מקום לשלום
עבריתالعربيةEnglish

45 דקות · שתי רמות: עם הכוונה ובעבודה עצמאית

קישור הוא נקודת התחלה

בודקים ציטוט, עוקבים משני פרסומים אל מסמך אחד, ומסבירים מה הראיות אינן מוכיחות.

גיל מוצע: 14–18. הרחבת שרשרת הדיווח מתאימה לקוראים מנוסים.

המקורות להרחבה
תוכנית ל־45 דקות

דף לתלמידים

טענה עובדתית ניתנת לבדיקה, והיא יכולה להתברר כשגויה. הפניה למקור עוזרת להגיע לראיה; היא אינה מבטיחה שהטענה נכונה. בדקו אם המקור תומך בניסוח המסוים, ואם מה שנראה כמקור שני הוא אכן עצמאי.

מילים שימושיות

טענה עובדתית
אמירה על דבר שקרה או שקיים, שאפשר לבדוק מול ראיות.
פרשנות
הסבר של משמעות, סיבות או חשיבות; גם הוא דורש נימוקים וראיות.
אימות ממקור עצמאי
ראיה רלוונטית שנשענת על בסיס נפרד, ולא פרסום נוסף שמעתיק את אותה גרסה. הבדל בעמדה פוליטית לבדו אינו מוכיח עצמאות.
ייחוס
ציון האדם שאת דבריו או את גרסתו מוסרים, והדרך שבה הגיעו אלינו.

כרטיסי מקורות

א · מילה בתמליל

שני ציטוטים קצרים מתמליל רשמי באנגלית; ההסבר הוא בניסוח שלנו.

התיעוד שפורסם של הטקס ב־26 במרץ 1979 מייחס לבגין את המילים “No more war” בתוך משפט ארוך יותר. סאדאת משתמש ב־“no more wars” במקום אחר באותו תיעוד. פתחו את המקור ואתרו את שני הדוברים. אפשר לבדוק בו ניסוח וייחוס; הוא אינו מודד תמיכה ציבורית או תוצאות מאוחרות.

פותחים את המקורות: דברים בטקס חתימת חוזה השלום בין מצרים לישראל

בדברי בגין חפשו bereavement. בדברי סאדאת חפשו no more wars.

ב · שני אתרים, חוזה אחד

ניסוח לימודי מקורי של תוכן המקור; לא ציטוט ולא תרגום רשמי.

סדרת האמנות של האו״ם ופרויקט אוולון של ייל מפרסמים שניהם את חוזה השלום בין מצרים לישראל מ־1979. השוו את סעיף VII: הוא קובע הליך למחלוקות על פרשנות או יישום. המפרסמים שונים, אך הקטע נלקח מאותו הסכם. עותקים שימושיים אינם הופכים לתצפיות עצמאיות על מה שקרה בהמשך.

פותחים את המקורות: חוזה השלום בין ישראל למצרים

סעיפים I–III, VII ו־IX; עמודי PDF ‏2–6.

פותחים את המקורות: פרסום נוסף של אותו חוזה

גוף החוזה, ובייחוד סעיף VII. בראש הדף יש כותרת מטעה עם השנה 1973; המסמך עצמו מתוארך ל־26 במרץ 1979.

ג · הרחבה: מי שמע את מי? הרחבת רשות

ניסוח לימודי מקורי של תוכן המקור; לא ציטוט ולא תרגום רשמי.

מברק משגרירות ארצות הברית מ־1 בדצמבר 1973 מתעד את גרסת יריב לשיחה פרטית עם גמאסי. לפי הדיווח, גמאסי הביע אמון ברצונה של ישראל בשלום, ובהמשך שינה את החלטתו על פגישה נוספת. על המסמך חתום השגריר האמריקני קיטינג. זה אינו תמליל ששני הגנרלים אישרו.

פותחים את המקורות: מברק שגרירות ארצות הברית על שיחות הקילומטר ה־101

פסקה 3; החתימה Keating; הערת מקור 1.

בוחרים מסלול

מסלול עם הכוונה

השתמשו בא ובב. מצאו קודם את שמות הדוברים. השלימו: ״הטענה אומרת __. המקור אומר __. לכן הראיה תומכת בטענה / סותרת אותה / אינה מוכיחה אותה, כי __.״ בכרטיס ב כתבו את שמות שני האתרים מעל תיבה אחת שכותרתה ״חוזה 1979״.

מסלול עצמאי

התחילו במקורות עצמם. רשמו את יוצר המסמך, המפרסם המאוחר, תאריך האירוע והקטע שבו השתמשתם. בצעו גם את ג. מצאו טענה עובדתית באתר, עקבו אחרי ההפניה ונסחו תיקון או אישור זהיר; אל תסתפקו בכותרת המקור או במוניטין שלו.

פעילויות

1 · בודקים את הטענה, ולא את מראה האתר

לכל טענה בחרו: נתמכת בראיה הזאת; נסתרת בראיה הזאת; או אינה מוכחת באמצעותה. ציינו קטע ומשפט שמסביר את ההחלטה. ״לא מוכחת״ אינו אומר בהכרח ״שגויה״.

  • א1. בתמליל מיוחסת לבגין צורת היחיד בביטוי שבכרטיס א.
  • א2. בביטוי הזה התמליל מייחס לבגין את צורת הרבים.
  • א3. דברי הנואמים מוכיחים שכל מצרי וכל ישראלי תמכו בחוזה.

הראיות והנימוקים שלכם

2 · סופרים מסלולי ראיות, ולא קישורים

שרטטו את הדרך מכל אתר בכרטיס ב אל המסמך שעליו הוא נשען. האם אלה שני דיווחים עצמאיים שכל המחלוקות המאוחרות נפתרו? מה כן אפשר לבדוק בהשוואת העותקים? ציינו סוג אחר של תיעוד שנדרש כדי לבדוק איך טופלה מחלוקת מסוימת.

הראיות והנימוקים שלכם

3 · משאירים את הדובר בתוך המשפט הרחבת רשות

בעזרת ג, שרטטו את השרשרת מגמאסי אל המסמך שאנחנו קוראים. שכתבו את המשפט ״המברק מוכיח בדיוק במה גמאסי האמין״ כך שיאמר רק את מה שהראיה תומכת בו. שאלו מה עשוי להוסיף תיעוד מצרי עצמאי, בלי להניח שחייבת להיות הסכמה בין המקורות.

הראיות והנימוקים שלכם

כרטיס יציאה

כתבו: טענה אחת שאפשר לבסס; הראיה המדויקת; דבר אחד שעדיין אי אפשר להסיק; והמקור הבא שהייתם מחפשים. אפשר להשתמש בדוגמאות שבערכה, במקום בחומר אישי או בחומר עכשווי קשה.

מדריך למורה והסברים לתשובות

מטרות למידה

  • להבחין בין טענה שאפשר לבדוק לבין עובדה שבוססה.
  • לזהות תלות בין מקורות ולשמור על ייחוס מדויק.
  • לנסח מסקנה שאינה חזקה יותר מהראיות הקיימות.

לפני השיעור

הכינו את א, ב ושאלות העבודה; ג הוא רשות. בדקו קישורים, אתרו את הקטעים והציעו את הניסוחים הלימודיים לצד המקור באנגלית. במקור שסביב א מוזכר שכול; עברו עליו לפני הקרנה. אין צורך בחומר גרפי.

תוכנית ל־45 דקות

  1. 5 דקות · שיפוט ראשון

    שאלו אם שני קישורים תואמים מוכיחים טענה. בקשו תשובה ראשונית פרטית וחזרו אליה בסוף. הציגו את אפשרויות ההשתתפות.

  2. 12 דקות · בודקים ניסוח

    בזוגות עונים על א1–א3 ומצביעים על הדובר ועל הניסוח הרלוונטיים. הדגימו מסקנה שמוגבלת לתמליל הזה.

  3. 12 דקות · בודקים תלות

    בעזרת ב, קשרו את שני הפרסומים לחוזה אחד. שאלו בנפרד על אמינות הנוסח ועל ביצוע מאוחר.

  4. 11 דקות · מיישמים או מרחיבים

    קוראים במסלול המונחה בודקים טענה נוספת מהערכה; במסלול העצמאי משתמשים בג או בטענה מהאתר. משווים נימוקים בלי לדרוש הסכמה פוליטית.

  5. 5 דקות · כרטיס יציאה

    השתמשו בכרטיס היציאה בן ארבעת החלקים וחזרו לתשובה הראשונה. עודדו תיקון מנומק או הימנעות מבוססת ממסקנה מוגזמת.

הסברים לתשובות

1 · בודקים את הטענה, ולא את מראה האתר

א1 נתמכת; א2 נסתרת בנוסח המיוחס לבגין. א3 אינה מוכחת: נאומים בטקס אינם סקר של כל אדם. המקור תומך בטענה על מה שנרשם בתמליל הרשמי הזה. הקלטה מן האירוע עשויה לעזור לבדוק את התמליל; אתר שמעתיק אותו אינו הקלטה נוספת.

2 · סופרים מסלולי ראיות, ולא קישורים

שני המסלולים מובילים לאותו הסכם. השוואת עותקים עשויה לחשוף טעויות העתקה, השמטות או כותרות שגויות; היא אינה מספקת שתי גרסאות עצמאיות לאירועים מאוחרים. סעיף VII קובע הליך, ולא שכל המחלוקות נפתרו. פסק בוררות מאוחר ותיעוד ביצוע עשויים לענות על שאלה מצומצמת לגבי מחלוקת אחת. הכותרת העליונה באוולון אומרת 1973, אך גוף החוזה והתיעוד באו״ם מציינים 26 במרץ 1979: קוראים מעבר לכותרת.

3 · משאירים את הדובר בתוך המשפט

השרשרת: הדברים המיוחסים לגמאסי ← גרסת יריב ← המברק של קיטינג ← המסמך הארכיוני שפורסם. ניסוח מתאים: ״במברקו קיטינג מתעד את דברי יריב, שלפיהם גמאסי הביע אמון ברצונה של ישראל בשלום.״ אין בכך הוכחה עצמאית למחשבותיו של גמאסי או לסיבה ששינה את החלטתו. גם מסמך נוסף ידרוש בדיקה של מקורו.

טעויות נפוצות

  • סיווג כמו ״מקור ראשוני״ מתאר את הקשר לאירוע; הוא אינו הופך כל טענה במסמך לנכונה.
  • מקור בעל עמדה יכול להכיל ראיות מועילות; מקור בעל מוניטין יכול לטעות. בודקים את הטענה ואת הקטע המסוימים.
  • ריבוי נקודות מבט עשוי לשפר את הבדיקה, אך עצמאות ואיכות הראיות אינן נמדדות באיזון בין מחנות פוליטיים.

מחוון ראיות: 6 נקודות

טענה וקטע תומך (2)

  • 0: החלטה בלי ראיה רלוונטית.
  • 1: מקור רלוונטי, אך קטע או הסבר לא מדויקים.
  • 2: החלטה נכונה המקושרת לניסוח מדויק.

תלות בין מקורות (2)

  • 0: סופרים שתי כתובות כשתי ראיות עצמאיות.
  • 1: מזהים את המקור המשותף.
  • 2: מסבירים מה המקור המשותף מבסס ואיזו ראיה עצמאית עדיין נדרשת.

מסקנה זהירה (2)

  • 0: מסיקים יותר ממה שהראיות תומכות בו.
  • 1: מציינים מגבלה רלוונטית.
  • 2: שומרים על ייחוס, מציינים מגבלה ומציעים בדיקה נוספת מתאימה.

אחרי השיעור: עקבו אחר קישור אחד, זהו את הרשומה שבבסיסו וכתבו טענה אחת שהוא מבסס ואחת שאינו מבסס.

פותחים את המקורות

  1. דברים בטקס חתימת חוזה השלום בין מצרים לישראלhttps://www.presidency.ucsb.edu/documents/remarks-president-carter-president-anwar-al-sadat-egypt-and-prime-minister-menahem-begin

    The American Presidency Project, UC Santa Barbara; Public Papers of the Presidents · 1979-03-26בדברי בגין חפשו bereavement. בדברי סאדאת חפשו no more wars.

  2. חוזה השלום בין ישראל למצריםhttps://treaties.un.org/doc/Publication/UNTS/Volume%201136/volume-1136-I-17813-English.pdf

    United Nations Treaty Series, vol. 1136, no. 17813 · 1979-03-26סעיפים I–III, VII ו־IX; עמודי PDF ‏2–6.

  3. פרסום נוסף של אותו חוזהhttps://avalon.law.yale.edu/20th_century/isregypt.asp

    Avalon Project, Yale Law School · 1979-03-26גוף החוזה, ובייחוד סעיף VII. בראש הדף יש כותרת מטעה עם השנה 1973; המסמך עצמו מתוארך ל־26 במרץ 1979.

  4. מברק שגרירות ארצות הברית על שיחות הקילומטר ה־101https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1969-76v25/d368

    U.S. Department of State, Office of the Historian; FRUS 1969⁠–⁠1976, vol. XXV, document 368 · 1973-12-01פסקה 3; החתימה Keating; הערת מקור 1.