אוסלו: פריצת הדרך, ומה השתבש בדרך
בספטמבר 1993 ישראל ואש״ף הכירו זה בזה וחתמו על הצהרת עקרונות. ב-1994 קיבלו יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת את פרס נובל לשלום.123 לדעת האתר זו הייתה פריצת דרך היסטורית. העמוד מסביר למה, ומה השתבש בדרך ליעד הסופי.
7 דקות קריאה
למה זו הייתה פריצת דרך?
במשך עשרות שנים ישראל ואש״ף לא הכירו זה בזה.1 עד ינואר 1993 החוק בישראל אף אסר להיפגש עם אנשי אש״ף.4 והשיחות שנפתחו אחרי ועידת מדריד היו תקועות.5
הדרך החוצה התחילה בערוץ חשאי בנורווגיה. טריה רד-לארסן ממכון Fafo הציע אותו, ומשרד החוץ הנורווגי גיבה;6 לפי קורות חייו ב-ECF, יוסי ביילין יזם את התהליך ב-1992.7 בינואר 1993 ישבו שני אקדמאים ישראלים, יאיר הירשפלד ורון פונדק, מול אחמד קריע (אבו עלא) וחסן עספור מאש״ף.6
במאי 1993 הפכו השיחות לרשמיות, ואורי סביר ויואל זינגר הצטרפו.6 שר החוץ שמעון פרס הוביל את הצד הישראלי,8 ומונה יול הייתה בצוות הנורווגי הקטן שאפשר את השיחות.9 באוגוסט נחתמה ההצהרה בראשי תיבות בטקס חשאי באוסלו, מול שר החוץ יוהאן יורגן הולסט.6
ב-9 בספטמבר 1993 החליפו יאסר ערפאת ויצחק רבין מכתבי הכרה. אש״ף הכיר בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון וויתר על טרור; ישראל הכירה באש״ף כנציג העם הפלסטיני.1 ארבעה ימים אחר כך נחתמה בבית הלבן הצהרת העקרונות, בידי פרס ומחמוד עבאס (אבו מאזן).2 ועדת נובל כתבה שהצעד דרש אומץ רב משני הצדדים.3
לדעת האתר, אוסלו היה פריצת דרך מדינית ומחשבתית. הוא שבר קיפאון הרסני, שבו כל צד שלל את הלגיטימיות של האחר, ושם במקומו הכרה ומשא ומתן ישיר. זה היה צעד נועז, בדיוק מה שמצפים ממנהיגים. לרבין, לפרס ולערפאת מגיע על כך מלוא הקרדיט והכבוד, לכל אחד מצדו; ערפאת חתם על המכתב שבו הכיר אש״ף בזכותה של ישראל להתקיים.1 קרדיט אינו אישור לכל מה שעשו.
מה הובטח, ומה קרה?
- קודם עזה ויריחו
- הובטח: תקופת ביניים של עד חמש שנים, שתתחיל בנסיגה מעזה ומיריחו.2 קרה: הסכם עזה–יריחו נחתם במאי 1994, ובאותו חודש קמה שם הרשות הפלסטינית.10
- בחירות
- הובטח: מועצה פלסטינית נבחרת בתוך תשעה חודשים.2 קרה: הבחירות נערכו באיחור, ב-20 בינואר 1996. הפלסטינים בחרו מועצה של 88 חברים ואת ערפאת לנשיא, וחמאס לא השתתף.1112
- שיחות על הסדר הקבע עד מאי 1996
- הובטח: שיחות על ירושלים, פליטים, התנחלויות, ביטחון וגבולות, לא יאוחר מהשנה השלישית.213 קרה: השיחות נפתחו בטאבה ב-5 במאי 199614 ונתקעו; ואי ריבר ושארם א-שייח׳ נדרשו כדי לחדש אותן.15
- הסדר קבע עד 4 במאי 1999
- הובטח: סוף תקופת הביניים אחרי חמש שנים.2 קרה: היא לא הסתיימה בהסכם. שארם א-שייח׳ קבע יעדים חדשים,15 ופסגת קמפ דייוויד ביולי 2000 הסתיימה בלי הסכם.16
מה השתבש בדרך?
- טרור נגד אזרחים ישראלים
- הסדר כאן אינו דירוג. אחרי החתימה הגבירו מתנגדי אש״ף, ובראשם חמאס, את הפיגועים;22 חמאס הוא ארגון טרור. בפברואר ובמרץ 1996 לבדם רצחו מחבלי חמאס 59 בני אדם בארבעה פיגועים.23 לפי הפרשן יוסי אלפר, הפיגועים שכנעו חלק גדול מהציבור בישראל שאין לו שותף.24 המחבלים היו אויבי ההסכם, לא החותמים עליו.22
- הטבח בחברון
- ב-25 בפברואר 1994 רצח ברוך גולדשטיין, מתנחל ואיש תנועת כך, 29 מתפללים מוסלמים במסגד איברהים / מערת המכפלה, בטבח טרור.2526 לפי מועצת הביטחון, הטבח והאירועים שאחריו גבו את חייהם של יותר מ-50 אזרחים פלסטינים.27 השיחות נעצרו, וממשלת ישראל הוציאה את כך אל מחוץ לחוק.2826 האתר לא מצא מחקר שמודד את השפעתו לאורך זמן.
- רצח רבין
- ב-4 בנובמבר 1995, בסוף עצרת שלום בתל אביב, רצח יגאל עמיר, ישראלי שהתנגד לאוסלו, את רבין. פרס החליף אותו והפסיד בבחירות במאי 1996.29 לפי חוקרי צ׳טהאם האוס, בגלל הרצח לא נבחן מעולם תפקידו של האמון בהסכם.30 אבל התהליך לא נעצר: הממשלה הבאה חתמה על פרוטוקול חברון ועל מזכר ואי ריבר.1815
- חילופי השלטון ב-1996
- במאי 1996 קמה ממשלה בראשות בנימין נתניהו.31 בקווי היסוד שלה התנגדה למדינה פלסטינית והבטיחה שיחות בתנאי שהפלסטינים יקיימו את התחייבויותיהם;32 היא דרשה הדדיות, פעולה נגד טרור והסתה לפני נסיגות.3317 מבקריה אומרים שהאטה את היישום: שליים מצביע על פתיחת מנהרת הכותל34 ועל הבנייה בהר חומה,3533 ופונדק כותב שהממשלה חיבלה בתהליך.36 ועדיין, זו הממשלה שהעבירה את רוב חברון לשליטה פלסטינית.18
- ההתנחלויות גדלו
- לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בגדה ובעזה חיו 115,700 מתנחלים בסוף 1993 ו-176,973 באמצע 1999, בלי מזרח ירושלים.37 ח׳ליל שקאקי ראה בזה פגם בתכנון: תקופת ביניים פתוחה, שבמהלכה נמשכה הבנייה.38 העמדה שכנגד: ממשלת ישראל מסרה לוועדת מיטשל שההתנחלויות הן נושא להסדר הקבע ואינן קובעות את תוצאתו.39
- סגרים והכלכלה הפלסטינית
- לפי נתונים רשמיים ישראליים שריכז בצלם, בין דצמבר 1993 לנובמבר 2000 היו 326 ימי סגר מלא בגדה ו-311 ברצועה.37 ממשלת ישראל הציגה את הסגרים כצעדי ביטחון; אש״ף כינה אותם ענישה קולקטיבית.39 לפי פונדק, הסגרים הפכו לתגובה כמעט אוטומטית לפיגועים, והפלסטינים מן השורה ראו מעט מאוד מפירות השלום.36
- התבצרות, או תהליך שהתרוקן? שתי קריאות
- ממשלות ישראל האשימו את הרשות בהסתה, בשחרור עצירים שהיו מעורבים בטרור ובאי־איסוף נשק.39 חלק מהישראלים, ובהם חוקרים, ראו בכך התבצרות פלסטינית: אהוד ברק אמר שערפאת אינו מקבל את זכות קיומה של ישראל,40 ואפרים קארש טוען שערפאת ראה באוסלו שלב ב„תוכנית השלבים”.41 הקריאה הפלסטינית הפוכה: אש״ף מסר לוועדת מיטשל שהפלסטינים ציפו לסוף הכיבוש בתוך חמש שנים, ובינתיים מספר המתנחלים הוכפל.39
- מועדים שחלפו, ואמון שנשחק
- כל מועד שעבר בלי ביצוע הוסיף חשד. ועדת מיטשל תיארה ציפיות מתנגשות: הפלסטינים חיכו לסוף הכיבוש, והישראלים חיכו לביטחון ולמאבק אמיתי בטרור.39 ואי ריבר ושארם א-שייח׳ נדרשו בעיקר כדי לקבוע מחדש מועדים שכבר עברו.15
- קמפ דייוויד 2000 והאינתיפאדה השנייה
- פסגת קמפ דייוויד הסתיימה ב-25 ביולי 2000 בלי הסכם.16 הנשיא קלינטון והשליח דניס רוס האשימו את ערפאת;3142 רוברט מאלי וחוסיין אגא טוענים ששלושת הצדדים טעו;43 ואש״ף טען שההצעה לא הייתה בסיס למדינה בת קיימא.44 האלימות פרצה אחרי ביקור אריאל שרון בהר הבית / אל־חרם א־שריף ב-28 בספטמבר 2000.31 ברק אמר שהאינתיפאדה תוכננה מראש;40 אש״ף הכחיש, וועדת מיטשל לא מצאה בסיס למסקנה כזאת.39 לפי בצלם, בעשור שאחריה הרגו פלסטינים 1,083 ישראלים, וכוחות ישראליים הרגו 6,371 פלסטינים.45
שני סיפורים, ומה חוקרים מוסיפים
- סיפור ישראלי נפוץ
- לקחנו סיכונים למען השלום וקיבלנו טרור. ישראלים זוכרים את פיצוצי האוטובוסים של 1994–199623 ואת פיגועי האינתיפאדה השנייה, שבה, לפי בצלם, הרגו פלסטינים 1,083 ישראלים, 741 מהם אזרחים.45 ברק אמר שערפאת לא הציג בקמפ דייוויד שום הצעה נגדית.40
- סיפור פלסטיני נפוץ
- הכרנו בישראל וקיבלנו התנחלויות ומחסומים. אש״ף מסר לוועדת מיטשל שמספר המתנחלים הוכפל ושהסגרים היו ענישה קולקטיבית.39 זיאד אבו זיאד אמר שהנהגת ישראל הפסיקה ליישם את הסכם הביניים,38 ואבי שליים מציין ששבע שנים אחרי אוסלו עדיין החזיקה ישראל בשליטה מלאה ב-61% מהגדה.33
מה אוסלו השאיר אחריו?
- הכרה הדדית
- בזמן קצר עברו ישראל ואש״ף מעוינות להכרה הדדית.30 כל הסכם מאוחר יותר ביניהם נשען על המכתבים של 1993.12
- רשות פלסטינית ומוסדות נבחרים
- הרשות, שקמה במאי 1994, הייתה הגוף הפלסטיני הראשון שניהל את חיי היומיום.10 בינואר 1996 הצביעו כ-75% מבעלי זכות הבחירה.11
- תיאום ביטחוני
- בשנות אוסלו פעל שיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לרשות,30 וואי ריבר הרחיב אותו.17 ועדת מיטשל מצאה שעבד היטב עד 2000.39
- מסגרת כלכלית
- פרוטוקול פריז קובע עד היום את היחסים הכלכליים: ישראל גובה מסים עבור הרשות ומעבירה לה אותם, כשני שלישים מהכנסותיה. לפי Arab Center Washington DC, ישראל עצרה את ההעברות לגמרי במאי 2025.47
- השלום עם ירדן
- לפי ארכיון המדינה, ההצהרה הסירה מכשול חשוב בדרך לשלום עם ירדן.48 הסכם השלום נחתם שלושה־עשר חודשים אחרי אוסלו.49
עמדת האתר
לדעת האתר, אין הסכם שלום מושלם; כל הסכם הוא מורכב. אוסלו היה אדיר. הוא שבר קיפאון הרסני של עשרות שנים, הביא את ישראל ואת אש״ף להכרה הדדית ולמשא ומתן ישיר, ועזר לפתוח את הדרך לשלום עם ירדן.
הוא השתבש בדרך ליישום הסופי, מסיבות מורכבות: רצח רבין, פיגועי הטרור של חמאס והג׳יהאד האסלאמי, הטבח בחברון, גידול ההתנחלויות, חילופי שלטון בישראל ובהם כהונתו הראשונה של נתניהו, הקשחת עמדות פלסטיניות, חוסר אמון הדדי ומועדים שחלפו. אף אחת מהן אינה הסבר יחיד.
להבין למה זה השתבש הוא חלק מלנסות שוב. התעוזה של רבין, פרס וערפאת ב-1993, ושל אנשי הצוותים משני הצדדים, היא בדיוק מה שמצפים ממנהיגים: לזהות הזדמנות לשלום, לקחת בשבילה סיכון מחושב, ולהוביל אותה.
מקורות
לא חייבים להסכים איתנו. בשביל זה המקורות כאן: פתחו, השוו ובדקו בעצמכם.
- מקור ראשוני United Nations Peacemaker · 9 בספטמבר 1993
Israel–PLO Mutual Recognition, Letters and Speeches - מקור ראשוני PA-X Peace Agreements Database, University of Edinburgh · 13 בספטמבר 1993
Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements ('Oslo Accords') - מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation) · 14 באוקטובר 1994
Nobel Peace Prize 1994 – Press release - עיתונות The Christian Science Monitor · 21 בינואר 1993
Elaine Ruth Fletcher, Israel May Talk To PLO, But Not Just Now - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
The Madrid Conference, 1991 - ארכיון רשמי Government of Norway (regjeringen.no)
Norway's involvement in the peace process in the Middle East - מקור עזר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Dr. Yossi Beilin – biography - מקור ראשוני The Nobel Prize (Nobel Foundation)
Shimon Peres – Facts - ארכיון רשמי United Nations (press release BIO/5171) · 2019
New Permanent Representative of Norway Presents Credentials - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Cairo Agreement on Gaza and Jericho (1994) - עיתונות The Christian Science Monitor · 22 בינואר 1996
John Battersby, Historic Vote Catapults Palestinians Closer to Peace and Nationhood - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Israeli-Palestinian Interim Agreement (Oslo II, 1995) - מקור ראשוני The Avalon Project, Yale Law School, Lillian Goldman Law Library · 13 בספטמבר 1993
Israel-Palestine Liberation Organization Agreement: 1993 (Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements) - מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL) · 31 במאי 1996
Chronological Review of Events Relating to the Question of Palestine, May 1996 (DPR/Chron/1996/5) - מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL)
Middle East peace process documents, 1998–1999 (texts of the Wye River and Sharm el-Sheikh memoranda) - מקור ראשוני The White House (Clinton Presidential archive) · 25 ביולי 2000
Trilateral Statement on the Middle East Peace Summit at Camp David - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Wye River Memorandum (1998) - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Hebron Protocol (1997) - מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL) · נובמבר 1998
Chronological Review of Events Relating to the Question of Palestine, November 1998 - מחקר Institute for Palestine Studies, Chronology of the Palestine Question · 25 באוקטובר 1999
Monday, October 25, 1999 (daily entry) - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Safe Passage Protocol (1999) - ארכיון רשמי Israel State Archives
The Road to Oslo, Chapter 1. From declaration to reality: September 1993–January 1994 - עיתונות Jewish Telegraphic Agency (JTA) · 31 ביולי 1997
List of suicide bombings in Israel since the 1993 accords - מחקר Americans for Peace Now, Hard Questions, Tough Answers · 28 במרץ 2022
Yossi Alpher, End of March 2002, End of March 2022: days that changed the Middle East - מחקר Palestine-Israel Journal, vol. 1 no. 3 (1994) · 1994
Dan Leon, The Shamgar Report: an Evasion of Responsibility - עיתונות The Christian Science Monitor · 14 במרץ 1994
Israeli Cabinet votes to outlaw extremists - מקור ראשוני United Nations Security Council (text hosted by unscr.com) · 18 במרץ 1994
Security Council Resolution 904 (1994) - מקור ראשוני United Nations, Division for Palestinian Rights (UNISPAL) · אוקטובר 1994
Developments related to the Middle East peace process, April–September 1994 - מחקר Economic Cooperation Foundation (ECF)
Assassination of Yitzhak Rabin (1995) - מחקר Chatham House · 24 ביולי 2018
Greg Shapland and Yossi Mekelberg, Israeli–Palestinian Peacemaking: The Oslo approach, 1993 to 2000 - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Process - עיתונות The Christian Science Monitor · 18 ביוני 1996
Elaine Fletcher, Israeli Leader's Plan: Talk Tougher And Give Up Less Land - מחקר Index on Censorship, no. 1 (2001), pp. 50–55 (text on the author's University of Oxford page) · 2001
Avi Shlaim, Peace Confounded - מקור ראשוני United Nations Security Council · 28 בספטמבר 1996
Resolution 1073 (1996), adopted 28 September 1996 - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 18 במרץ 1997
Letter dated 18 March 1997 from the Permanent Observer of Palestine to the Secretary-General (A/51/837–S/1997/233) - מחקר Survival, vol. 43 no. 3 (Autumn 2001), pp. 31–45, International Institute for Strategic Studies (copy of the article hosted on biknotes.com) · 2001
Ron Pundak, From Oslo to Taba: What Went Wrong? - מחקר Palestine-Israel Journal, vol. 7 no. 4 (2000) · 4 בדצמבר 2000
Facts on the Ground since the Oslo Agreement, September 1993 (figures from Israel's Central Bureau of Statistics, B'Tselem and Peace Now) - מחקר Palestine-Israel Journal · 2001
Taking Stock: Looking at the Past, Searching for the Future (round-table), vol. 8 no. 3 - מקור ראשוני Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee (Mitchell Committee), as published by the United Nations (UNISPAL) · 30 באפריל 2001
Report of the Sharm el-Sheikh Fact-Finding Committee - עיתונות The New York Review of Books · 13 ביוני 2002
Benny Morris, Camp David and After: An Exchange (1. An Interview with Ehud Barak) - מחקר Middle East Quarterly, vol. 11 no. 2 (Spring 2004) · 2004
Efraim Karsh, Arafat's Grand Strategy - עיתונות The New York Review of Books · 20 בספטמבר 2001
Dennis Ross and Gidi Grinstein, reply by Hussein Agha and Robert Malley, Camp David: An Exchange - עיתונות The New York Review of Books · 9 באוגוסט 2001
Robert Malley and Hussein Agha, Camp David: The Tragedy of Errors - מקור עזר Palestine Liberation Organization (Ramallah, July 2001), as reproduced by Al-Bushra
Camp David Peace Proposal of July, 2000: Frequently Asked Questions - מקור עזר B'Tselem · 27 בספטמבר 2010
10 years to the second Intifada – summary of data (press release, 27 September 2010) - מחקר Peace Research Institute Oslo (PRIO), PRIO Report 1/2004 · 2004
Hilde Henriksen Waage, Peacemaking Is a Risky Business: Norway's Role in the Peace Process in the Middle East, 1993–96 (publication page and summary) - מחקר Arab Center Washington DC · 12 בפברואר 2026
Running on Empty: The Deepening Fiscal Crisis of the Palestinian Authority - ארכיון רשמי Israel State Archives
Negotiating peace between Israel and Jordan, September 1993 – November 1994 - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 26 באוקטובר 1994
Treaty of Peace between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994 - מקור ראשוני United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), occupied Palestinian territory · 18 באוגוסט 2014
Area C of the West Bank: Key Humanitarian Concerns (fact sheet, August 2014)