מקום לשלום

איך בודקים אותנו: מקור בחמישה צעדים

לא חייבים להאמין לנו על שום דבר שכתוב באתר. כך בודקים טענה בחמישה צעדים, עם דוגמה אחת שעוברים עליה מההתחלה ועד הסוף.

4 דקות קריאה

למה בכלל לבדוק

האתר הזה נכתב בישראל, בעיניים ישראליות, והוא אומר זאת בגלוי. זו סיבה לבדוק אותו, לא סיבה לפסול אותו ולא סיבה לסמוך עליו: כל מי שכותב עומד באיזשהו מקום, ומי שהגון אומר איפה.

אמון אי אפשר לבקש. הוא נבנה טענה אחרי טענה, כשפותחים את המקור ומגלים שכתוב בו מה שאמרנו שכתוב בו. לכן ליד כל טענה מהותית באתר יש מספר קטן שמוביל למקור.

ובדיקה היא גם מיומנות שלוקחים הלאה. אותם חמישה צעדים עובדים על פוסט, על סרטון שהגיע בטלפון, על נאום של פוליטיקאי ועל ספר לימוד.

חמשת הצעדים

1. מוצאים את המספר הקטן ופותחים את המקור
ליד טענה תראו מספר קטן. הוא מוביל לרשימה שבתחתית העמוד, ושם למקור יש שם, מוציא לאור וקישור. פתחו אותו. אם לטענה חשובה אין מספר בכלל, גם זה ממצא.
2. בודקים איזה סוג מקור זה, ומי פרסם אותו
האתר מתייג כל מקור: מקור ראשוני (נוסח של הסכם, תמליל רשמי, מסמך של האו״ם), ארכיון רשמי, מחקר, עיתונות או מקור עזר. מקור ראשוני מראה מה נאמר או נחתם; מחקר ועיתונות מספרים מה מישהו הבין מזה. ואז שואלים מי המפרסם ומה העניין שלו בסיפור.
3. קוראים את המשפט במקור, לא רק את הכותרת
חפשו בעמוד את השם, התאריך או המספר שאתם בודקים, וקראו את השורות שמסביב. האם כתוב שם מה שאמרנו, או משהו דומה אבל חלש יותר, ישן יותר או מסויג יותר? קישור שנפתח מוכיח רק שהעמוד קיים.
4. מחפשים מקור שני, מצד אחר
מקור אחד הוא התחלה. חפשו את אותו אירוע במקום שרואה אותו מזווית אחרת: מערכת המסמכים של האו״ם⁠1 והאוסף שלו בשאלת פלסטין,⁠2 ארכיון המדינה⁠3 ואתר הכנסת,⁠4 משרד ההיסטוריון במחלקת המדינה האמריקאית,⁠5 סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא,⁠6 המכון ללימודים פלסטיניים והאנציקלופדיה שלו PalQuest,⁠78 ולגבי ההווה גם בצלם⁠9 ומשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים OCHA.⁠10 הסכמה בין מקורות היא רמז לבדיקה: שני אתרים עשויים לחזור על אותו דיווח. בדקו מי ראה את האירוע, מי דיווח עליו ועל אילו ראיות נשענת כל גרסה. כשהמקורות חלוקים, השוו את הראיות וציינו מה עדיין לא ידוע. נקודות מבט שונות אינן מעניקות לכל טענה אותו משקל ראייתי.
5. מפרידים בין עובדה, פרשנות ועמדה, ושואלים מה המספר סופר
„ההסכם נחתם ב־26 במרץ 1979” זו עובדה. „ההסכם היה נקודת מפנה” זו פרשנות. „ההסכם היה בגידה” או „ניצחון” זו עמדה. ובמספרים שואלים שלושה דברים: מי ספר, מה המספר כולל ומה נשאר בחוץ, ונכון לאיזה תאריך.

דוגמה אחת מהאתר: „No more wars”

רבים זוכרים את המשפט כ־„No more wars”, לא עוד מלחמות, ומייחסים אותו למנחם בגין בטקס החתימה על הסכם השלום עם מצרים. באתר הציטוט מופיע כך: „No more war, no more bloodshed, no more bereavement”.⁠11 ההבדל הוא אות אחת. בואו נבדוק מי צודק.

חמשת הצעדים על הדוגמה

צעד 1: המספר
בכרטיס הציטוט יש שורת מקור: דברי הנשיא קרטר, הנשיא סאדאת וראש הממשלה בגין בטקס החתימה, כפי שפורסמו ב־The American Presidency Project.⁠11 הקישור נפתח.
צעד 2: סוג המקור
זה תמליל של הטקס מתוך הרשומות הרשמיות של נשיאי ארצות הברית (Public Papers of the Presidents), שמפרסם פרויקט של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.⁠11 כלומר מקור ראשוני למילים שנאמרו באנגלית באותו יום, ולמפרסם אין סיבה להעדיף אות אחת על פני אחרת. זו עדיין רשומה אמריקאית, וקורא זהיר רושם לעצמו גם את זה.
צעד 3: המשפט עצמו
חפשו בעמוד את המילה bereavement. בדברי בגין, מ־26 במרץ 1979, כתוב: „No more war, no more bloodshed, no more bereavement”.⁠11 כלומר war, ביחיד. המילים האלה חותמות משפט ארוך יותר, ולכן האתר מציין זאת בכרטיס ואינו מציג אותן כמשפט שעומד לבדו. באותו תמליל הצורה wars, ברבים, מופיעה בדברי סאדאת ולא בדברי בגין.⁠11
צעד 4: מקור שני
כאן האתר מודה במגבלה. התמליל הוא רשומה אחת, באנגלית, של טקס שהתנהל באנגלית. הקלטה או צילום של הטקס, או התיעוד הישראלי מאותו יום, יהיו מקור שני של ממש, ואפשר לחפש אותם בעצמכם בארכיון המדינה.⁠3 עד אז נכון לומר „לפי התמליל הרשמי האמריקאי”, וכך בדיוק הציטוט מסומן באתר.
צעד 5: עובדה, פרשנות, עמדה
עובדה: בתמליל כתוב war ולא wars. פרשנות: למה הזיכרון שינה את המילה; אולי כי הרבים נשמע יותר כמו סיסמה, אולי כי סאדאת השתמש בו, ואיננו יודעים. עמדה: האם ההבטחה קוימה, על זה מתווכחים עד היום, ושום תמליל לא יכריע. ההבדל כאן הוא אות אחת, אבל אותם צעדים תופסים גם דברים גדולים יותר.

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מה המקור הזה יכול לספר לנו?

מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (11)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. Official Document System (search by document symbol, in the six UN languages)מקור ראשוני United Nations
  2. History of the Question of Palestineמקור ראשוני United Nations (UNISPAL)
  3. Online catalogue and document collectionsארכיון רשמי Israel State Archives
  4. Knesset website (plenary records, laws)ארכיון רשמי The Knesset
  5. Milestones and Foreign Relations of the United States (FRUS)ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
  6. News service of the Palestinian Authorityעיתונות WAFA, Palestine News and Information Agency
  7. Journals, documents and chronologiesמחקר Institute for Palestine Studies
  8. PalQuest: Interactive Encyclopedia of the Palestine Questionמחקר Institute for Palestine Studies / Palestinian Museum
  9. The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territoriesמקור עזר B'Tselem
  10. Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, occupied Palestinian territoryמחקר UN OCHA
  11. Remarks of President Carter, President Anwar al-Sadat of Egypt, and Prime Minister Menahem Begin of Israel at the Egyptian-Israeli Peace Treaty Signing Ceremonyמקור ראשוני The American Presidency Project, UC Santa Barbara (Public Papers of the Presidents)26 במרץ 1979