למורים ולמדריכים

איך משתמשים באתר בכיתה חלוקה

האתר נוקט עמדה ואומר זאת בגלוי: שתי מדינות, זכותה של ישראל להתקיים בביטחון, זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית, ודחיית אלימות נגד אזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. אתם והתלמידים לא חייבים להסכים. העובדות אמורות לעמוד על המקורות שלהן בכל מקרה, ואיפה שהאתר מביע דעה, הוא אומר שזו דעתו.

כדאי לומר לכיתה כבר בהתחלה שזו אינה דעת רוב. ביולי 2024 הצביעה הכנסת 68 נגד 9 בעד החלטה נגד מדינה פלסטינית.¹ באותו חודש תמכו בשתי מדינות, כרעיון כללי, 21% מהיהודים בישראל ו־40% מהפלסטינים;² באוגוסט 2026 תמכו 44% מהפלסטינים והתנגדו 50%.³ ברוב הכיתות, בשני הצדדים, עמדת האתר תהיה עמדת מיעוט. תלמיד שדוחה אותה לא נכשל.

חמישה כללים. ראיות קודם: טענה נחשבת כשיש לה מקור שהכיתה יכולה לפתוח. לתאר לפני ששופטים. אף אחד לא מדבר בשם עם שלם, וגם לא בשם חבר לכיתה. מותר לוותר על התור, בלי להסביר. ולפני העמוד על האלימות נותנים אזהרת תוכן: אין בו תיאורים קשים, אבל הוא עוסק ברצח, בשכול ובאירועים שחלק מהתלמידים חוו.

אמרו לכיתה מי כתב: ישראלים, בישראל, וגם את הסיפור הפלסטיני. בשלוש השפות אותו טקסט, כך שכיתה מעורבת, או שני בתי ספר, יכולים לקרוא אותו עמוד ולהשוות. גם היחידות לכיתות ערביות מופיעות בשלוש השפות.

שישה שיעורים, 45 דקות כל אחד

1. הסכם שלום, הסכם ביניים, נורמליזציה: מה ההבדל?

שאלת מפתח: אילו סוגי הסכמים מקדמים שלום, ובמה הם שונים? 10 דקות: שלוש קבוצות, כל אחת קוראת את כרטיס העובדות של עמוד אחד: השלום עם מצרים, אוסלו א׳ או הסכמי אברהם. 20 דקות: טבלה אחת על הלוח: האם נלחמו זה בזה? עבר שטח? שורטט גבול? מה נדחה? בודקים מול שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה. 15 דקות: איזה סוג יצטרך להיות הסכם ישראלי–פלסטיני, ולמה זה הסוג הקשה ביותר? משימת סיכום: שלושה משפטים לחבר: מה השיג אוסלו, ולמה הוא נבנה כשלב ביניים.

2. קמפ דייוויד 2000: למה לא נחתם הסכם? חמישה עדים, פסגה אחת

שאלת מפתח: למי מאמינים כשמי שהיו בחדר חלוקים? 10 דקות: כולם קוראים את התקציר של קמפ דייוויד (2000). 20 דקות: חמש קבוצות, אחת לכל גרסה בסעיף המחלוקות: קלינטון ודניס רוס; רוברט מאלי וחוסיין אגא; הצוות הפלסטיני; אהוד ברק; יוסי ביילין. כל קבוצה שואלת: מה העד טוען, מה היה תפקידו, ומה הגרסה הזאת עושה בשבילו? 15 דקות: על מה כל החמישה מסכימים, ומה נשאר פתוח? משימת סיכום: פסקה אחת: מה אני יודע, מה אני לא יודע, מה ישנה את דעתי.

3. מחיר השלום: ימית, סיני והחרם הערבי על מצרים

שאלת מפתח: מה שילמה כל חברה על הסכם השלום הראשון, ומי שילם? 10 דקות: בעמוד ביקור סאדאת מחפשים במה הסתכן סאדאת. 20 דקות: שתי עמודות מתוך עמוד ההסכם. ישראל: כל סיני, ופינוי ימית בכוח ב־23 באפריל 1982;⁴ 18 חברי כנסת הצביעו נגד.⁵ מצרים: השעיה מהליגה הערבית מ־1979 עד 1989, ומטה הליגה עבר מקהיר;⁶ ורצח סאדאת ב־1981, שהשלום היה אחד מכמה מניעים מתועדים שלו.⁷ 15 דקות: אילו דפוסים מזה כבר קרה מופיעים כאן? משימת סיכום: מכתב קצר מ־1979, מתושב ימית או מסטודנטית בקהיר, אל המנהיג שלהם.

4. איך אלימות משנה את מה שאנשים חושבים

שאלת מפתח: מה עושה פיגוע למי ששרד אותו, ולמי שרק שמע עליו? מתחילים באזהרת תוכן; מותר לוותר. 5 דקות: קוראים יחד את הפתיחה של אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום. 20 דקות: כל קבוצה מסבירה במילים שלה מנגנון אחד מהעמוד (פחד, טראומה, נקמה, הקצנה, פגיעה במנהיגים, ניתוק ההידברות, שיבוש היומיום), עם המחקר שהעמוד מצטט; למשל, מחקר על 996 ישראלים ו־631 פלסטינים מצא שחשיפה אישית לאלימות פוליטית מפחיתה תמיכה במאמצי שלום.⁸ 20 דקות: כל קבוצה בוחרת מהעמוד דרך לא־אלימה אחת להשפיע ואומרת מה היא דורשת. משימת סיכום: משפט על מנגנון שראיתם השנה בחדשות. בלי שמות ובלי עדות אישית.

5. שני סיפורים, שנה אחת: 1947–1948

שאלת מפתח: איך אותה שנה היא עצמאות בסיפור אחד ואסון בסיפור אחר? 15 דקות: חצי כיתה קוראת על 1947–1948 בהסיפור הישראלי, וחצי קוראת על 1947 ו־1948 בהסיפור הפלסטיני. 20 דקות: מסמנים כל משפט בשלושה צבעים: עובדה (יש לה מקור), זיכרון (איך קהילה זוכרת) או פרשנות. מתחלפים ומשווים, בעזרת הסעיף על הנכבה בעובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים. 10 דקות: אילו משפטים הופיעו כעובדה בשני העמודים? משימת סיכום: משפט אחד מכל עמוד שאסור לעמוד השני להשמיט.

6. בודקים את האתר

שאלת מפתח: איך יודעים אם טענה נכונה, כאן או בכל מקום? 10 דקות: קוראים את חמשת הצעדים באיך בודקים אותנו. 25 דקות: בזוגות, בוחרים משפט עם הערת מקור, פותחים את המקור ושואלים: האם הוא אומר מה שהאתר אומר? מי פרסם ומתי? זה המסמך עצמו או מישהו שמתאר אותו? 10 דקות: מדווחים. מצאתם טעות, או קישור שבור? משימת סיכום: שורה אחת: העמוד, מה האתר אומר, מה המקור אומר. כיתה שמצאה טעות עשתה בדיוק מה שהאתר מבקש.

יחידות שנכתבו לכיתות ערביות

שני סיפורים

שאלת מפתח: מי מספר את הסיפור שלי, ומה הייתי מספר אחרת? קוראים את הסיפור הפלסטיני, כולל ההערה שכתבו אותו ישראלים. בקבוצות: מה הייתם מוסיפים, ומה מורידים? כל הצעה צריכה מקור שאפשר לנקוב בשמו (ספר, מסמך, עדות מתועדת), ולא רק מה ש„כולם יודעים”. אחר כך קוראים על 1947–1948 בהסיפור הישראלי וכותבים דבר אחד שלא ידעתם. משימת סיכום: פסקה שהקבוצה הייתה שולחת לאתר כתיקון, עם המקור.

שלום קר?

שאלת מפתח: למה השלום של מצרים ושל ירדן עם ישראל נשאר בין הממשלות? משווים את ההסכם עם מצרים ואת ההסכם עם ירדן להסכמי אברהם, בעזרת שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה. אחר כך הסקרים: לפני אוקטובר 2023 תמכו בנורמליזציה כ־5% במצרים וכ־5% בירדן, ובמרוקו ירדה התמיכה מ־31% ל־13% בין 2021–2022 ל־2023–2024.⁹ דיון: למה המילה „תטביע” טעונה כל כך אצל צעירים ערבים רבים, והאם מדינות יכולות לעשות שלום בלי העמים? משימת סיכום: מה צריך להיות כתוב בהסכם כדי שהמשפחה שלכם תקרא לו שלום ולא נורמליזציה?

זה קרה במקומות אחרים

שאלת מפתח: מה אפשר ללמוד מדרום אפריקה ומצפון אירלנד, ואיפה ההשוואה נעצרת? הקבוצות קוראות את שני המקרים בזה כבר קרה ורושמות: מי דיבר עם מי, מי תיווך, מה קיבל כל ציבור, וכמה זמן לקח היישום. אחר כך את הסעיף על מה ששונה כאן, ובו ההבדל בין שתי מדינות לבין מדינה מול עם בלי מדינה. דיון: איזה הבדל שוקל הכי הרבה, והאם חסר אחד? משימת סיכום: להוסיף הבדל או לערער על אחד, עם מקור.

שיר ומסמך

שאלת מפתח: מה שיר יכול לעשות ונאום לא, ולהפך? מאזינים לשיר אחד בערבית משירים של שלום, וקוראים מה העמוד אומר שהשיר הוא ומה אינו. אחר כך פותחים, דרך ביקור סאדאת, את הנאום שנשא סאדאת בכנסת ב־20 בנובמבר 1977.¹⁰ מסמנים בו דרישה אחת, הצעה אחת ומשפט אחד שפונה לישראלים. דיון: האם מנהיג ערבי יכול לומר זאת היום? משימת סיכום: שורה מהנאום ושורה מעמוד השירים: איזו תשכנע יותר את הכיתה, ולמה?

שש־עשרה שאלות לוויכוח

מה ההבדל בין הסכם שלום, הסכם ביניים ונורמליזציה, ולמה התווית חשובה?

לקריאה: שלום עם שכן, נורמליזציה עם מדינה רחוקה, ושורת הסוג בראש כל עמוד הסכם.

במה הסתכן סאדאת כשבא לירושלים, ובמה הסתכן בגין כשקיבל אותו?

לקריאה: ביקור סאדאת בירושלים.

השלום עם מצרים מחזיק מאז 1979, וקוראים לו שלום קר. האם שלום קר הוא הצלחה?

לקריאה: הסכם השלום ישראל–מצרים ולמה שלום?.

חמישה אנשים שהיו בקמפ דייוויד ב־2000 מספרים חמש גרסאות על למה לא נחתם הסכם. איך מחליטים למי להאמין?

לקריאה: ועידת קמפ דייוויד (2000).

אוסלו דחה את הנושאים הקשים ביותר. זה היה צעד נבון, או שזה היה הפגם?

לקריאה: אוסלו א׳ ואוסלו ב׳.

סאדאת ורבין נרצחו בידי בני עמם. למה הסכנה למי שעושה שלום באה לעיתים קרובות כל כך מהצד שלו?

לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.

אפשר לגנות מעשה אלימות בלי שום הסתייגות, ובכל זאת לנסות להבין מה הוביל אליו?

לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום ועובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים.

1948 היא עצמאות בעמוד אחד ונכבה בעמוד אחר. האם שני הדברים יכולים להיות נכונים?

לקריאה: הסיפור הישראלי והסיפור הפלסטיני.

את העמוד על הסיפור הפלסטיני כתבו ישראלים. איך הידיעה הזאת משנה את האופן שבו קוראים אותו?

לקריאה: הסיפור הפלסטיני.

למה המילה נורמליזציה נשמעת טוב לישראלים רבים, ונשמעת כעלבון לערבים רבים?

לקריאה: הסכמי אברהם.

האתר אומר שממשלה אינה עם, ושארגון אינו ציבור. איפה קשה להחזיק בהבחנה הזאת?

לקריאה: עובדות, נקודות מבט וגבולות ברורים.

כשקוראים מספר הרוגים: מי ספר, מה המספר כולל, ומה הוא לא אומר? ולמה האתר לא מניח שני מספרים זה לצד זה?

לקריאה: אלימות, טרור והפגיעה בסיכויי השלום.

מה היית צריך לראות מהצד השני כדי להאמין בהסכם? ומה לדעתך הם צריכים לראות מהצד שלך?

לקריאה: ישראלים ופלסטינים: אפשרויות לעתיד ושאלות קשות, תשובות כנות.

דרום אפריקה וצפון אירלנד סיימו סכסוכים ארוכים. מה דומה כאן, ומה שונה?

לקריאה: זה כבר קרה: סכסוכים שהפכו לשלום.

שיר יכול לרגש יותר מהסכם. האם הוא יכול גם להטעות?

לקריאה: שירים של שלום.

האתר בעד שתי מדינות. מצאתם מקום שבו העמדה הזאת עיקמה עובדה? הראו אותו, עם המקור.

לקריאה: כל עמוד באתר ומקורותיו, ואיך בודקים אותנו.

מכתב להורים ולהנהלת בית הספר

המכתב הזה מיועד להעתקה. שנו בו מה שצריך.

להורים ולמנהל/ת בית הספר שלום רב,

בשבועות הקרובים נשתמש בכיתה באתר „מקום לשלום”, בשיעורים על תולדות ההסכמים בין ישראל, שכנותיה והפלסטינים. אני כותב/ת כדי שתדעו מהו האתר לפני שהילדים יספרו לכם עליו.

מה זה: אתר בעברית, בערבית ובאנגלית על הסכמי השלום, הסכמי הביניים והניסיונות שלא הבשילו. האתר כותב על עצמו שנכתב בישראל, בעיניים ישראליות, ושהוא משתדל להיות הוגן כלפי כל הצדדים. הוא אינו תוכנית לימודים מאושרת של משרד חינוך כלשהו.

מה האתר טוען, ומה לא: לכל טענה מהותית בו מצורף מקור שאפשר לפתוח ולבדוק. האתר אינו טוען שהוא ניטרלי. הוא תומך בשתי מדינות, ישראל בביטחון ומדינה פלסטינית עצמאית, ואומר שזו העמדה שלו ולא עובדה מוסכמת.

מה האתר מגנה: טרור ופגיעה באזרחים, יהיה הפוגע אשר יהיה. הוא קובע שחמאס הוא ארגון טרור, ושב־7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס מתקפת טרור שבה נרצחו אזרחים חפים מפשע ונחטפו בני ערובה. באותו רף הוא קורא בשמן לפגיעות באזרחים פלסטינים, כמו הטבח בחברון ב־1994. הוא אינו מאשים עם שלם במעשים של ממשלה או של ארגון.

מה יתבקשו התלמידים לעשות: לקרוא, לפתוח את המקורות ולבדוק אותם, ולנמק מתוך ראיות. הם לא יתבקשו להסכים עם האתר או איתי, וכל תלמיד רשאי שלא להשתתף בדיון. עמוד אחד עוסק באלימות; אין בו תיאורים קשים, ואזהיר את הכיתה לפני שנקרא בו.

אתם מוזמנים לקרוא את העמודים בעצמכם, ולכתוב לי אם מצאתם בהם טעות. בברכה, [שם המורה]