מה אפשר לעשות

מה אדם אחד יכול

לקרוא ולבדוק זה כבר משהו. אפשר להתווכח על הסכסוך הזה שנים בלי לקרוא פעם אחת את ההסכם שעליו מתווכחים. מי שקרא הסכם אחד ופתח את המקור יודע מה נחתם באמת, ויכול לומר זאת כשמישהו טועה. זה לא תהליך שלום. זו התחלה, פתוחה לכל מי שיש לו טלפון.

מה שידוע על צעדים קטנים צנוע, ולא נטען יותר מזה. על מפגש עם הצד השני: סקירה מ־2019 של 27 ניסויים מצאה שמגע בין קבוצות מפחית בדרך כלל דעות קדומות, אם כי פחות כשמדובר בדעות קדומות על רקע אתני, ומעט מחקרים עסקו במבוגרים.¹ על היכרות: מחקר מ־2013 על 370 ספרי לימוד ישראליים ו־102 פלסטיניים מצא ששני הצדדים אומרים מעט על חיי היומיום של האחר.² על מילים: ועדת מיטשל קראה ב־2001 לשני הצדדים לגנות הסתה ולפעול נגדה.³ ללימוד השפה האחרת, ולסירוב להפיץ תוכן שמשפיל בני אדם, לא מצאנו מחקר שמודד השפעה; הם כאן כי הם בהישג יד.

הסיכונים אינם שווים, ולא נכתוב כאילו הם שווים. בעזה, ב־2020, עצרו מנגנוני הביטחון של חמאס פעילים אחרי שיחת וידאו עם ישראלים, ושלושה הואשמו.⁴ בישראל, לפי „עדאלה”, עשרות אזרחים פלסטינים הואשמו בעבירות ביטוי בחמשת השבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023.⁵ שום דבר כאן אינו עצה לקחת סיכון. מה בטוח במקום שבו אתם גרים, אתם יודעים טוב מאיתנו.

חמישה דברים לעשות השבוע, לבד

לקרוא הסכם אחד, ואת המקור שלו

בחרו עמוד, למשל השלום עם מצרים או אוסלו א׳. קראו את הגרסה הקצרה, פתחו מרשימת המקורות את המסמך עצמו, ומצאו בו סעיף אחד שהעמוד מזכיר. כעשרים דקות.

לקרוא את הסיפור של הצד השני

גדלתם על הסיפור הישראלי? קראו את הסיפור הפלסטיני. גדלתם על הסיפור הפלסטיני? קראו את הסיפור הישראלי. לא צריך להסכים. רשמו דבר אחד שלא ידעתם, ודבר אחד שלדעתכם העמוד טועה בו.

להאזין לשיר אחד בשפה האחרת

בשירים של שלום בחרו שיר בשפה שאינכם דוברים, קראו מה כתוב עליו, והאזינו. שיר אינו טיעון, והעמוד אומר אילו שירים עוסקים בשלום ואילו בגעגוע או באבל.

לבדוק טענה אחת

קחו משפט שראיתם השבוע ברשת, או משפט באתר הזה עם הערת מקור. מאיפה הוא בא, מי פרסם ומתי? אם האתר טועה, גם את זה כדאי לדעת. איך בודקים: מקור בחמישה צעדים.

לשאול מישהו מבוגר מה הוא זוכר

שאלו סבא, סבתא או קרוב אחר מה הם זוכרים מ־1967, מ־1973 או מ־1993: איפה היו, מה הרגישו, למה ציפו. השוו לעמוד ההסכם מאותה שנה, למשל אוסלו א׳. זיכרון ותיעוד שונים לא פעם, ושניהם שווים שמירה.

שמונה ארגונים, ומה כל אחד אומר על הצטרפות

נשים עושות שלום

תנועה מ־2014 שמתארת את עצמה כתנועת השלום העממית הגדולה בישראל, עם יותר מ־44,000 חברות וחברים.⁶ לפי האתר שלה: יש עמוד הצטרפות, אירועים, מפגשים וצעדות, עצומה וקבוצות תומכים בחו״ל. לא מצוינת הגבלת גיל ולא קבוצת נוער.⁷

נשות השמש

עמותת נשים פלסטינית עצמאית מבית לחם, שהוקמה ביולי 2021 ופועלת לחיזוק מעמדן הכלכלי והפוליטי של נשים.⁸ האתר לא אומר איך מצטרפים; יש בו את התוכניות, ובהן חינוך והשתתפות פוליטית, ועמוד ליצירת קשר.⁸

חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות

יותר מ־800 ישראלים ופלסטינים שכולים, מאז 1995.⁹ לפי האתר: בית ספר או קבוצה יכולים להזמין מפגש שבו שומעים את סיפוריהם; יש תוכנית נוער, „שגרירים צעירים לשלום”, מחנה קיץ וטקס זיכרון משותף. החברות פתוחה למי שאיבד בן משפחה בסכסוך.¹⁰

אקופיס המזרח התיכון

אנשי סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים, מאז 1994, עם משרדים בעמאן, ברמאללה ובתל אביב.¹¹ לפי האתר: תוכנית לאנשי מקצוע צעירים, תוכניות חינוך, התמחויות, הרצאות וסיורים. אין פרטים על גיל או תנאים.¹²

עומדים ביחד

תנועה עממית שמתארת את עצמה כתנועה היהודית–ערבית הגדולה בישראל, עם סניפים מקומיים ותאי סטודנטים.¹³ לפי האתר: עמוד הצטרפות בעברית ובערבית, וטופס לעדכונים. לא מצוינים הגבלת גיל או דמי חבר.¹⁴

לוחמים לשלום

ישראלים ופלסטינים, לוחמים לשעבר משני הצדדים, שנוסדו ב־2006 ומחויבים לאי־אלימות.¹⁵ האתר מזמין להצטרף אבל לא אומר איך; יש ידיעון, וטקס יום זיכרון משותף וטקס משותף ביום הנכבה.¹⁵

יד ביד – המרכז לחינוך יהודי–ערבי בישראל

שישה בתי ספר דו־לשוניים שבהם לומדים יחד ילדים יהודים וערבים, אזרחי ישראל: בגליל, בחיפה, ביפו, בירושלים, בכפר סבא ובוואדי עארה, יותר מ־2,000 תלמידים.¹⁶ האתר לא מסביר איך נרשמים; יש עמוד מעורבות וידיעון.¹⁶

הברית לשלום במזרח התיכון (ALLMEP)

קואליציה של יותר מ־200 ארגונים ישראליים ופלסטיניים לבניית שלום, מאז 2006; החברים בה הם ארגונים.¹⁷ בשביל אדם אחד: מדריך של הארגונים ולוח אירועים, דרך למצוא קבוצה קרובה אליכם.¹⁸