מנחם בגין וממשלת ישראל
לסגת מכל סיני ולפנות את היישובים ושדות התעופה?
ומה אתם הייתם עושים?
אין כאן תשובה נכונה. כך נראו הכפות אז:
מה אפשר היה להרוויח
סיום מצב המלחמה עם מצרים, הכרה הדדית (למילון המונחים) ויחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים.1
הסכם שלוםבתוקף, יחסים במשבר
הסכם שלום מלא בין שתי מדינות, הראשון בין ישראל למדינה ערבית. הוא אינו מסדיר את השאלה הפלסטינית.
לסיים את מצב המלחמה בין ישראל למצרים: כל סיני תמורת שלום מלא.

מצרים קיבלה בחזרה את סיני; ישראל קיבלה שלום ויחסים מלאים עם מדינה שנלחמה בה. על ההסכם חתמו סאדאת ובגין בוושינגטון ב־26 במרץ 1979, וקרטר חתם כעד.1 השלום נשאר קריר, אבל מאז המדינות לא חזרו להילחם זו בזו.
על השולחן היו שני רצונות ברורים: מצרים ביקשה בחזרה את כל סיני, שישראל כבשה ב־1967; ישראל ביקשה להוציא ממעגל המלחמה את המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר. העיקרון כבר הוסכם בקמפ דייוויד. עכשיו היה צריך להפוך אותו להתחייבויות שאפשר לבצע. זה ארך עוד שישה חודשים. מאחורי הרגע הזה עמדו המגעים מתקופת ממשלות מאיר ורבין, והביקור של סאדאת בירושלים.
קול מן הארכיון
לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד שכול.
תרגום מאנגלית
No more war, no more bloodshed, no more bereavement.
בחרו מדינה במפה או ברשימה. אצבע אחת גוללת את הדף; שתי אצבעות מזיזות ומגדילות את המפה. אפשר גם להשתמש בכפתורי + ו־−. להפעלת גרירה באצבע אחת, לחצו על הכפתור שמעל. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.
הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.
מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום
שתי הכרעות מהדרך להסכם. מה אתם הייתם עושים?
מנחם בגין וממשלת ישראל
ומה אתם הייתם עושים?
אין כאן תשובה נכונה. כך נראו הכפות אז:
סיום מצב המלחמה עם מצרים, הכרה הדדית (למילון המונחים) ויחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים.1
אנואר סאדאת
ומה אתם הייתם עושים?
אין כאן תשובה נכונה. כך נראו הכפות אז:
כן, יש קשיים בשלום, יש. יש מכאובים בשלום, יש. יש קורבנות למען השלום, יש. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!
מליאת הכנסת, ירושלים, 2 במרץ 1982: תשובת ראש הממשלה להצעת אי־אמון של סיעת התחיה, שדרשה לעצור את הנסיגה מסיני, בשבועות שלפני השלמת הנסיגה לפי הסכם השלום עם מצרים.
הנוסח כפי שצוטט ב„ידיעות אחרונות” (ynet, 2017). הנאום רשום במאגר כתבי מנחם בגין של מרכז מורשת בגין (הישיבה ה־65 של הכנסת העשירית). בזיכרון הציבורי המשפט מקוצר לעיתים ל„קשיי השלום עדיפים על ייסורי המלחמה”.
מקור הציטוט: Yedioth Ahronoth / ynet (Yehuda Nuriel), quoting the Knesset speech of 2 March 1982
בטקס שבו נחתם הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית הכריז בגין שלא תהיה עוד מלחמה, שפיכות דמים ושכול. בעקבות ההסכם נסוגה ישראל מכל סיני, והשלום עם מצרים מחזיק מעמד מאז.
החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים, וושינגטון, 26 במרץ 1979 – קטע ארכיון קצר
ב־25 באפריל 1982 השלימה ישראל את הנסיגה מסיני. במצרים היום הזה מצוין מדי שנה כיום שחרור סיני.
המחלוקת על רצועת החוף הקטנה הוכרעה בבוררות בינלאומית ב־1988. זו הייתה דוגמה לסכסוך גבול שנפתר בדרכי שלום.
הכנסת הייתה הבמה של הרגע ההיסטורי: נאום סאדאת, תשובת בגין, ואחר כך הדיונים וההצבעות על ההסכמים.
המסע הזה הציל את המשא ומתן ברגע שנראה תקוע. בסופו הודיע קרטר ששני הצדדים קיבלו את ההצעות האחרונות.
קרטר טס בין קהיר לירושלים כדי לסגור את הפערים האחרונים בנוסח החוזה. שבועיים אחר כך הוא נחתם בוושינגטון.
כך שמעו מאזינים בישראל את הרגע שבו חתמו בגין, סאדאת וקרטר על החוזה במדשאת הבית הלבן.
העברת אל־עריש הייתה השלב הראשון בנסיגה מסיני לפי החוזה, חודשיים בלבד אחרי החתימה.
סאדאת נרצח ב־6 באוקטובר 1981 בידי קיצונים במצעד צבאי בקהיר. ניקסון, פורד וקרטר יצאו יחד להלוויה, ובגין השתתף בה גם הוא.
הפינוי היה מחיר כואב של השלום: תושבים איבדו את בתיהם, והוויכוח בישראל היה סוער. ממשלת בגין עמדה בהתחייבות.
פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.
מסמך מראה מה נכתב; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מוסיפים פרשנות והשוואה. בכל מקרה שאלו מי יצר את המידע ומה עוד צריך לבדוק. הסיווג לבדו אינו מעיד על איכות, ושני אתרים שמעתיקים אותו מסמך עדיין מציגים מקור אחד.
תרגול של בדיקת מקורותבקצרה
מהקריאה לשיחה
הגעתם לתחנה האחרונה. איזו שאלה מהמסלול הייתם רוצים להמשיך לבדוק?
אתר חיצוני ופומבי · אפשר לקרוא בלי לפרסם