מקום לשלום
מי אנחנועבריתالعربيةEnglish

אזוריז׳נבה, שווייץ

ועידת ז׳נבה 1973

ביקור או ועידהאירוע היסטורי

ועידת פתיחה, לא הסכם: דבר לא נחתם בה. היא הקימה שיחות על הפרדת הצבאות, שהובילו להסכמי 1974.

בחצי דקה

חודשיים אחרי מלחמת 1973 ישבו מצרים, ירדן וישראל באולם אחד בז׳נבה. מזכ״ל האו״ם ישב בראש, ולצדו ארצות הברית וברית המועצות.45 סוריה לא הגיעה. דבר לא נחתם, אבל הוקמה קבוצת עבודה צבאית לדיון בהפרדת הכוחות.4 ההסכמים עצמם הושגו ב-1974, במסעות הדילוגים של הנרי קיסינג׳ר.6

איפה זה עומד היום

אירוע היסטורי; אין כאן דבר ש„בתוקף”. התוצאות המעשיות שלו הן הסכמי הפרדת הכוחות בסיני והסכם הפרדת הכוחות עם סוריה.6

במשפט אחד

לפתוח, מיד אחרי מלחמת 1973, את המשא ומתן שעליו הורתה החלטה 338.

האתגר

מלחמת 1973 הסתיימה כשהצבאות שלובים זה בזה. כוחות ישראל צלחו את תעלת סואץ ב-16 באוקטובר, והלחימה נמשכה גם אחרי הפסקת האש הראשונה. ב-25 באוקטובר העלתה ארצות הברית את כוחותיה הגרעיניים לכוננות, אחרי איום סובייטי לפעול לבד.1

החלטה 338 מ-22 באוקטובר קראה לשיחות בין הצדדים, בחסות מתאימה, שיתחילו עם הפסקת האש.2 ז׳נבה נועדה להיות החסות הזאת. עד אז כבר שוחחו אלופים ישראלים וגנרלים מצרים פנים אל פנים בקילומטר ה-101 בדרך לקהיר.3

הדרך לשם

  1. מועצת הביטחון מקבלת את החלטה 338: הפסקת אש, יישום החלטה 242 ומשא ומתן.21
  2. בקילומטר ה-101 חותמות ישראל ומצרים על הסכם שש נקודות על שמירת הפסקת האש, אספקה ושבויים. זה ההסכם החתום הראשון ביניהן מאז 1949.3
  3. מזכ״ל האו״ם פותח את הוועידה. בשם ממשלותיהם נואמים אנדריי גרומיקו, קיסינג׳ר, אסמאעיל פהמי, זייד א-רפאעי ואבא אבן.45
  4. בישיבה סגורה מחליטה הוועידה להמשיך בקבוצת עבודה צבאית.4
  5. אחרי כשבוע של דילוגי קיסינג׳ר בין אסואן לירושלים מגיעות ישראל ומצרים להסכם הפרדת הכוחות.6
  6. ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת כוחות, אחרי כמעט חודש של שיחות בתיווך קיסינג׳ר.6

האנשים

ניהלו משא ומתן
אסמאעיל פהמי

מה יצא מהוועידה

  • לא הושג הסכם.5
  • העבודה תימשך בקבוצת עבודה צבאית, שתתחיל בהפרדת הכוחות.4
  • הוועידה תימשך ברמת שגרירים, ושרי החוץ ישובו לז׳נבה לפי הצורך.4

לנוסח המסמך

הגיאוגרפיה

100%
מפה סכמטית של ישראל ושכנותיה עם סוגי הקוויםהים התיכוןמפרץ עקבהמפרץ סואץמצריםסיניישראלירדןסוריהלבנוןערב הסעודיתהגדה המערביתרצועת עזהרמת הגולןירושליםתל אביבעזהרמאללהעמאןקהירדמשקביירותשארם א־שייח׳אילת · עקבה · טאבהרפיחנהרייםסואץ

בחרו מדינה במפה או ברשימה. להגדלה: + ו־−. במגע, הפעילו מחוות לגרירה ולצביטה; מחוץ למפה אפשר להמשיך לגלול. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.

שכבות · מקרא
  • גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
  • קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
  • קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
  • „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
  • קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
  • גבול בינלאומי אחר
  • הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
  • רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
  • אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)

הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.

  • גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
  • קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
  • קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
  • „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
  • קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
  • גבול בינלאומי אחר
  • הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
  • רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
  • אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)

מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום

ההחלטות הקשות

  • סוריה בחרה לא להגיע. לפי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF), הדבר קשור לסירובה של ישראל לקבל את אש״ף כנציג הפלסטינים.5
  • לפלסטינים לא היה מקום ליד השולחן: דוח האו״ם מונה חמש ממשלות בלבד.4 אש״ף מצדו דחה את המסגרת כולה. ביוני 1974 החליטה המועצה הלאומית הפלסטינית שלא לעסוק בהחלטה 242 בשום רמה, כולל ז׳נבה.7

מה יושם

  • הפרדת הכוחות, המשימה של הקבוצה הצבאית,4 הוסכמה ב-1974: עם מצרים ב-18 בינואר ועם סוריה ב-31 במאי.6

מה לא יושם

  • ז׳נבה לא הפכה למשא ומתן מתמשך לשלום. ההסכמים שבאו אחריה נולדו מדילוגים אמריקאיים בין הבירות, לא סביב שולחן הוועידה.6

מה נותר פתוח

  • ז׳נבה הציעה שולחן אחד בחסות האו״ם ושתי המעצמות. בפועל התקדמו הצדדים בצעדים קטנים ונפרדים, בתיווך אמריקאי.6
  • שאלת הייצוג הפלסטיני, שנשארה פתוחה בז׳נבה, חזרה בועידת מדריד ב-1991. על השינוי בעמדת אש״ף בינתיים ראו הדרך של אש״ף.

תמונות, סרטונים וציטוטים

גולדה מאיר במסיבת עיתונאים בוושינגטון, נובמבר 1973

· AP Archive

ב־11 בנובמבר 1973 חתמו קציני ישראל ומצרים בקילומטר ה־101 על הסכם שש הנקודות, המסמך הראשון שנחתם ביניהם מאז 1949.

קיסינג׳ר אצל גולדה מאיר בירושלים, ערב ועידת ז׳נבה

· AP Archive

ארבעה ימים אחר כך, ב־21 בדצמבר, נפתחה ועידת השלום בז׳נבה. זו הייתה הפעם הראשונה שישראל ומדינות ערב ישבו יחד בוועידה רשמית.

מקורות

לא חייבים להסכים איתנו. בשביל זה המקורות כאן: פתחו, השוו ובדקו בעצמכם.

  1. ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
    The 1973 Arab-Israeli War
  2. מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School · 22 באוקטובר 1973
    United Nations Security Council Resolution 338
  3. ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library) · 11 בנובמבר 1973
    The Six-Point Agreement, 11 November 1973
  4. מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 24 בדצמבר 1973
    Report of the Secretary-General submitted in pursuance of Security Council resolution 344 (1973) (S/11169)
  5. מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
    Geneva Peace Conference (1973)
  6. ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
    Shuttle Diplomacy and the Arab-Israeli Dispute, 1974–1975
  7. מקור ראשוני United Nations (UNISPAL), non-UN document · 9 ביוני 1974
    PLO political programme (“10-point programme”), 12th Palestine National Council, Cairo, 1–9 June 1974