערבים הם 17.2% מהאוכלוסייה; ב־2023 חיו בעוני 38.4% מהמשפחות הערביות, לעומת 15.4% מהיהודיות, ו־244 ערבים נרצחו. „עדאלה” מונה חוקים שהוא רואה כמפלים, ובהם חוק הלאום מ־2018; ב־2021 אישר בית המשפט העליון את החוק ברוב של עשרה מול אחד. אבל האתר עוסק בשלום בין עמים ומדינות, ואין לו תשובה מבוססת על מה שזה ישנה בשבילך. עוד בהסיפור הפלסטיני.

„מתי נגמר הכיבוש, ומי יפנה 700 אלף מתנחלים?”

אין תאריך, ונכון לאוקטובר 2026 אין משא ומתן על הסדר קבע. ביולי 2024 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בחוות דעת מייעצת, שהמשך הנוכחות הישראלית בשטח הכבוש אינו חוקי. האו״ם מונה יותר מ־700 אלף מתנחלים בגדה, כולל מזרח ירושלים (2022). אף הצעה באתר לא מפנה את כולם: מתווה קלינטון השאיר בישראל גושים עם כ־80% מהמתנחלים, תמורת שטח אחר; לפי יוזמת ז׳נבה, ישראל מיישבת בשטחה את מי שגר מעבר לגבול; תוכנית טראמפ לא מפנה איש. אבל זה כבר נעשה פעם: ב־2005 פינתה ישראל כ־8,500 מתנחלים מעזה. השוו את ההצעות באפשרויות לעתיד.

„סבתא שלי מיפו. היא חוזרת, מקבלת פיצוי, או אמורה לוותר?”

אף טקסט לא נותן לה את כל מה שהייתה רוצה. החלטה 194 של האו״ם (1948) קובעת שיש להתיר לפליטים הרוצים לשוב ולחיות בשלום לעשות זאת, ולפצות את מי שלא ישוב. יוזמת השלום הערבית מבקשת פתרון צודק ומוסכם לפי החלטה 194. מתווה קלינטון מציע חמישה יעדים, והכניסה לישראל תלויה בישראל; יוזמת ז׳נבה מציעה פיצוי ובחירת מקום מגורים, וישראל קובעת כמה תקבל. המחלוקת: הצוות הפלסטיני כתב ב־2001 שלא יקבל הצעה בלי שיבה לבתים; ממשלות ישראל הסתייגו מההפניה להחלטה 194. אבל אם לקבל פיצוי, זו ההחלטה שלה, לא של האתר.

„ירושלים: של מי אל־אקצא ביום שאחרי?”

שום דבר לא סוכם; יש רק הצעות. בהסכם 1994 התחייבה ישראל לכבד את התפקיד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים למוסלמים. מתווה קלינטון הציע שתי נוסחאות לאל־אקצא / אל־חרם א־שריף (הר הבית בפי היהודים), ובשתיהן הכותל בריבונות ישראל. יוזמת ז׳נבה נותנת את המתחם לפלסטין עם נוכחות בינלאומית; תוכנית טראמפ משאירה את ירושלים בידי ישראל ואת הסטטוס קוו במקומות הקדושים; הצהרת ניו יורק מ־2025 תומכת בסטטוס קוו ובאפוטרופסות ההאשמית. אבל תביעת כל צד היא עניין של אמונה ולאום; האתר מתעד אותן ואינו פוסק.

„כמה ישראלים באמת רוצים היום מדינה פלסטינית?”

מעטים, ופחות מאשר לפני המלחמה. בסקר המשותף ירדה התמיכה בשתי מדינות בקרב יהודים בישראל מ־34% בדצמבר 2022 ל־21% ביולי 2024; בקרב האזרחים הערבים היא עמדה על 72%. בסקר של מכון פיו מ־2025 אמרו 21% מהישראלים שישראל ומדינה פלסטינית יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, השיעור הנמוך מאז 2013. ב־2018 מצא „מדד השלום” ש־47% מהיהודים תומכים בהסכם של שתי מדינות. אבל השאלות שונות, ולכן המספרים לא יושבים על קו אחד; ולא מצאנו סקר מ־2026.

„מי נענש על הרג אזרחים בעזה, ועל אלימות המתנחלים?”

יש תיקים; כמעט אף אחד לא הסתיים. בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט, בחשד להרעבה כשיטת לחימה ולפשעים נגד האנושות; הצו נגד מפקד חמאס מוחמד דף בוטל אחרי מותו, וישראל אינה מכירה בסמכות בית הדין ודוחה את ההאשמות. תביעת רצח העם של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק הניבה צווים זמניים, לא פסק דין. בישראל פתח הצבא באוגוסט 2026 בחקירות פליליות של שני אירועים בעזה; לפי „יש דין”, כתבי האישום קרובים לאפס ביחס לתלונות, ו־93.6% מתיקי המשטרה על אלימות מתנחלים ב־2005–2025 נסגרו בלי כתב אישום. ועל 7 באוקטובר: חוק ממאי 2026 הקים בית דין צבאי מיוחד לכ־400 אנשי חמאס העצורים בישראל; „עדאלה” טוען שהוא פוגע בחזקת החפות. אבל בינתיים, התשובה הכנה היא: מעטים מאוד.

„סאדאת, רבין, ערפאת: תראו מה קרה למי שחתם. למה שאאמין שהבא ישרוד?”

אף אחד לא יכול להבטיח, אבל התמונה מורכבת יותר ממה שנראה. שניים נרצחו, שניהם בידי בני עמם: סאדאת ב־1981 בידי אסלאמיסטים מצרים, שבין מניעיהם היה השלום, ורבין ב־1995 בידי ישראלי שהתנגד לאוסלו. ערפאת מת ליד פריז ב־2004; טענות ההרעלה נחקרו, ומומחים בצרפת ובשווייץ הגיעו למסקנות שונות. בגין, המלך חוסיין ופרס לא נרצחו. אבל הסכם לא מת עם מי שחתם עליו: השלום עם מצרים שרד את סאדאת והוא בתוקף היום.

„מה הרוויח מהשלום מצרי רגיל או ירדני רגיל? לא הממשלה.”

המדינות הרוויחו בבירור; על משקי הבית יש מעט ראיות. מצרים קיבלה בחזרה את כל סיני בתוך שלוש שנים, והוצאות הביטחון שלה ירדו מ־15.4% מהתוצר ב־1975 ל־1.0% ב־2022, אם כי לא רק בזכות השלום. סחורה מצרית עם רכיב ישראלי נכנסת לארצות הברית בלי מכס, וירדן מקבלת מים מישראל, אף שהעסקה הנוספת פקעה ב־2025. אבל כשליש מהמצרים חיו בעוני לפי המדידה האחרונה, לא מצאנו מחקר שמבודד את השפעת השלום על הכנסת משפחה, ורק כ־5% בכל מדינה תמכו בנורמליזציה לפני אוקטובר 2023. ראו מצרים וירדן.

„אוסלו נתן לנו עוד התנחלויות. למה שסיבוב נוסף יהיה שונה?”

המספרים מאשרים את ההנחה שבשאלה. הצהרת העקרונות דחתה את ההתנחלויות להסדר הקבע, והבנייה נמשכה: כ־110 אלף מתנחלים בגדה (בלי מזרח ירושלים) ב־1993, וכ־465 אלף ב־2023, לפי „שלום עכשיו”. ח׳ליל שקאקי קרא לזה הפגם שבתכנון: תקופת ביניים בלי קצה. טקסטים מאוחרים ניסו לתקן: ועדת מיטשל ומפת הדרכים דרשו הקפאה, והיא לא בוצעה; יוזמת ז׳נבה משרטטת גבול, וגוף בינלאומי מפקח. אבל שום דבר לא מבטיח שהסיבוב הבא יהיה שונה; מה שאפשר לומר הוא שהטקסטים מאז אוסלו מזהים את הכשל ומציעים גבול, לוח זמנים ופיקוח.

„מה יכול לעשות בן 17 בלי שיעצרו אותו או יקראו לו בוגד?”

ללמוד ולבדוק לא דורש רשות מאיש; פעילות מסוכנת יותר, ולא באותה מידה לכולם. בעזה, באפריל 2020, עצרו מנגנוני הביטחון של חמאס את ראמי אמאן ופעילים נוספים אחרי שיחת וידאו עם ישראלים; שלושה הואשמו ב„החלשת הרוח המהפכנית”, ו־Human Rights Watch ואמנסטי קראו לשחרר אותם. בישראל, לפי „עדאלה”, עשרות אזרחים פלסטינים הואשמו בגלל פוסטים והתבטאויות בחמשת השבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023. על הגדה לא מצאנו מקור. מה שאינו דורש רשות: לקרוא את ההסכמים ואת המקורות, לבדוק טענה, ללמוד את השפה האחרת. אבל הכינוי „בוגד” הוא מחיר חברתי אמיתי; כדאי לשקול אותו עם מישהו שסומכים עליו.

שאלות קשות, תשובות כנות

שאלות שצעירים ישראלים, פלסטינים וערבים שואלים באמת, ותשובות קצרות וכנות. איפה שיש עובדות, יש להן מקור; איפה שיש רק עמדה, כתוב של מי היא. שתי הרשימות מופיעות בשלוש השפות, כדי שתראו גם מה שואלים בצד השני.

10 דקות קריאה

שאלות ששואלים ישראלים

„הם בכלל רוצים שלום, או רק שלא נהיה פה?”: חלק כן וחלק לא, ורבים שם שואלים את אותה שאלה עליכם. בסקר משותף מיולי 2024 אמרו 66% מהיהודים בישראל שהפלסטינים רוצים לבצע בהם רצח עם, ו־61% מהפלסטינים אמרו את אותו דבר על ישראל.¹ באוגוסט 2026 תמכו 44% מהפלסטינים בשתי מדינות ו־50% התנגדו; 44% בחרו במשא ומתן כדרך הטובה לסיים את הכיבוש, ו־27% במאבק מזוין.² אבל סקר אינו הסכם, וחמאס, ארגון טרור, אינו הציבור הפלסטיני. עוד בישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד.
„יצאנו מעזה ב־2005 וקיבלנו את 7 באוקטובר. למה שנסיגה נוספת תיגמר אחרת?”: אולי לא תיגמר אחרת, והחשש נשען על אירועים אמיתיים. ישראל יצאה מהרצועה ב־2005, חמאס ניצח בבחירות ב־2006 והשתלט על הרצועה בכוח ב־2007, ומשם יצאה מתקפת הטרור של 7 באוקטובר.³⁴ לפי נתון שמצטט ארגון Human Rights Watch, כ־2,700 רקטות נורו מהרצועה בין ספטמבר 2005 למאי 2007.⁵ מה שהתיעוד מוסיף: היציאה הייתה חד־צדדית, בלי הסכם, ישראל המשיכה לשלוט באוויר, בים ובהיקף היבשתי, וב־2007 הוטל על הרצועה סגר.³⁶ אבל הלקח שנוי במחלוקת: יש מי שאומרים ששטח שמפנים הופך לבסיס תקיפה; הרשות הפלסטינית טענה ב־2005 שהכיבוש לא הסתיים.³ ראו את ההתנתקות.
„אם אוסלו היה כל כך חשוב, איך התפוצצו אחריו אוטובוסים?”: כי אוסלו היה התחלה ולא סוף, ומתנגדיו בשני הצדדים תקפו אותו. לדעת האתר זו הייתה פריצת דרך היסטורית: בספטמבר 1993 החליטו יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת שישראל ואש״ף יכירו זה בזה, ונחתמה הצהרת העקרונות.⁷⁸ שלושתם קיבלו את פרס נובל לשלום ל־1994.⁹ זה היה הסכם ביניים לחמש שנים; ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הביטחון והגבולות נדחו להמשך.⁸ ואז האלימות: ב־1994 טבח ישראלי במתפללים מוסלמים בחברון;¹⁰ בפברואר ובמרץ 1996 נהרגו 59 בני אדם בארבעה פיגועי התאבדות של חמאס;¹¹ וב־1995 רצח ישראלי שהתנגד לתהליך את רבין.¹² אבל למה התהליך נתקע, על כך יש מחלוקת: משרד ההיסטוריון האמריקאי מצביע על פיגועי חמאס שכרסמו בתמיכה הישראלית;¹³ החוקר הפלסטיני ח׳ליל שקאקי, על תקופת ביניים בלי קצה שבה גדלו ההתנחלויות.¹⁴ עוד באוסלו: פריצת הדרך, ומה השתבש בדרך.
„ניסו כל כך הרבה פעמים ונכשלו. למה לנסות שוב?”: כי ניסיונות שלא הצליחו הם לא פעם הדרך שבה נבנית הצלחה. מצרים היא הדוגמה הברורה. בימי גולדה מאיר הציג שליח האו״ם גונאר יארינג ב־1971 הצעות לשני הצדדים, והמאמץ נתקע.¹⁵ בממשלתו הראשונה של רבין התפוצץ במרץ 1975 סבב התיווך של הנרי קיסינג׳ר, ושישה חודשים אחר כך נחתם בכל זאת הסכם ביניים בסיני;¹⁶ לפי אתר ההנצחה של הדיפלומט מרדכי גזית, שישב בצוות הישראלי, הסכם זה הניח יסודות לשלום.¹⁷ ב־1977 בא סאדאת לירושלים, וב־1979 נחתם הסכם שלום שבתוקף עד היום.¹⁸¹⁹ לדעת האתר, כל מאמץ לשלום שווה את הניסיון. אבל ניסיון שנכשל עוזר רק אם הבא לומד ממנו. עוד במאמצים שלא הבשילו.
„אני מתגייס בשנה הבאה. אפשר להיות לוחם ולרצות שלום?”: כן. כמה מעושי השלום עברו את רוב חייהם במדים. יצחק רבין היה רמטכ״ל בשנים 1964–1968,²⁰ ואחר כך חתם על אוסלו ב׳ ועל השלום עם ירדן; בקונגרס האמריקאי, ב־26 ביולי 1994, קרא לעצמו „חייל בצבא השלום”.²¹ משה דיין, רמטכ״ל לשעבר, ניהל את המגעים החשאיים שקדמו לביקור סאדאת.²²¹⁸ „לוחמים לשלום” נוסדה ב־2006 בידי לוחמים לשעבר משני הצדדים.²³ אבל מה זה אומר על השירות שלך, זו החלטה שלך.
„חברים שלי נהרגו בעזה. לדבר עכשיו על שלום זה לא לירוק עליהם?”: לא. אף אחד לא יכול לדבר בשם החברים שלך, והאתר לא ינסה. מה שהמחקר יודע נוגע לחיים: מחקר שעקב אחרי 996 ישראלים ו־631 פלסטינים מצא שחשיפה אישית לאלימות פוליטית מפחיתה תמיכה במאמצי שלום.²⁴ כלומר, להתרחק מהמילה שלום אחרי אובדן זו תגובה נפוצה, לא מוזרה. ויש משפחות שכולות שבחרו בדרך אחרת: ב„חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות”, שנוסד ב־1995, חברים יותר מ־800 ישראלים ופלסטינים שכולים.²⁵²⁶ אבל הוא אינו מדבר בשם כל המשפחות השכולות, וגם האתר לא; מתי לקרוא כאן, זו החלטה שלך. עוד באלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.
„עם מי בכלל חותמים? חמאס לא רוצה, והרשות חלשה.”: אין תשובה פשוטה. כל ההסכמים עד היום נחתמו עם אש״ף, שישראל הכירה בו ב־1993; בראשו עומד מחמוד עבאס.⁷ חמאס ניצח בבחירות האחרונות למועצה המחוקקת, ב־2006, והשתלט על עזה בכוח ב־2007.⁴²⁷ באוגוסט 2026 רצו 79% מהפלסטינים שעבאס יתפטר.² בחירות חדשות נקבעו ל־28 בנובמבר 2026, והמועמדים נדרשים לקבל את תוכנית אש״ף, כולל ההכרה בישראל.²⁸ ופלסטינים שואלים את שאלת המראה: ביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 נגד 9 בעד החלטה נגד מדינה פלסטינית,²⁹ וישראל בוחרת ב־27 באוקטובר 2026.³⁰ אבל מי יוכל לחתום אחרי שתי הבחירות, אף אחד עוד לא יודע. ראו את הפסקת האש בעזה.
„מה מלמדים עלינו בבתי הספר בעזה וברמאללה?”: יש לנו רק מחקר ישן. ב־2013 קרא צוות בהובלת דניאל בר־טל מאוניברסיטת תל אביב וסמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם 370 ספרי לימוד ישראליים ו־102 פלסטיניים.³¹ דה־הומניזציה של האחר הייתה נדירה בשני הצדדים. אבל שני הצדדים סיפרו סיפור לאומי חד־צדדי, אמרו מעט על חיי היומיום של האחר ולפעמים השמיטו אותו מהמפה; זה היה חזק יותר בספרים הפלסטיניים ובספרי החינוך החרדי מאשר בחינוך הממלכתי.³¹ אבל המחקר בן יותר מעשור, ולא מצאנו מחקר משותף על הספרים של היום.
„יש לנו שלום עם מצרים, ושונאים אותנו שם עדיין. אז מה זה שווה?”: הוא שווה את זה שאין מלחמה, וזה הרבה. מאז 1973 ישראל ומצרים לא נלחמו, ההסכם בתוקף מאז 1979,¹⁹ ומאז 2020 זורם גז ישראלי למצרים.³² גם הקור אמיתי: לפני אוקטובר 2023 תמכו בנורמליזציה כ־5% מהמצרים וכ־5% מהירדנים (סקר כזה מודד תמיכה בנורמליזציה, לא שנאה),³³ וב־2026 אין למצרים שגריר בתל אביב.³⁴ אבל למה השלום נשאר קר, על כך יש מחלוקת: לפי הברומטר הערבי, בלי מדינה פלסטינית הוא יישאר קר;³³ חוקרים במרכז בגין־סאדאת רואים בהסכמי אברהם הוכחה ששלום חם יותר אפשרי.³⁵ ראו את הסכם השלום עם מצרים.
„מה אני, בן אדם אחד, יכול לעשות?”: לא הסכם, אבל יותר מכלום. מפגש עם הצד השני עוזר: סקירה מ־2019 של 27 ניסויים מצאה שמגע בין קבוצות מפחית בדרך כלל דעות קדומות, אם כי פחות כשמדובר בדעות קדומות על רקע אתני.³⁶ הקואליציה ALLMEP אומרת שתוכניות מפגש משנות עמדות, אבל מעולם לא מומנו בהיקף שמשנה חברות שלמות.³⁷ מה פתוח בפניך: לקרוא הסכם ואת המקור שלו, לבדוק טענה לפני שמשתפים, ולפגוש מישהו מהצד השני דרך ארגון שזה עיסוקו. אבל אם צעדים של יחידים מצטברים לשינוי מדיני, את זה אף אחד לא יודע. רעיונות וארגונים במה אפשר לעשות.
„יש בצד השני מישהו בגיל שלי שחושב כמוני?”: יש, אבל פחות ממה שאולי קיווית. ביולי 2024 תמכו בשתי מדינות 34% מהפלסטינים בני 18 עד 29, ו־8% מהיהודים בישראל בני 18 עד 35.¹ ובכל זאת הם נפגשים: לחוג ההורים יש תוכנית נוער ומחנה קיץ;²⁶ בששת בתי הספר של „יד ביד” לומדים יחד יותר מ־2,000 תלמידים יהודים וערבים;³⁸ ול„עומדים ביחד” יש תאי סטודנטים.³⁹ אבל לצעירים פלסטינים בגדה ובעזה, מפגש משותף כרוך בסיכונים שישראלים לא מכירים.

שאלות ששואלים פלסטינים וערבים

„אני אזרח ישראל. מתי אהיה שווה, ומה השלום שלכם משנה בשבילי?”: אף אחד לא יודע מתי, והאתר לא יבטיח. על הנייר, מגילת העצמאות מ־1948 מבטיחה שוויון זכויות גמור לכל התושבים.⁴⁰ במציאות: האזרחים הערבים הם 17.2% מהאוכלוסייה; ב־2023 חיו בעוני 38.4% מהמשפחות הערביות, לעומת 15.4% מהיהודיות, ו־244 ערבים נרצחו.⁴¹ „עדאלה” מונה חוקים שהוא רואה כמפלים, ובהם חוק הלאום מ־2018;⁴² ב־2021 אישר בית המשפט העליון את החוק ברוב של עשרה מול אחד.⁴³ אבל האתר עוסק בשלום בין עמים ומדינות, ואין לו תשובה מבוססת על מה שזה ישנה בשבילך. עוד בהסיפור הפלסטיני.
„מתי נגמר הכיבוש, ומי יפנה 700 אלף מתנחלים?”: אין תאריך, ונכון לאוקטובר 2026 אין משא ומתן על הסדר קבע.⁴⁴ ביולי 2024 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בחוות דעת מייעצת, שהמשך הנוכחות הישראלית בשטח הכבוש אינו חוקי.⁴⁵ האו״ם מונה יותר מ־700 אלף מתנחלים בגדה, כולל מזרח ירושלים (2022).⁴⁶ אף הצעה באתר לא מפנה את כולם: מתווה קלינטון השאיר בישראל גושים עם כ־80% מהמתנחלים, תמורת שטח אחר;⁴⁷ לפי יוזמת ז׳נבה, ישראל מיישבת בשטחה את מי שגר מעבר לגבול;⁴⁸ תוכנית טראמפ לא מפנה איש.⁴⁹ אבל זה כבר נעשה פעם: ב־2005 פינתה ישראל כ־8,500 מתנחלים מעזה.³ השוו את ההצעות באפשרויות לעתיד.
„סבתא שלי מיפו. היא חוזרת, מקבלת פיצוי, או אמורה לוותר?”: אף טקסט לא נותן לה את כל מה שהייתה רוצה. החלטה 194 של האו״ם (1948) קובעת שיש להתיר לפליטים הרוצים לשוב ולחיות בשלום לעשות זאת, ולפצות את מי שלא ישוב.⁵⁰ יוזמת השלום הערבית מבקשת פתרון צודק ומוסכם לפי החלטה 194.⁵¹ מתווה קלינטון מציע חמישה יעדים, והכניסה לישראל תלויה בישראל;⁴⁷ יוזמת ז׳נבה מציעה פיצוי ובחירת מקום מגורים, וישראל קובעת כמה תקבל.⁴⁸ המחלוקת: הצוות הפלסטיני כתב ב־2001 שלא יקבל הצעה בלי שיבה לבתים;⁵² ממשלות ישראל הסתייגו מההפניה להחלטה 194.⁵³ אבל אם לקבל פיצוי, זו ההחלטה שלה, לא של האתר.
„ירושלים: של מי אל־אקצא ביום שאחרי?”: שום דבר לא סוכם; יש רק הצעות. בהסכם 1994 התחייבה ישראל לכבד את התפקיד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים למוסלמים.⁵⁴ מתווה קלינטון הציע שתי נוסחאות לאל־אקצא / אל־חרם א־שריף (הר הבית בפי היהודים), ובשתיהן הכותל בריבונות ישראל.⁴⁷ יוזמת ז׳נבה נותנת את המתחם לפלסטין עם נוכחות בינלאומית;⁴⁸ תוכנית טראמפ משאירה את ירושלים בידי ישראל ואת הסטטוס קוו במקומות הקדושים;⁴⁹ הצהרת ניו יורק מ־2025 תומכת בסטטוס קוו ובאפוטרופסות ההאשמית.⁵⁵ אבל תביעת כל צד היא עניין של אמונה ולאום; האתר מתעד אותן ואינו פוסק.
„כמה ישראלים באמת רוצים היום מדינה פלסטינית?”: מעטים, ופחות מאשר לפני המלחמה. בסקר המשותף ירדה התמיכה בשתי מדינות בקרב יהודים בישראל מ־34% בדצמבר 2022 ל־21% ביולי 2024; בקרב האזרחים הערבים היא עמדה על 72%.¹ בסקר של מכון פיו מ־2025 אמרו 21% מהישראלים שישראל ומדינה פלסטינית יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, השיעור הנמוך מאז 2013.⁵⁶ ב־2018 מצא „מדד השלום” ש־47% מהיהודים תומכים בהסכם של שתי מדינות.⁵⁷ אבל השאלות שונות, ולכן המספרים לא יושבים על קו אחד; ולא מצאנו סקר מ־2026.
„מי נענש על הרג אזרחים בעזה, ועל אלימות המתנחלים?”: יש תיקים; כמעט אף אחד לא הסתיים. בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט, בחשד להרעבה כשיטת לחימה ולפשעים נגד האנושות;⁵⁸ הצו נגד מפקד חמאס מוחמד דף בוטל אחרי מותו, וישראל אינה מכירה בסמכות בית הדין ודוחה את ההאשמות.⁵⁹ תביעת רצח העם של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק הניבה צווים זמניים, לא פסק דין.⁶⁰ בישראל פתח הצבא באוגוסט 2026 בחקירות פליליות של שני אירועים בעזה; לפי „יש דין”, כתבי האישום קרובים לאפס ביחס לתלונות,⁶¹ ו־93.6% מתיקי המשטרה על אלימות מתנחלים ב־2005–2025 נסגרו בלי כתב אישום.⁶² ועל 7 באוקטובר: חוק ממאי 2026 הקים בית דין צבאי מיוחד לכ־400 אנשי חמאס העצורים בישראל; „עדאלה” טוען שהוא פוגע בחזקת החפות.⁶³ אבל בינתיים, התשובה הכנה היא: מעטים מאוד.
„סאדאת, רבין, ערפאת: תראו מה קרה למי שחתם. למה שאאמין שהבא ישרוד?”: אף אחד לא יכול להבטיח, אבל התמונה מורכבת יותר ממה שנראה. שניים נרצחו, שניהם בידי בני עמם: סאדאת ב־1981 בידי אסלאמיסטים מצרים, שבין מניעיהם היה השלום,⁶⁴ ורבין ב־1995 בידי ישראלי שהתנגד לאוסלו.¹² ערפאת מת ליד פריז ב־2004; טענות ההרעלה נחקרו, ומומחים בצרפת ובשווייץ הגיעו למסקנות שונות.⁶⁵ בגין, המלך חוסיין ופרס לא נרצחו.⁶⁶⁶⁷⁶⁸ אבל הסכם לא מת עם מי שחתם עליו: השלום עם מצרים שרד את סאדאת והוא בתוקף היום.¹⁹
„מה הרוויח מהשלום מצרי רגיל או ירדני רגיל? לא הממשלה.”: המדינות הרוויחו בבירור; על משקי הבית יש מעט ראיות. מצרים קיבלה בחזרה את כל סיני בתוך שלוש שנים,⁶⁹ והוצאות הביטחון שלה ירדו מ־15.4% מהתוצר ב־1975 ל־1.0% ב־2022, אם כי לא רק בזכות השלום.⁷⁰ סחורה מצרית עם רכיב ישראלי נכנסת לארצות הברית בלי מכס,⁷¹ וירדן מקבלת מים מישראל, אף שהעסקה הנוספת פקעה ב־2025.⁷² אבל כשליש מהמצרים חיו בעוני לפי המדידה האחרונה,⁷³ לא מצאנו מחקר שמבודד את השפעת השלום על הכנסת משפחה, ורק כ־5% בכל מדינה תמכו בנורמליזציה לפני אוקטובר 2023.³³ ראו מצרים וירדן.
„אוסלו נתן לנו עוד התנחלויות. למה שסיבוב נוסף יהיה שונה?”: המספרים מאשרים את ההנחה שבשאלה. הצהרת העקרונות דחתה את ההתנחלויות להסדר הקבע,⁸ והבנייה נמשכה: כ־110 אלף מתנחלים בגדה (בלי מזרח ירושלים) ב־1993, וכ־465 אלף ב־2023, לפי „שלום עכשיו”.⁷⁴⁷⁵ ח׳ליל שקאקי קרא לזה הפגם שבתכנון: תקופת ביניים בלי קצה.¹⁴ טקסטים מאוחרים ניסו לתקן: ועדת מיטשל ומפת הדרכים דרשו הקפאה, והיא לא בוצעה;⁷⁶⁷⁷ יוזמת ז׳נבה משרטטת גבול, וגוף בינלאומי מפקח.⁴⁸ אבל שום דבר לא מבטיח שהסיבוב הבא יהיה שונה; מה שאפשר לומר הוא שהטקסטים מאז אוסלו מזהים את הכשל ומציעים גבול, לוח זמנים ופיקוח.
„מה יכול לעשות בן 17 בלי שיעצרו אותו או יקראו לו בוגד?”: ללמוד ולבדוק לא דורש רשות מאיש; פעילות מסוכנת יותר, ולא באותה מידה לכולם. בעזה, באפריל 2020, עצרו מנגנוני הביטחון של חמאס את ראמי אמאן ופעילים נוספים אחרי שיחת וידאו עם ישראלים; שלושה הואשמו ב„החלשת הרוח המהפכנית”, ו־Human Rights Watch ואמנסטי קראו לשחרר אותם.⁷⁸ בישראל, לפי „עדאלה”, עשרות אזרחים פלסטינים הואשמו בגלל פוסטים והתבטאויות בחמשת השבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023.⁷⁹ על הגדה לא מצאנו מקור. מה שאינו דורש רשות: לקרוא את ההסכמים ואת המקורות, לבדוק טענה, ללמוד את השפה האחרת. אבל הכינוי „בוגד” הוא מחיר חברתי אמיתי; כדאי לשקול אותו עם מישהו שסומכים עליו.

מה לא הצלחנו לענות

על חלק מהשאלות לא מצאנו מקור מהימן, ולכן הן נשארו בלי תשובה. הן רשומות כאן כדי ששתיקה לא תיראה כמו תשובה.

מה מלמדים היום על הצד האחר בבתי הספר (המחקר המשותף היחיד שמצאנו הוא מ־2013). כמה ישראלים תומכים במדינה פלסטינית ב־2026. מה החליט בית הדין הפלילי הבינלאומי אחרי יולי 2025. במה מסתכן צעיר פלסטיני בגדה שנפגש עם ישראלים. מה ישנה השלום לאזרחים הערבים בישראל. אם יתרונות השלום הגיעו למשפחות רגילות במצרים ובירדן. ואם הבחירות של סתיו 2026 יביאו מנהיגים שיכולים לחתום.

האתר יוסיף תשובות כשימצא להן מקורות. אם אחת התשובות כאן שגויה, המקורות שבתחתית העמוד הם המקום להתחיל לבדוק אותנו.

מקורות

לא חייבים להסכים איתנו. בשביל זה המקורות כאן: פתחו, השוו ובדקו בעצמכם.

מחקר Palestinian Center for Policy and Survey Research (PSR) and Tel Aviv University, International Program in Conflict Resolution and Mediation · 12 בספטמבר 2024
The Palestinian-Israeli Pulse: A Joint Poll — Summary Report (fieldwork July 2024; published 12 September 2024)
מחקר Palestinian Center for Policy and Survey Research (PSR) · 12 באוגוסט 2026
Public Opinion Poll No. 97 — press release (fieldwork 5–8 August 2026)
מחקר Congressional Research Service · 16 בספטמבר 2005
Israel's Disengagement from Gaza (RS22000)
מחקר Congressional Research Service · 28 בפברואר 2006
Palestinian Elections (RL33269)
מחקר Human Rights Watch · 6 באוגוסט 2009
Rockets from Gaza: Harm to Civilians from Palestinian Armed Groups’ Rocket Attacks
עיתונות Al Jazeera · 8 ביולי 2026
Timeline: 20 years of Hamas rule in Gaza, from election to political exit
מקור ראשוני United Nations Peacemaker · 9 בספטמבר 1993
Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speeches
מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh · 13 בספטמבר 1993
Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords')
מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
Nobel Peace Prize 1994 – Press release (Yasser Arafat, Shimon Peres, Yitzhak Rabin)
מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL) · אוקטובר 1994
Developments related to the Middle East peace process, April–September 1994
עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA) · 31 ביולי 1997
List of suicide bombings in Israel since the 1993 accords
מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Rabin's Assassination (1995)
ארכיון רשמי US Department of State, Office of the Historian
The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Process
מחקר Palestine-Israel Journal · 2001
Taking Stock: Looking at the Past, Searching for the Future (round-table), vol. 8 no. 3
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
Report of the Secretary-General on the activities of the Special Representative to the Middle East (S/10403), with Jarring's aide-mémoire of 8 February 1971 and the replies of the United Arab Republic and Israel
מחקר U.S. Department of State, Office of the Historian
Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974–1975
ארכיון רשמי Mordechai Gazit memorial site (family site)
The Kissinger shuttle of March 1975 and the Sinai Interim Agreement (testimony and documents)
ארכיון רשמי Israel State Archives (via diplomatic-documents.org)
"No More War": The Peace Plan of the Israeli Government and President Sadat's Journey to Jerusalem, November 1977
מקור ראשוני United Nations Treaty Series · 26 במרץ 1979
Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israel
מקור עזר Encyclopaedia Britannica
Yitzhak Rabin
ארכיון רשמי The Yitzhak Rabin Center · 26 ביולי 1994
I, 30743, Yitzhak Rabin – Remarks to the US Congress, 26 July 1994
מקור עזר Encyclopaedia Britannica
Moshe Dayan
מקור עזר Combatants for Peace
Combatants for Peace (official site)
מחקר British Journal of Political Science 46(4), Cambridge University Press · 2016
Sivan Hirsch-Hoefler, Daphna Canetti, Carmit Rapaport and Stevan E. Hobfoll, Conflict will Harden your Heart: Exposure to Violence, Psychological Distress, and Peace Barriers in Israel and Palestine
מקור עזר The Parents Circle – Families Forum
About the Parents Circle – Families Forum
מקור עזר The Parents Circle – Families Forum
The Parents Circle – Families Forum (official site, home page and activities menu)
עיתונות Al Jazeera · 8 ביולי 2026
Timeline: 20 years of Hamas rule in Gaza, from election to political exit
עיתונות The Times of Israel · 9 ביולי 2026
Abbas declares first Palestinian legislative elections since 2006
עיתונות Al Jazeera · 18 ביולי 2024
Israel's Knesset votes to reject Palestinian statehood
עיתונות Reuters (published by The Jerusalem Post) · 6 באוקטובר 2026
One year on, Trump's Gaza plan has not stopped Israeli fire or disarmed Hamas - explainer
מקור עזר Critical Education blog, University of British Columbia (Stephen Petrina) · 13 בפברואר 2013
“Portrayal of the Other” in Israeli and Palestinian school books — summary of the report “Victims of Our Own Narratives?” (4 February 2013), with a link to the full report
עיתונות S&P Global Commodity Insights · 15 בינואר 2020
Israel begins gas exports to Egypt from giant Leviathan field
מחקר Arab Barometer · 9 בינואר 2025
MENA Publics and the Future of Normalization with Israel (Michael Robbins)
עיתונות The Jewish Chronicle · 7 בינואר 2026
Egypt is revising its peace agreement with Israel (analysis)
מחקר Begin-Sadat Center for Strategic Studies (BESA) · 12 בספטמבר 2021
The Old Peace Treaties vs. the Abraham Accords (Frank Musmar and Najat Al-Saied), Perspectives Paper no. 2,151
מחקר Behavioural Public Policy 3(2), Cambridge University Press (record at Princeton University) · 2019
Elizabeth Levy Paluck, Seth A. Green and Donald P. Green, The contact hypothesis re-evaluated
מקור עזר ALLMEP (Alliance for Middle East Peace)
About us
מקור עזר Hand in Hand: Center for Jewish-Arab Education in Israel
Hand in Hand (official site)
מקור עזר Standing Together
About Standing Together
מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School · 14 במאי 1948
Declaration of Israel's Independence 1948
מחקר Israel Democracy Institute · 2024
Statistical Report on Arab Society in Israel 2024: Selected Findings (Muhammed Khalaily and Arik Rudnitzky, eds.)
מקור עזר Adalah – The Legal Center for Arab Minority Rights in Israel
Discriminatory Laws in Israel (database)
מחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum — Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (PalQuest)
Israel's Nation-State Law, 2018
מחקר Security Council Report · אוקטובר 2026
The Middle East, including the Palestinian Question — October 2026 Monthly Forecast
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 19 ביולי 2024
International Court of Justice press release on the Advisory Opinion of 19 July 2024
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 28 במרץ 2023
Human Rights Council hears that 700,000 Israeli settlers are living illegally in the occupied West Bank — meeting summary (presentation of report A/HRC/52/76)
מקור ראשוני Foundation for Middle East Peace (FMEP) · 23 בדצמבר 2000
Clinton Parameters (text of 23 December 2000)
מקור ראשוני Geneva Initiative · 2003
The Geneva Accord — Full Text
מקור ראשוני The White House (Trump administration archive) · ינואר 2020
Peace to Prosperity: A Vision to Improve the Lives of the Palestinian and Israeli People (full plan)
מקור ראשוני United Nations General Assembly (UNISPAL) · 11 בדצמבר 1948
Resolution 194 (III), 11 December 1948 — Palestine: Progress Report of the United Nations Mediator
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 28 במרץ 2002
Arab Peace Initiative, Beirut summit — UN document A/56/1026–S/2002/932
מקור ראשוני Palestinian Negotiating Team (Yasser Abed Rabbo), as reproduced by the Institute for National Security Studies (INSS) · 1 בינואר 2001
Official Palestinian Response to the Clinton Parameters (and letter to the international community), 1 January 2001
מחקר The Washington Institute for Near East Policy · 2013
Stalled Arab Peace Initiative Reaffirmed
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 26 באוקטובר 1994
Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994
מקור ראשוני Ministère de l'Europe et des Affaires étrangères (France) · 29 ביולי 2025
Déclaration de New York sur le règlement pacifique de la question de Palestine et la mise en œuvre de la solution des deux États — texte original (29 juillet 2025)
מחקר Pew Research Center · 3 ביוני 2025
Israeli Public Is Increasingly Skeptical About Lasting Peace (survey of 5 February – 11 March 2025)
מחקר Israel Democracy Institute and Tel Aviv University · 5 בספטמבר 2018
The Peace Index, August 2018 (press release; fieldwork 28–29 August 2018)
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 21 בנובמבר 2024
International Criminal Court: Pre-Trial Chamber I rejects the State of Israel’s challenges to jurisdiction and issues warrants of arrest for Benjamin Netanyahu and Yoav Gallant (press release, 21 November 2024)
עיתונות The New Arab (staff and agencies) · 17 ביולי 2025
ICC judges reject Israel’s request to withdraw Netanyahu arrest warrant
מקור ראשוני International Court of Justice · 22 בספטמבר 2026
Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel) — case page
עיתונות Reuters (published by TimesLIVE) · 19 באוגוסט 2026
Israel opens criminal probes over killings of Hind Rajab and Gaza rescue workers, military says
מקור עזר Yesh Din · 1 בינואר 2026
Data sheet: Law enforcement on Israeli civilians in the West Bank (settler violence), 2005–2025
עיתונות CNN (published by KRDO) · 11 במאי 2026
Oct. 7 attackers could face death penalty after Israel approves war crimes tribunal
מחקר James Martin Center for Nonproliferation Studies (CNS)
Al-Jihad al-Islami (organisation profile)
עיתונות Al Jazeera · 21 ביולי 2015
French prosecutor requests dropping Arafat death probe
מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
Menachem Begin – Facts
מקור עזר Encyclopaedia Britannica
Hussein, king of Jordan
מקור עזר The Nobel Prize (Nobel Foundation)
Shimon Peres – Facts
מקור ראשוני United Nations Treaty Series · 26 במרץ 1979
Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israel (vol. 1136, no. 17813)
מחקר World Bank Open Data (data source: SIPRI Military Expenditure Database) · 13 ביולי 2026
Military expenditure (% of GDP), Israel and Egypt, 1970–2024 – data series MS.MIL.XPND.GD.ZS
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 14 בדצמבר 2004
Egypt–Israel–United States Qualifying Industrial Zones protocol, 14 December 2004
עיתונות Middle East Eye · 8 ביולי 2026
'No obligation to provide': Israel withholds water from Jordan
מחקר World Bank · 30 ביולי 2026
Egypt – country overview
מחקר Peace Now (שלום עכשיו) · 11 בספטמבר 2023
30 Years After Oslo – The data that shows how the settlements proliferated following the Oslo Accords
מחקר Peace Now (שלום עכשיו) — Settlement Watch · 2026
Settlements data: population
מקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (text hosted by the Avalon Project, Yale Law School) · 30 באפריל 2001
Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee Report (the Mitchell Report)
מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Road Map for Peace (2003)
עיתונות The Times of Israel · 25 בספטמבר 2020
Hamas charges three Gaza activists for pro-peace video call with Israelis
מקור עזר Adalah – The Legal Center for Arab Minority Rights in Israel · 15 בנובמבר 2023
Interrogations, Arrests, and Indictments of Palestinian Citizens of Israel since 7 October

להמשך קריאה

מקור עזר Encyclopaedia Britannica
Ehud Barak
מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 25 ביולי 1994
The Washington Declaration: Israel – Jordan – The United States, 25 July 1994