נאום בגין בטקס החתימה על הסכם השלום עם מצרים
בטקס שבו נחתם הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית הכריז בגין שלא תהיה עוד מלחמה, שפיכות דמים ושכול. בעקבות ההסכם נסוגה ישראל מכל סיני, והשלום עם מצרים מחזיק מעמד מאז.
הסכם השלום ישראל–מצרים
הסכם שלוםבתוקף, יחסים במשבר
הסכם שלום מלא בין שתי מדינות, הראשון בין ישראל למדינה ערבית. הוא אינו מסדיר את השאלה הפלסטינית.
בחצי דקה
ב-26 במרץ 1979 חתמו סאדאת ובגין בוושינגטון על הסכם שלום, והנשיא קרטר חתם כעד.9 ישראל יצאה מכל סיני; מצרים הכירה בישראל וכוננה איתה יחסים מלאים. מאז לא נלחמו המדינות זו בזו, אבל השלום נשאר קריר.
איפה זה עומד היום
נכון לאוגוסט 2026, לפי מכון קרנגי, התיאום הביטחוני עדיין פועל והסכם גז חדש אושרר, למרות מתיחות עמוקה.15 היחסים המדיניים בשפל: לפי דיווחים ממאי 2025 ומינואר 2026 אין למצרים שגריר בתל אביב, והיא מעכבת את האמנת השגריר הישראלי המיועד.2627
במשפט אחד
לסיים את מצב המלחמה בין ישראל למצרים: כל סיני תמורת שלום מלא.
האתגר
מצרים רצתה לקבל בחזרה את כל סיני, שישראל כבשה ב-1967. ישראל רצתה שהמדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר תצא ממעגל המלחמה. הסכמי קמפ דייוויד קבעו את העיקרון; נדרשו עוד שישה חודשים כדי להפוך אותו להסכם. ההסכם היה התחנה האחרונה בדרך שהתחילה בתקופת ממשלות מאיר ורבין ועברה בביקור סאדאת בירושלים.
הדרך לשם
- הסכם הפרדת הכוחות הראשון בסיני נחתם, בתקופת ממשלת גולדה מאיר.1
- הסכם הביניים נחתם בז׳נבה, בתקופת ממשלת יצחק רבין.2
- סאדאת נוחת בישראל, ולמחרת נואם בכנסת.3
- חתימת הסכמי קמפ דייוויד.
- קרטר נוסע לישראל ולמצרים. המחלוקות האחרונות נפתרות, בין השאר בשיחות בין שר החוץ האמריקאי ואנס לשר החוץ דיין.4
- ההסכם נחתם בוושינגטון.5
- השגרירים הראשונים נכנסים לתפקידם: אליהו בן-אלישר מטעם ישראל וסעד מורתדא מטעם מצרים.6
- ישראל משלימה את הנסיגה, וסיני חוזרת לריבונות מצרית.7
- טאבה מועברת למצרים בעקבות פסק בוררות.8
האנשים
- הובילו
- אנואר סאדאת · מנחם בגין
- ניהלו משא ומתן
- משה דיין
- חתמו
- אנואר סאדאת · מנחם בגין
- תיווכו
- ג׳ימי קרטר · סיירוס ואנס
- חתמו כעדים
- ג׳ימי קרטר
מה הוסכם
- מצב המלחמה מסתיים. השלום נכנס לתוקף עם חילופי מסמכי האשרור.9
- ישראל מוציאה מסיני את כל כוחותיה ואזרחיה בתוך שלוש שנים.9
- הגבול הקבוע הוא הגבול הבינלאומי בין מצרים לפלשתינה המנדטורית, ושאלת מעמדה של רצועת עזה נשארת פתוחה.9
- הכרה מלאה, עם יחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים.9
- אזורים מוגבלי כוחות משני צדי הגבול, עם כוח ומשקיפים בינלאומיים.9
- אוניות ישראליות רשאיות לעבור בתעלת סואץ; מצרי טיראן ומפרץ עקבה הם נתיבי מים בינלאומיים.9
הגיאוגרפיה
בחרו מדינה במפה או ברשימה. להגדלה: + ו־−. במגע, הפעילו מחוות לגרירה ולצביטה; מחוץ למפה אפשר להמשיך לגלול. מקלדת: חצים להזזה, + ו־− להגדלה ולהקטנה, Home לאיפוס.
שכבות · מקרא
- גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
- קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
- קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
- „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
- קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
- גבול בינלאומי אחר
- הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
- רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
- אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)
הסיווג משקף את המחקר המקורי נכון ל־7.10.2026; זו מפה סכמטית, לא מפה משפטית או עדכון בזמן אמת.
- גבול בינלאומי שהוסכם בהסכם שלום
- קו הגבול בהסכם עם ירדן, „בלי לפגוע במעמד” השטח שמעבר לו
- קו שביתת הנשק 1949 („הקו הירוק”) — אינו גבול מוסכם סופי
- „הקו הכחול” — קו נסיגה שסימן האו״ם ב־2000, אינו גבול
- קו הפסקת האש / הפרדת הכוחות עם סוריה (1974)
- גבול בינלאומי אחר
- הגדה המערבית ורצועת עזה: מעמד הקבע לא הוסכם
- רמת הגולן: בשליטת ישראל מאז 1967; הסיפוח אינו מוכר באו״ם
- אזור ההפרדה של כוח האו״ם (UNDOF)
מפה סכמטית. הקווים מקורבים ואינם קביעה משפטית. נתונים: Natural Earth (נחלת הכלל), קנה מידה 1:10 מיליון; סיווג הקווים ושמות המקומות: האתר. מצב הקווים נכון לאוקטובר 2026. מפת השלום
ההחלטות הקשות
- ישראל ויתרה על כל סיני, כולל שדות תעופה10 וכל היישובים שהקימה בו. לפי „הספרייה היהודית המקוונת” היו אלה 14 יישובים, והגדול בהם ימית.11 בכנסת הצביעו 18 חברים נגד ההסכם.12
- הליגה הערבית השעתה את מצרים והעבירה את מטה הליגה מקהיר לתוניס. מצרים הוחזרה ב-1989.13
- ב-6 באוקטובר 1981 רצחו חברי ארגון הג׳יהאד האסלאמי המצרי, בהנהגת סגן ח׳אלד אל-אסלאמבולי, את סאדאת במצעד צבאי בקהיר.14 היו להם כמה מניעים: הדרישה לחוקי האסלאם, חוק שהרחיב את זכויות הנשים, הביקור בירושלים וקמפ דייוויד, וגל מעצרים של כ-1,500 מתנגדים בספטמבר 1981.14
- יורשו, חוסני מובארכ, שמר על ההסכם.
על מה חלוקים
מה יושם
- ישראל פינתה בכוח את תושבי ימית ב-23 באפריל 1982, בלי הרוגים, ורוב המבנים נהרסו.11 יומיים אחר כך הושלמה הנסיגה.7
- האו״ם לא יכול היה להעמיד כוח שמירת שלום, ולכן הקימו הצדדים באוגוסט 1981 את הכוח הרב-לאומי והמשקיפים (MFO). הוא מפקח עד היום על הסדרי הביטחון ועל השיט במצרי טיראן.16
- בית דין לבוררות הכריע בעניין טאבה ב-29 בספטמבר 1988,17 והשטח הועבר למצרים במרץ 1989.8
- בנובמבר 2021 הודיע צבא מצרים על שינוי מוסכם בהסדרי הביטחון, שמאפשר לתגבר את משמר הגבול באזור רפיח.18
מה לא יושם
- שלום חם ורחב בין שתי החברות לא התפתח. לפי ניתוח של קרן קרנגי, היחסים מתנהלים בתאים נפרדים: שיתוף פעולה בביטחון ובאנרגיה, לצד מתיחות מדינית.15
מה השתנה בחיים עצמם
- מאז 1973 לא פרצה מלחמה בין ישראל למצרים.
- מאז דצמבר 2004 נכנסים לארצות הברית בלי מכס מוצרים מצריים עם רכיב ישראלי, לפי פרוטוקול אזורי התעשייה המוכרים (QIZ).19
- מינואר 2020 ישראל מייצאת גז טבעי למצרים.20 באוגוסט 2025 חתמו שותפות לוויתן על עסקה של כ-35 מיליארד דולר עד 2040,21 וממשלת ישראל אישרה את הייצוא ב-17 בדצמבר 2025.22 לפי קרן קרנגי, הגז הישראלי מספק כ-15 עד 20 אחוז מהצריכה היומית במצרים.15
מה נותר פתוח
תמונות, סרטונים וציטוטים
לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד שכול.
טקס החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים, הבית הלבן, וושינגטון, 26 במרץ 1979
מקור ומעמד הנוסח
הנוסח במקור: No more war, no more bloodshed, no more bereavement.
תמליל רשמי אמריקאי (Public Papers of the Presidents), באנגלית. אלה המילים החותמות משפט ארוך יותר בדברי בגין. הנוסח הוא ביחיד – "war" ולא "wars".
מקור הציטוט: The American Presidency Project, UC Santa Barbara (Public Papers of the Presidents)
כן, יש קשיים בשלום, יש. יש מכאובים בשלום, יש. יש קורבנות למען השלום, יש. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!
מליאת הכנסת, ירושלים, 2 במרץ 1982: תשובת ראש הממשלה להצעת אי־אמון של סיעת התחיה, שדרשה לעצור את הנסיגה מסיני, בשבועות שלפני השלמת הנסיגה לפי הסכם השלום עם מצרים.
מקור ומעמד הנוסח
הנוסח כפי שצוטט ב„ידיעות אחרונות” (ynet, 2017). הנאום רשום במאגר כתבי מנחם בגין של מרכז מורשת בגין (הישיבה ה־65 של הכנסת העשירית). בזיכרון הציבורי המשפט מקוצר לעיתים ל„קשיי השלום עדיפים על ייסורי המלחמה”.
מקור הציטוט: Yedioth Ahronoth / ynet (Yehuda Nuriel), quoting the Knesset speech of 2 March 1982
רגעי הכנסת הגדולים: ביקור סאדאת והשלום עם מצרים
הכנסת הייתה הבמה של הרגע ההיסטורי: נאום סאדאת, תשובת בגין, ואחר כך הדיונים וההצבעות על ההסכמים.
הנשיא קרטר נואם בכנסת, מרץ 1979
קרטר טס בין קהיר לירושלים כדי לסגור את הפערים האחרונים בנוסח החוזה. שבועיים אחר כך הוא נחתם בוושינגטון.
מסע קרטר למצרים ולישראל, מרץ 1979: ספריית קרטר
המסע הזה הציל את המשא ומתן ברגע שנראה תקוע. בסופו הודיע קרטר ששני הצדדים קיבלו את ההצעות האחרונות.
חתימת חוזה השלום עם מצרים בשידור רשת ב
כך שמעו מאזינים בישראל את הרגע שבו חתמו בגין, סאדאת וקרטר על החוזה במדשאת הבית הלבן.
אל־עריש חוזרת למצרים, מאי 1979
העברת אל־עריש הייתה השלב הראשון בנסיגה מסיני לפי החוזה, חודשיים בלבד אחרי החתימה.
רייגן ושלושה נשיאים לשעבר לפני הלוויית סאדאת
סאדאת נרצח ב־6 באוקטובר 1981 בידי קיצונים במצעד צבאי בקהיר. ניקסון, פורד וקרטר יצאו יחד להלוויה, ובגין השתתף בה גם הוא.
הדרך להחזרת סיני ב־1982: הטלוויזיה המצרית
ב־25 באפריל 1982 השלימה ישראל את הנסיגה מסיני. במצרים היום הזה מצוין מדי שנה כיום שחרור סיני.
פינוי ימית, 1982
הפינוי היה מחיר כואב של השלום: תושבים איבדו את בתיהם, והוויכוח בישראל היה סוער. ממשלת בגין עמדה בהתחייבות.
מצרים מקבלת את טאבה, 1989
המחלוקת על רצועת החוף הקטנה הוכרעה בבוררות בינלאומית ב־1988. זו הייתה דוגמה לסכסוך גבול שנפתר בדרכי שלום.
החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים – קטע מארכיון AP
החתימה על הסכם השלום ישראל–מצרים, וושינגטון, 26 במרץ 1979 – קטע ארכיון קצר
מקורות
לא חייבים להסכים איתנו. בשביל זה המקורות כאן: פתחו, השוו ובדקו בעצמכם.
- מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 18 בינואר 1974
Letter dated 18 January 1974 from the Secretary-General addressed to the President of the Security Council (Egyptian-Israeli Agreement on Disengagement of Forces) - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 1975
Yearbook of the United Nations 1975 (excerpts) - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
Foreign Relations of the United States, 1977–1980, vol. VIII, Arab-Israeli Dispute, document 152 (editorial note on Sadat's visit to Jerusalem) - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
Foreign Relations of the United States, 1977–1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 207 - מקור ראשוני United Nations Treaty Series · 26 במרץ 1979
Treaty of Peace between the Arab Republic of Egypt and the State of Israel (vol. 1136, no. 17813) - מקור עזר World Jewish Congress
This week in Jewish history: Egypt and Israel usher in new era of peace in first ambassador exchange - ארכיון רשמי Multinational Force and Observers
Deadline Met: Mission Begins - עיתונות The Christian Science Monitor · 16 במרץ 1989
Report on the handover of Taba to Egypt, 16 March 1989 - מקור ראשוני Avalon Project, Yale Law School · 26 במרץ 1979
Peace Treaty between Israel and Egypt, March 26, 1979 - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
Foreign Relations of the United States, 1977–1980, vol. IX, Arab-Israeli Dispute, document 57 (editorial note) - מקור עזר Jewish Virtual Library
The Yamit Evacuation - ארכיון רשמי Israel Ministry of Foreign Affairs (via Jewish Virtual Library) · מרץ 1979
Prime Minister Begin: Summary of Debate on Treaty with Egypt, March 1979 - עיתונות CNN (via KTVZ) · 7 במרץ 2024
Arab League Fast Facts - מחקר James Martin Center for Nonproliferation Studies
Al-Jihad al-Islami (Egyptian Islamic Jihad) – profile - מחקר Carnegie Endowment for International Peace (Sada) · 31 באוגוסט 2026
Gas and Peace: Can Energy Trade Contain Egypt-Israel Conflict? - ארכיון רשמי Multinational Force and Observers
MFO – Origins - מקור ראשוני United Nations, Reports of International Arbitral Awards, vol. XX · 29 בספטמבר 1988
Case concerning the location of boundary markers in Taba between Egypt and Israel, decision of 29 September 1988 - עיתונות Al-Monitor · נובמבר 2021
Israel, Egypt increase military presence along Egypt's Rafah border - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 14 בדצמבר 2004
Egypt–Israel–United States Qualifying Industrial Zones protocol, 14 December 2004 - עיתונות S&P Global Commodity Insights · 15 בינואר 2020
Israel begins gas exports to Egypt from giant Leviathan field - עיתונות The Times of Israel · 7 באוגוסט 2025
In Israel's largest gas deal, Leviathan partners ink $35 billion export deal with Egypt - מחקר The Washington Institute for Near East Policy · ינואר 2026
Building on Egypt and Israel's Uneasy Gas Deal - עיתונות Al Majalla · 17 בדצמבר 2025
Egypt-Israel ties being tested by concerns over Gaza and Sinai - עיתונות The Times of Israel · 16 בספטמבר 2026
Liveblog, 16 September 2026 - עיתונות The Jerusalem Post · 7 באוקטובר 2026
Egyptian commentators respond to Smotrich's remarks on Sinai - עיתונות Ynetnews · 11 במאי 2025
Report on Egypt withholding accreditation of Israel's ambassador-designate - עיתונות The Jewish Chronicle · 7 בינואר 2026
Egypt is revising its peace agreement with Israel (analysis) - מקור ראשוני United Nations (UNISPAL) · 30 בנובמבר 1971
Report of the Secretary-General on the activities of the Special Representative to the Middle East (S/10403), 30 November 1971 - ארכיון רשמי U.S. Department of State, Office of the Historian
The 1973 Arab-Israeli War
להמשך קריאה
- מקור עזר נשים עושות שלום
הסכמים מדיניים עיקריים במזרח התיכון - ארכיון רשמי הכנסת / The Knesset
הסכם השלום בין ישראל למצרים, 1979 (אתר הכנסת, תהליך השלום)