הוויכוח על השלום — בתוך החברות ובתוך האמונה

ארבע שאלות, לא אחת

האם אדם רוצה שלום? האם הוא מאמין שאפשר להגיע אליו? לאיזה הסדר מדיני הוא מוכן להסכים? והאם הוא תומך ביחסים רגילים בתנאים הקיימים? תשובה לשאלה אחת אינה תשובה לאחרות. אפשר לרצות הסכם ולפקפק ביישומו; אפשר להסכים לשתי מדינות ולהתנגד לנורמליזציה לפני הבטחת זכויות הפלסטינים.

העמוד בוחן כיצד מתנהלות מחלוקות בתוך חברות. הוא אינו מדרג עמים לפי רצונם בשלום. הסבר לפחד אינו הצדקה לפגיעה, והכרה בזכויות אינה תמיכה בכל מעשה שנעשה בשמן.

ישראל: מחלוקת בתוך חברה

הוויכוח בישראל נוגע לביטחון, זכויות, אדמה, זהות ואמון. האם שליטה בשטח מגינה על אזרחים או מעמיקה סכסוך? אילו ערבויות יהפכו הסכם לאמין? מי יוכל לקיימו? השאלות האלה עשויות לפלג גם אנשים הדואגים בכנות לחיי אדם.

בסקר Pew בקרב מבוגרים בישראל מפברואר–מרץ 2025, האמונה שישראל ומדינה פלסטינית עצמאית יוכלו להתקיים בשלום נבדלה מאוד לפי המחנה הפוליטי שהמשיבים ייחסו לעצמם: 54% בשמאל, 29% במרכז ו־7% בימין. בקרב יהודים השיעור היה 16%, ובקרב ערבים 40%. אלה הבדלים בתפיסת האפשרות, לא ציוני מוסר. אזרחים ערבים הם חלק מהתיאור של החברה הישראלית.¹

פלסטינים: הסדר והתנאים שסביבו

החברה הפלסטינית אינה חמאס, הרשות הפלסטינית או הנהגה אחרת. תמיכה במטרה לאומית אינה מעידה כשלעצמה על תמיכה באמצעים שננקטים בשמה. גם ממוצע כולל יכול להסתיר הבדלים בין עזה, הגדה ומזרח ירושלים.

בסקר הפלסטיני של Arab Barometer מאוקטובר 2025, 59% העדיפו שתי מדינות בגבולות 1967 מבין החלופות שהוצגו. ובכל זאת, 88% התנגדו לנורמליזציה ערבית עם ישראל. בתרחיש של הכרה ישראלית במדינה פלסטינית בגבולות אלה, שבירתה מזרח ירושלים, התמיכה בנורמליזציה עלתה ל־37%; 61% עדיין התנגדו. לכן יש לקרוא בנפרד העדפה להסדר ונכונות לנורמליזציה.²

הגינוי לטבח ולחטיפות שביצע חמאס ב־7 באוקטובר חייב להיות ברור. כך גם ההכרה בזכויותיהם ובאנושיותם של אזרחים פלסטינים. אין להטיל על אוכלוסייה שלמה אחריות של ארגון.

חברות ערביות: ממשלות וציבור

אין עמדה ערבית אחת. ישראל וירדן חתמו על הסכם שלום ב־1994. עם זאת, בסקר בקרב אזרחים ירדנים מאוקטובר 2025, 67% התנגדו לנורמליזציה ערבית גם בתרחיש ההכרה במדינה פלסטינית שתואר לעיל. זו לא הייתה שאלה על ביטול ההסכם עם ירדן, ולא ספירה של מי שרוצים מלחמה.³⁴

הסכם, אמון בין אזרחים ונכונות לקשרים חברתיים או כלכליים הם דברים שונים. אין להניח שההתנגדות תיעלם עם פתרונה של סוגיה אחת. ממצאים מירדן אינם מייצגים מדינות ערב אחרות או ציבורים במפרץ שלא נסקרו.

אמונה, פרשנות והמחלוקת היהודית

עבור מאמינים, אדמה ומקומות קדושים יכולים לשאת חובות שמקורן בברית, במצווה, בזיכרון ובמורשת. פשרה עשויה לכן לעורר שאלות תאולוגיות: מי מוסמך לוותר, ועל מה מותר לוותר? הטיעון הדתי משמעותי, לצד שיקולים לאומיים, מדיניים וביטחוניים.

אמונה, הפרשנות שניתנת לה והמדיניות שמצדיקים באמצעותה אינן אותו הדבר. בתוך היהדות, האסלאם והנצרות יש מחלוקות. קשר למקום, תביעה לריבונות, התנגדות להסכם, הסתה ופגיעה באזרחים אינם קטגוריות שקולות.

הרב דוב ליאור מנמק התנגדות להעברת ריבונות בחלקים מארץ ישראל במצוות ירושת הארץ ויישובה. בפסיקתו של הרב עובדיה יוסף הוכרה אפשרות עקרונית למסירת שטחים לשם פיקוח נפש, בכפוף להערכת הסכנה בידי גורמים צבאיים ומדיניים.⁵⁶

זו אינה חלוקה פשוטה בין מי שמעריכים אדמה למי שמעריכים חיים. המחלוקת נוגעת להלכה ולהערכת הסיכון. פסיקה מותנית אינה אישור גורף לכל הצעה מדינית. הדיון המקושר מצטט ומפרש את פסיקת הרב יוסף; הוא אינו הפרסום המקורי שלה.⁶

קולות מוסלמיים: טיעון היסטורי ועשיית שלום דתית

סעיף 11 באמנת חמאס מ־1988 מציג את פלסטין כהקדש אסלאמי שאין לוותר על שטחו. זהו מסמך היסטורי של ארגון טרור מסוים, לא פסק המייצג את כלל המוסלמים ולא תיאור מלא של מסמכי חמאס המאוחרים.⁷

מנהיגים מוסלמים דתיים הצטרפו גם למנהיגים יהודים ונוצרים בהצהרת אלכסנדריה מ־2002, בהתחייבות לשלום צודק ובטוח ובגינוי הרג חפים מפשע בשם האל. המסמכים השונים מדגימים שימושים בטיעונים דתיים; הצגתם כאן אינה השוואה מוסרית בין ארגון טרור לבין מורי דת או פעילי שלום.⁸

מחלוקות נוצריות וגבולות משותפים

השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים קושרת את תמיכתה בישראל להבטחות המקראיות; הסניף האמריקאי שלה תומך בירושלים בלתי מחולקת בריבונות יהודית. בהצהרתם מינואר 2026 מתחו הפטריארכים וראשי הכנסיות בירושלים ביקורת על תומכים מקומיים בציונות נוצרית, על החסות הפוליטית שלהם ועל טענותיהם לייצוג הקהילות הנוצריות המקומיות. אלה עמדות הדוברים, לא הסכמה של כלל הנוצרים או האוונגלים.⁹¹⁰

תמיכה דתית בישראל אינה כשלעצמה תמיכה באלימות; ביקורת כנסייתית על מדיניות אינה כשלעצמה שלילת זכויות יהודים. הצהרת אלכסנדריה קוראת לשמירה על המקומות הקדושים ולחופש פולחן. ב־2019 שללו האפיפיור פרנציסקוס והאימאם הגדול של אל־אזהר אחמד א־טייב שימוש בדת להצדקת טרור, דיכוי ושפיכות דמים. ההצהרות אינן מכריעות בשאלת הריבונות ואינן מוכיחות הסכמה של כל המאמינים.⁸¹¹

להתייחס לספק ברצינות, בלי להפוך אותו לגורל

בסקרי Pew מאביב 2026, 17% מהמבוגרים בישראל ו־21% מהמבוגרים הפלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים האמינו שאפשר למצוא דרך לדו־קיום בשלום בין ישראל למדינה פלסטינית עצמאית. עזה לא נכללה. זו תפיסה של האפשרות, לא מדידה ישירה של רצון בשלום או תמיכה בהסדר.¹²

נשים עושות שלום ונשות השמש פועלות לקידום הסכם; פורום המשפחות השכולות מקיים דיאלוג ופעילות פיוס. קיומם אינו מוכיח רוב ציבורי ואינו מבטל התנגדות. הוא מראה שגם בחירות אחרות נעשות.¹³¹⁴

תקווה אחראית שואלת כיצד להגן על קשר דתי, חופש פולחן וביטחון אנושי בתוך מחלוקת על ריבונות. היא דורשת ערבויות אמינות, זכויות שאינן תלויות בזהות והנהגות המקיימות התחייבויות. הבנת מניע דתי לעולם אינה היתר לאלימות נגד אזרחים.