מקום לשלום

אזרחים עושים היסטוריה · סיוע · חינוך · הידברות

לובה אליאב: הידברות, סיוע ובית ספר במדבר

אריה ״לובה״ אליאב עבר בין מוסדות המדינה, אזורי אסון, כיתות לימוד ומאבקים פוליטיים. ניצנה היתה אחד המקומות שבהם ניסה להפוך רעיונות על אחריות, שותפות ושלום לשגרת חיים.

לראות, לשמוע, לקרוא

1921⁠–⁠1961: איש הממסד ומפעל ההתיישבות

אחרי שירות בהגנה ובצבא הבריטי, השתתף אליאב בהקמת חבל לכיש וערד.1 הוא גם פיקד על אוניית המעפילים ״חיים ארלוזורוב״; ארכיון הפלי״ם משמר את עדותו על המסע.2 הוויכוח הפוליטי שבא אחר כך צמח מתוך ניסיון בבניית המדינה, לא מתוך ריחוק ממנה.

1962⁠–⁠1963: שיקום באיראן כעבודה משותפת

לאחר רעידת האדמה בקזווין שבאיראן ב־1962, הוביל אליאב משלחת של תה״ל. אנשיה עסקו בשיקום כפרים, בחקלאות ובהכשרת מהנדסים, בשיתוף עמיתים איראנים. העבודה התקיימה בתקופת היחסים עם משטר השאה.3 השיקום יצר סיבה מעשית למפגש בין אנשי מקצוע מעבר לגבולות לאומיים.

לובה אליאב וניצנה

לראות, לשמוע, לקרוא

התיעוד נפתח באתר המקור. תיאור הפריט מציין מי יצר אותו ומה אפשר למצוא בו.

1967⁠–⁠1977: ההכרה בפלסטינים והמחיר המפלגתי

לאחר מלחמת 1967 סייר אליאב במחנות פליטים ונפגש עם פלסטינים. בראשית שנות השבעים, בעת שכיהן כמזכ״ל מפלגת העבודה, התנגד להתנחלויות בשטחים שנכבשו ונקלע לעימות עם גולדה מאיר.1 ב־1975 פרש ממפלגת העבודה. גם המסגרת החדשה ״יעד״ התפרקה על רקע מחלוקת על היחס לאש״ף; בשנים 1976⁠–⁠1977 השתתף אליאב בשיחות עם נציגיו.4 עצם ההכרה בפלסטינים כשותפים למשא ומתן היתה עמדה פוליטית שנויה במחלוקת.

משנות השבעים: עזרה שאינה מסתיימת בנאום

לצד הפוליטיקה עסק אליאב בעבודה ישירה עם אנשים. אחרי רעידת האדמה בניקרגואה עמד בראש משלחת שסייעה בהקמת מגורים זמניים.4 בתקופת מלחמת יום הכיפורים התנדב כסניטר בבית החולים הדסה בתל אביב. הוא גם לימד אסירים ועולים וחי ביישובי פיתוח.5 מבחינתו, חינוך ועזרה לא היו רק תחומים שיש לתקצב מלמעלה, אלא עבודות שאפשר לעשות בגוף ראשון. בשנת 1988 הוענק לו פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, הכרה בעשייה הרחבה הזאת ולא רק בפעילותו המדינית.6

1986 ואילך: ניצנה כמרחב למידה וחיים

ב־1986 יזם אליאב את הקמת הקהילה החינוכית ניצנה בנגב, בסיוע הסוכנות היהודית.7 הקהילה נועדה לחבר לימוד על המדבר, עבודה וכבוד האדם במסגרת חיים מתמשכת.5 לפי אתר ניצנה, שנבדק באוקטובר 2026, המקום מפעיל תוכניות לאוכלוסיות שונות; בכפר הנוער נווה מדבר לומדים בני נוער בדואים עם צוות הוראה ערבי־יהודי, לצד פנימייה ומשק חקלאי.8 אליאב נפטר ב־30 במאי 2010.1 אלה תוכניות של המוסד שהתפתח, לא כולן מעשה ידיו הישיר. השאלה שהותיר בניצנה מעשית: כיצד הופכים ערכים ליחסים, ללימודים ולעבודה משותפת?

מקורות

פתחו את המקורות, השוו ובדקו בעצמכם.

מקור אינו הוכחה לכל דבר

מסמך מתעד ניסוח או פעולה; עדות מספרת מה אדם ראה או זכר; מחקר וכתבה מפרשים ומשווים. הסיווג אינו תו איכות. שני אתרים שמעתיקים אותו מסמך אינם שני אישורים עצמאיים. בדקו מי יצר את המידע ומה עדיין חסר.

תרגול של בדיקת מקורות
הצגת כל המקורות (9)הסתרת המקורות

מקורות שמוזכרים בעמוד

  1. אליאב ליפשיץ אריה לובה ז״לארכיון רשמי עמותת דור הפלמ״ח
  2. אריה לובה אליאבמקור ראשוני אתר הפלי״ם וההעפלה
  3. כשראש תוכנית הגרעין של איראן ביקש מהישראלים עזרהארכיון רשמי National Library of Israel
  4. אליאב, לובה אריה, מאת שילה הטיס-רולףמקור עזר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  5. אודות ניצנהמקור ראשוני Nitzana
  6. תערוכות בכנסת: חברי כנסת חתני פרס ישראלמקור ראשוני The Knesset
  7. Nitzana: Harnessing the Sun and the Great Human Spiritמקור ראשוני The Jewish Agency for Israel
  8. כפר הנוער הבדואי נווה מדברמקור ראשוני Nitzana

להמשך קריאה